גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השורה התחתונה אינה חזות הכול

הדרך לקפיטליזם קשוב בישראל: תיקון חוק החברות

רווח, תשואה/ קרדיט: שאטרסטוק
רווח, תשואה/ קרדיט: שאטרסטוק

חוק החברות בישראל משנת 1999 (שהחליף את פקודת החברות) הוא מהחוקים היותר חשובים במערכת המשפט הישראלית, ויחד עם חוק החוזים, הוא מהווה את הבסיס המשפטי לחיים העסקיים בישראל.

ואף על פי שהוא מתקרב לשנתו ה-20, תקופה לא ארוכה כאשר מדובר בחוק תשתיתי מעין זה, הרי שהמציאות המתפתחת בחיים הכלכליים-חברתיים, ואפילו זו המתפתחת בפסיקה הישראלית המלווה אותו, מחייבת שינוי.

סעיף 11 בחוק החברות מגדיר את מטרת קיומה של חברה עסקית באופן הבא:

"תכלית חברה היא לפעול על-פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור. כמו-כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף היא התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון".

הניסוח הקיים הוא נוקשה מאוד - הפירמה והאורגנים שלה צריכים לדאוג להשאת רווחיה. הם אמנם יכולים לשקול ולהתחשב גם באינטרסים של גורמים אחרים, אבל הכול במסגרת השיקולים העסקיים של החברה.

השורה התחתונה אינה חזות הכול

מכיוון שבעניינים משפטיים עסקינן, הרי שאף מנכ"ל, או נושא משרה אחר בחברה, לא ירצה לנהוג באופן שונה שיסבך אותו. הוא יימנע מפעולות שיפגעו בטווח הקצר ברווחים, והוא יעשה ככל יכולתו למקסום רווחיה של החברה, ולטווח קצר, ובפרט כאשר הוא מתוגמל על ביצועים במונחי "שורה תחתונה", שכן ה"קדנציה" של מנכ"ל נמשכת בדרך כלל בין 4 ל-6 שנים, וזהו טווח קצר במונחי חייה של חברה עסקית.

זאת ועוד: כאשר מדובר בחברה ציבורית שמפרסמת דוחות רווח והפסד רבעוניים, הלחץ שמופעל על-ידי הסביבה והשוק לפעול לטווח קצר ולהראות רווחים, הוא חזק ביותר.

ואני שואל: האם זה באמת משרת את תכליתה של הפירמה? ספק רב. ומה אם הרווח לטווח קצר בא על חשבון הטווח הארוך, כמו במקרה הקלאסי של הקטנת ההשקעה במחקר ופיתוח, או "התייעלות" כלשהי אחרת, ואז המנכ"ל הנוכחי כבר אינו נושא בתוצאות העתידיות. בינתיים הוא כבר את הבונוסים שלו קיבל, ובתוצאות הקשות עלולים לשאת בעתיד המשקיעים, העובדים ואחרים, וזה עלול לחזור כבומרנג לחברה עצמה.

לא זו בלבד שהחוק הקיים בניסוחו הקיים עלול לגרום לנזק לפירמה ולסובבים אותה לטווח ארוך בגלל האופן הפשטני והדווקני, שבו הוא מתפרש על-ידי הדירקטוריון וההנהלה, אלא שהוא גם לא עומד במבחן - לא במבחן המציאות הפסיקתית-משפטית, ולא במבחן המציאות הכלכלית-חברתית של שני העשורים האחרונים.

רוח גבית מבית המשפט

בהיבט של הפסיקה הישראלית, פחות מדי אנשי עסקים ודירקטוריונים הפנימו את משמעותה המחייבת לגבי ההתנהגות שלהם, ולא רק ברמה הפורמלית. היה זה נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, שכבר ב-1983 קבע כדלקמן: "על החברה ועל מנהליה הפועלים עבורה לקחת בחשבון לא רק את טובתם של בעלי המניות... אלא גם את טובתם של עובדי החברה, צרכניה והציבור הרחב בכללותו" (פנידר נגד קסטרו).

השופטת איילה פרוקצ'יה פסקה ב-2009 בזו הלשון: "בשנים האחרונות, ולא מעט בזכות הקמתו של בית משפט כלכלי, יש לא מעט פסיקות ואמירות לגבי אופן התנהלותם הראוי של הדירקטורים בחברה והאחריות המוטלת עליהם".

ועוד: "על החברה, והפועלים מטעמה, להתחשב לא רק באינטרסים של החברה ובעלי מניותיה, אלא גם בציפיותיהם הלגיטימיות של גורמים אחרים עימם החברה באה במגע - כגון עובדים, צרכנים והציבור הרחב...העידן האחרון, מתאפיין בתאגיד בדואליות, שהפן האחד שלה הוא קיום חובות הגינות ותום לב (הדגשה שלי) ביחסים עם קבוצות שונות עימן בא התאגיד במגע במסגרת פעילותו העסקית ..." (פרוקצ'יה, אפרוחי הצפון, 2009).

ובאופן דומה התבטא גם השופט מצא: "מילוי תפקיד ניהולי בתאגיד כרוך באחריות כבדה, המיועדת לא רק להבטחת ענייניהם של התאגיד עצמו, של בעלי מניותיו ושל נושיו, אלא גם להבטחת עניינו של הציבור" (השופט מצא, כהן נגד מדינת ישראל, 2004).

התפישות האלה החלו לחלחל גם לתוך האקדמיה. ד"ר עלי בוקשפן, מרצה בכיר במרכז הבינתחומי: "... המשפט חווה כיום שינוי של ממש בתפיסתו את החברה העסקית כבעלת תכלית עסקית אינטגרטיבית, היינו, כזו השוזרת לתוכה ובמסגרתה (דגש במקור) גם שיקולים חברתיים. הטעמתה של תפישה הוליסטית ועשירה יותר לתפישה הקפיטליסטית מבוצעת על-ידי המשפט באמצעות הטלה של אחריות משפטית מוגברת על חברות, ובאופן אישי גם על נושאי המשרה בהן, כאשר אלו מתמקדים באופן צר באינטרס העצמי שלהם ובאינטרס העסקי של התאגידים בהם הם פועלים, תוך הזנחה והתעלמות מהאינטרס של העובדים, הספקים, הנושים והציבור בכללותו" (הדגשה שלי) (ד"ר עלי בוקשפן, "אחריות חברתית תאגידית וביטוייה במשפט", תאגידים, פברואר 2009).

כל הפסיקה הזו והאמירות האלה אינן מגיעות בחלל הריק. אין זה מקרה, שלמרות המרכזיות של סעיף 11 בחוק החברות כסעיף עוגן בחוק כולו, הפסיקה כמעט מתעלמת ממנו כלשונו והיא אף מרחיבה אותו מאוד, ולא בכדי.

להתפתחויות הכלכליות והחברתיות בשני העשורים האחרונים בעולם ובישראל, יש חלק חשוב גם בשינוי התודעה של שופטי ישראל, ולא רק שלהם. גם של הציבור, של התקשורת, של המחוקקים ושל מקבלי ההחלטות.

אין ספק, שהמשבר העולמי של 2008 היה קו פרשת המים. הוא המחיש את ההתנהלות הבזויה של חברות עסקיות, ובכללן בנקים, ושל מנהליהן שהיו מוכנים לעשות הכול, אבל הכול, כדי להשיא את רווחיהן לטווח קצר ולמקסם את הבונוסים שלהם, "בלי לראות ממטר" אף אחד אחר - לא את העובדים, לא את הלקוחות, לא את הספקים, לא את המשקיעים בעלי המניות, לא את הנושים, וגם לא את הציבור בכללותו, ובקצרה לא את כל "מחזיקי העניין" בפירמה.

השמועות על מות המחאה היו מוקדמות

קו ישיר מחבר בין העולם של 2008 לישראל של 2011. מחאת קיץ 2011 לא פרצה במקרה. זה לא היה הקוטג', ואפילו לא מחירי הדירות. ברור שהם היו ברקע, אבל זו הייתה מחאה שנבעה ממקום עמוק מאוד של תסכול על כך שבימי השפע השגשוג לא הגיע לשכבות נרחבות מאוד של הציבור, וכאשר הגיע המשבר, מי ששילם את המחיר היו אותן שכבות שלא נהנו מהשגשוג, ובכלל זה - הפער העצום שנפער בין שכר הבכירים לבין שכרם של בני העשירונים השביעי ומטה.

אם מישהו חושב שמחאת 2011 הלכה לעולמה, הרי הוא טועה. כל השיח השתנה מאז, כל התודעה השתנתה. הציבור, לא רק שהוא יותר מתוסכל, הוא גם הרבה פחות סבלני כלפי התנהגות לא ראויה של תאגידים, ובעיקר כלפי חוסר שקיפות, ובמיוחד כלפי חוסר הוגנות (ראו, למשל, פרשת הסלמונלה שפגעה קשה ביוניליבר ישראל).

תחושת התסכול הזו לא הגיעה רק לרחובות. היא הגיעה גם לתקשורת, לבית המחוקקים, לרחוב בלפור בירושלים, וגם, כאמור, לבתי המשפט, ובכלל זה גם לבית המשפט העליון בירושלים.

ואולם, ההתפתחויות האלה, עד כמה שהן היו מתבקשות ורצויות, היו מלוות מאז בלא מעט פופוליזם זול וביקורת צינית כנגד המגזר העסקי ומה שהוא מייצג - קפיטליזם.

המגזר העסקי הוא הראשון שנפגע מהדינמיקה הזו, ומעבר לתגובות הציבוריות, מתגברת התופעה של הכבדה רגולטורית. לו המגזר העסקי היה שם עליו מגבלות ויוצר בלמים, לדוגמה, בנושא שכר הבכירים, כי אז חוק הבכירים לא היה מגיע לאוויר העולם. יהיו שיגידו שזו גישה נאיבית לצפות מאנשים שירסנו את עצמם, אבל כיום כבר ברור, שמה שלא יגיע באופן רצוני ומתוך גישה ערכית, ייכפה על המגזר העסקי.

חוסר האמון שנוצר מצד הרגולטורים, התקשורת והציבור כלפי המגזר העסקי הוא עובדה קיימת, ואחד האמצעים לשנות אותו הוא דרך של תיקון מתבקש.

אירוניה: משבר 2008 חיזק את התאגידים

במשבר 2008, המדינות, ובראשן ארה"ב, הזרימו כספי עתק כדי להציל את הבנקים, את תאגידי הביטוח והמשכנתאות ואת תאגידי המכוניות בדטרויט. כך הן הצילו את העולם התאגידי ואת כולנו. הממשלות נתנו, אבל לא ניצלו את השעה כדי לפעול מול כוחם של התאגידים כדי להעמיד להם דרישות של ממש שישנו את אופן התנהלותם. התאגידים התחזקו ואילו הממשלות החלשות נותרו עם גרעונות עצומים.

כוחם של התאגידים בעידן המודרני מצוי בעלייה מתמדת, הן מול הממשלות והן מול הצרכנים. לכאורה, זה היה צריך להיפסק בעקבות משבר 2008, כאשר נחשפה ההתנהגות הבזויה של התאגידים ובראשם הבנקים. והנה, באופן אבסורדי, בהפוך על הפוך, כוחם רק התעצם.

כיום, בעידן של רצף של חידושים טכנולוגיים מרשימים, כוחם של תאגידי-על דוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון חזק מכוחן של ממשלות גם במובן של היותם תאגידים חסרי גבולות, לפעמים, תרתי משמע. כל הדברים הללו מטילים אחריות כבדה על התאגידים ועל האורגנים שלהם, וראשון שבהם - הדירקטוריון.

מסקר ארגון "מעלה" שנערך לאחרונה, מתברר שהציבור מייחס חשיבות ניכרת לשמירה של חברות על הוגנות, אמינות, שקיפות, שירות לקוחות, חשיבות כמעט כפולה מזו שהוא מייחס לדמי הניהול - במקרה של ניהול כספים. עוד מתברר ששליש מהישראלים מקבלים החלטות צרכניות על בסיס של אחריות חברתית. 19% מהישראלים רוכשים מוצרים של חברות הנתפשות על-ידם באופן חיובי ו-28% מחרימים חברות בעלות דימוי שלילי.

