גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיוס הון / אילוסטרציה: Shutterstock

הציבור כמעט ולא קונה בעצמו מניות, הציבור גם לא קונה בעצמו אגרות חוב. רוב הציבור נחשף להשקעות בבורסה דרך הגופים המוסדיים, הגופים שמנהלים עבורנו את הכסף שלנו (בתמורה לדמי ניהול כמובן) דרך מכשירים ומסלולי השקעה שונים. קיימים מספר מסלולי השקעה שבהם משקיע הציבור - יש את ההשקעות לטווח ארוך - קופות גמל, קרנות פנסיה, ביטוח חיים; ויש את ההשקעות הנזילות (שיכולות להתממש בזמן הקצר) ובהן בולטת תעשיית קרנות הנאמנות (Mutual Fund) - קרנות נאמנות הן מכשיר ההשקעה הפופולרי ביותר!

תעשיית הקרנות - עדיין האלטרנטיבה הבולטת לכסף של הציבור (לזמן קצר ובינוני).

לצד קרנות נאמנות, קיימים מכשירי השקעה נוספים לטווח הקצר והבינוני, כשתעודות הסל הן האפיק השני לקרנות הנאמנות. קיימים הבדלים גדולים בין קרנות נאמנות לתעודות הסל, אבל הבדל עקרוני אחד - קרנות נאמנות במקור נועדו לנהל את הכסף של המשקיעים באופן אקטיבי כדי לייצר תשואה. תעודות הסל, ברובן, לא מנהלות באופן אקטיבי את הכספים, אלא מנהלות באופן פסיבי, התעודות פשוט עוקבות/ מחקות את המדדים - תעודה על מדד מניות ת"א 35 תעקוב אחרי מדד ת"א 35. הקרנות (ברובן) עדיין מנהלות באופן אקטיבי, כלומר קרן על מניות ת"א 35, תחזיק ותפעל להשיג תשואה גבוה מהמדד. הרעיון של קרנות נאמנות הוא שניהול אקטיבי מניב תוצאות טובות, אבל מנגד התומכים בתעודות מנפנפים בכך שלא ייתן לאורך זמן להכות את המדדים ולכן עדיף להשקיע במדדים.

על רקע זה, ובהמשך לגידול בתעשיית המדדים, הקימו חברות הקרנות תחרות לתעודות - קרנות נאמנות מחקות. היכנסו כאן להרחבה על הקרנות המחקות.

בשנים האחרונות התחזקה התחרות בתעשיית קרנות הנאמנות, כשהושקו שני מוצרים מתחרים - האחד, פוליסות החיסכון של חברות הביטוח, והשני קופות הגמל להשקעה. בשני המוצרים האלו יש יתרונות וחסרונות לעומת קרנות הנאמנות, ועדיין הקרנות הן המוצר הפופולרי.

מה זאת קרן נאמנות?

מה זו בעצם קרן נאמנות? קרן נאמנות (Mutual Fund) היא מכשיר פיננסי המאגד פרטים לצורך השקעה משותפת בניירות ערך סחירים. כלומר, מדובר על קבוצה של אנשים שהזרימה כסף לחשבון מסוים כאשר את כל הכספים האלו מנהל מנהל השקעות/ מנהל הקרן. זאת בעצם השקעה משותפת, מעין תיק השקעות גדול שמנוהל בידי מנהל הקרן.

ההצטרפות לקרן נאמנות נעשית על ידי רכישת יחידות השתתפות בקרן. המחזיק ביחידות אלו זכאי לשותפות ברווחים בהתאם לגודל ההחזקה שלו, ולשם המחשה - נניח שיש 2 מיליון יחידות שנרכשו על ידי הציבור, ומתוכם יש לנו 100 אלף יחידות - אז יש לנו בעצם 5% מערך הקרן (100 אלף חלקי 2 מיליון). נניח שכל יחידה נסחרת ב-1 שקל, ונניח שהייתה עלייה ביום אחד של 5% . אז במקור היה לנו שם 100 אלף שקל (100 אלף יחידות כפול 1 שקל). כאשר מחיר הקרן עלה ל-1.05 שקל, הערך של ההשקעה שלנו גדל ל-105 אלף שקל (100 אלף יחידות כפול 1.05) כלומר הרווחנו 5 אלף שקל.

