שדה תותים בכפר אז”ר / צילומים: משה ליכטמן
האם המדינה להוטה קצת יותר מדי לקבל לידיה קרקעות? לפי מידע שהגיע ל"גלובס", המדינה צפויה לשלם 60-100 מיליון שקל לכפר אז"ר על הפקעת קרקע לבניית דירות מגורים, ללא בדיקה מעמיקה של חריגות הבנייה במקום והתחשבנות בהתאם עם בעלי המשקים. היום (ד') תתקיים אסיפה במושב לקביעת המנגנון לחלוקת הכסף. בכוונת כפר אז"ר להשתמש בחלקו לרכישת חלק מהקרקע בפטור ממכרז, להקמת פרויקט מסחרי.
תחילת הסיפור ביוזמה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לפדות כ-1,200 דונם חקלאיים של כפר אז"ר לטובת פרויקטים שהם "צורך ציבורי דחוף" - תוכניות לבניית כ-5,000 דירות, שטחי מסחר, כביש, שירותים ומבני ציבור. לפי הנהלים, מימוש קרקעות כזה מחייב את המדינה לתת לבעלי המשקים המופקעים פיצויים, אלא שלפי טענות שהגיעו ל"גלובס", במקרה של כפר אז"ר המדינה לא בדקה לעומק את סוגיית השימושים החריגים בקרקע ובמבנים הנמצאים בחלקות המגורים, ואת הקיזוז המתבקש מסכום הפיצויים, אף שדוח של רמ"י עצמה הצביעה על תופעה של הפרת חוזי חכירה ביישוב.
"המקרה של כפר אז"ר הוא הראשון שבו רמ"י מבקשת להחזיר למדינה את כל הקרקעות החקלאיות של מושב באזור ביקוש, כשידוע לה על חריגות חמורות ובהיקף גדול, הן של בעלי נחלות באופן אישי, והן בנכסים המשותפים שמנהל ועד המושב (האגודה השיתופית) - והשאלה היא, האם בגלל הלהיטות של רמ"י לקבל את הקרקע, התוצאה היא שמי שעשו שימושים חורגים יקבלו פרסים במיליונים", אומר גורם הבקי בתהליך.
50 אלף שקל לדונם
במושב כפר אז"ר 76 נחלות, שבכל אחת מהן 16 דונם חקלאיים ו-4 דונמים נוספים סביב הבית בחלקת המגורים. רק מיעוט של כ-20 בעלי משקים מעבדים בעצמם את הקרקעות.
הייעוד המקורי של קרקעות כפר אז"ר, הממוקמות מצפון ומדרום לכביש המוביל ממחלף אלוף שדה לבית החולים שיבא, הוא לגידול מטעים. הקרקעות שהמדינה מבקשת כעת לפדות הן אלה שנמצאות מדרום לכביש. לגבי החלק שמצפון לכביש, מתנהל כיום הליך משפטי שבמסגרתו טוענים חברי המושב שמדובר בקרקע פרטית שרכשו המייסדים.
בהליך של פדיון קרקע, הפיצוי הסטנדרטי לבעלי שטחי מטעים הוא כ-50 אלף שקל לדונם. במקרה של כפר אז"ר, מדובר בכ-800 אלף שקל לכל בעל משק, ובסך הכול כ-60 מיליון שקל. עם זאת, סכום הפיצוי עשוי לגדול ל-100 מיליון שקל ויותר, אם יידרשו פיצויים על פי שומות פרטניות, לדוגמה לפי שווי ההשקעות בקרקע והעצים שניטעו בה. הפיצויים, על פי הודעת מנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון, ישולמו לוועד האגודה ולא ישירות לחקלאים.
בכספי הפיצויים מתכוון ועד האגודה לרכוש חלק מהקרקע שנפדתה לצורך הקמת פרויקטים מסחריים - זכות הניתנת לבעלי נחלות ביישובים חקלאיים, לצורך יצירת "פרנסה חלופית". ולכוונה הזאת יש חשיבות בשאלת הבדיקה של השימושים החורגים בקרקע.
כל עוד מדובר בפדיון קרקע לצורך בנייה למגורים, ניתן אולי לקבל את טענתם של בכירים ברמ"י שהחוק והוראות הרשות אינם מחייבים הסדרת כלל השימושים החורגים בחלקות החקלאיות במושב. הם אומרים שאם יתגלו שימושים חורגים בקרקע ספציפית, שוויים יקוזז מסכום הפיצויים ומדגישים את חשיבות המהירות של תהליך הפדיון. לטענתם, התניית הפדיון בבדיקה של כלל השימושים החריגים עלולה לתת כוח מיקוח לחקלאים ולעכב את התהליך.
