גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ברנמילר מנסה להנפיק בת"א סטארט-אפ לפי יותר מ-200 מ' ש'

ברנמילר אנרג'י, שפיתחה מערכת לאגירת אנרגיית חום, צופה כי תתחיל להניב הכנסות רק ב-2019 וצברה עד היום הפסדים של 178 מיליון שקל

אבי ברנמילר, מהנדס המכונות שייסד את חברת האנרגיה הסולארית סולל, והוביל את מכירתה לסימנס באקזיט ענק של מאות מיליוני דולרים ב-2009 (בהמשך קרסה החברה), מקדם בימים אלה הנפקת מניות ראשונית של חברת ברנמילר אנרג'י, שאותה הקים לפני כחמש שנים, בבורסה בתל-אביב. את ההנפקה מובילים לאומי פרטנרס ואפסילון חיתום.

החברה פרסמה היום (ב') טיוטת תשקיף ראשונה לקראת ההנפקה, והיא מכוונת לשווי לא נמוך עבור חברת סטארט-אפ שעדיין אינה מייצרת הכנסות, של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף. החברה מתכננת הנפקה של כרבע ממניותיה, וברנמילר, המחזיק כיום במלוא הבעלות בחברה, עשוי להצטרף להנפקה באמצעות הצעת מכר.

ברנמילר אנרג'י עסקה בתחילת דרכה בפיתוח והקמה של שדות תרמו-סולאריים, והמודל העסקי שלה התבסס על הקמה של שדות כאלו עבור יצרניות חשמל. לאחר מספר שנות פעילות החליטו בחברה להתמקד במערכת לאגירת אנרגיית חום - אחד הרכיבים שפותחו בחברה ולמעשה הפך להיות לטענתה היתרון התחרותי שלה.

ההתקן של החברה מסוגל לקלוט אנרגיה ממגוון מקורות - כמו תחנות רוח, פאנלים סולאריים, רשת חשמל, מים ועוד - לאגור אותה ולספק חשמל באמצעות יצירת קיטור. התחרות בתחום מגיעה מפתרונות אחרים לאגירת אנרגיה, כמו אגירה שאובה או אגירה במלח מותך, לצד מספר טכנולוגיות אחרות (כמו אגירה על בסיס בטון) הנמצאות בפיתוח. נוסף על כך, יש לא מעט שחקנים בשוק אגירת החשמל בסוללות ענק, כגון טסלה וחברות נוספות.

מטיוטת התשקיף עולה כי עד היום השקיע הבעלים ברנמילר בחברה, באמצעות הלוואות, סכום של 130 מיליון שקל, במו"פ ובהקמת תשתיות ייצור ומחשוב. מצבה הפיננסי של ברנמילר אנרג'י אינו מזהיר. לחברה גירעון בהון העצמי בהיקף של 117 מיליון שקל, והפסד צבור בהיקף של 178 מיליון שקל.

רואי החשבון של החברה מציינים כי "הקמת הפרויקטים המתוכננים על-ידי החברה תלויה בהשגת מקורות מימון חיצוניים בסכומים משמעותיים בשנים הקרובות, וזאת עד להפקת הכנסות והגעה לרווחיות. בהיעדר הכנסות, החברה תלויה בקבלת מימון גם לצורך המשך פעילותה השוטפת, ושלצורך כך התחייב בעל השליטה לתמוך בחברה, לרבות במתן מקורות מימון נוספים ודחיית מועד פירעון הלוואת הבעלים".

בברנמילר אנרג'י מועסקים כ-30 עובדים (רובם יוצאי סולל, 75% מהם מהנדסים). ברנמילר עצמו משמש כיו"ר ומנכ"ל החברה, ומועסקים בה גם שני בניו, דורון וניר, שניהם מכהנים כדירקטורים ומשנים למנכ"ל (הראשון ממונה על הפיתוח העסקי והשיווק והשני על הכספים והתפעול).

שילוב בין מקורות אנרגיה

מטיוטת התשקיף שפרסמה החברה עולה כי היתרון היחסי שלה נובע בין היתר מהיכולת לאגור את האנרגיה המופקת משילוב של מקורות אנרגיה, ולספק אותה מסביב לשעון ליצרן החשמל בעיתוי מאוחר יותר, באופן המשפר את היעילות ומוזיל את עלויות הייצור.

