אהרון פוגל/ צילום: איל יצהר
תהליך איוש לקוי של "הוועדה לבחינת מבנה הסמכויות באוצר" מעיב על תפקודה, מה שעלול לסכן את משימתה החשובה, לחולל מהפך ארגוני במשרד שקובע את סדר-היום הכלכלי במדינה. כפי שנחשף ב"גלובס", בשבוע שעבר הודיע היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד אסי מסינג, כי חבר הוועדה אהרון פוגל לא ייטול חלק בדיוני הוועדה אשר יש בהם נגיעה ישירה לרשות שוק ההון.
הסדר ניגוד העניינים המאוד חלקי הזה רק מחזק את הטענות לבעייתיות בחברותו של פוגל בוועדה. חברה אחרת בוועדה, ציפי סמט, צפויה להודיע רשמית על פרישתה משום שחברותה בוועדה מונעת ממנה להתמנות לקדנציה נוספת כדירקטורית בבנק לאומי. העובדות האלה היו ידועות בעת מינוי חברי הוועדה, אך מסתבר שהן לא השפיעו על תהליך האיוש, וחבל.
שר האוצר משה כחלון מינה את הוועדה בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה לשעבר על השכר באוצר, יוסי קוצ'יק, כדי לבחון את מבנה הסמכויות הפנימי במשרד האוצר. ההנחה, שלא נסתרה עד היום על-ידי כחלון, היא, ששר האוצר מבקש לשים קץ לכוח המופרז של אגף התקציבים, ולהכפיף אותו למנכ"ל המשרד. זאת, לאחר שיובטח כי למשרה הניהולית הבכירה באוצר יוכלו להתמנות בעתיד רק בעלי רקורד מקצועי ראוי, ולא מינויים פוליטיים.
רבים באוצר צופים כי הוועדה לא תסתפק בכך, ותחולל מהפך גם במעמדו של מנכ"ל המשרד. מתפקיד אמורפי, שתוכנו תלוי בעיקר באישיות הממלאת אותו, יהפוך תפקיד המנכ"ל למשמעותי ביותר באוצר, למוקד הכוח העיקרי במשרד, מעמד חזק במידה רבה אף מהשר עצמו. ראשי האגפים ואולי אף ראשי יחידות-הסמך והרשויות הפועלות מכוח החוק - כמו רשות שוק ההון, רשות החברות ורשות המסים - יוכפפו מקצועית למנכ"ל האוצר, לרבות היועצים-המשפטיים שלהם.
על רקע החשש מסערת רוחות באוצר, מנסים בהנהלת המשרד להוריד פרופיל ולהנמיך ציפיות סביב עבודת הוועדה. מלאכת ההרגעה זוכה לתמיכה גם מכיוונו של כחלון, שאנשיו טוענים כי אין לו עניין אמיתי בהקמת הוועדה, וכי לא היה חולם להקימה אלמלא מסע שכנועים נמרץ של מנכ"ל המשרד, שי באב"ד.
העובדה שלוועדה מונו אישים מרכזיים במשק - רובם המכריע בכירי האוצר לשעבר - עוררה כצפוי גל של טענות לניגודי-עניינים. היועץ המשפטי של המשרד, אסי מסינג, הדף את הטענות בשני נימוקים עקרוניים: האחד, כי מדובר בוועדה מייעצת ונטולת סמכויות - מעין יועצת ארגונית. והשני, כי אין אפשרות למצוא אישים בעלי היכרות עמוקה כל-כך עם האוצר, שאין להם מעורבות כלשהי בעניינים הקשורים למשרד.
אלא שאז התעוררה בעיה: בימים אלה מונחת על שולחנה של יו"רית רשות שוק ההון, דורית סלינגר, בקשה לאשר את מכירת השליטה בבית ההשקעות מיטב דש. אם הבקשה תאושר - ימונה חבר הוועדה פוגל ליו"ר בית ההשקעות החדש. סלינגר מוטרדת מאוד מהאפשרות שהוועדה תמליץ על כרסום סמכויותיה והבעייתיות מובנת כמעט מאליה.
אך האם ההסדר שקבע מסינג - שחבר הוועדה פוגל לא ייטול חלק בדיונים שלהם נגיעה ישירה לרשות שוק ההון - יכול להרגיע את יו"רית הרשות - נדמה שלהיפך.
תפקידים בכירים באוצר
ראשית, משום שיש בכך הודאה שאפשרות הפגיעה בסמכויות הרשות החדשה אכן נשקלת. שנית, משום שגם חבר ועדה שאינו "נוטל חלק" בדיון מסוגל להשפיע על תהליכי קבלת החלטות בדרכים אחרות. שלישית, משום שעצם ההסדר מעניק סוג של חסינות המאפשר לפוגל חופש פעולה רב יותר אם ירצה להשפיע בפועל על ההחלטה.
מה שמגביר את התמיהה היא העובדה שפוגל דיווח על האפשרות שיוכרז למועמד לתפקיד כבר בעת מינויו לוועדה - אך משום מה לא נעשה דבר. האם חברותו בוועדה היא אכן חסרת תחליף? פוגל אמנם מילא שניים מהתפקידים הבכירים ביותר באוצר - בשנות ה-80 היה הממונה על התקציבים, ובשנות ה-90 היה מנכ"ל המשרד. כלומר, 22 שנה חלפו מאז יצא את לשכת המנכ"ל, ואף שאין חולק על מקצועיותו, בקיאותו וידיעותיו, מאז שפוגל עזב את האוצר התחלפו בו לא פחות מעשרה מנכ"לים.
בינתיים הוועדה מתפקדת במלוא המרץ למרות היעדרותה של חברת הוועדה ציפי סמט, שאינה משתתפת בדיונים. זאת, כדי לא לסכן את תוכניותיה להתמנות לקדנציה שלישית בדירקטוריון בנק לאומי. שאר חברי הוועדה, היו"ר יוסי קוצ'יק, מנכ"לי האוצר לשעבר ירום אריאב וחיים שני, והממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום - הם אישים שכל אחד מהם יכול לשאת בקלות ועדת ייעוץ ארגוני על כתפיו. לכל אחד, אפילו לאהרון פוגל, יש תחליף.