אבל אם מושב או קיבוץ מבקשים לבצע פרויקט של "פרנסה חלופית", שמטרתו למעשה לספק תעסוקה חלופית לחקלאות, ישנה חובה לבצע בדיקה מעמיקה של השימושים החורגים - הן של היישוב עצמו (האגודה השיתופית) והן של החברים בו - ולהסדיר את התשלום בגינם שבע שנים לאחור. במקרה של כפר אז"ר, דוח פיקוח של רמ"י מ-2012 שהגיע לידי "גלובס" מפרט שורת שימושים חורגים שנעשו באחריות ועד האגודה השיתופית, שהכניסו מיליוני שקלים. לדוגמה, השכרת מבני ציבור לגורמים מסחריים, השכרת אתרים להצבת אנטנות סלולריות, השכרת שטחים לשלטי חוצות גדולים. התגלו גם שימושים חורגים בחלק מהחלקות.
"לא ידוע על הטענות"
"גלובס" הפנה לרמ"י את השאלה הבאה: האם כאשר המדינה מחזירה קרקע חקלאית לצורכי ציבור, מגיע בכלל פיצוי לבעלי משקים שמפירים את חוזי החכירה ואת חוק ההתיישבות, שלפיהם אסור להשכיר קרקע או מבנים אלא באישור לשימוש חורג של רמ"י ושל שר החקלאות?
זו התשובה שנמסרה: "לא ידוע לרמ"י על טענות מסוג זה. אם וכאשר יוצגו טענות כאלה, הן ייבחנו על פי הנהלים. בעת ביצוע עסקת פדיון קרקע נבחנים השימושים החורגים בקרקע להשבה בלבד, כפי שאכן נעשה עד כה. בעת הקצאת זכויות למטרות תעסוקה בפטור ממכרז, מבוצע סקר מקיף ונקבע מתווה הסדרה. בכל מקרה, דוחות פיקוח מ-2012 אינם רלוונטיים והרשות עובדת לפי דוחות פיקוח עדכניים. נעשה סקר ביחס לקריית חינוך ועכשיו בתל השומר דרום, לקראת פדיון. בעסקות פטור יהיה פיקוח כולל, בהתאם לכללים".
ממושב כפר אז"ר נמסר: "הדברים שאתה מנסה להציג כעובדות בפנייתך זו כמו גם בכתבותיך הקודמות הם משוללים כל יסוד עובדתי, מסולפים וחוטאים למציאות. כמו בפעמים קודמות, גם הפעם כתבה זו ניזונה מידיעות שווא של בעל אינטרס שכל כוונתו לחבל באגודה ובחבריה. על כן, פרסום הידיעה כלשונה מוציא דיבתה של האגודה וחבריה באופן בוטה וחמור ביותר, וזאת בלי שעובדות בסיסיות נבדקו על ידיך, בניגוד לסטנדרטים עיתונאיים בסיסיים ביותר".
התוכניות לקרקעות בכפר אז"ר
■ קרית החינוך: הקצאת 105 דונם למוסדות חינוך ובניית כ-400 יחידות דיור במסגרת "מחיר למשתכן" בשטח המכונה "גבעת התותים" (בתמונה הגדולה). התוכנית אושרה בוועדה המחוזית
■ ותמ"ל 1023 (תל השומר דרום): כ-580 דונם לבניית כ-3,000 יחידות דיור, רובן במסגרת "מחיר למשתכן", וכ-1,000 דירות להשכרה. מדובר בקרקע המשיקה לבית החולים שיבא ולכביש ליהוד. רוב השטחים במתחם זה אינם מעובדים. בחלק מהחלקות יש עציצים ובהם עצי נוי ועצי פרי (בתמונה הקטנה מימין). לדברי גורמים במושב, מדובר ב"הכנה" להעלאת השווי של הקרקע, אם תוגש תביעת פיצוי פרטנית. גורם בכיר ברמ"י מבטל טענה זו ואומר כי מדובר בגידולים לגיטימיים
■ תוכנית הכביש המזרחי: סלילת כביש של ארבעה נתיבים עם הכנה לרכבת קלה, המתוכנן לעבור מאזור אונ' בר אילן בצפון ויתחבר לכביש 461 ליהוד
רמ"י: "תופעת השימושים החורגים - מכת מדינה"
המידע על אלפי השימושים החורגים במושבים ובקיבוצים, הן באזור המגורים והן בקרקעות החקלאיות, גלוי ברובו לחלוטין. לאור ההליכים המתרבים של פידיון קרקעות חקלאיות, בעיקר לצורך בנייה למגורים, "גלובס" ביקש מרמ"י להבהיר את עמדתה לגבי הטיפול בנושא, וזו הייתה התשובה:
"רמ"י מנהלת מאות תביעות משפטיות נגד הפרות במגזר החקלאי ושימושים שלא כדין, שהפכו למכת מדינה של ממש. כמי שאמונה על שמירת קרקעות המדינה, רמ"י פועלת ביתר שאת נגד שימושים שאינם כדין בשטחי הקיבוצים והמושבים, הנעשים תוך הפרה בוטה של חוזי הרשות, חוקי התכנון והבנייה, והפקת רווחים על חשבון הציבור כולו. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בתיק רמת רזיאל, כפר שיתופי של תנועת חירות בית"ר בע"מ, נגד אליהו בן זקן ואחרים, מיום 28.7.10:
'לדעתי צריך להיות מוטבע ב'צופן הגנטי' של בתי משפט, כל בתי המשפט, יחס מסתייג ברור מבנייה בלתי חוקית או חריגה. דבר זה צריך להיות לבתי המשפט עמוד אש מתמיד, שאם לא כן תימשך ההפקרות בתחום המקרקעין, בראש וראשונה כמובן מקרקעי הציבור. עמדה זו מצאה ביטויה בפסיקה ענפה, שגברה בשנים האחרונות'.
