התחשבות גם באינטרסים של הנושים / צילום אילוסטרציה: איל יצהר
עורך דין של קבוצת רכישה אינו יכול לקבל שכר-טרחה כפול - גם עבור תפקידו ככונס נכסים של דירות בפרויקט וגם עבור תפקידו כיועץ המשפטי של קבוצת הרכישה - כך קבע בשבוע שעבר (ג') בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב.
ההחלטה ניתנה במסגרת דיון בשכר-הטרחה לו זכאי עורך דין שמונה ככונס נכסים על שתי דירות הרשומות על-שם בנותיה הקטינות של דמות מפורסמת, המככבת בימים אלה בתקשורת.
בלב הדיון עמדה מחלוקת שנתגלעה בין שני כונסי הנכסים שמונו למכירת הדירות באשר לשכר-הטרחה שאמור להיות משולם לאחד מהם. אחד מעורכי הדין שימש גם כיועץ המשפטי של הפרויקט בו מצויות הדירות, והחתים את רוכשי הדירות על הסכם סטנדרטי, לפיו ישולם לו שכר-טרחה בשיעור 1.5% מערך הדירה שרכשו. זאת, בנוסף לשכר-טרחתו ככונס נכסים של אותן דירות.
ראשיתו של הסיפור בדצמבר אשתקד, אז מונה עו"ד דורון אפיק, שייצג את אביהן של הקטינות שהדירות רשומות על-שמן, ככונס נכסים לצורך מכירת הדירות. במאי השנה מונה כונס נוסף, עו"ד צחי חג'ג', והשניים פעלו יחד למכירת הדירות.
אולם, במהלך ניסוח טיוטות הסכם המכר של הדירות התעוררה מחלוקת בין אפיק לחג'ג' באשר לשאלה אם האחרון זכאי בנוסף לשכר-טרחה ככונס נכסים על-פי דין, גם לשכר-הטרחה ההסכמי הקבוע בהסכם הרכישה של הדירות.
עו"ד חג'ג' הבהיר כי מדובר בהסכם סטנדרטי עליו חתמו כל הרוכשים בפרויקט, המזכה אותו בשכר-טרחה בשיעור 1.5% מערך הדירה (בגין רכישת הזכות לדירה, וכך גם בגין מכירת הזכות במקרה שהרוכש לא עומד בתנאי הסכם הרכישה).
בעקבות המחלוקת פנה עו"ד אפיק לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן הוראות בעניין זה, ובמסגרתה הביע התנגדות לתשלום שכר-הטרחה ההסכמי לעו"ד חג'ג'. עו"ד אפיק טען כי אין הצדקה לתשלום שכר-הטרחה הנוסף לעו"ד חג'ג', מאחר שהוא לא ביצע כל עבודה חריגה מעבר לתפקידו הרגיל ככונס נכסים מטעם בית המשפט. מעבר לכך, הוסיף, הליך מכירת דירותיהן של הקטינות נעשה מכוח הוראה מפורשת של בית המשפט כחלק ממינוי כונסי נכסים, ומשכך פעולת המכירה נדרשה לצורך ביצוע התפקיד, לו מונו כהלכה, ובוודאי שאין בה כדי להצדיק שכר-טרחה נוסף.
במהלך הדיון בנושא, הצטרפה להתנגדותו של עו"ד אפיק לתשלום שכר-הטרחה הנוסף גם עו"ד אטי אברהמי-ארז ממשרדו של עו"ד איתן ארז, המשמש כמנהל מיוחד על נכסים אחרים שנמצאים בבעלות אמן של הקטינות. עו"ד ארז סבור כי שתי הדירות הרשומות על-שמן של הקטינות הן בפועל בבעלות האם.
עו"ד אברהמי-ארז אף העירה בדיון כי תשלום שכר-הטרחה הנוסף ייגרע מהסכום שאמור להישמר לטובת הנושים של האם, וכי על בית המשפט להתחשב גם בעובדה זו.
מנגד, עו"ד חג'ג' טען - באמצעות עו"ד עמיעד גולדברג ממשרד צחי חג'ג' - כי בניגוד לנטען, כלל לא מדובר בשכר-טרחה כפול. לדבריו, "התשלום לכונס אינו כפול. המכר במקרה הזה הוא של זכויות לדירה בקבוצת רכישה - זה הליך שונה ממכר סטנדרטי. מי שמנהלך את העסקה ואת ההליך בפועל הם היועצים המשפטיים של הפרויקט, שהם שונים לחלוטים מהכונס. הפעילות של היועצים המשפטיים נפרדת מהכונס. היועצים הם שבפועל עושים את מירב הפעולות".
השופט ארז שני כי הכונס המשמש כיועץ משפטי לפרויקט לא זכאי לשכר-טרחה כפול. "שכרו של הכונס הקצוב בתקנות כולל גם עריכת הסכם מכר וסיום רישומו כדין. ככל הנראה זו הסיבה מדוע קוצבות התקנות עד כפל השכר המקסימלי הנהוג בעריכת חוזה מכר, ובכך הן משקפות גם את ביצוע החוזים, גם את הפעולות הנוספות, כגון ביקור בנכס, פרסומים שונים".
בית המשפט דחה את הסברו של עו"ד חג'ג' כי אין מדובר בעסקה רגילה, וכי היועצים המשפטיים המלווים את קבוצת הרכישה הם חלק מהפרויקט. "אגב המכר, אין צורך לשלם גם לכונס וגם עבור העסקה, בבחינת תשלום כפול, שכל-כולו נובע מהזהות שבין מי מהכונסים ליועצים המשפטיים של הפרויקט, אשר בשל ההליך שנקטו, בא הכינוס לעולם".
עוד הוסיף השופט כי העובדה שכונס נכסים לא יהיה זכאי להכרה בהוצאה של נטילת עורך דין אחר לצורך עריכת הסכם, "נכונה שבעתיים" כאשר מדובר בהליך שהוא חלק מהליכי פירוק ופשיטת רגל.
בנוסף, השופט הצדיק את הטענה כי "לא רק בית המשפט המחוזי, אלא גם בית המשפט לענייני משפחה הדן בהליך הנוגע לחדלות פירעון, חייב להביא בחשבון את האינטרסים של הנושים, ואין הוא רשאי להתעלם מהם".
בית המשפט סיכם: "העשרת הכונס שלא לצורך על-חשבון הנושים אינה בבחינת הגינות דיונית או הגינות שבדין. בוודאי שאגב הליכי חדלות פירעון אין בעלי תפקידים צריכים להיפגע בשכרם, ואולם אין זה המקום לפסיקת כפל שכר, תוך שאני אומר במפורש כי ביצוע כינוס נכסים בקבוצות רכישה... אינו מזכה את כונס הנכסים בנטילת (שכר עבור - א' ל"ו) ייעוץ משפטי נוסף, ואין הוא שונה לצורך פסיקת השכר והוצאות הכינוס ממכר; מה עוד שמדובר (במקרה הנדון - א' ל"ו) במכר דירת יד שנייה".