עת רחמים

יש רגע בחיי מדינה שבו אפשר בכל זאת להניח למנהיג שחטא

אהוד אולמרט / צילום: גיל יוחנן
אהוד אולמרט / צילום: גיל יוחנן

1. ישראל היא ארץ שאוכלת את מנהיגיה. אולי זה קורה בגלל שהמנהיגים שלנו מוכיחים, פעם אחר פעם, שהם פשוט לא ראויים ליחס אחר. אבל יש רגע בחיי מדינה שבו אפשר בכל זאת להניח למנהיג שחטא, אם הוא ריצה את עונשו. והרגע הזה הגיע בכל הנוגע לאהוד אולמרט.

גם אם אולמרט הפר הוראה של שירות בתי הסוהר (שב"ס), וגם אם אולמרט הוציא מהכלא פרקים מספרו שבהם הוא תיאר מבצע "עלום" שכולם מדברים עליו, זה לא משנה. כי כאמור, יש רגע שבו כל ההתפלפלויות המשפטיות וכל הטענות הדווקניות מתפוגגות למול אמת בהירה אחת - שהגיע הזמן להניח. אמנם עוד לא יום כיפור, אבל הגיע גם זמן הרחמים.

חברה חזקה היא חברה שיש בה גם חמלה. רק חבל שכולם מבינים את זה חוץ מהפרקליטות; וחבל שמרוב עיסוק מוגזם ומיותר בראש הממשלה לשעבר אולמרט, הפרקליטות כנראה מזניחה את הטיפול בחקירות של ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, שכולם מחכים לשמוע מהן ההחלטות לגביו, אך הן מבוששות להגיע.

2. ובכל זאת, צריך להזכיר גם היום שאולמרט לא נענש לשווא. אם אולמרט אכן ישתחרר ביום ראשון מכלאו, המשמעות תהיה שהוא ריצה מאסר של שנה ו-4 חודשים בגין הרשעות בשלל עבירות שחיתות ב-4 פרשיות שחיתות שונות - לקיחת שוחד במשפט פרשת הולילנד, מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה במשפט פרשת טלנסקי, הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות ושיבוש מהלכי משפט. גם מהאישומים בפרשת ראשונטורס ניצל אולמרט בעור שיניו וברוב דעות של 3 שופטי העליון מול שניים. ולכן, היה מעט משעשע לקרוא בהחלטת ועדת השחרורים שלאולמרט אין עבר פלילי.

3. לפי נתוני שב"ס, בישראל היו כלואים בסוף 2015 כ-12.5 אלף אסירים פליליים שיכולים להגיש בקשה לשחרור מוקדם אחרי שריצו שני שלישים מתקופת מאסרם. לפי דוח של הרשות לשיקום האסיר, עלות אחזקת אסיר בבית סוהר בארץ גבוהה ביותר מפי 4 מעלות אחזקת אסיר בשיקום בקהילה במהלך תקופת השחרור על-תנאי (לאחר ניכוי שליש).

בעוד שעלות אחזקת אסיר בכלא ישראלי היא כ-120 אלף שקל בשנה בממוצע, עלות אחזקתו כאסיר על-תנאי ברישיון מחוץ לכלא היא כ-28 אלף שקל בשנה בלבד. המשמעות הכלכלית של השחרור המוקדם ממאסר היא אם כן, גדולה מאוד מבחינת המדינה. עלות אחזקה של אסיר כאהוד אולמרט היא כמובן יקרה יותר מהעלות הרגילה.

ועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון לשעבר, דליה דורנר, שבחנה את מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, פרסמה בנובמבר 2015 דוח שבו קראה להקל באופן שיטתי בענישה, להפחית במאסרים ממושכים ולבחון חלופות למאסר בדמות עבודות שירות בקהילה. בפסק דין שנתן לאחרונה בית המשפט העליון, נקבע כי תנאים בבתי הכלא אינם ראויים, ויש להרחיב את שטח המחיה לאסירים. אולי השחרור המוקדם של אולמרט יסמל את תחילת היישום של מסקנות ועדת דורנר ופסק הדין של העליון.