"בנוסף לפעילות הרוחבית במושבים, מוגשות עשרות תביעות בשנה בגין פעילויות לא חוקיות ושימושים שלא כדין על ידי בעלי נחלות פרטיים, יחד עם סעדים כספיים של תשלום דמי שימוש. לדוגמה, תביעה שהוגשה נגד מר גרין במושב בצרה, בגין הפעלת שימושים מסחריים שלא כדין על קרקע חקלאית (תביעה בסך כ-13 מיליון שקל), תביעות בגין הפעלת "גן תפוז" בסך כ-4 מיליון שקל, תביעות בגין גני אירועים נוספים בשטחי המושבים כגון 'קאסה דל סול', קוסומוי במושב גפן ועוד.
"כמו כן הוגשו תביעות נגד בעלי נחלות המפעילים מתחמי אירוח במושבים: "הטירה" בשדות מיכה, "אגדת יער", "אחוזת גן עדן", מתחמי אירוח במושב ישעי ועוד, ותביעות בגין שימושים מסחריים כגון "קפה איתמר" במושב אורה.
"רמ"י רואה חשיבות רבה בטיפול בסוגיית השימושים שלא כדין בישובים החקלאיים, ותמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת למגר את התופעה".
רשות מקרקעי ישראל נגד היישובים החקלאיים: הליכים משפטיים שהתנהלו בשנים האחרונות
2013 - נוהלו עשרות הליכים משפטיים בגין הפרות במושב אורה, שבעקבותיהם נסגרו רוב העסקים והמחסנים במושב
2014 - הוגשו 34 תביעות, במסגרת תביעה שכנגד, נגד בעלי נחלות במושב עמינדב, בגין שימושים שלא כדין במקרקעין
2015 - הוגשו 17 תביעות לפינוי וסילוק יד במושב מגשימים בגין הפרות ושימושים שלא כדין. כמו כן הוגשו תביעות במושב מבטיחים בגין שימושים למטרות תעשייה ואחסנת סחורות שהועברו, בין היתר, לרצועת עזה
2016 - קודמו תביעות נגד 23 משקים שבהם נמצאו הפרות במושב בן זכאי, בעיקר בגין אתרי פסולת פיראטיים שהוקמו במושב ומטמנות לא חוקיות. כמו כן הוגשו יותר מ-10 תביעות משפטיות בגין הפרות ושימושים שלא כדין במושב זיתן והוגשו הליכים משפטיים בגין הפרות ושימושים שלא כדין במושב ביל"ו
2017 - הוגשו 27 תביעות בגין הפרות ושימושים שלא כדין במושב שדה עוזיה
משה גרין אומר בתגובה: "מדיניות המינהל קלוקלת ומדובר בממסד שעבר זמנו. יש המרוויחים שקרובים לצלחת וישנם הדפוקים, זה בולט בכתבה, "הנהנים" ו"הנתבעים". המינהל ממציא "תב"עות" למיניהן, תכניות הולק"ח, אשר יש בהן אפילו להטעות שופטים בישראל. מה שמזכיר משטרים אפלים, אך במציאות מסתתרים מיליונים רבים ליחידי סגולה.
"כיו"ר מפלגה (צומת) הובלתי מהלך לנתינת קרקע לכל חייל שמשתחרר מצה"ל. סירבתי ללכת עם ביבי כי לא מצאתי אוזן קשבת, אך לא התייאשתי. מפליא שבכל הכתבה של הנתבעים מופיע רק שמי בציטוט ע"י מנכ"ל המינהל שהחליט לשים אותי בתודעה הציבורית. יותר טוב היה כי תספר מה קורה בכפר אז"ר לגבי 100,000,000 שקל".
