גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה יציל את מצלאוי

"יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה ולהמשיך לפעול כפופה בין היתר למימוש נכסים"

פרוייקט של מצלאוי / צילום: תמר מצפי
פרוייקט של מצלאוי / צילום: תמר מצפי

מחירי הדירות עלו בשנים האחרונות בשיעור ניכר, וניתן להעריך כי היזמים והקבלנים נהנים מכך; ואכן, אם תפתחו את הדוחות הכספיים של חברות הבנייה והיזמיות הנסחרות בבורסה, תראו שהרווחים בשנים האחרונות במגמת עלייה. עם זאת, אתם תיתקלו בנתון מעניין: הרווחים אמנם עולים, אבל שיעורי הרווחיות (שיעור הרווח מההכנסות) לא גדלה משמעותית (אם בכלל).

המשמעות היא שהחברות מגדילות רווחים במקביל לעלייה בהיקפי המכירה ולעלייה במחיר המכירה, אבל "הקופון" שנשאר אצלן לא גדל משמעותית - הן עדיין מרוויחות את ה-10% באופן גס בשורה התחתונה (החברות הטובות שביניהן).

ובכלל, יש גם כאלה שלא הצליחו לתרגם את העלייה במחירי הדירות לרווחים ולא למזומנים בקופה. מצלאוי  היא אחת מהן - ברבעון הראשון של השנה הפסידה חברת הבנייה 6 מיליון שקל, לעומת הפסד של 15.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כשבשנת 2016 כולה הפסידה החברה 34.7 מיליון שקל. החובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח מתקרבים לסך של 250 מיליון שקל, והון החברה עומד על 103.8 מיליון שקל.

בחוות-הדעת של רואה החשבון ברבעון הראשון יש נורת אזהרה מהבהבת: "אנו מפנים את תשומת-הלב לאמור בביאור 1ב' לדוחות הכספיים, בדבר התחייבויות לפירעון איגרות חוב בסך של כ-124 מיליון שקל, לתקופה החל מיום 1 ביוני 2017 ועד ל-31 במארס 2019. יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה ולהמשיך לפעול בעתיד הנראה לעין כפופה להתממשות תוכניות ההנהלה, הכוללות בין היתר מימוש נכסים, הכנסת שותפים בפרויקטים של 'פינוי-בינוי', השלמת עסקאות מכירת מקרקעין, ניהול הון חוזר של החברה על פי הצורך, שעבוד נכסים כנגד קבלת הלוואה ומשיכת עודפי מזומנים מחשבונות ליווי. הנהלת החברה והדירקטוריון מעריכים בסבירות גבוהה כי החברה תמשיך בפעילותה ותעמוד בהתחייבויותיה במלואן, בעתיד הנראה לעין".

- הערכה מוטעית או מכירה בלחץ?

אבל מאז פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון התרחשו מספר אירועים שמשליכים מהותית על מצבה של החברה. באמצע יוני דיווחה מצלאוי כי בעלי שליטה בחברה פנו לשותף - אליהו קנפלר, שנכנס להשקעה בה בשנה שעברה - והודיעו לו על ביטול הסכם ההשקעה והסכם בעלי המניות, וכן ביטול מנגנון השליטה המשותפת בחברה. זאת, "בשל אי עמידתו של מר קנפלר בהוראות הסכם ההשקעה, שעיקרה - אי תשלום סך של 10 מיליון שקל לבעלי השליטה כנגד מכירת מניות המוחזקות על ידם".

אופס, עכשיו גם נוסף ריב משפטי - כן חייב, לא חייב, כן הסכם משותף, לא הסכם משותף. זה ממש לא מוסיף לחברה שאמורה להתמקד במציאת פתרונות מימוניים. בכל מקרה, מיד אחרי ההודעה הזו דיווחה החברה על מימוש נכס משמעותי. מדובר על מכירת החברה הבת - אבן השהם, חברה בבעלות ובשליטה מלאה. מצלאוי חתמה על הסכם למכירת 100% ממניות החברה הבת שמחזיקה במקרקעין ברחוב כורזין בגבעתיים. בהודעה נמסר כי התמורה הכוללת מסתכמת ב-83.5 מיליון שקל. אך כמה שורות מתחת לסכום הזה נכתב כי "בהתאם למזכר התנאים, בתמורה למניות הנרכשות תשלם הרוכשת לחברה סך כולל של 38.5 מיליון שקל בשני תשלומים...".

