יד שנייה מעד מדינה: עסקיו של מיקי גנור לפני פרשת הצוללות

חברת אחזקות שוייצרית שפשטה רגל בגלל הונאת פירמידה בקפריסין ■ חברה קפריסאית עם קשרים באיי הבתולה ומשרד עו"ד באוקראינה - ועוד חברות וסימני שאלה ■ תחקיר G

מיקי גנור / צילום: תמר מצפי
מיקי גנור / צילום: תמר מצפי

נכון לשעה זו, לא ידוע איזה מידע כבר קיבלו חוקרי המשטרה מפיו של מיקי גנור, עד המדינה הטרי בחקירת הצוללות. ועדיין, ולאור ההסכם המיטיב שנחתם איתו בשבוע שעבר, אפשר להניח כי מבחינת גורמי האכיפה, מדובר בחומרים שיובילו למעורבים נוספים ויעוררו סערה ציבורית גדולה. בינתיים, ועד שיתגלה לאן ואיך מסתעפת הפרשה המפותלת הזו, כדאי גם להפנות את המבט לאחור, אל עסקי הנדל"ן של גנור, בניסיון לקבל הצצה אל התנהלותו.

ההתחקות אחר פעילותו של גנור באירופה בתחום הנדל"ן ובתחומי ההשקעות ב-10 השנים האחרונות מעלה לא מעט סימני שאלה. רוב החיצים סביב פעילות זו מצביעים לעבר מדינת אי אחת, לא רחוקה מישראל, שעד המדינה גנור היה עד לא מזמן קונסול הכבוד שלה - קפריסין.

פרק א' | וינה

החברים של ד"ר טומאנק

את החברה שדרכה פעל באירופה, הולמרק פרופרטיז שמה, הקים גנור יחד עם שותף אוסטרי. החברה עוסקת בעיקר בנדל"ן מסחרי במרכז אירופה והיא עדיין פעילה. הטלפון במשרדיה בישראל מצלצל ללא מענה, אבל במשרדי החברה בווינה דווקא עונים אחרי הצלצול הראשון. ד"ר הלמוט טומאנק, שותפו של גנור בעשור האחרון, מסרב בנחישות לדבר: "אני לא רואה שום סיבה לדבר איתכם עכשיו, תודה ושלום", הוא אומר לפני שטורק את הטלפון.

לא תמיד סירב ד"ר טומאנק, בן 55, בעל תואר שלישי במשפטים, לדבר עם "גלובס". בראיון לעיתון בשנת 2009 הוא הציג בפירוט את פעילות החברה שהקים עם גנור שלוש שנים קודם לכן, ושיבח את שותפו, וכן את אנשי העסקים הישראלים, שאליהם פנה בניסיון לגייס משקיעים בנדל"ן מניב במרכז אירופה ובמזרח אירופה (רובו נכסים בבנייני משרדים ובמרכזי קניות).

לשניים הייתה היסטוריה משותפת ענפה: לפי דבריו של גנור עצמו באותו ראיון, הוא נכנס לתחום הנדל"ן וההשקעות במחצית שנות ה-90, לאחר שחברת תדיראן, שאותה ייצג באוסטריה, התפרקה. ב-1996 מונה גנור לנציג הישראלי של הבנק האוסטרי אוסטרייכישה פולקסבנקן (Osterreichische Volksbanken AG) ושם הכיר מקרוב את ד"ר טומאנק, שכיהן כמנהל ההשקעות המיוחדות בבנק ולאחר מכן כמנכ"ל חברה-בת של הבנק, אימוקונסולט ((Immoconsult, העוסקת בהשקעות בנדל"ן מסחרי.

בכמה ראיונות שונים, השניים סיפרו כי בשנות העבודה המשותפת ליווה הבנק האוסטרי פרויקטים של יזמים ישראלים מוכרים, שרצו להשקיע במרכזים מסחריים ובבנייני משרדים במרכז אירופה ובמזרח אירופה, בסכום כולל של כ-2.5 מיליארד אירו. הסכום הזה מוזכר שוב ושוב בקורות חייו של גנור (למשל, כאשר מציגים אותו בהרצאה לפני שהוא עולה לבמה, או בפרסומים של הולמרק פרופרטיז עצמה).

"זו הייתה תקופת הזהב", אישר גנור בראיון לדה-מרקר בפברואר 2009, "היזמים היו מביאים הון עצמי ואנחנו את המינוף. מוטי זיסר, לב לבייב, קבוצת בסר, אליעזר פישמן, קבוצת שרם-פודים, משפחת דנקנר, יעקב אנגל - כל היזמים הישראלים שפעלו באירופה עברו דרכנו".

בשלב מסוים, ד"ר טומאנק פרש מהבנק וגנור הפסיק את פעילותו כנציג הישראלי שלו, והשניים הקימו, בנובמבר 2006, את הולמרק פרופרטיז (Hallmark Properties GmbH). החברה רשומה באוסטריה ומשרדיה במדינה שוכנים בכתובת יוקרתית בווינה (בישראל הם ממוקמים במגדל המוזיאון שליד הקריה בתל-אביב).

בראיון שהעניקו לגלובס ביוני 2009, אמר ד"ר טומאנק כי השניים הקימו את החברה עם הון עצמי של 10 מיליון אירו, ובשנתיים הראשונות לפעילותה היא כבר רכשה נכסים בשווי כולל של כ-100 מיליון אירו, ביניהם "מגדל משרדים בבודפשט ב-20 מיליון אירו, מרכז מסחרי בוורשה ב-15 מיליון אירו, מגרש בבודפשט ב-15 מיליון אירו, מגדל משרדים בוורשה ב-7 מיליון אירו, מגרש בבודפשט ב-4 מיליון יורו וארבעה נכסים בגרמניה ובשווייץ בסכום כולל של 25 מיליון אירו". כמו כן, ציינו, בשלוש שנות הפעילות של החברה עד למועד הראיון הם הספיקו "לרכוש נכסים אחרים ב-200 מיליון אירו, שאותם מכרו בהיקף כולל של כ-300 מיליון אירו". כתוצאה מכך וממהלכים נוספים, אמרו השניים, ב-2009 היו להולמרק פרופרטיז כ-200 מיליון אירו שיועדו לרכישות נדל"ן באירופה. לדבריהם, "החברה מעוניינת לרכוש חברות אירופיות, ציבוריות ופרטיות, עם תזרים מזומנים יציב והלוואות בנקאיות של עד 1,000 אירו למ"ר". גנור אף הצהיר בראיון אחר כי הוא מעוניין להקים "קרן או חברת השקעות עם אג'נדה של השקעות באירופה".

בחינת מצבה של החברה, לפי הדוח הכספי שהיא נדרשת להגיש מדי שנה לרשויות האוסטריות, מגלה תמונה קצת שונה: הדוח של 2009, אז הצהיר ד"ר טומאנק כי יש בידי החברה כ-200 מיליון אירו, אינו מצייר תמונה של חברת נדל"ן המגלגלת עסקאות ענק ברחבי אירופה: ההון העצמי שלה בסוף אותה שנה, למשל, עמד על 81 אלף אירו, ובתחילת אותה השנה - על 4,000 אירו בלבד.

קפיצה ל-2016 מעלה כי ההון העצמי אומנם גדל, אך הוא עדיין רחוק מהמקובל בחברות נדל"ן משמעותיות, ועמד על כ-629 אלף אירו (והיה זהה למצב בסוף שנת 2015); גם נתונים כספיים אחרים בדוחות, לגבי נכסים והתחייבויות, לא משקפים עסקאות נדל"ן גדולות או משמעותיות. הרווח המצטבר של החברה מ-2009 ועד 2016, שמונה שנות פעילות, הסתכם בחצי מיליון אירו. היא רשומה כמעסיקה של ארבעה עובדים קבועים בלבד.

התחקות אחרי פעילותה הגלויה של הולמרק פרופרטיז בימים אלה מראה בעיקר פעילות של החברה הבת הגרמנית שלה, שאותה מנהל רואה החשבון אלפרד קלריקי (Alfred Clerici), שסירב גם הוא לדבר עם "גלובס". החברה מציעה כמה נכסים עסקיים להשכרה ברחבי גרמניה וכן שימשה מלווה, לפי דיווח בודד בעיתונות הכלכלית, בתהליך מכירת בניין משרדים גדול בעיר מיינץ, שבה שוכן המטה שלה. בשנים האחרונות החברה פרסמה נכסים משרדיים להשכרה גם בפולין, בצ'כיה ובאוסטריה, לפי בדיקה אינטרנטית באתרי נדל"ן אירופיים. אגב, באופן רשמי, הולמרק פרופרטיז מוגדרת במקומות שונים כ"חברת ייעוץ וניהול נדל"ן".

בשל העובדה כי המסמכים הזמינים לציבור ברשם החברות האוסטרי מוגבלים מבחינת הפירוט שלהם, קשה לדעת בדיוק מהי התמונה האמיתית, אולם שתי אפשרויות מרכזיות מצטיירות: או שהשניים הגזימו באופן כללי לגבי היקף הפעילות בחברה שהקימו, או שהם מנהלים את עסקיהם דרך חברות אחרות שאינן בהכרח רשומות באוסטריה. לאפשרות זאת תורם פרסום של החברה ולפיו היא מנהלת בחמש השנים האחרונות חברת אחזקות בשם "Keystone Holdings Ltd", שלה נכסים באירופה בשווי חצי מיליארד שקל. לא ברור היכן רשומה חברה זו ומי הם בעליה.

פרק ב' | קפריסין

כמה חברות, כתובת אחת

בחינת מסמכי הרישום של החברה האוסטרית של גנור וד"ר טומאנק מעלה עוד נקודה מעניינת: שניהם רשומים כמנהלי החברה, אולם הבעלות עליה מתחלקת שווה בשווה בין שתי חברות. האחת היא חברת HT Helmut Tomanec Management Gmbh הרשומה באותה הכתובת שבה רשום ד"ר טומאנק עצמו, בכפר קטן ליד וינה; השנייה היא חברת אווסטון לימיטיד (Evaston Limited), הרשומה בכתובת של בניין משרדים בעיר ניקוסיה שבקפריסין. כיוון שהשניים הצהירו בעבר באופן פומבי כי הם חולקים שווה-בשווה את הבעלות על הולמרק פרופרטיז, וכיוון שטומאנק מחזיק 100% מהחברה הרשומה בכתובתו הפרטית, ייתכן שאווסטון לימיטד מייצגת למעשה את חלקו של גנור בחברה.

אין פרטים רבים על החברה הקפריסאית מלבד נתונים המופיעים ברשם החברות של האי. למעשה, התוצאה היחידה שעולה מחיפוש אינטרנטי אחר הכתובת שלה, מופיעה במאגר המתעד את שלל החברות המוזכרות ב"מסמכי פנמה" המפורסמים - מיליוני המסמכים של חברת עורכי הדין מוסאק-פונסקה מפנמה המתעדים עשרות אלפי חברות הקשורות למקלטי מס, הלבנות הון, ושאר תרגילים פיננסיים שבהם משתמשים אנשי עסקים ברחבי העולם כדי לנתב את כספם באופן שיסתיר אותו מהרשויות (המסמכים הודלפו על-ידי גורם אנונימי ועובדו על-ידי ארגון העיתונאים החוקרים, ICIJ , שאף זכה בפוליצר על החשיפה).

לפי אתר מסמכי פנמה, שמפעיל ICIJ, אווסטון לימיטד חולקת כתובת זהה (וכן שני דירקטורים) עם חברה עלומה בשם RBC Investments. בנוסף, לפי מסמכי רשם החברות הקפריסאי, לאווסטון לימיטד יש שני דירקטורים בלבד - ארלין הניקיאן ואנדראס לויזוי. הראשון משמש כדירקטור בלא פחות מ-883 חברות, השני ב-176 חברות. אם מתקשרים למספר הטלפון של החברה, מגיעים למשרד עורכי דין המספק שירותי משרד וניהול לחברות זרות. אם בודקים למי שייכת חברת אווסטון, מגלים חברה קפריסאית אחרת (Cymanco Services Limited), שבתורה מחזיקה (לפי מאגר מסמכי פנמה) גם בחברה מאיי הבתולה, המיוצגת על-ידי משרד עורכי דין באוקראינה. תמונת הבעלויות של החברה האם של אווסטון, כפי שהיא משורטטת באתר, מדלגת בין מקלטי מס ברחבי העולם - מקפריסין לקריביים, ומשם למזרח אירופה ולאי גרנזי וכן הלאה.

עובד לשעבר בהולמרק פרופרטיז סיפר ל-G כי רוב עבודתו הייתה לנסוע ברחבי אוסטריה וגרמניה ולפקח על חוזי שכירות מול שוכרים פוטנציאליים במרכזים מסחריים מחוץ לערים ובשטחים חקלאיים. הוא אומר כי במהלך שלוש שנות עבודתו בחברה, פגש את מיקי גנור רק פעם אחת, במסיבת חג המולד שאליה הגיע איש העסקים הישראלי בליווי נציג ישראלי נוסף, שאת שמו לא זכר. "הוא לא היה מעורב בעסקים היומיומיים, שאותם ניהל למעשה ד"ר טומאנק", סיפר. לגבי קפריסין, הוסיף, היו פעמים שבהן היה צורך להמתין לאישורי נוטריון שיגיעו מהמדינה.

הקשר של הולמרק פרופרטיז לקפריסין אינו מתמצה בחברת אווסטון. במאזן של 2009 ובמאזנים נוספים מוזכרות שתי חברות שבעלי העניין בחברה, לפי הדיווח במסמכים, מחזיקים בהן 100% מהמניות - האחת היא הולמרק פרופרטיז בישראל, והשנייה היא Frencorto Limited, הרשומה גם היא בקפריסין. ההון של שתי החברות הסתכם בשנת 2009 ב-25 אלף אירו. החברה הראשונה הפכה לחלק מהפעילות של גנור בישראל, לצד חברות רבות אחרות שפתח ושעסקו בתחומים שונים - מייעוץ ימי ועד יזמות - ואילו החברה השנייה קשורה לחברת הולמרק פרופרטיז שנפתחה בפולין. הדירקטורים של החברה הקפריסאית הנוספת, אגב, הם אותם דירקטורים כמו אלה של חברת אווסטון לימיטד. גם שירותי הניהול והבעלות הם זהים. גם הכתובת, שמאז פרסום מסמכי פנמה הוחלפה, עדיין זהה לכתובת החדשה של שורת החברות העלומות, ביניהן גם RBC Investments. זוהי גם אותה הכתובת של המשרד שעונה לטלפון - ששמו CPM - Corporate Administration Services.

פרק ג' | שווייץ

נא להכיר: טוביה גנור

במארס 2005 נרשמה בקנטון צוג שבשווייץ חברת אחזקות בשם מאגמה הולדינג (Magma Holding AG). "מטרת החברה", נכתב במסמכים הרשמיים, "היא לרכוש, להחזיק, לנהל ולמכור אחזקות בחברות בשווייץ ומחוץ לה". לתפקיד נשיא חבר המנהלים של החברה החדשה, לפי מסמכי רישום שווייצריים המופיעים באתר MoneyHouse, מונה איש העסקים "מיכאל טוביה גנור, בעל אזרחות גרמנית, המתגורר בווינה שבאוסטריה". חמש שנים לאחר מכן, החברה פשטה רגל בעקבות תרמית פירמידה בקפריסין, לפי דיווח של בתי המשפט בגרמניה, והובילה לפשיטת רגל של קרן נאמנות גרמנית גדולה.

מעורבותו של גנור בחברה השווייצרית לא דווחה עד כה. גם לא ברור מתי החלה ההשקעה הכושלת שגרמה לפשיטת הרגל של שתי החברות - או מה היא הייתה. באתר רשם החברות של שווייץ רשום גנור (Ganor) בכמה מהשנים בטעות כ"קנור" (Canor), ככל הנראה בשל טעות בקריאת המסמכים. במהלך השנים שלאחר היווסדה, הודעות החברה לרשויות הסתכמו בהחלפת מורשי חתימה, מעבר בין קנטונים שונים ועדכון כי חברת ארנסט ויאנג מספקת לה שירותי ביקורת חשבונאית. מתישהו ב-2007 דווח כי גנור כבר אינו הנשיא, אך תפקידו בחברה מאז נותר לא ברור.

לפי הדיווחים ברשם החברות השווייצרי, בקיץ 2011 החלו הליכי פשיטת רגל נגד החברה ובמקביל החלו הליכי פשיטת רגל של קרן הנאמנות הגרמנית, ששמה היה CT Curator Treuhand GmbH. בנימוקי פשיטת הרגל שהופיעו באתר גרמני נכתב: "קרן הנאמנות העבירה חלק גדול מהכספים שהועברו אליה על-ידי משקיעים לחברת מאגמה הולדינג השווייצרית, אשר השקיעה את הכספים בתרמית פירמידה כושלת בקפריסין". הדיווח מוסיף, כי המנהל של החברה הגרמנית, הלמוט שולצה, הורשע במרמה על-ידי בית דין בשטוטגארט בפרשה.

