גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תרנגולת שתטיל לנו ביצי זהב

על החלטת הממשלה לקדם את השקעות המוסדיים בהיי-טק הישראלי

החלטת שר האוצר ורשות ניירות ערך להקים 4 קרנות השקעה בהיי-טק, זכתה לקבלת-פנים "חמה" בתקשורת. "גימיק", "סיכון כספי הפנסיה", "כניעה ללובי של ההיי-טק", "ההיי-טק לא זקוק למקורות מימון נוספים" ועוד, היו רק חלק מרפרטואר התגובות "המלבב" שלה זכתה הצעת השר משה כחלון ופרופ' שמואל האוזר.

גם מי שמכיר את הציניות והפסימיזם שבהם מלווה התקשורת החלטות ממשלתיות, היה מופתע מאוד. זאת, גם משום שהחלטה זו הגיעה לאחר דיון ציבורי ממושך ונוקב, שבו היה שותף גם "גלובס", שחשף את השקעתם הנמוכה של הגופים המוסדיים בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

הדיון התעצם בעקבות העסקה לרכישת מובילאיי על-ידי אינטל, ויש להניח שעמד ברקע הדוח שהגישו ראשי ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק לשר האוצר. הם דרשו, ובצדק, כי נתח גדול יותר מכספי החיסכון הפנסיוני ינותב להיי-טק הישראלי.

מובילאיי היא דוגמה מצוינת. רובנו מכירים את קצה הסיפור - מכירתה במארס השנה לאינטל, תמורת 15.3 מיליארד דולר, בעסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי. אך מובילאיי הוקמה כבר ב-1999 על-ידי פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, ומי שנהנה מפירות ההשקעה בה, מלבד המייסדים, היו המשקיעים הפרטיים והקרנות הזרות שהאמינו בה. שוו בנפשכם איזו תשואה היו מקבלים חוסכי הפנסיה הישראלים לו היו הגופים המוסדיים משקיעים בה מלכתחילה.

יתר על כן, הרווחים שהיו מתקבלים היו מקזזים את ההפסדים בהשקעות מקבילות, כפי שמקובל בעולם ההשקעות. כשגוף השקעה מבזר את השקעתו בחוכמה בין כמה וכמה אפיקים, הרווחים גם מקזזים את ההפסדים וגם מעניקים תשואה משוקללת עודפת.

כוח המשיכה של ההיי-טק הישראלי

יכולה להישאל השאלה - כמה מובילאיי יש? ובכן, יש לא מעטות. אמנם לא כל גיוס הון ועסקה בהיי-טק (מיזוגים ורכישות, עסקאות והנפקות) מגיעים להיקפים של מובילאיי, אבל ההצבר הכולל הוא מרשים.

זו גם אחת התשובות לביקורת: תעשיית ההיי-טק הישראלית יודעת לייצר מדי שנה רווחים נאים ביותר בהיקף של כ-10 מיליארד דולר בממוצע. והמתמטיקה פשוטה: השקעה מבוזרת במספר מיזמים ובסקטורים שונים (מדעי החיים, קלינטק, תקשורת, אינטרנט וכיוצ"ב) על פני זמן (זמן היציאה לאקזיט הכדאי ביותר הוא 10-12 שנים מרגע הקמת החברה), עשויה להניב החזר משמעותי למשקיעים.

נכון להיום, רוב הגופים המוסדיים משקיעים סכומים נמוכים, או כלל לא, בהיי-טק הישראלי. מדובר במצב אנומלי: מצד אחד, הגופים המוסדיים יושבים על הררי שקלים בחיפוש נואש אחר אפיקי השקעה נושאי תשואה; ומצד שני, הם נמנעים מלהשקיע בנמל הבית ובספינת הדגל של הכלכלה הישראלית, שהיא יעד להשקעות מצד גופים מוסדיים מחו"ל. כלומר, מה שטוב לגויים לא טוב לנו הישראלים.

החדשנות הטכנולוגית הישראלית מושכת משקיעים מכל העולם, ולאחרונה הצטרפו לקרנות ההון-סיכון הפרטיות גם קרנות תאגידיות וקרנות השקעה של ממשלות זרות, שמגלות גם הן עניין בחדשנות הישראלית. מצד אחד, זה מעיד על כוח המשיכה של ההיי-טק הישראלי, חרף הסיכון הגלום בו; ומצד שני על התלות של ההיי-טק הישראלי בהון זר.

ההשקעות הזרות אמנם תורמו רבות לצמיחתן ולפעילות המו"פ של חברות ההיי-טק במשק; אולם ההתבססות על מקורות זרים חושפת את תעשיית ההיי-טק המקומית לתנודתיות ולמשברים בשוק הגלובלי. כי בזמני משבר, משקיעים זרים עלולים לצמצם את השקעותיהם בשווקים מרוחקים, כפי שקרה במשבר בשנת 2000, ובמשבר הפיננסי ב-2009, שבו צנחו ההשקעות בחברות היי-טק ישראליות בכ-50%.