ההשקעה בניירות הערך על ידי הקרן מתבצעת על פי תשקיף והסכם נאמנות של הקרן. תיק ההשקעות של הקרן מנוהל ע"י מנהלי השקעות, הגובים דמי ניהול ונאמנות, המקטינים את התשואה על ההשקעה. ערך תעודת ההשתתפות בקרן נקבע על פי שווי נכסי הקרן (פעם אחת ביום, יש מקרים שפעמיים).

הקרן לא נסחרת בבורסה כמו נייר ערך רגיל; המשקיעים יכולים להעביר הוראות קניה ומכירה לקרנות עד שעה מסוימת ומחירה של הקרן נקבע בסוף יום המסחר (שווי נכסי הקרן חלקי מספר היחידות); יש קרנות נאמנות שניתן להעביר הוראה בשני טווחי זמן - בוקר וצהריים ובהן נקבע שער פעמיים ביום. המשקיע בקרנות נאמנות קונה את היחידות במחיר הוגן ומקבל בעת המכירה את הערך ההוגן (הכלכלי), בעוד שבמכשירים אחרים שנסחרים באופן שוטף בבורסה - כמו תעודות סל, המשקיע עלול שלא לקבל את הערך ההוגן / השווי ההוגן שכן מחיר התעודה נקבע בשוק ולא באופן אוטומטי לפי שווי הוגן של היחידה.

קרן נאמנות פועלת בהתאם לתשקיף בו מפורטת בהרחבה מדיניות ההשקעה, מדד הייחוס ועוד. על פי התשקיף ניתן לדעת מה אופי הקרן, מה הסיכון של הקרן, מהי החשיפה למניות, למט"ח ועוד.

במסגרת תשקיף הקרן, מפרסם מנהל הקרן את הפרטים המזהים של הקרן - שם הקרן ומספר הבורסה של הקרן, וכן פרטים נוספים כגון - מדיניות המיסוי, והאם הקרן פתוחה או סגורה.

מהם יתרונות ההשקעה דרך קרנות נאמנות?

פיזור - בהשוואה להשקעה ישירה בניירות ערך, מאפשרת קרן נאמנות השקעה בעלת פיזור רחב יותר; הפיזור הזה נועד למצמצם את הסיכון הכרוך בהשקעה.

סכום השקעה נמוך - השקעה בקרן נאמנות יכולה להיעשות גם בסכומים קטנים (להבדיל מרכישת ניירות ערך אחרים),

ניהול מקצועי - הכסף בקרנות מנוהל על ידי מנהלי השקעות מומחים.

נזילות - כלומר אפשר להפוך את ההשקעות בקרנות נאמנות למזומנים באופן מידי וזאת להבדיל השקעה בניירות ערך שלפעמים מסיבות של סחירות לא ניתן להנזיל אותה.

אבל לקרנות יש חסרונות לא מעטים - ראשית, דמי הניהול בקרנות הנאמנות האקטיביות גבוהים. דמי הניהול במקרים מסוימים גבוהים עד כדי כך שהם לא מאפשרים לקרן להשיג תשואה נטו חיובית.

סוגים של קרנות נאמנות

ניתן לסווג קרנות נאמנות על פי מדיניות ההשקעה שלהן במוצרים השונים הנסחרים בבורסה (אג"ח צמודות למדד, אג"ח לא צמודות, אג"ח ממשלתיות, אג"ח במט"ח, מניות בארץ, מניות בשווקים מפותחים, מניות בשווקים מתפתחים, אופציות, מזומנים ונכסים פיננסיים אחרים). כמו כן ניתן לסווג קרנות על פי מדיניות חלוקת הרווחים (קרן צבירה, קרן המחלקת רווחים), וכן על פי אופי ההתאגדות (קרן פתוחה וקרן סגורה) ועל פי מעמד המיסוי (חייבת ופטורה) וסיווג לפי מדיניות השקעה.

