ביטול חוזה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
לאחרונה נכנס לתוקף תיקון חשוב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, המאפשר לכל אחד לתכנן את עתידו ולקבוע כיצד ייראו חייו ביום בו לא יהיה כשיר עוד לקבל החלטות. "המהפך" שעבר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מעמיד בראש סדר העדיפויות את טובת האדם, האוטונומיה שלו ורצונו.
לדברי עורכות הדין רחל בן-ארי וחלי דנקנר ממשרד בן-ארי, פיש, סבן ושות', התיקון קובע כי מעתה כל אדם יוכל לחתום, בהיותו צלול, על "ייפוי-כוח מתמשך", שיאפשר לו למנות מיופה-כוח (אחד או יותר) שיפעל בשמו בעניינים שונים (רפואיים, רכושיים ואישיים) ויקבל החלטות בשמו, ביום בו לא יהיה עוד כשיר לקבל החלטות בעצמו. ייפוי-הכוח המתמשך ייכנס לתוקף ביום בו החותם יחדל להבין בנושאים אלה.
עורכות הדין בן-ארי ודנקנר מסבירות כי בבסיס התיקון נעוצה ההבנה כי מינוי אפוטרופוס מהווה הגבלה קיצונית על חירותו של אדם, ויש להימנע משימוש באמצעי זה ככל הניתן.
לדבריהן, ייפוי-הכוח ניתן לשינוי או ביטול בכל עת, כל עוד האיש כשיר משפטית. בדרך זו אין צורך במינוי אפוטרופוס, ומיופה-הכוח שימונה אינו כפוף לפיקוח המכביד של האפוטרופוס הכללי. חשוב להדגיש כי רק עורך דין שעבר הכשרה מתאימה על-ידי האפוטרופוס הכללי, מוסמך לערוך ייפוי-כוח מתמשך.
הסדר משפטי נוסף שהתקבל במסגרת התיקון לחוק ומהווה חלופה למינוי אפוטרופוס, הוא "קבלת החלטות נתמכת". כלומר, כל אדם יובל לבקש למנות עבורו אדם שיסייע לו לממש את החלטותיו בהתאם למידע שיקבל, כאשר ההחלטה הסופית תיעשה על-ידי האדם הנתמך.
מינוי אפוטרופוס יהיה מעתה רק כצעד אחרון, וגם זאת רק לאחר שנשקלו אמצעים שפגיעתם פחותה. ככל הניתן, מינוי אפוטרופוס לא ייעשה באופן גורף לכל ענייניו של האדם, אלא יש לפעול לצמצום התחומים אשר יימסרו לסמכות האפוטרופוס.
בן-ארי ודנקנר מוסיפות כי בהתאם לתיקון ניתן גם לערוך "מסמך הנחיות מקדימות לאפוטרופוס", שבו רשאי אדם לקבוע את זהות האפוטרופוס שימונה וההחלטות שיוכל לקבל בשמו; וכן "מסמך הבעת רצון", המאפשר לאדם המשמש כאפוטרופוס על קרובו להביע את דעתו בדבר זהות האפוטרופוס שיתמנה במקומו לאותו קרוב לאחר מותו או לאחר שיאבד האפוטרופוס את כשירותנו. באופן זה יוכלו, למשל, הורים לילדים הזקוקים למינוי אפוטרופוס להביע את דעתם מי ראוי כי ישמש כאפוטרופוס על ילדם, תחתם, ביום בו לא יוכלו עוד למלא תפקיד זה.
"לא תמיד יכול אדם לצפות את היום בו יאבד את כשירותו. לעתים ההידרדרות היא הדרגתית ומאפשרת היערכות מראש, אולם לעתים איבוד הכושר המנטלי עלול לקרות באופן מפתיע, כמו למשל בעקבות אירוע מוחי או לבבי או בעקבות תאונת דרכים. לכן, חשוב לקבוע כבר היום כיצד ייראה גורלנו ביום שבו לא נוכל עוד לקבל החלטות באופן עצמאי ומושכל", מסבירות עורכות הדין בן-ארי ודנקנר.