הצבעה בוועדת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת
מושב הקיץ של הכנסת מסתיים, פגרת בתי המשפט מתקרבת, רגע לפני שכולם יוצאים לחופש, כשלכולם חם, ולאף אחד אין סבלנות לבדוק לעומק את הנתונים - זוהי שעתם של הבלופים הגדולים. קבלו את שלושת הפיינליסטים של השבוע.
הפנסיה בצה"ל תרד ב-40%. צה"ל שיגר השבוע לכנסת את תא"ל מירב קירשנר, הסמכות המקצועית הבכירה באגף כוח אדם, לשכנע את הח"כים שיעמוד בהתחייבותו להוריד את קצבת הפנסיה הממוצעת לקצין ל-12,000 שקל עד 2023. המשפט הזה כל כך בלתי נתפס, שצריך לחזור עליו שוב: צה"ל מבטיח לנו שהוא יחתוך בעצמו את הפנסיה של קציניו ב-40% כמעט (בהשוואה להיום). העובדה שחברי הכנסת (ועיתונאים) הקשיבו ברצינות וחלקם אפילו השתכנעו היא הישג אדיר למכונת ההסברה הצבאית. כלי הנשק היו אמינותו של הרמטכ"ל (שמגויס לנושא) ומצגת מאירת עיניים. כשבוחנים לעומק את הנתונים צפים הספינים ועולים: שקף צה"לי אחד מציג את המתווה הפוחת של גובה הפנסיה עד הגעתו ליעד המובטח של 12,000 שקל. הקץ': מתחת למלים "הגעה ליעד" לא נרשם שום תאריך. לא 2023 ולא בטיח. שקף אחר מגלה שקצבת הפנסיה של הקצינים כבר ירדה ב-2016 ב-4.5%. הקץ': אף אחד חוץ מקירשנר ואנשיה לא מכיר את הנתונים. "אנחנו פשוט לא יודעים אם זה נכון", הודו באוצר, לתדהמתנו. צה"ל הוא הגוף הממשלתי האחרון שאין לו חשב מלווה. שקף שלישי הציג את המעבר ההדרגתי של משרתי הקבע מפנסיה תקציבית לצוברת. "אוכלוסיית משרתי הקבע בפנסיה תקציבית היא דור הולך ונעלם", נכתב. הקץ': פנסיית הגישור, או הקצבה שיקבלו משרתי הקבע במשך 25 שנה (מגיל 42 ועד גיל 67) היא פנסיה תקציבית לכל דבר - רק בשם אחר. הפנסיה הצוברת שגמלאי הקבע יתחילו לקבל בגיל 67 תהיה בגובה זהה לפנסיה התקציבית שהיו מקבלים אלמלא עברו לצוברת. ואם כבר סמנטיקה, שימו לב מה עושים קרבות התקציב לשפה הצה"לית. המושג "תומכי לחימה" התייחס בעבר לאנשי חימוש, קשר, תובלה וכו' ששירתו בבסיסים הקדמיים לצד הלוחמים. להבדיל מהמוני הג'ובניקים בבסיסים העורפיים. והנה מתברר שפורשי הקבע ב-2016 היו תומכי לחימה (64.6%), לוחמים (15.7%) או טכנולוגים (19.7%). לאן נעלמו הג'ובניקים? אל תדאגו, הם עדיין כאן, רק מסתתרים תחת שם אחר, ממש כמו הפנסיה התקציבית.
ערבה מיינס תספק תעסוקה לנגב. כמעט מחצית מחברי ועדת הכספים בראשות משה גפני התגייסו השבוע לסייע לערבה מיינס במאבקה נגד האוצר לקבלת הטבות מס ומענקים. העילה הרשמית: דאגה למקומות תעסוקה לתושבי הנגב - 200 משפחות כבר היום ועוד 300 אם יורחב מפעל כריית הנחושת של החברה בתמנע. באוצר לא מאמינים לאף נתון שהחברה המקסיקנית מספקת, אבל במשרד ראש הממשלה יש לה אוזן וכתף אצל המנכ"ל אלי גרונר. ישראלים שעבדו עם ערבה מיינס בעבר (היא נמצאת כאן כבר קרוב ל-15 שנה) זוכרים בעיקר משרדים מפוארים ומאוד ריקים. בינתיים החברה מספקת עבודה בעיקר לשניים: ללוביסט העל בוריס קרסני ולעורך דין העל דוד שמרון. מה יש לח"כים בעלי מוניטין כמו גפני ומיקי לוי ולמנכ"ל מוערך כמו גרונר להתערבב בסיפור הזה? השאלה הזו נותרה ללא מענה משכנע.
החשמל הפרטי יוריד מחירים. מאחורי המאבק האדיר בין המדינה לוועד עובדי חברת החשמל, שהגיע לבג"ץ לפני שבוע, עומדת דרישת המדינה להוציא את ייצור החשמל מידי המונופול הממשלתי. לציבור מסבירים שהיצרנים הפרטיים יפיקו חשמל זול יותר ושהחיסכון יתגלגל בסופו של דבר לכיס הצרכנים. אבל כפי שתיארה השבוע נווית זומר ב"ידיעות" - החיסכון העצום מתגלגל במלואו לשורת הרווח של בעלי רשתות הקניונים. מליסרון, גינדי, עזריאלי קניוני עופר - כולם גורפים לכיסיהם עשרות מיליונים בשנה מתיווך בחשמל. הרנטה המונופוליסטית שממנה נהנו 13 עובדי חברת החשמל ובני משפחותיהם הולכת עכשיו הישר לבעלי ההון. מחיר הקוטג' לא זז.
b@globes.co.il-marima