גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלהיטות לשחיתות

ריבוי מעשי שחיתות עשוי לעורר מוטיבציה להצטרף לחגיגה

לפרסום הנרחב על ריבוי מעשי שחיתות יכול להיות אפקט מהופך לזה המצופה - הוא עשוי לעורר את המוטיבציה להצטרף לחגיגת השחיתות, מכיוון ש"אם לדגים הגדולים" מותר - מדוע לא יעשו גם הדגים הקטנים לביתם, במקום שבו הם מאתרים חורים ברשת. יתר על כן, אוזלת היד בהתמודדות עם מקרי שחיתות שכבר נתגלו, מעוררת הן את התקווה לחמוק מן העונש לכשיתגלה מקרה השחיתות, והן את הנטייה לערער על הלגיטימיות של המערכת המתאמצת לשים ידה על המושחתים.

המקרה הבולט של שחיתות המעסיק את האזרח הישראלי כרגע, "פרשת הצוללות", מעמת לא רק מערכת אחת שהושחתה, אלא שתיים - זו הישראלית וזו הגרמנית. מדובר בא-סימטריה מובהקת לכאורה: אין להשוות בין השחיתות בארץ האחת ובארץ האחרת. אך לצורך זה ראוי לעקוב אחרי "מדד השחיתות" העולמי המתפרסם מדי שנה. בין 176 מדינות שהשחיתות בהן נמדדת באופן משווה, מצויה ישראל בשנה האחרונה במקום ה-28, וגרמניה במקום 10.

רוצה לומר: ישראל, גם אם אינה מופת לניקיון כפיים, אינה נמצאת במקום גרוע במיוחד, שעה שגרמניה, ארץ ה"יקים" ההגונים, אף היא אינה צחה כשלג. את טבלת נקיי הכפיים מוליכות באופן לא מפתיע - דנמרק, ניו-זילנד, פינלנד, שבדיה ושווייץ; ואת התחתית מעטרות דרום-סודן, קוריאה-הצפונית וסוריה.

אמנם מדד השחיתות מיוסד על עיני המתבונן ואינו מוחלט, אך הוא עדיין אינדיקטיבי ומצביע על מצב השחיתות בעולם. ברור למדי למה אנו מתכוונים כשאנחנו משתמשים במונח שחיתות - שוחד, מעילה, פרוטקציה, עבודת לובי לא כשרה, נפוטיזם ועוד. גם ברור מה הם התנאים האידיאליים שבהם השחיתות יכולה לפרוח - כאשר המשטרה אינה פועלת או אינה מעוניינת לפעול, וכמוה מערכת המשפט - בשעה שהמערכת הפוליטית מתערבת כדי לקדם תוכנית אינטרסנטית.

ברור לא פחות הוא, ששחיתות אינה מתמצה בעבירה על קביעות מפורשות בספר החוקים, אלא גם במנעד רחב מאוד של פעולות שריח רע עולה מהן. שאלה מרכזית בנושא המלחמה בשחיתות היא, עד כמה גדול הוא מרחב הפעולה ללא קבלת אחריות, בשטח שבו אין החוק יכול להתערב אלא "רק" המצפון, המונחה על-ידי כללי הגינות בסיסיים. במילים אחרות - כמה גבוה הוא רף הבושה.

שאלה זו היא הרלבנטית למקרה המסעיר את הרוחות בישראל. ישנם חטאים שהחוק אינו מונה, ובכל זאת הם כבדים, לפחות עד כדי כך, שמי שחשוד בהם יפנה את מקומו בחזית הפוליטית. בתרבות האירופית ישנו סוג הדברים שעליהם נאמר ש"אין לעשותם", לא בגלל שהחוק פירש זאת, אלא בגלל שמובן מאליו שאין הם מעשים ראויים, ועל כן מי שעשה אותם נוטל את כובעו והולך.

דוגמה גרמנית: שר שעשה שימוש שלא לצורך תפקידו במטוס הרשמי של המדינה; שר שנתפס מתהדר בתואר דוקטור על עבודה שלא כתב לבדו; שר ביטחון שצולם משכשך בבריכה עם אהובתו, שעה שיחידות צבא יצאו למשימה מסוכנת - כל הבכירים האלה הסיקו את המסקנה, והתפטרו משהתפרסמו הדברים.

דוגמה ישראלית: רה"מ דאז, יצחק רבין, שהתפטר וקיבל אחריות לאחר שהתברר כי לאשתו חשבון מט"ח בבנק בחו"ל, בניגוד לתקנות. על-פי אמות-מידה כאלה אמור רה"מ הנוכחי, בנימין נתניהו, לפנות את כיסאו בין שבגלל "פרשת טיסנקרופ" ("הצוללות") ובין שבגלל הפרשות האחרות.

שאלה אחרת היא, האם או מדוע, גדלה תאוות הבצע עד כדי הידרדרות לשחיתות בשנים האחרונות. בצדק משווים את עניין חשבון הבנק של הגברת לאה רבין לפני 40 שנה, לעניין מעטפות הכסף של רה"מ בעבר אהוד אולמרט, ולסיגרים הניתנים במתנה (לנתניהו) או לעסקות השוות מיליונים בסביבתו של נתניהו.

חברה שמונחית על-ידי הערכים החומריים

נראה שהקשר למה שמכונה "הליברליזם החזירי" אכן מהווה הסבר של ממש: חברה שמונחית על-ידי הערכים החומריים המושגים בתחרות קשוחה, שקנה-המידה המוסרי שלה הוא "לא להיות פראייר", אינה מעריכה מנהיג שמבצע חרקירי בגלל מעשה "שאין לעשותו" (כמקרה השר אברהם עופר שהתאבד לפני 40 שנה).

במערכת גלובלית קל גם למי ששייך למערכות הפועלות על-פי כללי הגינות "מערביים", להיגרף לחגיגת השחיתות העולמית. אם נחזור לדוגמה הגרמנית: שערוריית המניפולציה של מנגנוני הפיקוח במכוניות על פליטת גזים רעילים, או שערוריות המניפולציות בכספי הבנקים הגדולים, מעידות על הדרך הקצרה מעיסוק בכסף הגדול אל השחיתות הגדולה.

ועדיין יכול הפוליטיקאי לטעון: לא אני עברתי על החוק, ולכן איני חייב לשלם מחיר. אולם מפוליטיקאי מצפים גם שיקבל אחריות על שלא פקח עיניים לראות את מה שקורה סביבו. הקנצלר הגרמני וילי ברנדט (המנוח) התפטר אחרי שהתגלה שיועצו הקרוב הוא מרגל סובייטי. די היה בידיעה על כך כדי לחתום את גורלו. נוסף לצד המוסרי של אירוע כזה, מדובר גם בצד המעשי שלו: איך נסמוך על מנהיג שטחו עיניו מראות את הקורה סביבו?

וראוי היה שראש-ממשלה ישראלית יהיה רגיש גם להקשר המיוחד של הפרשה שבה אנו עוסקים: שחיתות מול פירמה גרמנית? ועוד פירמה שהיא מיזוג של שתי הפירמות שהיו ידועות בעבר כעמודי התווך של הרייך השלישי - טיסן ו-קרופ? גם ההתעלמות מערכים סמליים היא עליית מדרגה בסולם השחיתויות שראוי לשלם עליה מחיר.

עוד כתבות

קמפיין ה־AI של לושה / צילום: מתוך יוטיוב

לשבת בקפה של קלוד, לייצר פרסומת ב-150 דולר: יישומי ה-AI שיככבו השנה

הבינה המלאכותית מסייעת ליוצרי תוכן ולסטארט-אפים לחדור ללב המרחב הפרסומי והשיווקי, אך גם דורשת מהם קיצוניות כדי לבלוט ● דוח מקיף של ארטליסט הישראלית, המבוסס על סקר בקרב כ-6,500 יוצרים (כולל מישראל), מציג את האפשרויות ואת המגמות ב-2026

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

"למי שמאמין במשק הישראלי": הבכיר שממליץ על הסקטור שטס ב-140% בשנתיים

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך כי מבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● ממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל" ● ולמה כדאי להתרחק ממדד הביטוח?