אז מה התמורה בעצם? ובכן, בהמשך מתבררת התעלומה - הרוכש יעמיד לחברה הבת הלוואת בעלים בסך של 45 מיליון שקל, וזאת כדי לממן את ההלוואות לנושים. מכאן, שהתמורה בגין המניות מסתכמת ב-38.5 מיליון שקל, התשלום הנוסף של הרוכש הוא בגין הלוואות שיש בתוך החברה הבת (הרוכש בעצם מחליף הלוואות בהלוואות), אבל אין לזה קשר לתמורה של מצלאוי מהחברה הבת.

ובכן, המימוש של הבת יניב למצלאוי 38.5 מיליון שקל, אבל כשחוזרים לדוחות הכספיים האחרונים של החברה (לרבעון הראשון) מגלים שם תזרים מזומנים חזוי. על רקע המצב הפיננסי של החברה, ובהינתן שיש לה איגרות חוב, היא מספקת לקוראי הדוחות מידע על המקורות והשימושים שלה בשנתיים הקרובות. זה מידע חשוב, בעיקר משום שהוא מתייחס לתחזית - כך ניתן להבין מה הנהלת החברה חושבת ומעריכה לגבי העתיד, וזה חשוב שבעתיים במצב של קשיים פיננסיים, שכן אז הקוראים יכולים להתבסס על הערכת המנהלים בטבלה של המקורות והשימושים ולקבל אותה - או שלא, ולעשות לה התאמות.

למה הכוונה? נניח שהחברה סבורה שתממש נכס ב-30 מיליון שקל בשנה הקרובה, אז הקורא יכול, בהינתן שהוא מקבל מידע או מעבד מידע ממקורות נוספים, להניח שהסכום הזה מנופח, או שהוא דווקא סביר, וכך (אם יש צורך) הוא עושה התאמות כדי לקבל את התזרים ההגיוני להערכתו.

בתזרים החזוי של מצלאוי מופיע סכום צפוי של 46 מיליון שקל ממכירת החברה הבת אבן השהם - גבוה ממה שבפועל המכירה הכניסה לה, כאמור 38.5 מיליון שקל (תמורת המניות). הפרש של 7.5 מיליון שקל, משמעותו היא חור בתזרים של 7.5 מיליון שקל. הסכום הזה ממש לא זניח גם כסכום אבסולוטי וגם בהינתן העסקה כולה - 38.5 מיליון שקל. זאת יכולה להיות כמובן טעות בהערכה, אבל - וזה אולי אפילו בעייתי יותר - זו עלולה להיות מכירה בלחץ.

המצוקה של מצלאוי היא לא סוד - היא רשומה שחור על גבי לבן בדוחות הכספיים, וזה משרת מאוד את הרוכשים של הנכסים שלה. הם פשוט יודעים שהחברה לחוצה מאוד למכור, וייתכן שהם לוחצים את המחיר למטה.

גיוס פרטי לגלגול החוב

מצלאוי, כך עולה מדוח התזרים החזוי, מסתמכת על גיוס פרטי (חוב) בהיקף 39.5 מיליון שקל, שאמור להתבצע עד סוף השנה. עכשיו, מצד אחד - מי ייתן כסף לחברה בקשיים תזרימיים? ומצד שני - בהינתן שערך הנכסים בספרים הוא נכון וקרוב למצב בשטח, הרי שמדובר בחברה עם הון של מעל 100 מיליון שקל. כלומר היכולת שלה להחזיר את החובות נראית על פניה גבוהה - אחרי הכול, ההון מבטא את הנכסים בניכוי החובות, וכאן יש עודף גדול בסך 100 מיליון שקל. אז נכון שיש לה מצוקה בלהחזיר את החובות לטווח הקרוב, אבל בהנחה שהיא תצליח לגלגל את החוב, ובדיוק בשביל זה מתוכנן הגיוס הפרטי, מצלאוי עשויה להתאושש.

זו כמובן משוואה של סיכון וסיכוי, ולכן רוכש האג"ח הפרטי מן הסתם יתמחר זאת בריבית - כך שגם אם יהיה גיוס הוא יהיה בריבית גבוהה יחסית.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

מצלאוי

עוד כתבות

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ואנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הדאקס יורד בכ-0.1% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים