ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (ג') כי בכוונתו לבקש דיון נוסף בפסק הדין של בית המשפט העליון, שבמסגרתו נקבע כי הוא יחויב להעביר לידי העיתונאי רביב דרוקר וחברת החדשות של ערוץ 10 את פרטי שיחותיו עם עורך "ישראל היום" לשעבר, עמוס רגב, ובעלי העיתון, שלדון אדלסון.
את נתניהו ייצגו בהליך עורכי דינו הפרטיים, יעקב וינרוט ועמית חדד, והוא לא ייוצג על-ידי הפרקליטות.
בהודעה שיצאה היום מטעמו של ראש הממשלה נכתב כי "פסק הדין בעניין חשיפת שיחות הטלפון הפרטיות של ראש הממשלה פוגע פגיעה אנושה בזכות לפרטיות", וכי "בפרק הזמן הקצר שחלף מאז פרסום פסק הדין אנו עדים לנחשול עצום של פניות לחשיפת שיחות טלפון פרטיות ויומני פגישות פרטיות של עובדי ונבחרי ציבור רבים, וזו רק ההתחלה".
"אין לי מה להסתיר"
יחד עם זאת, נתניהו מדגיש בבקשה שהגיש כי הוא לא מנסה להביא לביטול ההחלטה שניתנה לגבי הבקשה הספציפית של דרוקר, ולדברי מקורביו, בכוונתו להעביר לידי עיתונאי חדשות 10 את הפרטים שביקש בימים הקרובים.
לפי ההודעה, "ראש הממשלה אינו מבקש מבית המשפט לבטל את החלטתו בעניין אדלסון ורגב, מהסיבה הפשוטה שאין לו מה להסתיר. עם זאת, לאור החשיבות העקרונית שהוא מייחס לזכות הבסיסית לפרטיות, ולאור מבול הפניות מאז פרסום פסק הדין", הוא פונה לבית המשפט העליון בבקשה לקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב, ולהכריע בסוגיות העקרוניות הרגישות הנובעות מפסק הדין.
לדברי ראש הממשלה, "אין זה מתקבל על הדעת ששרים, חברי כנסת, שופטים ועובדי ציבור אחרים יהיו נתונים לחשיפת שיחותיהם הפרטיות עם עיתונאים ובכלל".
כזכור, דרוקר וחדשות 10 עתרו לבית המשפט בבקשה לקבל את תיעוד מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין ראש הממשלה לבין אדלסון ורגב ב-3 השנים שקדמו ל-11 בפברואר 2012. בבקשה נדרשו פרטים אודות תאריך כל שיחה, שעתה והזמן שנמשכה. לאחר מספר ערכאות והליכים משפטיים, לפני כשבועיים פסק בית המשפט העליון פה-אחד כי על לראש הממשלה להעביר לידי דרוקר את הנתונים שביקש.
מנדלבליט סירב לייצג
כאמור, לצורך הגשת הבקשה לדיון נוסף לבית המשפט העליון, נאלץ ראש הממשלה נתניהו לשכור את שירותי משרד עורכי הדין הפרטי של יעקב וינרוט, וזאת לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, סירב לייצג את נתניהו בהליך זה, כיוון שהגיע למסקנה כי אין טעם להגיש בקשה לדיון נוסף במקרה הזה.
לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, פסק הדין בתיק נתניהו-דרוקר אינו נופל לגדר המקרים החריגים המצדיקים קיומו של דיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של שופטים.
נציין כי דיון נוסף בבית המשפט העליון יכול להתקיים כאשר התקבל פסק דין בעליון שקבע הלכה משפטית שסותרת הלכה משפטית קודמת של העליון, או כאשר התקבל פסק דין שמחדש חידוש מהותי ביותר על ההלכה הקודמת, וכן כי מדובר בהלכה משפטית חשובה וקשה.
היועמ"ש סבור כי פסק דין נתניהו-דרוקר אינו ממלא אחר הדרישות הללו. עם זאת, מנדלבליט מסר כי אינו מתנגד לכך שנתניהו ישכור עורך דין פרטי לשם ייצוג שלו בבקשה לדיון נוסף בסוגיה שממילא עוסקת בזכות לפרטיות של נתניהו.