נשק עיצומי הסחר נגד סין עלול לפגוע בארה"ב עצמה

נשיא ארה"ב מבקש לבחון את האפשרות להטיל עיצומי סחר על סין בגלל שהיא מחייבת חברות אמריקאיות המעוניינות לפעול בגבולותיה להעביר לה טכנולוגיות ■ הבעיה היא שצעד כזה עשוי לפגוע בסופו של דבר בהזדמנויות של חברות משני הצדדים

דונאלד טראמפ בנאום במוזיאון ישראל / צילום:רויטרס
דונאלד טראמפ בנאום במוזיאון ישראל / צילום:רויטרס

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה אתמול (ב') את הלחץ המסחרי של הממשל על סין, כאשר הורה לעוזריו לבחון את האפשרות להטיל עליה עיצומים באשמת רכישה "לא הוגנת" של היי-טק אמריקאי. ההנחיה, שנחתמה בטקס בבית הלבן, הייתה פעולת הסחר הראשונה נגד סין שנקט טראמפ, לאחר שתקף אותה באשמת פעילות מסחרית אגרסיבית נגד ארה"ב.

"נתייצב נגד כל מדינה שמכריחה באופן לא חוקי חברות אמריקאיות להעביר אליה טכנולוגיה רבת ערך כתנאי לקבלת גישה לשוק שלה", אמר טראמפ, וחזר בכך על תלונות רבות של חברות בארה"ב שמנסות לחדר לשוק של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "גניבת קניין רוחני על ידי מדינות זרות עולה למדינתנו מיליוני מקומות עבודה, ומיליארדים על גבי מיליארדים של דולרים מדי שנה".

טראמפ הזכיר גם, בלי לפרט, שיינקטו פעולות נוספות בעתיד, באומרו שהחתימה על הצו שלו "היא רק ההתחלה".

בעוד שסגנונו היה תקיף, הצעד שנקט היה מדוד. הוא הורה ספציפית לנציג סחר האמריקאי (השר לסחר חוץ) לפתוח בחקירה רשמית של התלונות הנפוצות על כך שסין מכריחה חברות רב-לאומיות להעניק רישיון לטכנולוגיות שלהן לחברות סיניות כתשלום על קבלת כניסה לשוק הסיני. לדברי עוזרים של טראמפ, אם החקירה תימשך, תחלוף לפחות שנה לפני קבלת החלטה כלשהי על עיצומים מסחריים.

המהלך הוא חלק מאסטרטגיה דיפלומטית רחבה ומורכבת יותר, שלפיה חייב ממשל טראמפ לאזן את שאיפתו להעניש את סין עם השאיפה שסין תשתף פעולה במאמצים להידוק העיצומים על שכנתה הדרומית צפון קוריאה. מטרת הממשל הרחבה היא לצמצם את גירעון הסחר הדו-צדדי עם סין, שמגיע ל-347 מיליארד דולר בשנה.

טראמפ הכריז על יוזמת הבדיקה נגד סין שלושה ימים אחרי שהוא שוחח בטלפון עם עמיתו הסיני שי ג'ינפנג, וכמה שעות אחרי שסין הודיעה על עצירת יבוא פחם, ברזל ומזון ים מצפון קוריאה, בתוך היענות לעיצומים שהטיל האו"ם על התוכנית הגרעינית של פיונגיאנג.

בתגובה לביקורת המושמעת בממשל טראמפ בנוגע להתייחסות סין לקניין הרוחני האמריקאי, דוברת משרד החוץ הסיני, הואה צ'ונינג, אמרה ש"סין מנסחת ומשפרת חוקים ורגולציות קיימים שלה, והעלינו את המודעות של החברה כולה להגנה על זכויות קניין רוחני". היא הוסיפה שהיא מקווה שארה"ב תכיר ב"התקדמות הסינית בעניין זה".

בהעלאת עבירות קניין רוחני על הכוונת שלו, ממשל טראמפ מטפל בנושא שמפחיד יותר ויותר חברות אמריקאיות בשנים האחרונות. הן חוששות במיוחד מהשילוב של המדיניות התעשייתית הסינית המפורשת של השגת עצמאות במגוון תחומי טק כמו רובוטיקה ומוליכים-למחצה, שכלולה ביוזמת "תוצרת סין 2025" הממשלתית, והדרישות הפורמליות והלא פורמליות מחברות זרות לחלוק קניין רוחני שלהן עם שותפות סיניות.

