אלונה ברקת והפועל באר שבע / צילום: ליאור מוסקוביץ באדיבות הפועל תדיראן ב"ש
לאחרונה השיקה חברת צ'רלטון, בעלת ארבעת ערוצי ספורט שמוצעים בתשלום (ספורט 1 עד ספורט 4), אפליקציה חדשה המאפשרת לצפות במשחקי ליגת העל הישראלית בכדורגל גם ללא התחברות לאחת מפלטפורמות הטלוויזיה הרב-ערוצית.
עבור חובבי הכדורגל הישראלי זו הייתה יכולה להיות בשורה של ממש, משום שמאז המכרז האחרון על זכויות השידור של ליגת העל המקומית, שנערך ב-2015, הקפידה צ'רלטון שלא לנצל את זכויותיה להעביר את המשחקים גם בסלולר ובאינטרנט, בניגוד למה שהיה מקובל לפני כן.
אלא שהאפליקציה חסומה לשימוש בישראל ואמורה על פי הגדרתה לאפשר לישראלים שיוצאים לחו"ל לא לפספס אף משחק. בחברה הסבירו בעבר כי המהלך נועד לאפשר לישראלים הנמצאים בחו"ל להמשיך לעקוב אחרי הקבוצה שלהם, ומדובר כמובן בצעד לגיטימי. זכותה של צ'רלטון למקסם את ההכנסות מהזכויות שרכשה בכסף רב.
עם זאת, המהלך מחדד את השאלה מדוע מתעקשת החברה שלא לנצל את הזכויות שרכשה, ולמכור את המשחקים דרך האפליקציה גם לקהל היעד העיקרי של משחקים מליגת העל המקומית - ישראלים. בעבר הסבירו בחברה כי צעד כזה בעייתי בהיבטים שונים של טכנולוגיה ואבטחה, אולם השקתה של האפליקציה כעת שומטת את הקרקע גם תחת הטיעון הזה.
אז מדוע מסרבת צ'רלטון לאפשר צפייה בליגה הישראלית בלי להתחבר לאחת הפלטפורמות? מי שמנסים להבין זאת הם עמותת הצלחה והעיתונאי לשעבר ואיש התוכן עודד קרמר, העוקבים אחר הנושא, ואף פנו לאחרונה בעניינו לרשות ההגבלים העסקיים וליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, איתן כבל, העוסקת בנושא שידור הספורט בשנה האחרונה.
"מאז שקיבלה לידיה את זכויות השידור, (ביטלה) צ'רלטון לחלוטין את היכולת לצפות בשידורי כדורגל ישראלים למי שאינו מנוי לאחת מהפלטפורמות הרב-ערוציות... בניגוד לשנים קודמות, החברה מונעת כל שידור סלולרי של המשחקים (גם בתשלום) ובכך כופה על מי שמעוניין לצפות במשחק להתחבר ולשלם דמי מנוי לאחת הפלטפורמות", כותבים קרמר והיועץ המשפטי של העמותה, עו"ד אלעד מן.
השניים אף מרחיקים לכת וטוענים כי השקת האפליקציה החדשה של צ'רלטון, שהשימוש בה "יתאפשר מכל מקום בעולם למעט בתחומי מדינת ישראל", הוא "צעד שנחזה להיות שימוש לרעה בכוח מונופוליסטי באופן המפר את הדין הקיים ובאופן המגלם פגיעה משמעותית בצרכנים ואף מפלה ביניהם".
כדי להכניס את הדברים להקשרם הנכון, צריך להזכיר את המכרז האחרון על זכויות השידור של ליגת העל שנערך ב-2015. במכרז זה עלות הזכויות קפצה בחדות, מ-43 מיליון שקל לעונה קודם לכן, ל-126.5 מיליון שקל. צ'רלטון, ששילמה את הסכום, עשתה זאת תוך כדי שהיא חוסמת את פרטנר, מה שעלה בקנה אחד עם האינטרסים של yes והוט, שלפי טענות שונות בשוק גיבו אותה - בדרך כזאת או אחרת - בתשלום סכומי העתק.
האם כחלק מההבנות שלה עם הפלטפורמות צ'רלטון אינה ממהרת להציע אפשרות לצפות במשחקים בדרך שתעקוף אותן? בשיחה עם "גלובס" קרמר שומר מטבע הדברים על זהירות: "לי אין הסבר לזה. בדרך כלל כשיש גוף מסחרי שמסרב לקחת כסף מלקוחות כנראה מישהו אחר משלם לו, אבל אני לא יודע לגבי המקרה הספציפי הזה. לדעתנו, זו התנהגות מונופוליסטית, כי המונופול מנצל את הכוח שלנו כדי לגרום לנו לעשות מנוי לטלוויזיה רב-ערוצית, ולכן פנינו לממונה".
בהקשר זה צריך להזכיר גם את מחיר האפליקציה שעומד על לא פחות מ-87 שקל בחודש, בעוד שעלות חבילת ערוצי צ'רלטון בטלוויזיה - שכוללת משחקים רבים מלבד ליגת העל - היא 67 שקל בחודש (עלות שכמובן מתווספת לתשלום הבסיסי לפלטפורמה בהוט או yes או דומותיהן). כלומר, גם אם צופה מקומי ירצה לעקוף את חסימת המיקום - בדרך לא חוקית אך פשוטה מבחינה טכנית - עלות האפליקציה תהפוך את העניין ללא כדאית עבורו.
מצ'רלטון לא התקבלה תגובה.