קרנות הטכנולוגיה החדשות משלבות אפוא בין שני יעדים חשובים של המדינה - פתיחת אפיק השקעה חדש לחוסכים לפנסיה, לצד מקור הון חדש לתעשיית ההיי-טק, שרובה נשענת כיום על מקורות זרים.

על המוסדיים להתנער משמרנותם

הטענה שנשמעה בדברי הביקורת, שההיי-טק הישראלי אינו זקוק למקורות מימון נוספים, אינה מדויקת בלשון המעטה. להיי-טק, במיוחד בשלבי ה"סיד" וה"פרה-סיד", חסרים מקורות בעלי אורך נשימה, דוגמת גופים מוסדיים. אם בישראל מוקמות מדי שנה כ-1,000 חברות סטארט-אפ, המייצרות גלגל תנופה של חדשנות טכנולוגית, תארו לעצמכם מה יקרה למשק אם יוקמו בו כ-2,000 חברות חדשות.

נכון, חלק ניכר מחברות-ההזנק החדשות נסגרות, אך בינתיים הן יוצרות מקומות עבודה, חדשנות טכנולוגית, קניין רוחני, ידע ויזמות, שאינם הולכים לאיבוד. להיפך, חוק שימור החומר חל גם על ההיי-טק, וכלכלת ישראל מרוויחה ממנו ובגדול. ראו כיצד צמח התוצר לנפש בשנים שההיי-טק צמח וגדל.

ההיי-טק תרם תרומה משמעותית לכך שבעשר השנים האחרונות התל"ג לנפש בישראל הכפיל את עצמו לכ-38,000 דולר, ובכך עברה ישראל ב-2016 מעצמות כלכליות כמו צרפת ובריטניה (לפי "האקונומיסט").

שימו לב להחלטת הממשלה - לצד השקעה במניות סחירות בתחום הטכנולוגיה, הקרנות החדשות ישקיעו בהיקף משמעותי (30% לפחות) בחברות טכנולוגיה המצויות בשלבים מוקדמים לחייהן. בכך, יאפשרו למשקיעים בשוק ההון הישראלי, לרבות הגופים המוסדיים, ליהנות מפוטנציאל התשואה הגלום בתעשיית החדשנות. זאת, במתווה בטוח יחסית באמצעות השתתפות המדינה בהפסדים, ככל שיהיו, מה שלא היה לקרנות הזרות שהשקיעו בחברות ההיי-טק הישראליות, ובכל זאת עשו זאת, והרוויחו.

גם אם אפשר להבין את החששות של הגופים המוסדיים ואת ההתנגדות לכך שיכפו עליהם להשקיע בהיי-טק, אי אפשר להסכים לכך שהם ימשיכו בגישתם החששנית והפאסיבית, שמביאה לכך שהפנסיונרים הישראלים העתידיים יפסידו רווחים עתידיים. על המוסדיים להתנער משמרנותם, להתגבר על הפחד, לשכור שירותי ייעוץ, אנליזה וברוקרז' מתקדמים, ולהבין כי מרווחים של סטארט-אפ אחד הם יכסו את ההפסדים של האחרים.

אם גופים זרים, אמריקאים ברובם, מסוגלים לסמוך על השוק המקומי ולהזרים לתוכו כמות גדולה של כסף, אין סיבה שמוסדיים ישראליים לא ילמדו את התחום ויעמיקו את אחיזתם בקרנות בדרך מושכלת ושקולה.

הגדלת החיסכון הפנסיוני

לאור הדברים, יש לברך על החלטת האוצר ורשות ניירות ערך ליצור תשתית משפטית להשקעה בניירות ערך של חברות היי-טק, שעשויה לסייע רבות גם לסטארט-אפים בצעדיהם הראשונים. שינוי זה אף עשוי להגביר את האטרקטיביות של הקרנות הנסחרות, וליצור אפיק השקעה חדש ומושך לציבור הרחב. יתר על כן, להשקעה של הגופים המוסדיים ישנה תועלת חשובה מבחינת איכות הניהול של חברות ההיי-טק ובהתאם גם להתפתחות של הסטארט-אפים.

זאת ועוד, הדבר יגביר את אמון החברות ביכולת לגייס הון דרך הבורסה בת"א. כיום, הבורסה בת"א אינה נתפסת בעיני חברות היי-טק רבות כאמצעי משמעותי לגיוסי הון, והן לרוב מנפיקות בבורסות אחרות בעולם, או פונות למקורות מימון חלופיים. אחת הסיבות לאטרקטיביות הנמוכה של הבורסה המקומית בעיני חברות טכנולוגיה היא המעורבות המצומצמת של הגופים המוסדיים הישראליים בהיי-טק.

עד 20'20 סכום הנכסים הפנסיוניים המנוהלים במשק צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע ל-2.2 טריליון שקל. ניתוב חלק מכספים אלה להשקעה בהיי-טק הישראלי יתרום מצד אחד, להגדלת החיסכון הפנסיוני שהוא חיוני לנו לאור עליית תוחלת-החיים; ומצד שני, יהווה פתרון מימוני לחברות-הזנק שמהוות את אחת החוזקות של ישראל בעולם.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"רית עמותת "יחדיו". 

עוד כתבות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל