חברת חשמל / צילום: איל יצהר
בית המשפט העליון דחה היום (ד') בקשת רשות ערעור שהגישה חברת החשמל, ובכך התיר סופית את ניהול התביעה הייצוגית נגדה. בבקשה לייצוגית שהוגשה ב-2013 נטען כי החל משנת 2002 חברת החשמל גבתה כ-11 מיליארד שקל באופן לא חוקי מהציבור על-ידי גבייה ביתר של תשלומי חשמל. סכום זה, לפי התביעה, שימש למימון תוספות שכר, הטבות וחריגות שכר בלתי חוקיות שלא אושרו כדין לעובדי החברה במרוצת השנים.
בית המשפט העליון, בפסק דין מאת השופט בדימוס אליקים רובינשטיין והשופטים יורם דנציגר וחנן מלצר, קבע כי הטבות השכר שניתנו מבססות אפשרות סבירה לעשיית עושר שלא כדין על חשבון צרכני החשמל, למרות האמור בהסכם קיבוצי חדש שנחתם בין חברת החשמל לעובדיה, ולמרות עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שלמעשה תמכה במבקשים.
עמדת היועץ היתה שתעריף החשמל אינו מתאים לתביעה ייצוגית, והדגישה כי לא נפל פגם בעובדה שהטבות שכר שעמדו במוקד המחלוקת לא הובאו מבעוד מועד לאישורו של הממונה על השכר באוצר.
בית המשפט הדגיש כי "התכלית החדה והברורה ביסודו של חוק יסודות התקציב, מניעת הפקרות ואיש הישר בעיניו יעשה בכספי ציבור למיניהם, עודנה עמנו, לרבות בתיק זה".
חברת החשמל לא יצאה בידיים ריקות: בית המשפט קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיית ההתחייבויות הפנסיוניות של חברת החשמל, וקבע שבגין הטעות שאירעה בעניינן בדוחות חברת החשמל - אין מקום להשיב כספים כלשהם. בגין כך התיק יושב למחוזי לבחינה נוספת של הנזק: המחוזי קבע כשאישר את ניהול התביעה כי סכומה יעמוד על 9.5-11 מיליארד שקל "המשקף את תשלומי צריכת החשמל ששילמו חברי הקבוצה ביתר בתקופה הרלבנטית, בגין השפעותיהן של חריגות השכר והטעות האקטוארית על גובהו של התעריף".
הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת החשמל הוגשה על-ידי יונתן שליידר בשנת 2009. נטען בה כי חברת החשמל גבתה מהציבור במשך שנים גבייה ביתר של תעריף החשמל, שנקבע כולו כנגזרת מהוצאות חברת החשמל, לרבות תשלומי שכר ורכיבים נלווים שלכאורה שילמה לעובדיה בניגוד לדין. מדובר בין השאר במשכורות 13 ו-14 בלתי חוקיות, שחלקן אף שולמו בהיקף של 140% מהשכר הרגיל, קידום בדרגות הכולל תוספות שכר לא חוקיות, קידום גמלאי החברה בדרגה מדי שנתיים, תשלומי הוצאות רכב ללא קשר לנסיעות בפועל ועוד. לפי התביעה, התשלומים הללו נכללו בדיווחים שמסרה חברת חשמל לצורך קביעת תעריף החשמל לצרכנים. בדרך זו, נטען, מימן הציבור את חריגות השכר האמורות.
טענת חברת החשמל היתה כי ניהול הייצוגית נגדה יביא לנזק חמור ביותר לציבור שיעלה על התועלת הצפויה לציבור מניהול ההליך, כיוון שהיא חברה ממשלתית שמספקת שירות חיוני לציבור, ויציבותה הכלכלית תיפגע.