אם המגזר העסקי חפץ חיים ורוצה לשמור על נשמת אפו של הקפיטליזם - יוזמה חופשית ותחרות, אם הוא רוצה להשתחרר מאותו חלק של רגולציה כובלת שנכפתה עליו שלא לצורך, אם הוא רוצה לזכות מחדש באמון הציבור, הוא צריך להחליף דיסקט, ומהר.

כותב שורות אלה, יחד עם שורה של אנשי עסקים בראשות ד"ר יעל אלמוג-זכאי, הקים לפני כשנתיים את הארגון לתועלת הציבור - "קפיטליזם קשוב ישראל" - נציגות ישראלית של ארגון בינלאומי, שבבסיסו החשיבה שחברה עסקית והאורגנים שלה צריכים לדאוג למכלול האינטרסים - אלה של "מחזיקי העניין" בה, ולא רק של בעלי המניות - בעלי השליטה והאחרים. דאגה אמיתית כזו תעשה טוב לא רק להם, אלא גם לה - לחברה העסקית - לטווח ארוך. הולכות ומצטברות ראיות אמפיריות שמתקפות את הטענה הזו.

מה צריך לשנות?

כמו שאנחנו יודעים, חקיקה היא בעת ובעונה אחת גם תוצר של מציאות, וגם טריגר לשינוי מציאות.

הגיע הזמן לשנות את תפישת תכליתה של חברה עסקית. זה מתבקש מההתפתחויות בשטח - הן בשטח פשוטו כמשמעו - מציאות כלכלית וחברתית, והן בטריטוריה המשפטית. אפילו מכיוון דלאוור, האורים והתומים של חוקי החברות בעולם, מתחילות להישמע לאחרונה זמירות חדשות בכיוון זה.

יש להגדיר בחוק את היכולת של החברה לשקול שיקולים, שהם לא בהכרח עסקיים, כאשר היא מחליטה להתחשב באינטרסים שאינם רק של בעלי מניות, ואת החובה שלה לבנות ערך לטווח ארוך ולאו דווקא להשיא את רווחיה לטווח קצר. זהו אינטרס משותף של מחזיקי העניין, לרבות בעלי המניות, שכן זה בהחלט עשוי להתבטא בתשואה עודפת לבעלי המניות.

ניתן לחשוב על שינוי סעיף 11 בכמה אופנים, אותו סעיף שכאמור איבד לא מעט מ"זוהרו" לפחות בהיבט של פסיקת בתי המשפט, ובוודאי בהיבט הציבורי הרחב. אפשר להוריד את המלים "וניתן להביא במסגרת שיקולים אלה, בין השאר", ותחת זאת לכתוב: "והיא צריכה להביא בחשבון במסגרת שיקוליה גם את ענייניהם של נושיה, עובדיה, לקוחותיה, הציבור, ושל כל מחזיקי העניין שלה".

דרך אחרת היא לקבוע שתכלית חברה היא לפעול להעלאת ערכה לטווח ארוך, ובמסגרת זו היא צריכה להביא בחשבון את ענייניהם של כל מחזיקי העניין בה. דרך זו לא סותרת את התיקון המוצע לעיל והיא יכולה להתחבר אליו.

אם הסקטור העסקי לא יעשה דבר וימשיך להתגונן ולהיכנס ל"בונקר", שום דבר טוב לא יצמח מזה. משבר האמון רק יעמיק - הרגולטורים, הציבור והתקשורת יהיו כולם פחות ופחות סבלניים כלפיו.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

עוד כתבות

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית בוקר טוב דרום, רדיו דרום, 25.6.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם בשנה שעברה נוספו למשטרה 3,500 שוטרים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התגאה בהגדלת הכוח המשטרתי, אבל הוא לא הפריד בין הברוטו לנטו ● המשרוקית של גלובס

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד