בעל מניות בבזק דורש גילוי מסמכים: שוקל להגיש תביעה נגזרת

דורש מסמכים ופרוטוקולים המצביעים כדי לבסס את טענתו שהחברה ומנהליה לא פעלו כנדרש לשמור על נכסיה

בעל מניות בבזק, דב גולדשטיין, פנה לבזק בבקשה לגילוי מסמכים טרם הגשת תביעה נגזרת, וזאת בעקבות החקירה הפלילית הגלויה שבה פתחה רשות ניירות ערך כנגד בזק. באמצעות עורכי הדין אלירם בקל וד"ר יעל ארידור בר-אילן, מתבקשת בזק למסור מידע על עסקת בזק-yes, הכולל פרוטוקולים מישיבות דירקטוריון בבזק וב-yes, ישיבות של ועדות ביקורת, כל הסכמי הספקים של yes ועוד שורה ארוכה של מסמכים.

בפנייה נכתב כי אם וככל שיש ממש בחשדות, הרי שאלה הסבו לבזק נזקים כבדים. מעבר לעובדה שבזק נאלצה על-פי הנטען לשלם ליורוקום 57 מיליון שקל אותם היא לא הייתה מחויבת לשלם כלל, הרי שעצם האפשרות שאירע כשל כה חמור בדיווחיה של החברה - כשל המצביע על פגם יסודי בממשל התאגידי בחברה - מלמד כי ענייניה של בזק לא נוהלו כהלכה, וכך גם בכל הנוגע להתנהלותה באשר ל-yes.

יתרה מכך, עולה חשש כי דירקטוריון החברה ומנהליה לא פעלו כנדרש לשמור על נכסיה ולהקפיד על מתן דיווחי אמת. דבר זה פוגע בהכרח באמון שרוכש ציבור המשקיעים לחברה, במוניטין שלה וממילא גם בשווי המניות.

עורכי הדין כותבים כי בעל המניות (שמחזיק 58 אלף מניות) שוקל להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בשמה של בזק, כנגד כל המעורבים שהיו מעורבים במניפולציה החשבונאית וכשלו בפיקוח על ענייני בזק באופן ראוי.

נזכיר כי בתביעה נגזרת שהוגשה על-ידי עו"ד רונן עדיני בשם בעל מניות מהציבור, נטען כי עסקת yes היא עסקה נגועה ופסולה שנעשתה על-ידי בזק כנגד האינטרס הכלכלי שלה. כך, בעוד שבזק עצמה העריכה את yes בשווי של 200 מיליון שקל בלבד, היא הסכימה לשלם בעבורה לשאול אלוביץ' (הושלט גם בבזק כמובן) את הסכום הדמיוני של 700 מיליון שקל במזומן ועוד כ-300 מיליון שקל מותנה בהטבות מס. כלומר, בזק שילמה לאלוביץ' לפחות 500 מיליון שקל ביתר, ללא כל סיבה כלכלית או עסקית.

עדיני טוען כי ברור שאילו המוכר היה צד שלישי ולא אלוביץ', הייתה בזק מנהלת משא-ומתן קשוח, כמקובל בעולם העסקים, ורוכשת את yes במחיר זול בהרבה, במיוחד בשים לב לכך ש-yes הייתה חברה מפסידה לאורך שנים, ושאלוביץ' ניסה למכרה במשך שנים ללא הצלחה.