הטכנולוגיה המודולרית שפותחה על-ידי החברה עשויה לאפשר מיצוי מרבי (יכולת להסיט אנרגיה משעות השפל בביקוש לחשמל לשעות השיא), וניהול ושילוב בין מקורות אנרגיה שונים - מתחדשים או פוסיליים (פחם, נפט או גז) - לאספקה רצופה וסדירה של חשמל ו/או קיטור, וכל זאת ללא תלות רגעית ברוח או בשמש, וכן תוך שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה.

המודל העסקי של החברה מתבסס על מכירת פתרונות אנרגיה (אספקת אנרגיה חשמלית ו/או אנרגיה תרמית שימושית, וכן אספקת ציוד או מתן פתרונות טכנולוגיים בדגש על אגירה), לא רק ליצרני אנרגיות מתחדשות, אלא לגורמים נוספים, כגון יצרני תחנות כוח המחוברות לרשת, יצרני תחנות כוח שאינן מחוברות לרשת וספקי אנרגיה לתעשייה.

נכון להיום, כאמור, אין לחברה הכנסות, ואלה אמורות להגיע אחרי שנת 2018, שבה יוחל בהקמת שני פרויקטים של בניית תחנות כוח שהחברה מקדמת במישור רותם ליד דימונה. מרבית כספי ההנפקה מיועדים להקמת הפרויקטים הללו.

הראשון (רותם 1) הוא שילוב של אנרגיה מתחדשת בהספק כולל של 1.5 מגוואט, הכולל אנרגיה מקרינת השמש ומגז טבעי. תחילת הקמת הפרויקט צפויה ברבעון הראשון של 2018, הוא אמור להתחיל בפעילות מסחרית (למשך 20 שנה) כשנה לאחר מכן וההשקעה בו צפויה להסתכם בכ-60 מיליון שקל.

הפרויקט השני (רותם 2) משלב אנרגיה מקרינת שמש, מפסולת אורגנית ומגז טבעי, בהספק של 10 מגוואט. עלותו מוערכת בכ-350 מיליון שקל, ותחילת ההקמה צפויה ברבעון השני של 2019 (סיום במהלך 2020). שני הפרויקטים יספקו את החשמל לחברת החשמל במשך 20 שנה.

ברנמילר אנרג'י מציינת, כי היא הקימה שתי חברות-בנות לצורך קידום הפרויקטים, אולם נכון להיום החברות-הבנות "טרם החלו בפעילות ממשית, וקידום תחנות הכוח רותם 1 ורותם 2 בוצע עד כה ברמת החברה".

החברה צופה החל מ-2019 הכנסות שנתיות של כ-58 מיליון שקל משני הפרויקטים ברותם, לצד הכנסות נוספות בהיקף של 28 מיליון שקל מעוד שישה פרויקטים, בהיקף מצטבר של 8 מגוואט, שאותם היא מקימה בניו-יורק, בישראל ובדרום אפריקה, והכנסה שנתית נוספת של 60 מיליון שקל מפרויקט בהיקף 7 מגוואט לשדרוג תחנה קיימת בספרד.

מהנדסי החברה תכננו והקימו אב-טיפוס, שלא למטרות מסחריות, באזור התעשייה בפארק רותם סמוך לדימונה, שבמסגרתו הודגמו המכלולים העיקריים של טכנולוגיות החברה, לרבות אגירה וקולטים תרמו-סולאריים. "האב-טיפוס נבדק על-ידי שתי חברות הנדסה בינלאומיות, ויכולותיו מראות קבלת חום בטמפרטורות גבוהות, אגירה לאורך 10 שעות וייצור קיטור עם פרמטרים יציבים של טמפרטורה ולחץ".

מהמצגת שפרסמה החברה עולה עוד, כי עלות החשמל שמספק הפתרון שלה נמוכה ביותר מ-70% מהעלות הממוצעת של תחנות עצמאיות בעולם (כאלה שאינן מחוברות לרשת החשמל הארצית), ועומדת על 13 סנט לקוט"ש לעומת 50 סנט לקוט"ש.

מכירת סולל לסימנס: החלום ושברו

באוקטובר 2009 הדהימה חברת סימנס הגרמנית כשרכשה את חברת סולל שייסד אבי ברנמילר, תמורת 418 מיליון דולר, בתום תהליך התמחרות שארך כמה שבועות. הצעתה של סימנס הייתה גבוהה בפער ניכר מאלו של מתחרותיה, אלסתום ו-Areva הצרפתיות, ושיכון ובינוי הישראלית שהציעה 275 מיליון דולר.

סולל, שפעלה בבית שמש, עסקה בייצור קולטנים תרמו-סולאריים להפקת חשמל עבור שדות סולאריים. סימנס הסכימה לשלם את הסכום האסטרונומי על רקע הערכות לצמיחה חזקה בשוק התרמו-סולארי, והעובדה כי סולל הייתה אחת משתי החברות היחידות בעולם שהחזיקו בידע לייצור הקולטנים. ברנמילר, שייסד את החברה בשנת 1992, והחזיק כ-10% ממניותיה, גרף בעסקת המכירה סכום של כ-40 מיליון דולר.

ואולם תחזיותיה של סימנס התגלו בתוך תקופה קצרה כאופטימיות בצורה מופרזת. משבר האשראי העולמי גרם לביטול תוכניות רבות להקמת שדות תרמו-סולאריים. ספרד, שוק היצוא העיקרי של סולל, נפגעה באופן קשה במיוחד מהמשבר העולמי. סימנס מחקה את השקעתה בסולל (ששינתה את שמה לסימנס STE), ובשנת 2013 סגרה את המפעל, שהעסיק מאות עובדים, כחלק מהחלטה לצאת מפעילות בתחום האנרגיה הסולרית בכל העולם.

מי שרכשה את שאריות הפעילות של סולל הייתה אבנגואה הספרדית, באמצעות הזרוע התפעולית שלה, ריוגלס, אשר גייסה מחדש חלק קטן מעובדי החברה. המפעל, המייצר את ה"לב" של תחנות כוח תרמו-סולאריות, התחיל לעבוד מחדש בפברואר 2014, והוא מעסיק כיום כ-100 עובדים. 

מקורות ושימושים לאגירה / מתוך מצגת החברה

עוד כתבות

SpaceX ו-OpenAI בדרך לבורסה / עיצוב: אלישע נדב

האם 2026 תהיה שנת ההנפקות הגדולה בהיסטוריה?

SpaceX בדרך לבורסה עם שווי שעשוי להגיע ל-1.5 טריליון דולר, ו-OpenAI צפויה להיות חברת ה-AI הראשונה שתונפק לפי טריליון דולר ● אילוצי תשתית וטכנולוגיה ולחץ משקיעים מובילים ענקיות פרטיות לבדוק מחדש את היחסים עם השוק הציבורי - והקיבולת של וול סטריט נבחנת ● מי תהיה הבאה בתור? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

הצעדים שיחסכו לכם אלפי שקלים לפני 2026 / צילום: Shutterstock

מחר כבר יהיה מאוחר: 6 פעולות שיסייעו לכם לחסוך אלפי שקלים לפני סוף 2025

מהן ההפקדות ששכירים ועצמאים צריכים להכיר - החל מקופת גמל להשקעה, דרך הפקדה לקרן השתלמות ולפנסיה ועד איזון תיק ההשקעות ● כך תנצלו את מקסימום ההטבות המגיעות לכם לפני שהשנה או־טו־טו נגמרת - ותוכלו להוציא מהכסף שלכם יותר

לאיזה כיוון ילך השקל? / איור: גיל ג'יבלי

השקל בשיא של 4 שנים. האם התחנה הבאה תהיה 3 שקלים?

