גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההנהלה התרשלה באופן מוחלט

על מי רובצת האחריות בסאגה של סגירת מכל האמוניה בחיפה?

מכל האמוניה בחיפה / צילום: ערן גילווארג
מכל האמוניה בחיפה / צילום: ערן גילווארג

מי שעקב לאורך שנים אחר המתרחש סביב מכל האמוניה בחיפה, גם בלי שמדובר באיש מקצוע הקשור לעניין, יכול היה להבין שמדובר בנושא נפיץ. הנפיצות נובעת בראש ובראשונה מתחושת האיום הביטחוני שהתעצמה אחרי מלחמת לבנון השנייה, וגם בשל ההיבטים הסביבתיים הכוללים של מפרץ חיפה.

אולם מי שהיה נוחת היום במפרץ, היה משתכנע כי העובדות שהמפעל עומד על סף סגירה, שהתעשייה הישראלית צפויה לסבול ממחסור באמוניה, ובעיקר מכך שהעובדים צפויים לאבד את מטה לחמם - הן תוצאה של רשלנות ממשלתית. ולפי המתפרסם בימים האחרונים, אולי אפילו תוצר של שחיתות והעדפת מקורבים. אבל האמת הניהולית מורכבת וכואבת יותר מכך.

בחודשיים האחרונים מסתובבים במסדרונות הכנסת עובדים מסורים של המפעל, המתדפקים על הדלתות ומבקשים את הקשב של חברי הכנסת. זאת, כדי לשכנע אותם על עשיית עוול נורא ובעיקר להבהיר שמדובר במחדל ממשלתי שנובע מאי-קבלת החלטה בדבר החלופה המתאימה ביותר למכל - עד אשר ייבנה המפעל החלופי בדרום.

אבל האמת הכואבת היא שהאחריות האמיתית למחדל הזה, ובעיקר לכך שהעובדים הם עתה בשר התותחים (נלחמים מלחמה אבודה מראש וחסרת תכלית) מול מקבלי ההחלטות, היא של ההנהלה שהתרשלה באופן מוחלט; ואולי הסתמכה יותר מדי על כך שלא יעזו לסגור את המכל. וגרוע מכך, אולי הסתמכה על קשרים ועל ניגודי עניינים של רגולטורים.

התפקיד המהותי ביותר שנועד להנהלה של חברה עסקית הוא ניהול סיכונים - פיננסי ותפעולי.

לאורך שנים היה ברור שחרב השינוי מתהפכת מעל ראשו של המפעל - בצדק מהיבטים רבים, ואולי לא בצדק מהיבטים אחרים. חובתה של הנהלה להיות מוכנה בדיוק ליום כזה - הכרעה משפטית שקובעת כי המכל ירוקן וכתוצאה מכך המפעל ייסגר.

במקום זאת ניתן להבין שההנהלה השתהתה לאורך שנים, אמנם תוך קיום הידברות עם הממשלה, אבל בלי שום תוכניות גיבוי. הרי ממילא היה מדובר פה ברגולטורים שונים - כולל העירייה (שבסופו של דבר עתרה לבית המשפט), שהיו צריכים להיות שותפים למהלך הנרחב של העברת המפעל.

בסופו של דבר, השאלה הקריטית היא - מה עשתה ההנהלה? מדוע היא לא פעלה ונערכה אסטרטגית עם תוכניות מגירה הכוללות חלופות למצבים שונים. התשובה על פניה די ברורה - ההנהלה נתלתה בממשלה וברגולטורים, לא פעלה בעצמה כדי לשנות את המציאות, תוך רתימת הגורמים הממשלתיים, ובסופו של דבר העמידה את עצמה ואת עובדיה מול שוקת שבורה.

השחיתות, ככל שדבקה כזאת בתהליך, רק מחזקת את התחושה שההנהלה מעלה בתפקידה החשוב ביותר - להבטיח את קיימות החברה לאורך שנים לטובת כל מחזיקי העניין.

קשה לדעת כיצד תסתיים הסאגה של "פרשת מכל האמוניה". המפגש עם העובדים המודאגים הוא קשה ביותר. אולם ההנהלה והבעלים היו חייבים לדעת, שגם אם הרגולטור הוא מחזיק עניין משמעותי, שיכול להשפיע על עתיד החברה, הגורם הראשון במעלה שאליו יש להפנות את הטענות, היא ההנהלה.

נראה כי ניהול סיכונים עלוב, זה הסיפור שבגינו כל תעשיית הכימיה של ישראל עלולה לדעוך. עצוב, אבל כדאי לכל חברה להסיק את המסקנות המשמעותיות ממנו.

■ הכותבת היא חברת כנסת מהמחנה הציוני. 

עוד כתבות

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

סביון בר / צילום: תומר שלום

"טרחן למות": בכירה בדיסקונט פורשת ומפרסמת פוסט חריג

סביון בר סבר, ראש אגף שיווק של דיסקונט, הודיעה בפוסט חריג בפייסבוק שהיא עוזבת את תפקידה ● "זאת הייתה מערכת יחסים כביכול דו-סטרית, אבל תלותית ולא שוויונית", כתבה בפוסט, שרבים פירשו ככזה שמכוון נגד מנכ"ל הבנק אבי לוי ● מסביון בר סבר נמסר בתגובה: "מדובר בפוסט הומוריסטי. כל מה שאמרתי הוא שאני שמחה לא לנסוע באיילון"

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים