תאונת דרכים / צילום: שאטרסטוק
נהוג לחשוב כי רכישת פוליסת רכב לכיסוי נזקי רכוש נתונה לבחירתנו, והדבר היחיד בו אנו מחויבים הוא ביטוח חובה (פוליסת ביטוח נזקי גוף. מתברר שבמקרים מסוימים - היעדר קיומו של כיסוי ביטוחי עשוי להיחשב כמחדל רשלני המקים חבות כלפי אותו גורם שנמנע מכך. אירוע כזה התגלגל מבית משפט השלום, דרך המחוזי ועד לעליון ומדגים את עמדת בתי המשפט בסוגיה זו.
בבית משפט השלום בנצרת הוגשה תביעה על-ידי חברה העוסקת בהפעלת אמבולנסים ובמתן שירותי הצלה ופינוי כנגד עובד שלה, אשר הועסק כנהג אמבולנס ובמהלך עבודתו ביצע תאונת דרכים. לטענת התובעת, האירוע התרחש עת הסיט הנהג את מבטו מהדרך במהלך הנסיעה ובכך איבד ריכוז בנהיגה, וכתוצאה מכך התנגש בעץ. כתוצאה מכך, טענה התובעת, נגרמו נזקים לאמבולנס ועל הנתבע לשאת בכך. נדגיש כי אין מחלוקת שהנתבע הוא האחראי הבלעדי להתרחשות האירוע, הואיל ומדובר בתאונה שהתרחשה עקב רשלנותו.
הנתבע טען כי אין להטיל עליו אחריות לפצות את התובעת. לטענתו, עם קבלתו לעבודה נאמר לו כי האמבולנס תקין ומבוטח באופן מלא ולא הובהר בפניו, שהוא חשוף לתביעה מטעם התובעת ככל שיתרשל בתום לב במהלך עבודתו. האם העובד חייב לשפות את המעסיק בגין הנזקים שנגרמו לאמבולנס בתאונה עצמית? בית המשפט בחן את העדויות וקבע כי הטענה של הנתבע, לפיה הוצג בפניו מצג שהאמבולנס מבוטח היא שקרית. התברר כי הנתבע כלל לא שוחח עם מנהל התובעת לגבי סוגיית הכיסוי הביטוחי של האמבולנס.
עוד נקבע כי עצם העובדה שרכישת ביטוח חובה מחויבת על-פי חוק, אין ללמוד מכך לעניין ביטוח מקיף. אמנם עובד רשאי להניח כי המעסיק פועל בהתאם לחוק ומבטח את הרכבים שלו בביטוח חובה. עם זאת, הדין שונה בכל הקשור לביטוח מקיף.
קביעה זו של בית המשפט מבוססת על מספר נימוקים: ראשית, אין כל חובה בחוק לבטח רכב בביטוח מקיף; שנית, הסיכון היחיד שאותו אדם אשר נמנע מלרכוש ביטוח מקיף לרכב לוקח על עצמו, הוא שלא יהיה גורם שיפצה אותו אם רכבו יינזק והמזיק הוא חסר אמצעים. לפיכך, הטענה שמותר לעובד להניח כמובן מאליו כי הרכב של המעסיק מבוטח בביטוח מקיף היא חסרת בסיס. התביעה התקבלה והנתבע חויב לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לאמבולנס (בית משפט השלום, נצרת 4768-11-13).
הנתבע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. המחוזי לא התערב בקביעתו של בית משפט השלום, לפיה לא נמסר לנתבע שהאמבולנס אינו מבוטח בביטוח מקיף. עם זאת, הנתבע היה רשאי להניח שהאמבולנס מבוטח בביטוח מקיף. כלשונו של בית המשפט המחוזי: "עניין לנו בנהג אמבולנס, שעבד כשכיר אצל המשיבה. די בעובדות אלה, בלא שתיתוספנה להן אחרות, כדי ללמוד על קיומו של הסכם מכללא. מסקנה זו מתבקשת מכך, שעובד רשאי להניח כי מעבידו יבטח את המכונית שהוא מספק לו, ואת תתרחש תאונת דרכים, לא העובד הוא שיישא בנזק שייגרם לה, כי אם המעביד".
הדרך הראויה של רכישת ביטוח עומדת לרשות המעסיק והעובד אינו צריך לבדוק אם רכב המעסיק אכן בוטח. נהפוך הוא, העובד רשאי להניח כי המכונית שניתנה לו על-ידי המעסיק מבוטחת מפני נזקי רכוש. עם זאת, ככל שהעובד פעל ברשלנות חמורה, כזו המתקרבת לדרגה של פעולה מכוונת, או אדישות מופגנת מפני גרימת נזק, רשאי המעסיק להגיש כנגדו תביעה נזיקית. במקרה דנן פעולות הנתבע אינן עולות כדי רשלנות חמורה. הערעור התקבל והתובעת חויבה בהוצאות הנתבע (בית המשפט המחוזי, נצרת 31975-07-15).
הפעם התובעת היא זו שהלינה על הכרעת בית המשפט והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע תחילה כי יש לדחות את הבקשה מבלי לדון בה, הואיל וזו אינה עומדת בתנאים הייחודים של אותם מקרים הראויים להתברר ב"גלגול שלישי". עם זאת, בית המשפט העליון מצא לנכון לציין כי בהתחשב במהות היחסים שבין התובעת לבין הנתבע (יחסי עובד-מעסיק), ייתכן שניתן היה לקבוע כי אי עריכת הביטוח המקיף מהווה מחדל רשלני מצד התובעת ועל כן יש לה אשם תורם מכריע לנזק שנגרם.
לא ביטחת? תשלם
במקרה אחר הועמד לרשות ד' רכב המעסיק שלו לצורכי עבודתו. באחת הנסיעות פגע הנתבע עם רכב המעסיק ברכב של ל'. אין מחלוקת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. לאחר התאונה גילה הנתבע כי רכב המעסיק לא היה מבוטח בביטוח צד ג', בניגוד למה שנמסר לו. הנתבע טען כי על המעסיק לשפות אותו בגין כל סכום שהוא יחויב ובמסגרת כך הגיש הודעת צד שלישי כנגדו.
האם על המעסיק לשפות את העובד בגין נזקים שנגרמו לצד ג'? בית המשפט קבע כי כאשר הנתבע החל לעבוד אצל המעסיק, הרכב בו השתמש היה מבוטח בביטוח צד ג'. כשבועיים לפני התאונה פקעה הפוליסה והמעסיק לא פעל לחדש אותה.
הודגש כי "מעסיק שמוסר לשימוש עובדו רכב, עושה זאת בשל קיומם של יחסי העבודה המיוחדים בין הצדדים, לשם קידום מטרותיו של המעסיק ולהשאת תועלת לעסקו. גם כשמדובר ברכב צמוד בו עושה העובד שימוש הן במהלך העבודה והן לשימוש אישי, לא ניתן להפריד בין המטרות".
צוין כי לא ניתן להעלות על הדעת שרכב המעסיק לא יהיה מבוטח, שעה שהוא למעשה משמש גם את המעסיק עצמו. עוד צוין כי המעסיק לא דאג לרכוש כיסוי ביטוחי לנזקי צד ג' ועל כן הפר את החובה המוטלת עליו. בית המשפט הוסיף כי הנתבע אינו פטור באופן מלא מהחבות ועל כן הוטל עליו אשם תורם בשיעור של 20% (בית המשפט לתביעות קטנות, קריות 43683-01-15).
■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע, הדר ושות' ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח.