נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, סגרה היום (ה') באופן סופי את האפשרות לערער משפטית על החלטת משרד הבריאות שלפיה מנהל בית חולים ממשלתי חייב להיות רופא.
נאור דחתה את הבקשה של איריס לווינשטיין, מנהלת קרן המחקרים בבית החולים וולפסון, לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב, לאחר שהרכב מצומצם של 3 שופטי בג"ץ דחה את דרישתה לאפשר לה להתמודד על תפקיד מנכ"ל המרכז הרפואי.
החלטת בג"ץ, שניתנה על-ידי השופטים יצחק עמית ועוזי פוגלמן, בצד דעת מיעוט של מני מזוז, קבעה כי אף שהתיקון לחוק משנת 1998 קובע כי ניתן למנות למנהלי בתי חולים מי שאינם רופאים, המדינה רשאית לכלול במכרזים של בתי החולים הממשלתיים סעיף המחייב הכשרה כרופא.
הנשיאה נאור נימקה את החלטתה לדחות את הבקשה משום שלווינשטיין הבהירה כי היא מעוניינת בדיון נוסף רק לצורך חשיבותה העקרונית של העתירה, מבלי להתמודד שוב על התפקיד כדי שלא תיפגע העבודה התקינה בוולפסון. הליך הדיון הנוסף, הסבירה נאור, לא נועד לצורך דיון תיאורטי.
נאור ציינה כי ניתן היה אמנם לקיים דיון נוסף אם נפסקה הלכה חדשה או כזו שסותרת הלכות קודמות של בית המשפט, אולם לדבריה, במקרה המדובר בג"ץ "לא ביקש לחדש הלכות בתחום הפרשנות והסבירות, אלא יישם את הדין בעניינים אלו על המקרה".
השופטים לא קבעו כי המדינה רשאית לפעול בניגוד לחקיקה הקיימת, אלא פירשו את הדין הקיים, לפיו החוק לא מונע מהמדינה לכלול את תנאי הסף האמורים בדבר רקע רפואי.
נזכיר כי בדעת המיעוט של השופט מזוז, הוא סבר כי תכלית השינוי לחוק נועדה לאפשר גם למי שאינם רופאים להתמודד על התפקיד הניהולי הבכיר, כל זמן שיש להם הניסיון הדרוש בניהול מערכות בריאות, וכאשר לצידם מתמנה מנהל רפואי - כפי שגם נקבע באותו תיקון.
באופן מעט אירוני, רק לפני שנתיים דחה בג"ץ את העתירה של ההסתדרות הרפואית שהוגשה נגד מינויו של משה בר-סימן טוב לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. בר-סימן טוב, שלפי הערכות דווקא תמך תחילה בהתמודדות של לווינשטיין, מצא את עצמו במרכז ההתנגדות למינוי שלה משום שאינה רופאה. בר-סימן טוב הסביר כי יש הבדל בין מנכ"ל משרד שאחראי על המערכת - לבין מנהל בית חולים.