בועז צ'צ'יק / צילום: תמר מצפי
יש לעצור את הסדרי הטיעון בפרשת סליקת ההימורים של חברת כאל ולנהל את האישומים במלואם נגד כל המעורבים בפרשה - כך מבוקש במסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ השבוע נגד הסדרי הטיעון שנחתמו בפרשה, ונגד הכוונה לחתום הסדרי טיעון עם מעורבים נוספים. "לעבירות שבוצעו, אין אח ורע", נטען בעתירה. "מדובר בעבירות שבוצעו על-ידי בעלי הון וכוח לא מבוטל, שהינם גורמים משמעותיים בכלכלת ישראל, מהסוג שאין להשלים עימן".
במסגרת העתירה - שהגיש אסיף דיין, באמצעות עו"ד דוד ששון - מתבקש בג"ץ להורות ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה לפעול להגשת כתב אישום והעמדה לדין של כל המעורבים בפרשה הידועה כ"פרשת סליקה של עסקאות אשראי בלתי חוקיות" בחברת כאל. זאת, תוך ביטול הסדרי הטיעון שנערכו עם חלק מהנאשמים בפרשה, בהם חברת כאל עצמה ואיש העסקים דיטמר קנוכלמן.
כמו כן מתבקש בג"ץ להורות על הימנעות מעריכת הסדר טיעון עם המנכ"ל לשעבר של כאל, בועז צ'צ'יק, ששימש גם כיו"ר החברה-הבת, כאל איטנרנשיונל, ועם סמנכ"ל הסחר לשעבר של כאל, סטיב גרינשפן, ששימש גם כמנכ"ל החברה-הבת.
פרשת כאל נחשפה ב"גלובס" לפני מספר שנים. חקירתו של צ'צ'יק החלה בעקבות תלונה שהגיש בנק דיסקונט למשטרה, אחרי סדרת כתבות תחקיר שפירסם משה ליכטמן ב"גלובס" באשר לחריגות בניהול הסיכונים בחברה, בעיקר בסליקה באינטרנט של אתרי הימורים, פורנו ו"תוספי מזון".
לטענת העותר דיין - המגדיר את עצמו כ"אזרח ותושב המדינה החרד לשלטון החוק במדינת ישראל ומתקומם נגד אפליה של בעלי הון, בכל הקשור להעמדה לדין" - החשודים בפרשה זכו ליחס מיטיב מהמדינה, וחומקים מאימת הדין בזכות יכולותיהם הכלכליות ומעמדם. זאת, בהשוואה לחשודים בפרשות אחרות שאינם זוכים להסדרי טיעון מקלים בנסיבות דומות.
"ככלל, יש להיזהר מאפליה בין נאשם עני וחלש לבין נאשם עשיר וחזק, באמצעות יצירת סולם עונשים שונה: בעוד שהראשון ייאלץ לבלות בכלא, השני יוכל לפדות את עצמו בתשלום כסף, שבמקרים רבים, כלל איננו משפיע עליו או על עסקיו ולא באמת מהווה עבורו עונש. כך, למשל, הטלת קנס מגוחך של 85 מיליון שקל ביחס לויזה כאל שהיקף עסקותיה והרווח שהפיקה ממעשיה הפליליים גדול מסכום זה בעשרות מונים, איננה בבחינת מתן עונש, אלא פרס".
ניצול כוח כספי
דיין טוען בעתירתו כי לא יהיה זה ראוי שהיועמ"ש, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, יימנעו מהגשת כתב אישום והעמדה לדין של חברת כאל, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי וכל בעל תפקיד בהם, המעורב בביצוע העבירות הפליליות. זאת לדבריו, בין היתר, משום שהסדר כזה לא עונה על צרכי הציבור (תנאי הנדרש על-פי חוק בעת חתימת הסדרי טיעון), והן משום שמדובר בשורה של עבירות פליליות חמורות, החותרות תחת אושיות החוק.
עוד נטען בעתירה, כי גם אם ניתן לדחוס אל תוך לשון החוק את המעשים החמורים שביצעו הבנקים וחברת הסליקה ובעלי תפקיד בהם, השימוש בסמכות לחתום על הסדר טיעון בנסיבות העניין, הוא בלתי סביר בעליל ויש בו משום אפליה ברורה.
לטענת העותר, "היועמ"ש ופרקליט המדינה מנסים להימנע מהעמדה לדין של כל בעל תפקיד בכיר, כדי שזה לא יעיד נגד כאלה שמנדלבליט וניצן חפצים ביקרם. כך, נוצר מצב בו כמעט שלא נמצא בן אנוש אחראי לביצוע עבירות כה חמורות, אשר ללא ספק בוצעו מתוך ידיעה וכוונה".
העותר מציין כי העבירות המיוחסות לחשודים בפרשה "קלות להוכחה". ההרשעות, נטען, יכולות להיות מבוססות על רישומים והנטל להוכיח היעדר אשמה, מוטל על הנאשמים. "לכן, הנטל הכרוך בהעמדה לדין, איננו גדול וסופו להצליח", נטען בעתירה. לדברי העותר, אי-העמדה לדין בפרשה זו תעודד פעילות עבריינית וממסדית לטובת בצע כסף.
מהבנק הבינלאומי נמסר: *העתירה לא נתקבלה. כשתתקבל נגיב ככל שיהיה צורך". גורמים המקורבים לנושא טוענים כי אביו של מגיש העתירה מנהל הליכים משפטיים ומאבקים נגד דיסקונט.
סקס, הימורים וכרטיסי אשראי
פרשת כאל נחשפה ב"גלובס" לפני תשע שנים בסדרת תחקירים על חברת ויזה כאל (מוסף G, "פורנו, הימורים ו-ויזה כאל", 27.8.2009), והחשדות למרמה ולשוחד של בכירים בה. בעקבות החשיפות בדקו ויזה העולמית ומסטרקארד העולמית את מערך ניהול הסיכונים של כאל וקנסו אותה: ויזה נקנסה ב-9 מיליון אירו, ומסטרקארד - ב-3.6 מיליון דולר. במקביל פתח בנק ישראל בבדיקה שקטה של הנהלים והקשרים בין חברות כרטיסי האשראי הישראליות לבין חברות סליקה באינטרנט ובתי עסק מקוונים.
בדצמבר 2011 פתחה יחידת לה"ב 433-יאח"ה בחקירה גלויה נגד חברת כאל ומנהלה לשעבר, בועז צ'צ'יק, יו"ר ומנכ"ל החברה הבת, סטיב גרינשפן, ששימש גם כסמנכ"ל הסחר בכאל, וחשודים נוספים. במהלך החקירה נבחנו חשדות, שלפיהם בשנים 2006-2009 החברה ומנהליה רימו את ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard, וביצעו עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה בהיקפים של מיליארדי שקלים.
כחלק מפעילות המרמה הנרחבת לכאורה של החברה ובכיריה, קלטה חברת כאל לסליקה, בהוראתם של צ'צ'יק וגרינשפן, אתרי הימורים רבים באינטרנט, בהם הימרו מהמרים אמריקאים. זאת, בניגוד להנחיות ולנוהלי ארגוני האשראי הבינלאומיים. לשם כך הסוותה חברת כאל את סליקת עסקאות ההימורים, ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. לפי החשד, בדרך זו קיבלו חברת כאל, צ'צ'יק וגרינשפן במרמה את כספי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים.
בדצמבר 2014 העבירה המשטרה המלצה להעמיד לדין את כאל, צ'צ'יק ומעורבים נוספים. באפריל 2016 הורשעו במסגרת הסדר טיעון שני המעורבים הראשונים בפרשה (שי בן-אסולין, איש עסקים וסטארט-אפיסט, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בתחום סליקת האשראי באינטרנט; ועו"ד דגנית באשא-שגב, אשת עסקים ושותפתו לעסקים); ובאוקטובר אותה שנה נחתם הסדר עם כאל, במסגרתו לקחה החברה אחריות על המעשים והשיבה לקרן החילוט 85 מיליון שקל, המהווים את הכספים שהתקבלו במסגרת עבירות המרמה.
חודש לאחר מכן, בנובמבר 2016, הוגשו לבית המשפט כתב אישום והסדר הטיעון של דיטמר קנוכלמן, במסגרתם הודה איש העסקים בכך שכאשר שימש כנציג של מספר חברות שעסקו בשנים 2008-2010 בתחום סליקת האשראי באינטרנט, הוא סייע לפעילות המרמה רחבת ההיקף של חברת כאל ובכיריה אז, צ'צ'יק וגרינשפן. ההחלטה בעניינם של נושאי המשרה הבכירים לשעבר, צ'צ'יק וגרינשפן, טרם התקבלה.