גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למנוע את הכלכלה הדו-קוטבית

ריכוז הלואו-טק בפריפריה - הרסני למרקם החברתי

מפעל סוגת בקריית גת / צילום: תמר מצפי
מפעל סוגת בקריית גת / צילום: תמר מצפי

סגירתם של המפעלים בדרום הארץ, "סוגת" ו"ויסוניק" בקריית-גת, היא אות מבשר רע לתעשייה הישראלית, שגם כך מתמודדת מול אתגרים וקשיים רבים. התאחדות התעשיינים צופה כי אנו עומדים בפני גל גדול של סגירת מפעלים, ותולה את האשמה בשער הדולר הנמוך. נכון, ששער הדולר מקשה מאוד על התעשיינים הישראלים להתחרות בחו"ל, אך בה בשעה שבקריית-גת מפטרים עובדים, התעשיינים בצפון הארץ משוועים לעובדים, ומזהירים כי קיים מחסור מיידי של כ-15,000 עובדים.

תעשייני הצפון זקוקים וקובלים על כך, שאין די טכנאים, מהנדסים, עובדי ייצור, עובדי מתכות, ועוד בעלי מקצועות אחרים החיוניים לתעשייה, במיוחד בתחומים כמו מסגרות, חרטות וכרסום (עיבוד מתכות). הקושי לגייס עובדים שישתלבו בתעשייה, הוא כה רב עד שכ-90% מהמשרות שהוצעו בירידי תעסוקה שנערכו לאחרונה, נותרו בלתי מאוישות.

הנתונים מעידים: התעשייה הישראלית מצויה במשבר. מדובר במשבר מערכתי שהוא תולדה של גורמים חיצוניים ופנימיים כאחד, אך הוא גם תולדה של היעדר מדיניות ממשלתית עקבית לקידום התעשייה המסורתית, והתבשמות יתרה מהצלחות ההיי-טק הישראלי.

צדקה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כאשר ב"כנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה" של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" המשילה את כלכלת ישראל לרכבת שיש לה קטר חדיש ומתקדם, שמושך אחריו קרונות מיושנים ומקרטעים. בישראל פועלות שתי כלכלות: כלכלת ההיי-טק והתעשייה המסורתית, השונות לגמרי במאפייניהן. העובדה שהן גם מוטות אזורית - ההיי-טק מרוכז במרכז הארץ והתעשייה המסורתית פועלת בעיקר בפריפריה - היא הרסנית למרקם החברתי בישראל.

יתר על כן, חולשתה של התעשייה המסורתית מתבטאת גם בפריון נמוך, והיא מעצימה את אי-השוויון במשק - שתיים מהרעות החולות של הכלכלה הישראלית.

הגדלת רמת התחרותיות של התעשייה

כל זה מחייב את המדינה להתערב ברמת המאקרו - לייצר את התנאים להצלחת התעשייה ולהגברת כושר התחרות שלה. לכן, טוב תעשה הממשלה אם תגבש תוכנית אסטרטגית לאומית לקידום התעשייה, שתתפרס על פני עשור. תוכנית כזו אמורה לקדם מספר ענפי תעשייה שיוגדרו מראש, עד להשגת יתרון יחסי בהם, באמצעות הטמעת טכנולוגיות והזרקת חדשנות.

דבר זה יביא להפחתת עלויות הייצור ולהגדלת רמת התחרותיות הבינלאומית של התעשייה המקומית. הכנסת חדשנות טכנולוגית תבטיח רווחים ארוכי טווח במונחי יעילות ופריון; וגם שלא רק היזמים ובעלי ההון ייהנו מפירות החדשנות, אלא גם העובדים ששכרם הריאלי יגדל.

תוכנית כזו צריכה להיות מבוססת על מחוייבת ארוכת טווח של הממשלה, על הקצאת משאבים לתשתיות, ועל מתן תמריצים והטבות מס. בד בבד, תוכנית כזו מחייבת תיאום בין-משרדי הדוק, תוך שילוב בין פיתוח כלכלי לחברתי. המטרה הגדולה צריכה להיות, בסופו של דבר, כלכלה ישראלית מאוזנת, תחרותית ומבוססת ידע, תוך שמירה על יעדים חברתיים - חיזוק הפריפריה, פיזור האוכלוסייה וצמצום אי-השוויון והעוני.

אי-אפשר להמשיך ולבסס את כלכלת ישראל על שירותים בלבד. כדי להבטיח כלכלה בריאה, על הממשלה להציב בראש התוכנית את המטרה של הגדלת חלקה של התעשייה, והעמדתה על 20% ויותר מהתוצר, במקום 10%-15% כיום. זהו סטנדרט מקובל היום בעולם המערבי.

קפיצת מדרגה בתעשייה מחייבת מיקוד של המדיניות הממשלתית במיצוי הנכסים הייחודים של ישראל, ובמיצוי מגמות גלובליות חזקות ויציבות. לכן, תוכנית כזו צריכה לכלול נוסף למודרניזציה של התעשייה באמצעות הטמעת חדשנות טכנולוגית בתוכה, גם התאמת מוצרים לביקושים במדינות המתפתחות, כמו סין והודו.

אך מודרניזציה של התעשייה מחייבת כוח עבודה מיומן, שהוא המרכיב המרכזי בתעשיית יצוא מתקדמת - ע"ע גרמניה שבה החינוך הטכנולוגי הוא-הוא המפתח לתעשייה חזקה, ומבוסס על מסורת ארוכת שנים של חינוך טכנולוגי באמצעות חונכות ועבודה לצד לימודים. צודקים התעשיינים באומרם, כי הם "עדיין סובלים מקיצוץ התקציבים בחינוך הטכנולוגי שנעשה בעשור שעבר".

לכך מתווספת צרה נוספת - הדימוי הנמוך של התעשייה. אך נציין, שעבודה בתעשייה כיום היא לא רק נפחים ומסגרים, שכבודם במקומם. מדובר גם בתעסוקה ממוחשבת בחלקה, שנעשית בסביבת עבודה נוחה. לכן, אחת המשימות הדחופות של הממשלה היא העצמת החינוך הטכנולוגי והגדלת יוקרתו.

למנוע כלכלה דו-קוטבית

כדי להבטיח את הגשמת המשימה המורכבת של שדרוג התעשייה והכשרת כוח-אדם מתאים במקביל, יש להקים משרד-על ממשלתי אחד, שיכלול את משרדי החינוך, התעסוקה והמדע, ואשר ימוקד כולו בהכשרת הדור הצעיר לתעסוקה במאה ה-21. בין היתר, על משרד זה יוטל להעניק הכשרות טכנולוגיות בתחומים מגוונים, לצד מיומנויות תעסוקתיות, אישיות ומקצועיות, לעובדים ולעובדות מודרים, במטרה למקסם את סיכוייהם להשתלב בתעסוקה ההולמת את כישוריהם.

זאת ועד, תוכנית כזו אמורה להעצים את הדיאלוג אקדמיה-תעשייה, במטרה לחבר את המערכת האקדמית עם הצרכים הלאומיים ואלה שיהיו תוצאה של השינויים הצפויים בעולם התעסוקה ובתעשייה. כך למשל, יש לפעול לצמצום מספר הלומדים ב"מקצועות האוויר", כמו משפטים וראיית-חשבון ולהגדיל את לומדי ההנדסה והמדעaים.

עד לאחרונה, המגמה הבולטת במדינות המערב הייתה אימוץ מדיניות פוסט-תעשייתית, המקדמת את ענפי השירותים, תוך העתקת הייצור למדינות מתפתחות. למדיניות זו היו וישנן השלכות שליליות רבות על החברה והכלכלה, שכן העתקה פיזית של מפעלים מלווה בהעתקה של הון ומשאבים המניעים את מעגלי היצרנות והחדשנות, ופוגעת בכלכלה המקומית.

מנגד, הולכת ומתחזקת הקריאה לבחון מחדש את הממשק בין ייצור לפיתוח, ולהשיב את הייצור למדינות המפותחות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ביטא זאת בעוצמה, יש יאמרו בבוטות, כאשר קרא להחזיר את הייצור לאמריקה וקבע "אמריקה תחילה". תהא דעתנו על סגולותיו האישיות אשר תהא, אך הוא צדק באמירתו זו.

כפי שחוזר וטוען התעשיין-היזם סטף ורטהיימר, מחלוצי הגנים התעשייתיים-הטכנולוגיים ואיש עתיר זכויות בקידום התעשייה הישראלית, ההתמקדות בפיתוח תעשיות יצוא מתקדמות ותחרותיות היא המפתח להבטחת הביטחון הכלכלי העתידי של המדינה כולה. יותר מזה, הדבר יביא ליצירת הזדמנויות מקצועיות לצעירים, שימצאו כאן עתיד בטוח, ולא יצטרכו לחפש את עתידם בחו"ל.

רעיון הגנים התעשייתיים של סטף ורטהיימר קורא תיגר על הגישה - שהוא מכנה "תבוסתנית ושקרית" - כי הפריפריה נחותה מן המרכז. אזכיר, כי כאשר העביר ורטהיימר את מפעלי "ישקר" לתפן לפני כ-35 שנה, טענו נגדו כי תעשייה מתקדמת ותחרותית לא יכולה לפרוח באזור כה נחשל. מאז, "ישקר" רק גדלה, התעצמה והתפתחה לממדים ששום מפעל ייצור ישראלי לא הגיע אליהם.

מעל הכול, לחיזוק התעשייה יש תפקיד קריטי במניעת היווצרותה של כלכלה דו-קוטבית בישראל, שהיא הרת-אסון מבחינה לאומית וחברתית. ומכאן הצורך הלאומי החיוני לסייע לפיתוח התעשייה ולחיזוקה.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד-המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ויו"רית עמותת "יחדיו"

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים