השקעות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דירוגי התשואות, בייחוד התשואות בחיסכון לטווח ארוך ועל אחת כמה וכמה אלה שנרשמו על פני כמה שנים, תמיד מרכזים עניין רב בקרב הפעילים בשוק ההון וגם בקרב החוסכים מקרב הציבור הרחב. מדובר בכלי היחיד כמעט שמספק אפשרות מעקב ובחינה ללקוחות של הגופים המוסדיים - קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח.
לכן, כמדי שנה, "גלובס" לא מסתפק בדירוגי התשואות ה"רגילים" ל-12 החודשים האחרונים ומפרסם במסגרת מגזין ההשקעות השנתי, גלובס השקעות, את התשואות לשלוש ולחמש השנים האחרונות.
ואולם, השנה, יותר מאשר בעבר, מדובר בדירוג בעייתי יותר, בטח בכל הקשור לקופות הגמל לתגמולים. זאת לא רק משום שמדובר בדירוג של תשואות עבר בניסיון לנבא הצטיינות עתידית, שהוא קושי מובנה, כי אם בעיקר משום שבשנה שעברה הובילה הרגולציה של רשות שוק ההון שינוי עמוק ומהותי בכל הנוגע למסלולי ההשקעות בשוקי החיסכון לטווח ארוך. מדובר בעיקר בשינוי בשוק הגמל לתגמולים, עם ביטול המסלולים הכלליים, שהיו רוב השוק, ומעבר למסלולים תלויי גיל. על פניו מדובר בשינוי מבורך שנובע מצורך עמוק של התאמת החיסכון לטווח ארוך בישראל למאפיינים השונים של אוכלוסיות החוסכים השונות.
ואולם, כמו הרבה דברים, הבעיה הייתה בדרך ולא במטרה. רשות שוק ההון, בראשות דורית סלינגר, עשתה את השינוי באופן מיידי מבלי שקבעה מנגנונים שיעבירו את כל הגופים למציאות החדשה באותה צורה. התוצאה - בלגן אדיר בשוק.
במה מדובר? הרשות, אז עוד בתקופתה כאגף במשרד האוצר, הורתה לשנות את אופן ניהול החיסכון הפנסיוני למסלולים תלויי גיל החל ב-2016. מכיוון שלא נקבעה מפת דרכים לתקופת הביניים, כל גוף בחר אם להמשיך עם המסלולים הכלליים מפעם תוך יצירת מסלולים חדשים במקביל, ולשמר את תשואות העבר, או "לחסל" את המסלולים של פעם, למחוק את ביצועי העבר, וליצור מסלולים חדשים.
זה יצר בלגן בשוק, שכולל היעלמות התשואות של קופות גדולות רבות, והיווצרות קופות חדשות ללא תיעוד ביצועי עבר להשוואה, והוביל לכך שלאורך מרבית 2016 לא היו תשואות מדווחות לחלק ניכר משוק הגמל לתגמולים. רק ב-2017 זכו המסלולים החדשים לתשואה מדווחת ל-12 חודשים אחורה. יחד עם זאת, אין זה מונע את גריעתן מטבלאות ההשוואה של שורה ארוכה של קופות שפשוט אין להן תשואה לתקופה של 3 ו-5 השנים האחרונות. רק הזמן יפתור את הבעיה הזו, שנוצרה ממעבר חד ומיידי לעולם "החדש".
בנוסף, חלק מהמסלולים הכלליים של פעם, שבהם מנוהלים עדיין סכומים ניכרים של כספי ציבור, הפכו מ-2016 למסלולים שונים, כגון אג"ח עם עד 15% מניות, או עד 10% מניות, או אג"ח ללא מניות, מה שגורע גם אותם מההשוואה.
התוצאה היא שמהמדגם יצאו קופות רבות שהיו בו בעבר, בעיקר בשוק הגמל לתגמולים. בקרנות ההשתלמות השינויים הללו מינוריים יחסית, ובשוקי הפנסיה והביטוח הם לא משפיעים על דירוג "גלובס".
למשל, פסגות גדיש, הקופה הגדולה בשוק, הפכה ב-2016 ל"פסגות גדיש לבני 50-60", ובה מנוהלים נכסים בהיקף אדיר של 27.5 מיליארד שקל שלגביהם אין תשואות עבר מלפני 2016. כלומר, הקופה הגדולה במשק איבדה את תיעוד ביצועי העבר שלה.
על כל פנים, זוהי המציאות, ונראה שגם לו הייתה נקבעת מפת דרכים להטמעה חכמה יותר, היא לא הייתה משנה את השורה העליונה והראשית בבדיקתנו, שלפיה הגופים הבולטים בצמרת דירוגי הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות הם ילין לפידות, שבניהול המנכ"לים המשותפים דב ילין ויאיר לפידות, אנליסט, בניהול איציק שנידובסקי, ואלטשולר שחם, בניהול המנכ"לים המשותפים גילעד אלטשולר ורן שחם.
המצטיינים ב-3 שנים: יותר מ-4% לשנה
נתחיל בדירוגים לשלוש השנים האחרונות: את דירוג התשואות הנומינליות ברוטו של קופות הגמל לתגמולים הגדולות, שמנהלות נכסים ביותר מ-4 מיליארד שקל, מוביל ב-2017 בית ההשקעות ילין לפידות, עם הקופה "ילין לפידות קופת גמל מסלול אג"ח עד 25% מניות", שרשמה בשלוש השנים האחרונות (עד סוף מארס 2017) תשואה שנתית ממוצעת של 4%.
ילין לפידות מוביל גם את דירוג התשואות של קרנות ההשתלמות הגדולות, שם הוא אוחז במקום הראשון ובמקום השלישי בדירוג, עם הקרנות "ילין לפידות קרן השתלמות מסלול כללי" ו"ילין לפידות קרן השתלמות מסלול אג"ח עד 25% מניות", שהציגו תשואות שנתיות ממוצעות של כ-4.99% ו-3.87%, בהתאמה. בין שתי הקרנות הללו נמצאת קרן "אלטשולר שחם השתלמות כללי", עם תשואה שנתית של 4.31%, בממוצע.
ומה קורה אצל הגופים הקטנים יותר, הקופות והקרנות שבהן מנוהלים פחות מ-4 מיליארד שקל? כאן בולט לחיוב בית ההשקעות אנליסט, שבבעלות אהוד שילוני ושמואל לב, שמוביל עם התשואות הגבוהות בשוק כולו - 5.82% לשנה בממוצע בקופות הגמל לתגמולים, עם קופת "אנליסט גמל ישראל", ועם 4.31% בקרן "אנליסט השתלמות כללי".
עוד קרן השתלמות קטנה שבולטת לחיוב היא "הפניקס השתלמות כללי", עם תשואה של 4.07% לשנה בממוצע. לצד אלה נציין גם את קרן ההשתלמות "אלטשולר שחם השתלמות כללי ב'", שרשמה תשואה גבוהה של 4.69% לשנה בכל אחת משלוש השנים האחרונות, בממוצע. ואולם, קרן זו אינה חלק מהדירוג מאחר שמתחילת 2016 היא סגורה למצטרפים חדשים ואינה פתוחה לכלל האוכלוסייה.
מנגד, ישנם גופים שרשמו תשואות חלשות בהרבה, של מתחת לרף 3% לשנה בממוצע בכל אחת משלוש השנים האחרונות, ובראשם (בניכוי מסלולים מוטי אג"ח בהיקף שהוא יותר מהמסלולים ה"כמו-כלליים") קופות וקרנות של כלל ביטוח, של מגדל ושל הלמן אלדובי.
המצטיינים ב-5 שנים: יותר מ-6% בשנה
בבחינת התשואות לחמש השנים האחרונות עולה כי שוב המצטיינים מגיעים מבית ההשקעות ילין לפידות ומבית ההשקעות אנליסט, כשלצדם אלטשולר שחם ולא הרבה מתחתיהם הראל ומנורה מבטחים, עם שתי קרנות השתלמות קטנות.
נתחיל במצטיינת בדירוג קופות הגמל לתגמולים הגדולות בשוק: "ילין לפידות קופת גמל מסלול אג"ח עד 25% מניות", עם תשואה שנתית ממוצעת של 6.3%. בקרב קרנות ההשתלמות מדובר ב"ילין לפידות קרן השתלמות מסלול כללי", "אלטשולר שחם השתלמות כללי" ו"ילין לפידות קרן השתלמות מסלול אג"ח עד 25% מניות", שאוחזות בשלושת המקומות הראשונים, עם תשואות שנתיות של יותר מ-6%: 7.17%, 6.94% ו-6.11%, בהתאמה.
מקרב הקופות הקטנות והקרנות הקטנות מתווספות עוד מצטיינות, שבולטות בתשואות הגבוהות בשוק כולו: "אנליסט גמל ישראל" משוק הגמל לתגמולים, שהציגה תשואה שנתית ממוצעת מצוינת של 8.32%, ו"אנליסט השתלמות כללי" משוק ההשתלמות, עם תשואה שנתית ממוצעת של 6.98%, ואחריה, עדיין עם תשואות של יותר מ-6% - "הפניקס השתלמות-כללי" ו"הראל השתלמות כללי". גם בתקופת זמן זו קרן "אלטשולר שחם השתלמות כללי ב'", שסגורה למצטרפים חדשים מאז ינואר 2016, מציגה תשואה גבוהה מאוד של 7.31%, בממוצע שנתי.
