גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מט"ח לפי משקל: כיצד להיחשף למטבעות בתיק ההשקעות?

האם יש הצדקה כלשהי לחשיפה מטבעית בתיקי ההשקעות המנוהלים, אם כן מהי, ומדוע אין זה נכון להסתמך על החשיפה הזו כאפיק מייצר תשואה בתיקים? ■ מדריך השקעה במט"ח

דולר מול שקל / צילום: רויטרס
דולר מול שקל / צילום: רויטרס

תורידו לרגע מסדר היום של השבועות האחרונים את טבע וגרורותיה, ותגלו שכותרות שוק ההון המקומי, שסחפו מסה של תשומת לב, התמקדו לאחרונה במסחר בין המטבעות הראשיים למול השקל.

אחרי היחלשות מתחילת השנה, שהגיעה בשיאה ל-9.5%, תיקן שער הדולר מתחילת חודש יולי בכ-3% (נכון ל-10 באוגוסט). מעבר לחשיפות מטבע ריאליות ועסקיות, שעשויות להשאיר מאיתנו אבק, ודורשות התייחסות נפרדת, אנסה היום להתייחס לשאלה האם יש כלל הצדקה או סיבות נסתרות לחשיפה מטבעית בתיקי ההשקעות השקליים? התשובה בגדול מחולקת לכמה תאבי סיכון הייתם, או לחלופין, כמה חסרי אחריות אפשרתם למי שמנהלים לכם את הנכסים להיות.

חשיפה מתוך אסטרטגיה

במהלך חודש יולי קראתי מאמר אשר גרס כי ייסוף השקל מתחילת השנה שחק את התשואה בתיקי ההשקעות המנוהלים בכ-1.2% (לסוף חודש יוני) - בתיקי ה-20/80 הפופולריים. ראשית ארגיע, כי הנתון אינו תואם את המציאות, מכיוון שאם לא העברתם הוראה ברורה למנהל התיק לחשיפה מינימלית לשער הדולר של 10%-12%, החשיפה לצרות המט"ח בכל תיקי ההשקעות השקליים שפגשתי (ואני פוגש כמה עשרות בכל שבוע) נמוכה יותר משמעותית.

נוסף על כך, היחלשות הדולר תרמה בצד השני לתשואה דרך האפיק השקלי הארוך, ומכאן - מי שלשמחתו לא השתתף בחגיגה השקלית על הדולר מתחילת השנה, בוודאי ממשיך לישון גם אחרי האפטר-פארטי מחודש יולי.

מרב החשיפה לשוקי חו"ל מגיעה בתיקי ההשקעות מתוך אפיק המניות, ודרך מוצרי המדד השונים. באיגרות החוב המרווחים באג"ח הנקובות בדולר אטרקטיביים עוד פחות מהמרווחים בשוק המקומי, ושם גם היצע תעודות הסל מנוטרלות החשיפה המטבעית נמוך מאוד.

לכן, אם נמצאתם בחשיפות דולריות גבוהות משמעותית, בהחלט יכול להיות שמישהו פישל בקבלת ההחלטות שלו הנוגעות לתיקי ההשקעות שלכם. חשיפה נכונה לדולר בתיקי ההשקעות צריכה להיות למשל בהתאם לסך החשיפה המנייתית בתיק, ובטח לא כאפיק השקעה stand alone.

הגרף המצורף מציב בתמונה אחת את מדד המניות הראשי בישראל, ואת השינוי בשער הדולר אל מול השקל בעשר השנים האחרונות. לכאורה לא אמור להיות קשר בין שני העקומים, אולם קל לראות כי בחלק נכבד מאוד מהתקופה הם מהווים תמונת ראי. הסיבה היא שהדולר נתפס כ "חוף מבטחים", כנכס חסר סיכון, ובתקופות הקיצון - כשהכסף בורח משוקי המניות - הוא מוצא מקלט בנכסים הדולריים, ולהיפך. כאשר התיאבון לסיכון גדל - יותר השקעות יוצאות מהבונקר הדולרי אל עבר שוקי המניות.

מכאן, דולרים בתיקי השקעות צריכים להוות חלק ממדיניות פיזור סיכונים, והחשיפה אליהם צריכה להיות מוגבלת, ובטח לא כאפיק השקעה (דרך דרישת מינימום במדיניות), המנסה לייצר ספקולציה על כיוון שערי המטבעות.

ההתייחסות אל הדולר כאפיק השקעה עשויה לפגוע גם בקבלת החלטות באפיקים השקליים, ואז באמת מתחילים ללכת בלי לראות לאן. הרי הימור על שער דולר גבוה (שקל חלש) גורר בהמשך הערכות על עלייה באינפלציה (התייקרות המוצרים המיובאים), ומכאן מביא להשקעה באפיק הצמוד על חשבון השקלי, ושניהם יחד גוררים הערכות למדיניות מוניטרית מרחיבה, שמגדילה סיכון ככל שמח"מ התיק מתארך. מי שבלע את הלקרדה, מצא את עצמו בשנה האחרונה עם דולר גבוה בפורטפוליו, פלוס מח"מ ממוצע לתיק של שלוש שנים במקרה הטוב, ושנתיים במקרה הרע. לא מוצלח במיוחד.

כוחות מנוגדים בשוק המט"ח

מי שעוד חיזקה את ההפרדה בין חשיפה מטבעית לבין השקעה בניירות ערך הייתה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, שבפסיקתה בתחילת החודש הנוכחי, הכריעה כי מי שהשקיע בניירות ערך שונים הנסחרים במט"ח, אינו יכול לקזז את ההפסד שנוצר לו מירידת ערך המט"ח כנגד רווח ההון שנוצר לו מעליית ערכם של ניירות הערך.

במילים אחרות, אם קראתם באיזו סקירה - או קיבלתם הבטחה ששער הדולר בסוף הרבעון הראשון של השנה יעמוד על 4 שקלים לדולר - לא רק שהוא עמד בסופו על 3.62 שקלים (ירידה של 5.8%), גם לא ניתן לקזז את ההפסד הזה עם עליית ניירות הערך השקליים בתיק.

שוק ההון שלנו מפוצץ בפרשנים שיודעים להסביר מה קרה לשערי המטבעות בהסתכלות לאחור. נראה לי שגם אני. בינתיים לא פגשתי מומחה אחד שבאמת יודע מה יקרה קדימה. בטח לא אני. אבל אני בהחלט מכיר לא מעט שבתחום הזה מזכירים את רוני רוזנטל האגדי, שלא החמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות.

הכיוון במסחר הבין-מטבעי הוא לא פחות מפיוז'ן של יותר מדי פרמטרים, מנוגדים יותר או פחות, שלכל אחד מהם משקל סגולי משלו. הניסיון לנסות להבין את המשקל של כל משתנה, להציב את המשתנים על מאזניים כדי לראות לאן נוטים הכוחות המנוגדים, זו משימה הרפתקנית לטעמי. כניסה לפוזיציה בתיק השקעות על סמך זאת, היא כבר ספקולציה שעשויה להיות מסוכנת כשהנכסים בתיק ני"ע אמורים להיצרך בסופו של דבר בשקלים.

כשהספקולציה מצליחה הכול יפה, כשהיא כושלת כולם הופכים פרופסורים לבאסה. רק כדי להבין את הכוחות המנוגדים הפועלים - ויכולים להשפיע על עוצמתו של השקל לכל כיוון - די אם נביט בעודף בחשבון השוטף של הכלכלה שלנו (3.9% מהתוצר ב-2016); בבנק ישראל, שאינו יכול לרסן את כל העודף, שבסופו של דבר מומר לשקלים; במוסדיים, שיותר ויותר מגדרים את ההשקעות וקונים פחות מט"ח; באפשרות של כניסת ישראל למדד האג"ח הגלובלי של סיטי בנק, אשר עשויה ליצור ביקושים לאג"ח מקומיות. די בכל זאת כדי להחליט שדינו של השקל להמשיך ולהתחזק מול הדולר.

בצד השני נוכל לראות את משרד האוצר, שנעמד גם הוא לפתע מימין לבנק ישראל (המרת 1.5 מיליארד שקל הלוואות שקליות להלוואות דולריות, ומיסוי עסקת מובילאיי בדולרים), וכמובן, ומעל הכול, פערי הריביות בין המטבעות לכל אורך עקום התשואות, שהופכים את ההשקעה בעקום השקלי לפחות אטרקטיבית. כל אלה עשויים להביא אותנו למסקנה ההפוכה - שתורו של הדולר להתחזק הגיע.

לוותר בנימוס על גידור אקטיבי

ויש כמובן עוד. אך מראש, השאלה המהותית היא האם מי שמבקש להשקיע בשקלים, ומתכוון לצרוך את כספי השקעתו בשקלים, צריך להכניס את כל המשתנים האלה לבלנדר, כשגם ככה "חוסר ודאות" זה לא מצרך נדיר בתיקי ההשקעות. גם לתת למומחים למיניהם לבצע גידור אקטיבי באמצעות אופציות, חוזים או מיני נגזרים, היא אפשרות שאפשר לוותר עליה בנימוס. ככל שהשוק המקומי השתכלל יש לתיקי ההשקעות מספיק מכשירי סל כדי לגדר את החשיפה המט"חית שלהם מעבר לחשיפה האסטרטגית הקיימת בפורטפוליו.

■ הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

שיעור השינוי בשער הדולר

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב