היועמ"ש עצר הצעה למנות את גרונר למ"מ נציב שירות המדינה

מנדלבליט חשב שלא ראוי להציב בתפקיד את מי שמונה על ידי נתניהו במשרת אמון למנכ"ל משרד ראש הממשלה ■ גרונר אמר היום בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי "ברגולציה - אין דבר יותר דמוקרטי מהגנת הרוב מפני המיעוט"

אלי גרונר  / צילום:  תמר מצפי
אלי גרונר / צילום: תמר מצפי

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציע למנכ"ל משרדו אלי גרונר לשמש כממלא מקום נציב שירות המדינה, בנוסף לתפקידו הנוכחי, אך ההצעה ירדה מן הפרק בין היתר עקב הסתייגות היועץ המשפטי לממשלה. גורמים ממשלתיים אמרו ל"גלובס" כי עו"ד אביחי מנדלבליט סבר כי אין זה ראוי למנות לתפקיד את גרונר שמונה כמשרת אמון על ידי נתניהו. נתניהו, שהתכוון תחילה למנות לנציבה את החשבת הכללית לשעבר באוצר מיכל עבאדי באוינג'ו החליט בעקבות הקשיים במינויו של גרונר למנות את אהוד (אודי) פראוור ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה לממלא מקום הנציב.

בהופעה בפני באי כנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר היום (ג') גרונר כי "חוק ההסדרים שאנחנו מכינים יתמקד בטיפול ברגולציה" לדבריו "אין דבר יותר דמוקרטי מהגנת הרוב מפני מיעוט. ברגולציה ובעודף הרגולציה 99% מהציבור סובל ו1% מהציבור מרוויח הרבה. כדי להיות הכי דמוקרטים שיש אנחנו צריכים להעביר את חוק ההסדרים בנובמבר כדי שנוכל לסייע גם לכלכלה שלנו וגם לעסקים שלנו. חוק ההסדרים אותו אנו כבר מכינים יתמקד ברגולציה ולכן צריך לדאוג שהוא יעבור".

מאחר ותקציב 2018 אושר כבר בשנה שעברה בכנסת אין לממשלה אפשרות להעביר חוק הסדרים אמיתי, כלומר חוק שהכנסת חייבת לאשר אותו יחד עם תקציב המדינה. במקום תקציב מלא אמורה וועדת הכספים לאשר לקראת נובמבר השנה התאמות בתקציב 2018. באוצר ובמשרד ראש הממשלה מתכוונים "לתפוס טרמפ" על תקציב ההתאמות כדי להעביר בצמוד אליו שינויי חקיקה, המכונים "חוק הסדרים" או "חוק הסדרים קטן".

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הציג את פעילות הממשלה לטיוב הרגולציה ואמר "הממשלה התחילה בשנתיים האחרונות לטפל בעודף הרגולציה ובמיפוי שערכנו מצאנו שישנם כ-400 סוגי קבוצות של רגולציה וקיבלנו החלטה להוריד 25% ממנה על פני 5 שנים. ב-2016 הצלחנו לחסוך למשק 1.3 מליארד שקל באמצעות הפחתת רגולציה, כאשר כולם מבינים שזה עלויות שאחרת היו מתגלגלות לצרכן."

גרונר הוסיף כי "כל עבודה של רגולציה היא קשה, ותמיד יהיה מי שירוויח מעודף רגולציה, אנחנו יודעים ש-99% סובלים מעודף רגולציה ורק אחוז אחד צעקני מרוויח. אנחנו נלחמים בתופעה הזו כי אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים לשרת את כל האזרחים שסובלים. אם משרד ממשלתי לא יעמוד בתכנית להפחתת 25% מהרגולציה הוא לא יוכל להוסיף חקיקה ורגולציה נוספת. כלומר, אי אפשר להוסיף רגולציה בלי להוריד רגולציה, ואנחנו עושים זאת כדי להגן על הכלכלה והמגזר העסקי. אנחנו מתכננים רפורמה גדולה בתחום הרפורמה בחוק רישוי העסקים. אנחנו רוצים להגדיר מראש בערך 60-70% מהעסקים שהם לא מסוכנים. אם המכולת מצהירה שהוא עומד בתנאים הרגולטורים המתאימים הוא יקבל רישיון אוטומטי".