שער הדולר־שקל ירד ביום המסחר האחרון מתחת ל־3.17 שקלים - רף שלא נראה מאז 2021 ● מומחים מעריכים שהתחנה הבאה עשויה להיות שלושה שקלים ● למרות שזה גורם שממתן את האינפלציה, בשוק צופים שהשיקולים להותיר את הריבית על כנה בשבוע הבא - יכריעו

וורן באפט. יישאר כיו''ר ובעל השליטה / צילום: Shutterstock

אחרי 60 שנה ו–5,000,000% תשואה: החותם ותמרורי האזהרה שמשאיר באפט

סופו של עידן - הגיע יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת’וויי, כנראה החברה הנערצת ביותר בארה"ב ● מה יזכרו מתקופתו הסוערת, לאן ינווט מחליפו, גרג אייבל, את קונגלומרט ההשקעות, ולמה תשמש קופת המזומנים האדירה שנצברה בקנאות

עוגיות של המותג הפרטי של רמי לוי לצד עוגיות של ספקיות מזון חיצוניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

המותג הפרטי אולי מוזיל את הסל – אבל מייקר את המותגים

מחקר חדש של רשות התחרות מגלה: בעוד שהמחיר הממוצע לצרכן של סל המוצרים אכן נוטה לרדת עם כניסת מותג פרטי - מחירי המוצרים הממותגים עצמם דווקא עולים ● למה זה קורה?

מייסדי AI21, אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם / צילום: איל יצהר

היו לה 200 טאלנטים ומודל שפה חדשני. אז למה AI21 מחפשת אקזיט?

סטארט־אפ הבינה המלאכותית מכוון למחיר של לפחות 2 מיליארד דולר, למרות הכנסות צנועות וקושי בחדירה לשוק הארגוני ● ברקע: המייסד פרופ' אמנון שעשוע מקים בנפרד את חברת AAI

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: איל יצהר

במסגרת המאבק בחשבוניות הפיקטיביות: הרף לאישור עסקאות בזמן אמת יורד ל-10,000 שקל

החל מ-1 בינואר 2026 עסקאות שסכומן עולה על 10,000 שקל יחייבו דיווח בזמן אמת לרשות המסים וקבלת אישור לעסקה ● עסקה שלא תאושר, לא תאפשר לעסק לקזז את המע"מ ששילם עבור הרכישות לצורכי העסק

תחנת הכוח דליה / צילום: מצגת החברה

ב-4.5 מיליארד שקל: תחנת הכוח של דליה סוגרת פיננסית ויוצאת לדרך

חברת האנרגיה דליה חתמה על סגירה פיננסית עם בנק לאומי ובנק דיסקונט בסך מיליארד אירו כדי להקים את תחנת הכוח "דליה 2" ● בנוסף, דליה עצמה הזרימה 780 מיליון שקל כהון עצמי להקמת התחנה ● הדבר מבטיח את מקומה של דליה בין ארבע תחנות הכוח שצפויות לקום ביוזמה פרטית עד שנת 2030

"ישראל תצטרך להיות יצירתית": מה מתכנן טראמפ לשנת 2026?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה טראמפ מתכנן למזרח התיכון ב-2026, האם המפלגה הרפובליקאית תשנה את היחס שלה לישראל, ומה קורה לפלסטינים שמשתפים פעולה עם גופי המודיעין הישראליים ונתפסים • כותרות העיתונים בעולם

עו''ד שלומי הייזלר וינקי קוינט / איור: גיל ג'יבלי

מסתמן: ינקי קוינט ומנכ"ל האוצר לשעבר הייזלר יקימו קרן השקעות חדשה

מנכ"ל רמ"י היוצא, ינקי קוינט, בוחן הקמת קרן בתחום הנדל"ן שתשקיע בנכסים במטרה להשביחם - כך סיפר בראיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס ● לדבריו, שותף אפשרי לדרך זו הוא מנכ"ל משרד האוצר לשעבר עו"ד שלומי הייזלר, בכפוף לתקופת הצינון

צורי דבוש, יו''ר קליל, ושחף שרגר, מנכ''ל הייפר גלובל / צילום: ענת קזולה, כדיה לוי

ביום האחרון של השנה: שתי החברות בבורסה שהודיעו על רכישות

קליל והייפר גלובל יוצאות לשתי עסקאות רכישה במקביל: קליל משלמת עד 44.6 מיליון שקל עבור רכישת השליטה בחברת גולן צח ומרחיבה את פעילותה בענף האלומיניום, בעוד הייפר גלובל מרחיבה את פעילותה ורוכשת חברה אירופית בעסקה של 20 מיליון דולר