מנהלים מארבע חברות אמריקאיות נכחו אתמול בטקס חתימת הצו הנשיאותי, ובהם גם מנכ"ל רייתיאון, טום קנדי, שהנשיא העביר אליו את העט שבו חתם על הצו.

"גניבת קניין רוחני בחסות המדינה היא בעיה לתעשייה הביטחונית בארה"ב, וליכולות הצבאיות שלנו", אמר קנדי בהודעה שפרסם. "אנחנו משבחים את נשיא טראמפ על נקיטת הצעדים הנחוצים להגנה על התעשייה שלנו והמדינה שלנו".

כמה משקיפים אמרו שהמספר הנמוך של חברות שהיו מיוצגות בטקס הפתיע אותם בהשוואה לאירועים דומים אחרים שהיו בבית הלבן. נראה שחברת רבות חוששות להתלונן מפחד שסין תגמול להן על כך, ולכן יהיה קושי בחקירת התנהגותה של סין בתחום הזה.

הרושם המתקבל הוא שמדיניות המסחר של הנשיא טראמפ מדודה הרבה יותר מהרטוריקה שלו בקמפיין הבחירות, אבל מקל החובלים שבו איים טראמפ אתמול על סין, שהוא סעיף 302 של חוק הסחר משנת 1974, שעוסק בגניבת קניין רוחני, עלול לפגוע במאמצים לפתוח שווקים בפני מוצרים ושירותים אמריקאים.

טראמפ צודק בכך שסין מפירה את ההבטחות שהיא נתנה בכניסת לארגון הסחר העולמי ב-2001. במקום לאמץ סחר חופשי, הסינים מטילים הגבלות על יבוא ומעודדים שיתופי פעולה בהנהגת הנשיא הנוכחי שי ג'ינפנג וקודמו הו ג'ינטאו.

יוזמת "תוצרת סין 2025" ששי השיק ב-2015 מיועדת להגדיל את אחוז הרכיבים מתוצרת סין במוצרים ל-70% בתוך שמונה שנים. היא גם קוראת לסין להפוך למובילה עולמית בעשרה תחומים באמצעות השקעות ממלכתיות וסגירת השוק הסיני בפני חברות זרות. ממשל אובמה פרסם בינואר מסמך שלילי על "המרקנטיליזם הסיני" בתחומים כמו תעשיית המוליכים-למחצה.

עמיתות הסחר המפותחות של סין מאוחדות באמונה שההתנהגות הסינית אינה מתקבלת על הדעת, והממשל שם נסוג במידת מה מעמדותיו בתגובה לביקורת הבינלאומית. אבל ההיסטוריה מראה שסין תמשיך ללחוץ על יצרניות רכב וחברות טכנולוגיה להעביר אליה טכנולוגיות חדשניות - לממשלה ולמיזמים המשותפים שלהן בסין.

הבעיה בסעיף 302 לחוק הסחר היא שזהו נשק מגושם שעלול לפגוע במפעיליו, מפני שהוא מאפשר לממשל האמריקאי לפעול בו זמנית כשופט, חבר מושבעים ותליין. הנשיא יכול להחליט על כל עונש שנראה לו הולם. בשנות ה-80, ממשל רייגן הטיל מכסים על יבוא יפני בתגובה לחסמי סחר לא מכסיים של היפנים. במקום לפתוח את השוק היפני, שתי המדינות התפשרו על מסחר מבוקר במוצרים כמו מוליכים-למחצה, שהחזיק את המוצרים במחיר גבוה מכפי שהיה צריך להיות.

התוצאה הזו נבעה בחלקה מהעדר מנגנון מחייב שיכפה על היפנים לציית לחוקי הסחר הבינלאומיים. המחלוקות הללו הובילו להקמת ארגון הסחר העולמי ב-1995 יחד עם מחלקת פסיקות שקובעת מתי מדינות הפרו את התחייבויותיהן לאמנת ארגון הסחר (WTO).

מה עלול לקרות אם טראמפ יעלה את המכסים על מוצרים סינים? ראשית, סין יכולה להתחזות לקורבן ולהתלונן בארגון הסחר נגד ארה"ב. אם הסכסוך יסלים, חברות משני הצדדים יאבדו הזדמנויות, הצרכנים ישלמו יותר וייתכן ששתי הכלכלות יאטו.