מעבר לסוגי הנכסים שבהן משקיעה הקרן, נהוג למיין את הקרנות לפי הקטגוריות הבאות:

קרן מתמחה: קרן שמשקיעה לפחות 80% מנכסיה באפיק השקעה אחד.

קרן גמישה: קרן שאינה מחויבת להשקיע באפיק מסוים; מנהל הקרן פועל בחופש מוחלט.

קרן חו"ל: קרן שרשאית להשקיע את כל נכסיה בני"ע שנסחרים בבורסות חו"ל.

קרן מחקה: קרן שעוקבת אחרי מדד מסוים (90% לפחות מנכסיה הם ניירות ערך שנכללים במדד הבסיס); הקרן תשאף להשיג את תשואת המדד אך היא לא מחויבת לכך.

קרן ממונפת: קרן ברמת סיכון גבוה שמשקיעה בנגזרים שונים (בעיקר אסטרטגיות על שוק המעו"ף); הקרן יכולה לקחת אשראי למימון השקעותיה.

אגד קרנות (Fund Of Fund): קרן המשקיעה בקרנות אחרות בארץ ובעולם. הקרן יכולה להשקיע רק בקרנות או בפיקדונות, תוך הגבלה של עד 25% בקרן אחת, ומינימום של 75% בקרנות בכלל.

אגד קרנות מקומיות לא יכול לגבות דמי ניהול ושיעור הוספה (אחרת יהיה כפל עמלות) ומנהל הקרן יכול לרכוש לאגד רק קרנות מהבית. באגד קרנות חו"ל יכול מנהל הקרן לגבות שיעור הוספה וכן הוא יכול להשקיע בקרנות שאינן בניהולו.

קרן כספית: קרן להשקעות קצרות מועד שמהווה תחליף תחרותי לפיקדונות לזמן קצר בבנקים. המח"מ הממוצע של הקרן הכספית לא יעלה על 90 יום; הקרן רשאית להחזיק מק"מ או אגרות חוב של המדינה (לטווח קצר); אגרות חוב לא ממשלתיות שדירוגן גבוה שמועד פדיונן עד שנה; פיקדונות לזמן קצר; תעודות חוב בדירוג גבוה שמועד פדיונם עד 90 יום.

מעבר לסיווג הקרנות לפי תחומי ההשקעה, קיימים הבדלים בין הקרנות וסיווגים שונים שקשורים לאופייה של הקרן. סיווג כזה הוא לקרן צבירה לעומת קרן מחלקת - קרן נאמנות צבירה אינה מחלקת את רווחיה לבעלי יחידות ההשתתפות כדיבידנד. הקרן צוברת את רווחיה ומשקיעה אותם מחדש בנכסים נוספים; קרן המחלקת רווחים אינה צוברת את רווחיה ומחלקת אותם כדיבידנד לבעלי יחידות ההשתתפות.

סיווג נוסף - קרן פתוחה מציעה כל הזמן יחידות לציבור על פי תשקיף שפרסמה, מלבד בעת סגירה זמנית. קרן סגורה מציעה מספר מוגבל של יחידות, ומחיר יחידת השתתפות נקבע על פי הביקוש וההיצע לקרן.

דמי הניהול בקרנות הנאמנות

דמי הניהול בקרנות הנאמנות גבוהים משמעותית מדמי הניהול במוצרים הפסיביים (עוקבי המדדים). אתם חייבים לבדוק לפני השקעות בקרנות את דמי הניהול שלהן, זה עשוי לגרום לכם לבטל את החלטת ההשקעה, ומעבר לכך - אחת לתקופה תבדקו בתיק הקרנות שלכם (אם יש לכם) אם לא חלו שינויים בדמי הניהול. חברות הקרנות נוהגות לשנות את דמי הניהול, כשבפועל למרות שהדיווח אמור לעבור אליכם הוא לא ממש מגיע אליכם.

בהקשר של דמי הניהול חשוב לציין שיש עוד עמלות שאתם משלמים - דמי נאמן, מדובר על עמלה נמוכה לרוב כמה מאיות האחוז, אבל לא צריך לשכוח אותה. היא מתפרסמת בתשקיף הקרן, אבל ייתכנו בה שינויים על פני התקופה (בין התשקיפים המתפרסמים אחת לשנה).

שיעור הוספה

עמלה נוספת אם כי פחות שכיחה היא שיעור הוספה - עמלה שערורייתית, עמלה שמוספת על מחיר הרכישה של הקרן. כלומר, רוכש היחידה משלמת סוג של קנס בשיעור מסוים (שיעור הוספה) כשהשיעור הזה הוא בעצם הפסד מיידי - אם המשקיע מוכר את הקרן ביום למחרת הוא מיד מפסיד את שיעור ההוספה הזה. אז למה בעצם יש אותו, מה הרציונל של שיעור ההוספה? ואיך צריך להתייחס אליו? - תוכלו לקרוא כאן.

עמלת הפצה

ועמלה אחרת שלא משולמת ישירות מהלקוח, אבל בסופו של דבר מתגלגלת ללקוח היא עמלת הפצה. עמלה שמנהל הקרן משלם לבנק המפיץ את הקרן, ומדובר בעמלה גבוה. כאשר המשקיע רוכש קרן נאמנות דרך הבנק, מנהל הקרן משלם שיעור מסוים לבנק - תשלום על כך שהבנק מכר את הקרן שלו/ הפיץ את הקרן שלו. ההוצאה הזו היא שארית מרפורמת בכר (שיושמה ב-2005). הרפורמה הזו היתה אמורה להשיג תחרות בשוק הקרנות נאמנות גם על ידי החלשת הבנקים. בפועל, הרפורמה גרמה להוצאת הקרנות מהבנקים (הבנקים קיבלו אז מחירים טובים על עסקאות המכירה) , אבל השאירה לבנקים עמלות שמנות - עמלות הפצה. זאת ועוד - המטרה העיקרית של הרפורמה הייתה לעודד תחרות ולהפחית את דמי הניהול, אבל בפועל מה שהיא עשתה זה להעביר את הכוח מהבנקים לחברות הביטוח וממש לא הפחיתה את דמי הניהול - רק 8 שנים אחרי העמלות באמת ירדו!

פרופיל חשיפה של קרן

קרנות נאמנות חייבות להגדיר ולפרסם את פרופיל החשיפה שלהן למניות ולמט"ח:

החשיפה למניות: פרופיל החשיפה למניות נקבע בסרגל של 1 עד 6 כאשר:

פרופיל  1 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 10%

פרופיל  2 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 30%

פרופיל  3 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 50%

פרופיל  4 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 120%

פרופיל  5 מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 200%

פרופיל  6 מוגדר כשיעור חשיפה מעל 200%

החשיפה למט"ח: פרופיל החשיפה למט"ח נקבע באותיות לועזיות:

פרופיל A מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 10%

פרופיל B מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 30%

פרופיל C מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 50%

פרופיל D מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 120%

פרופיל E מוגדר כשיעור חשיפה מקסימלי של עד 200%

פרופיל F מוגדר כשיעור חשיפה מעל 200%

איך בודקים ביצועים של מנהלי קרנות?

בדיקת הקרן על פי תשואה בלבד אינה מספקת מכיוון שלכל קרן יש את מקדם הסיכון שלה. קיימים מדדי ביצוע רבים למנהלי קרנות שמתחשבים גם בסיכון שבקרן , ביניהם, מדד ג'נסן המודד את התשואה העודפת בהינתן הבנצ'מרק (התשואה הצפויה) ומדד שארפ שבזכות פשטותו הוא המקובל ביותר לבדיקת ביצועים של קרנות נאמנות (וגם של ניירות ערך אחרים)

מדד שארפ: עודף התשואה שבקרן ( על פני טווח זמן מסוים) מחולק בסטיית התקן של הקרן (בתקופת המדידה). עודף התשואה מוגדר כתשואת הקרן בניכוי התשואה חסרת הסיכון (ריבית חסרת סיכון: ריבית על אג"ח ממשלתי); עודף התשואה הוא הפרמיה שניתנת למשקיע בגין הסיכון שהוא לקח. סטיית התקן: מבטאת את התנודתיות של הקרן, משמע את הסיכון של הקרן; ככל שמדד שארפ גדול יותר , ביצועי הקרן טובים יותר.

מחירים לקרן נאמנות

מחיר יחידה: סה"כ נכסי הקרן (נטו) מחולק במספר יחידות ההשתתפות. נכסי הקרן כוללים את כל סוגי ניירות הערך לפי מחיר השוק (כאשר אין מחיר שוק, ואין ציטוטים של גוף אובייקטיבי, על מנהל הקרן להעריך את שווי האחזקה). התחייבויות הקרן כוללות את שכר הנאמן, שכר מנהל הקרן (דמי הניהול) עמלות והוצאות הכרוכות בביצוע פעולות, מיסים.

מחיר רכישה: מחיר היחידה בתוספת של עמלות קניה ובתוספת של שיעור הוספה.

עמלות קניה הן ההוצאות שכרוכות בקניית נכסי הקרן והן מעין מתגלגלות על רוכש הקרן.

שיעור הוספה הוא סכום שמנהל הקרן רשאי להוסיף למחיר היחידה לפי שיקול דעתו אך גובהו המקסימלי של שיעור הוספה נקבע בתשקיף הקרן.

מחיר פדיון: מחיר יחידה פחות עמלת מכירה.

עמלת מכירה היא העמלה בגין הוצאות שהיו כרוכות במכירת נכסי הקרן.

עמלת הפצה: מנהלי הקרנות מעבירים עמלת הפצה בשיעור התלוי בסוג הקרן, לבנקים בהם מתנהלים חשבונות הלקוחות; העמלה הזו יורדת מדמי הניהול של מנהל הקרן.

חישובי תשואות בקרנות נאמנות

תשואת הקרן מחושבת לפי מחיר הפדיון: שער הפדיון בעת המכירה (או בסוף התקופה הנבדקת) מחולק בשער הפדיון בעת הרכישה (או תחילת התקופה הנבדקת).

תשואת המשקיע בקרן הנאמנות שונה מתשואת הקרן והיא מחושבת על ידי חלוקת מחיר הפדיון במחיר הרכישה; ההבדל בין התשואות נובע משיעור ההוספה ועמלות הקנייה והמכירה.

ולסיכום, קרנות נאמנות ב-5 נקודות -

■ קרנות נאמנות זה מכשיר פופולארי (עדיין הפופולארי ביותר.)
■ ברוב קרנות הנאמנות הניהול הוא אקטיבי - בחירת ניירות ערך אחרי מחקר שוטף.
■ דמי הניהול ברוב קרנות הנאמנות עדיין גבוהים.
■ הקרנות סובלות מאיבוד נתח שוק לטובת הניהול הפסיבי דרך תעודות סל, קרנות מחקות (שהם הכלי של הקרנות להילחם בתעודות הסל) , קרנות סל, שהרציונל שלהם הוא עקיבה אחרי מדדים
■ לפני שאתם רוכשים קרן נאמנות - תעשו שיעורי בית - המדריך הוא חלק חשוב בשיעורי הבית, כאן כתוב כל מה שצריך לדעת על קרנות ברמה התיאורטית, וברמה הפרקטית (איך בודקים מה מדיניות הקרן, מה הביצועים, מה הדמי ניהול ועוד).

למדריכים קשורים:

עמלת הפצה בקרנות - האם זה משפיע עליכם המחזיקים בקרנות?

קופת גמל להשקעה - תחרות לקרנות?

* המדריך נכתב בשיתוף מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.