אלונה ברקת / צילום: תמר מצפי
מבחינה מתמטית-כלכלית אין דרך שתתאר את מפח הנפש על אי-ההעפלה של הפועל באר-שבע לליגת האלופות השבוע. עשית הכול נכון. הגעת למסעדה הטובה בעולם, הרגשת את הכסף הגדול נוגע ביד, האוכל כבר הוגש, ואז גורשת החוצה לפלאפל שמעבר לפינה. לליגה האירופית.
הפערים בין הליגה האירופית לליגת האלופות הם ההבדל במה שהכדורגל המקצועני יכול להציע. הוא משפיע לא רק על התזרים של מועדונים בן לילה אלא על כל מה שקורה סביבם - כשבעלים כמו אלונה ברקת חולמת לקנות קבוצת כדורגל היא רואה אותה בחזיונה מופיעה בליגת האלופות. הכסף הגדול מליגת האלופות הוא חמצן על שנים של הפסדים כספיים כבדים; הוא משפיע על הסכום שבעלים מוכן להשקיע ברכש; על המשכורות שבעלים מוכן לשלם כדי למשוך שחקנים לקבוצה; על החלטות של שחקנים אם להישאר במועדון או לנסות להגשים את חלום ליגת האלופות בקבוצה אחרת. וגם בכיוון ההפוך: מעניין כמה סבלנות תהיה למיטש גולדהאר להישאר במכבי ת"א אם לא יצליח לחוות מתישהו בהקדם - עוד פעם אחת - את ליגת האלופות.
אבל זו המציאות. והיא נראית ככה: לליגת האלופות שבה משתתפות העונה 32 קבוצות תחלק אופ"א 1.32 מיליארד אירו. לליגה האירופית של הפועל ב"ש, שבה ישחקו 48 קבוצות, תשאיר אופ"א 399 מיליון. ממוצע של 41.2 מיליון אירו למועדון, לעומת 8.3 מיליון. ועדיין, אם בוחנים את הפוטנציאל של באר-שבע בליגה האירופית, אז ה"אסון" של אלונה ברקת קצת פחות נורא.
לבאר-שבע כבר יש ביד 3.6 מיליון אירו מההעפלה לליגה האירופית. מבחינת יכולת להתקדם במפעל, בליגה האירופית עם הסגל המצוין שלה היא שווה כמה נקודות (לעומת ליגת האלופות - שם שתי הישראליות האחרונות לא צברו אף נקודה ולכן גם לא הצליחו לייצר בונוסים). אם באר-שבע תשחזר לפחות את ההופעה בעונה שעברה - שמונה נקודות בבתים והעפלה לשלב הנוק-אאוט - זה יהיה שווה לה עוד כ-1.8 מיליון אירו מבונוסים. זכויות שידור ומכירת כרטיסים ומרצ'נדייז - עוד כ-3 מיליון אירו. בקיצור, מפה ומשם - 35 מיליון שקל רק מההופעה בליגה האירופית.
זה אמנם לא ה-70-75 מיליון שקל של ליגת האלופות שהיו מסדרים לברקת סוף-סוף עונה של ברייק-איבן או אפילו רווח. וזה לא החלום הגדול שלה. אבל זה ימזער נזקים לבעלים ויתחזק אנרגיות ואמונה שבשנה הבאה אולי זה יקרה.
100 מיליון ש' תקציב?
האם הגיוני שקבוצת כדורגל בישראל מעמידה תקציבים של 100 מיליון שקל פלוס? כן ולא. ליגת האלופות היא גורם מרמה. לאף בעלים בארץ - מיטש גולדהאר, יעקב שחר, אלונה ברקת - אין באמת סיבה להעמיד תקציב של 90, 100 או 120 מיליון שקל בשביל לזכות באליפות המדינה. אליפות לא מעניקה תמלוגים משמעותיים, זה מתבטא ב-100 אלף שקל שמקבלת האלופה יותר מהקבוצה במקום השני - סכום שממילא נמחק בגין בונוסים לשחקנים. כולם מכוונים לכסף ולפרסטיז' של ליגת האלופות. זה מזכיר קצת כרטיס לוטו שממלאים וממלאים בתקווה שיום אחד יתפוס. הבעיה היא שכדי שכרטיס הלוטו יהיה רלוונטי, צריך לזכות באליפות. ואם זכית - מה הסיכוי לעבור שלוש משוכות אירופיות, מעמדה נחותה, ולהיכנס לליגת האלופות? די נמוך. ב-15 העונות מאז ההעפלה הראשונה של ישראלית (מכבי חיפה 2003), עומד שיעור ההצלחה על 26% - פחות או יותר העפלה בארבע עונות.
לפי דוח רשם העמותות, נכון לסוף 2015 רשומים על חברת "א.א. החברה לקידום באר-שבע בע"מ", שדרכה מחזיקה ברקת את הפועל ב"ש שטרי הון בהיקף של 111 מיליון שקל - המשקפים את הפסדי החברה המצטברים שרושם בעל המניות (ברקת). בקצב הזה אפשר להניח שברקת תעמוד בתום העונה על השקעה של לפחות 150 מיליון שקל מכיסה מאז רכשה את המועדון ב-2007.
עשר שנים, 150 מיליון שקל, והחלום של ליגת האלופות עדיין בגדר חלום.
להקטין השקעה?
הבעיה עם כרטיס הלוטו של ליגת האלופות, שאם עד היום היה חבל לוותר על הסיכוי לזכייה בגלל הפרס העצום והסיכוי הסביר - עכשיו זה הזמן הגרוע ביותר להפסיק להשקיע. מהעונה הבאה יהיה יותר קשה להיכנס לליגת האלופות. אופ"א תצמצם את מספר המקומות לקבוצות מהדרגים הנמוכים ובכלל זה ישראל מ-10 ל-8. כלומר, הסיכוי יירד עוד. וזה קורה דווקא כשהיא עומדת להעלות באופן משמעותי את סכומי הפרסים כתוצאה מהכניסה של הסכמי השידור החדשים ל-2018-2021. וזה קורה דווקא כשגם השוק הישראלי אמור ליהנות מכסף גדול, בגלל הסכם זכויות השידור שנחתם בין RGE לאופ"א, שישליך על היקף הכסף שתקבל הנציגה הישראלית.
על איזה סכום מדובר? הערכה גסה היא שהאלופה הישראלית שתשתחל פנימה צפויה להכניס מעל 100 מיליון שקל לעונה מליגת האלופות בלבד.
מה עושים? מורידים ראש וממשיכים להשקיע ולרשום הפסדים. מקווים שיום אחד הסטטיסטיקה תסדר זכייה. ואם לא, גם ליגה אירופית זה סידור נחמד.