יו''ר ועדת הכספים, ח''כ חנוך מילביצקי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל איחור באוצר והתנגדות האופוזיציה: חשש לבעיות תזרים קשות ברשויות המקומיות

המענקים לרשויות המקומיות מועברים בסוף כל שנה לכיסוי גירעונות ● אלא שהשנה, בשל מאבקים עם הייעוץ המשפטי לממשלה, האוצר הגיש את הפנייה לוועדת הכספים רק אתמול - והמשמעות היא שהדיון יתקיים כבר ב-2026 ● איחור של יום כעת הוא קריטי, כי הכסף נדרש לכיסוי הוצאות הרשויות ב-2025, ולא ניתן להעבירו אחרי שנת התקציב

עורכי דין / איור: גיל ג'יבלי

כל עורך דין שלישי "שותף": מה מתכננים במשרדים הגדולים ל־2026?

הפירמות הגדולות בשוק עריכת הדין מודיעות בתקופה זו של השנה על מספר שותפים חדשים ● הפעם את הרשימה מוביל הרצוג עם 19 שותפים ● בש. הורוביץ רוב המינויים הם של נשים ● בשוק מסבירים: "המינויים משמשים לשימור עובדים, מיתוג וכעתודה הניהולית של המשרד"

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

סיכום שנה בוולט: כמה ישראלים מזמינים אוכל על בסיס קבוע?

לפי סקר שערכה וולט על הרגלי צריכת האונליין של הישראלים, 30% מזמינים אוכל על בסיס קבוע ● 72% בודקים חוות-דעת לפני כל רכישה, 56% משווים מחירים באתרים נוספים ● ומה אנחנו מזמינים הכי הרבה?

אילוסטרציה: Shutterstock

מועצת מקרקעי ישראל אישרה קיצור זמנים משמעותי בהליכי ההשגה על שומות מקרקעין

השינוי, שבוצע ביוזמה משותפת של השמאי הממשלתי ורמ"י, אושר היום ע"י מועצת מקרקעי ישראל, ויישומו יחל בתוך שישה חודשים ● המהלך נועד לייעל ולקצר את ההליך המייגע של השגה על שומות מקרקעין, שיכול להגיע לשלוש שנים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ענקית הביטוח הבינלאומית יוצאת מישראל. מה ההשלכות ומי צפוי להיפגע?

סוויס רה, מבטחת המשנה הגדולה בתחום הבריאות והנכות, מצמצמת משמעותית את הפעילות בארץ. הסיבה: רשות שוק ההון לא מאשרת להעלות מחירים ולייקר את הפרמיות לציבור במיליארדי שקלים בשנה ● החשש בענף: פגיעה בחברות הקטנות והעלאת מחירים לציבור, ואולי אפילו פגיעה בביטוחי התרופות שמחוץ לסל

מטוס בואינג F-15 בתצורת חמקן / צילום: יח''צ

היתרון של F-15 והאפשרות לסיוע אמריקאי אחר: המשמעות של עסקת המיליארדים לישראל

ביקור נתניהו בארה"ב בימים אלה מלווה בהודעה על אישור מכירת מטוסי 15־F לישראל ואופציה להרחבה עתידית ● במקביל, מועד תום מזכר ההבנות הנוכחי עם ארה"ב קרב ונבחנות חלופות חדשות

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

מיזם האנרגיה הענק שמקדמות מצרים וסעודיה בהשקעת 1.8 מיליארד דולר

בזמן שהחזון האמריקאי לחיבור הודו ואירופה מדשדש, ריאד וקהיר מחברות את רשתות החשמל שלהן ● המיזם מאפשר למדינות לנצל את פערי הביקוש העונתיים ולהחליף עודפי חשמל

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית - אבוקדו / צילום: הדמיות דוראל

ב-4.5 מיליארד שקל: שלוש עסקאות הענק של חברות האנרגיה המתחדשת

שלוש חברות אנרגיה מתחדשת הודיעו היום על עסקאות גדולות ● נופר קונה פרויקטים סולאריים בארה"ב מחברה פושטת רגל ● דוראל תזרים כסף לחברה האמריקאית שלה לפרויקטים נוספים, ואנלייט תספק חשמל לנכסי מבנה נדל"ן בישראל