לפני שפשטה את הרגל, קרן הנאמנות CT Curator Treuhand GmbH דיווחה כי היא מייצגת 50 עמותות עם הון כולל של ארבעה מיליון אירו, וכי היא מסייעת לתורמים פוטנציאליים לעמותות הללו (שאחת מהן, פרינץ-בוקפה-שטיפטונג, עסקה למשל בסיוע לנוער במצוקה באפריקה) לבצע תרומה חלקה ומוכרת לצורכי מס, בלי סיבוכים מיותרים. היא גם קראה לעמותות להשקיע את התרומות בצורה אחראית, אך עדיין כזו שתייצר תשואה, כדי לסייע למטרותיהן ההומניטריות. ביוני 2012 נסגרה החברה סופית בהחלטת שופט, לאחר שלא נמצאו נכסים נוספים. נושים של החברה נשלחו לתבוע אותה או את החברה השווייצרית ששיתפה איתה פעולה.

פרק ד' | תל-אביב, אשדוד

קונסול הכבוד הראשון

בספטמבר 2011 מונה גנור לקונסול הכבוד של קפריסין בישראל. תפקיד זה, שהיה למעשה קונסול הכבוד הראשון שמינתה המדינה בארץ, לא היה לגמרי ברור. בהודעה על המינוי נכתב כי גנור יקדם את האינטרסים המשותפים לקפריסין ולישראל, בעיקר בתחומי הגז והנפט. לפי הודעה לעיתונות מיום המינוי, אמר גנור לאחר הטקס (שבו השתתף גם שר החוץ דאז, והיום שר הביטחון, אביגדור ליברמן): "הקשר עם קפריסין הוא בגדר נכס יקר עבור ישראל... ואני משוכנע שאנשי העסקים בשתי המדינות יידעו להעמיק קשר זה לטובת כל הצדדים".

עם היוודע פרטי פרשת הצוללות, העיתון "ידיעות אחרונות" חשף כי משרדי הקונסול של גנור באשדוד הם למעשה כתובת פיקטיבית, והטלפונים הרשומים בהם עוברים היישר למשרדו של גנור בהולמרק פרופרטיז במגדל המוזיאון. גנור, בכל מקרה, הרבה להשתתף באירועים הקשורים לקפריסין, בין שמדובר בחגיגות יום העצמאות של המדינה שמארגן השגריר, או בארוחת ערב עם בכירים ישראלים שפורסמה בעמוד הפייסבוק של השגרירות, כחלק מביקור של שר החינוך הקפריסאי בישראל.

ביום שלישי השבוע דווח כי ממשלת קפריסין שללה מגנור את התואר.

אפילוג

45 מיליון שקל בכיס

ביום שישי שעבר חתם גנור (66) על הסכם עד מדינה. לפי הדיווחים, הוא אמר כי "הוקל לו" לאחר החתימה. ההסכם קובע כי ירצה שנת מאסר וישלם קנס של 10 מיליון שקל. בהסכם כתוב כי הוא חשוד בכך ששיחד בכירים כדי לקבל לידיו את ייצוג חברת טיסנקרופ בישראל. לפי הדיווחים בגרמניה, ייצוג החברה מאז 2009 כבר הניב לו עמלה של כ-11 מיליון יורו (45 מיליון שקל).

מטבע הדברים, רוב השאלות לגבי עסקיו של מיכאל גנור, וקשריו הענפים עם קפריסין, המועלות בכתבה זו, עדיין פתוחות. אולי חקירתו תצליח לענות עליהן ולשרטט את השיטה שבה הצליח להפוך ממתווך נדל"ן במרכז אירופה למתווך בצוללות אסטרטגיות שנועדו להבטיח את קיומה של מדינת ישראל.

"גלובס" העביר שורת שאלות לעורכי דינו של מיקי גנור בנוגע למעורבותו בחברות האוסטריות, הקפריסאיות והשווייצריות המוזכרות בכתבה, כמו גם לגובה העמלה שקיבל מטיסנקרופ. פרקליטיו של גנור סירבו להתייחס לשאלות שהוצגו.

גלובוס
 גלובוס