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

צים שוב דחתה הצעת רכישה של גליקמן: "מעריכה בחסר משמעותי"

בד בבד מדווחת חברת התובלה הימית כי קיבלה "הצעות תחרותיות ממספר גורמים אסטרטגיים לרכישת כל מניות החברה,הנבחנות תוך התמקדות בהשאת ערך משמעותי לבעלי המניות"

יובל לנדסברג / צילום: מורג ביטן

מנכ"ל סנו פורש אחרי 15 שנה. זו הסיבה, וזה המחליף שלו

יובל לנדסברג, מנכ"ל חברת סנו ובנו של בעל השליטה, פורש מהתפקיד ויעבור לכהן כמשנה למנכ"ל כדי להתמקד ב"פיתוח עסקי וכניסה לתחומי פעילות חדשים" ● במקומו ימונה למנכ"ל סגנו, לירן נסימי

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

רשות התחרות סיימה את הבדיקה: האם אל על תיקנס בגלל מחירי הטיסות?

רשות התחרות סיימה בדיקה כלכלית ומשפטית שנועדה לקבוע האם אל על ניצלה את מעמדה כמונופול בקווי טיסה מסוימים בתקופת המלחמה ● עפ"י המסתמן, על החברה יוטל עיצום כספי שגובהו טרם נקבע, ושעשוי להגיע עד כ-118 מיליון שקל

החשיפה האמריקאית שמעיבה על פגישת נתניהו וטראמפ בשבוע הבא

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תמיכה ישראלית חשאית בדרוזים בסוריה נחשפה בדיווח אמריקאי, בית משפט בבריטניה הרשיע שני תושבים בתכנון מתקפת טרור נגד יהודים, והאם תוקם ועדת חקירה ממלכתית לטבח בסידני שבאוסטרליה? • כותרות העיתונים בעולם

גמל להשקעה או פוליסות חיסכון? / צילום: Shutterstock

פוליסות חיסכון מול גמל להשקעה: מה ההבדלים, איפה מרוויחים יותר, ומי המנהלים המובילים בתשואות

לקופות הגמל להשקעה יש יתרונות ברורים על פני פוליסות חיסכון, ובכל זאת הן מנהלות חצי מכמות הכסף ● אחת הסיבות: חברות הביטוח מתרכזות בפוליסות החיסכון, הרווחיות יותר מבחינתן ● מובילי התשואות בפוליסות החיסכון - איילון השנה ומיטב ב-3 שנים. בגמל להשקעה: הראל, מנורה וכלל ● וכיצד קורה שהראל ראשונה בתשואות במוצר אחד אך בתחתית באחר?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מכונת המימושים של קרן פימי: 7 חברות שהניבו 2.6 מיליארד שקל בשנה

קרן פימי רכבה על הגאות בבורסה המקומית וביצעה מימושים בשבע חברות ציבוריות שבשליטתה, שרובן פועלות בסקטור הביטחוני ● רוב המימושים הוכרו כרווח, ובשוק מעריכים: "אם הבורסה תמשיך לעלות, פימי תממש באופן דומה גם בשנה הבאה ותנפיק לפחות 2 חברות"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר ב-3.18 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר שלושה רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר רוצה להטיל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים - גבוה מהמלצת הוועדה

המס צפוי להכניס לקופת המדינה 1.13 מיליארד שקל בשנה הקרובה, ולטפס ל-1.5 מיליארד שקל מדי שנה עד לסוף העשור ● איגוד הבנקים בתגובה: "בניגוד לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר קיבל החלטה שרירותית ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי"

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

קיצוץ בביטוח המשלים של קופות החולים: אילו טיפולים ייצאו?

במשרד הבריאות הורו לקופות החולים להוציא מהשב"ן החזרים לנשים בלידה, כמו דולה, ייעוץ שינה לתינוק וכן עזרה לילדים עם קשיים התפתחותיים שנעזרים ברכיבה, שחייה או ספורט טיפולי ● בין ההתנגדויות: "הטיפולים המשלימים עוזרים יותר מהתרופות"

רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN

ישראל, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן בהתנגשות עם טורקיה

פסגת ישראל־יוון־קפריסין הובילה להערכות כי העבודות על פרויקט האינטרקונקטור יחלו כבר ב־2026 ● בתכנון: כבל תת־ימי שיחבר את רשת החשמל בישראל לאירופה, ויהווה חלק מ־IMEC ● מנגד, טורקיה טוענת שחלק מהשטח הימי שלה, והמדינות מסתכנות בעימות ישיר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מסחר תנודתי בת"א; מדדי הביטוח והבנקים יורדים, שוב אנרגיה מזנקת

הדולר נסחר הבוקר בכ-3.18 שקלים, שיא של כ-4 שנים ● חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי אירודרום ● שיכון ובינוי: טרם התקבלה החלטה למכירת מניות שוב אנרגיה ● איי.סי.אל חתמה על חוזים ארוכי טווח עם לקוחות בסין ● בבנק מזרחי מסמנים את הסקטורים המומלצים בשוק ההון המקומי ב-2026

הסכם ממון / צילום: Shutterstock

הסכם הממון קבע חלוקת רכוש שוויונית, אז מדוע האישה קיבלה רק שליש מהבית?

ביהמ"ש קבע כי מסמך שערכו בני זוג בכתב־יד, המעניק לאישה שליש בלבד משווי בית המגורים, גובר על הסכם ממון קודם שאושר בביהמ"ש ומחלק את הרכוש בחלקים שווים ● נקבע כי לא כל הסכם בין בני זוג הוא "הסכם ממון" המחייב את אישור ביהמ"ש

המשפחות השכולות מפנות את גבן לשר שקלי / צילום: מועצת אוקטובר

הצעת חוק ועדת החקירה הפוליטית אושרה בקריאה טרומית

מליאת הכנסת אישרה את ההצעה להקים ועדת חקירה פוליטית לאירועי 7 באוקטובר בקריאה טרומית ● קצין נפצע מפיצוץ מטען ברפיח ובלשכת רה"מ זעמו: "חמאס ממשיך להפר את הפסקת האש, ישראל תפעל בהתאם" ● פלדשטיין העיד: עובד לשכת רה"מ נכח בפגישתי עם ברוורמן בקריה ● סגנו של ראש השב"כ דוד זיני פורש מתפקידו בעקבות משבר אמון בין השניים ● עדכונים שוטפים

מרכז שיטור קהילתי חיפה / צילום: בר - אל

מאות שקלים בשנה: המס העירוני החדש שישלמו תושבי חיפה

לראשונה יתווסף לחשבונות הארנונה בחיפה "היטל שמירה", שנועד למימון כוח שיטור עירוני חדש ● התעריף עומד על 2.32 שקל למ"ר, בדומה למקובל ברשויות נוספות כמו תל אביב ורעננה, לצד התייקרות הארנונה הכללית ב־1.626%

צילום: מיטל וייזברג

לאחר שהפסידו 90% בתקופתו: משקיעי מיטרוניקס נגד מענק הסתגלות של 800 אלף שקל למנכ"ל

בתקופתו של המנכ"ל שרון גולדנברג, איבדה מיטרוניקס את מקומה במדד ת"א 35 והפכה לחברה בשווי של פחות מחצי מיליארד שקל לעומת יותר מ-9 מיליארד שקל בעת שנכנס לתפקיד ● בעקבות התנגדות המשקיעים, החברה הסירה את נושא מענק ההסתגלות מאספת בעלי מניות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שבע תשע, 103FM, 21.12.25 / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

האם הפיגועים בישראל נמצאים במגמת ירידה?

השר איתמר בן גביר טען כי הפיגועים נמצאים כבר שנתיים בירידה, וייחס זאת להצלחות של "השוטרים שלו" ● ללא המלחמה, בשנה האחרונה אכן נרשמה ירידה, אבל היא באה רק אחרי שנתיים רצופות של עלייה ● המשרוקית של גלובס

לא מרוצים: התגובות בטורקיה למפגש של ישראל, יוון וקפריסין

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איך מסקרים בעולם את הכוונה לסגור את גל"צ, טורקיה לא מרוצה משיתוף הפעולה של ישראל, יוון וקפריסין, ההאקרים האיראנים שהביכו את ישראל, והקבוצה היהודית שמצאה אדם ששלח עשרות מכתבים אנטישמיים ● כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה של דגימות דם / צילום: Shutterstock

מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר

מאבחון מוקדם של סרטן ועד המלצות איך ללכת - בנקי דגימות הם הדבר החם בקידום מחקרים ● השבוע הוכרז על הקמת מאגר חדש בישראל על ידי חברת MeMed, בשיתוף שלושה בתי חולים והטכניון ● בארץ כבר פועלים כמה מאגרים מרשימים, אז למה שיתוף הפעולה ביניהם מסובך ומה הסיכוי שנראה כאן בנק דגימות לאומי ענק כמו בבריטניה