גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה להפוך לעד מדינה?

זה אולי לא משתלם נפשית - אבל משתלם כלכלית. חפשו את הכסף

בראיון שהעניק השבוע למוסף G של "גלובס", חושף אדם פלוני ששימש עד מדינה נגד בכיר לשעבר, את המחיר הנפשי והאישי הכבד שהוא נדרש לשלם לאחר שהחליט להפוך לעד מדינה בניסיון להציל את עורו. "הייתי צריך להגיד לא להסכם עד המדינה. היום אני יודע שעשיתי את הטעות של החיים שלי", אומר פלוני באותו ראיון. לדבריו, "מאדם אמיד ובעל נכסים הפכתי לפושט רגל".

פלוני אינו לבד. כל עד מדינה באשר הוא מכיר לפחות חלק מהתחושות שעליהם הוא מדבר בראיון ל-G. למשל, את התחושה של להיות מסומן כשטינקר, את הנידוי החברתי, את הפגיעה במשפחה, בילדים, ובדימוי העצמי.

אז למה למרות הכול יותר ויותר חשודים בעבירות צווארון לבן מחליטים בשנים האחרונות להפוך לעדי מדינה? מעדי שלג, עבור בשולה זקן ועד למיקי גנור.

התשובה הטריוויאלית יכולה להיות שהם קונים בכך את חירותם - במקום לשבת שנים ארוכות בכלא, בזכות ההסכמים, עדי המדינה מרצים עונשי מאסר קצרים ויכולים לכאורה לחזור למשפחתם ולחייהם במהירות יחסית. יש בכך אמת. שולה זקן למשל, אמורה הייתה להישלח ללפחות חמש שנות מאסר אם היא הייתה מורשעת בעבירות השוחד שבהן הודתה במסגרת הסדר עדת המדינה שחתמה עם הפרקליטות ושבמסגרתו נשלחה ל-11 חודשי מאסר בלבד.

מיקי גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות וכלי השיט, היה צפוי למאסר דומה, אלמלא היה הופך להסכם עד מדינה שבמסגרתו הוסכם כי הוא ירצה שנת מאסר אחת בודדת.

אבל מניע חשוב לא פחות מהמניע של קיצור תקופת המאסר, שבעטיו מחליטים חשודים בפלילים להפוך לעדי מדינה, הוא המניע הכלכלי. פלוני שהתראיין ל-G אולי הפך לפושט רגל, אבל מרבית החשודים שחותמים על הסכמי עד מדינה דווקא מצילים את עצמם בכך מפשיטת רגל או מהתדרדרות כלכלית.

הנכסים של ארי הרו

רבים הרימו גבה כששמעו שקצין המשטרה ערן מלכה, הסכים ללכת לשנים ארוכות בכלא במסגרת הסכם עד המדינה שהוא חתם עם הפרקליטות בתיק רונאל פישר. אבל מה שרוב הציבור לא יודע הוא שההסדר של ערן מלכה שווה לו פחות או יותר 7 מיליון שקל (כמיליון שקל על כל אחת מ-7 שנות המאסר שהוא מרצה).

במסגרת ההסכם עם מלכה ויתרה המדינה על נקיטת סנקציות כלכליות קשות נגדו. בין היתר, התאפשר לו בזכות ההסכם לקבל 400 אלף שקל כמענק פרישה מהמשטרה, בנוסף, מלכה מקבל גמלה ששווה מיליונים בגין שנות עבודתו במשטרה. מלכה גם לא נדרש להחזיר את כספי השוחד שקיבל, בשווי מיליונים, והמדינה ויתרה לו גם על תשלום מסים בגין כספי השוחד.

מלכה אינו יוצא דופן. לעד המדינה בתיקי ראש הממשלה נתניהו, ראש סגל משרד ראש הממשלה לשעבר, ארי הרו, תפסה המדינה נכסים לא מעטים שהיא יכולה הייתה לחלט לו הוא היה מורשע בפלילים. בזכות הסכם עד המדינה שערך, הצליח הרו להחזיר לעצמו את אותם נכסים.

גם לשולה זקן, מזכירתו לשעבר של אהוד אולמרט, רצתה המדינה לחלט 1.2 מיליון שקל. בסופו של דבר, במסגרת הסכם עד המדינה עליו חתמה בתיק הולילנד, חילטה המדינה ליד ימינו לשעבר של אולמרט 70 אלף שקלים בלבד.

דברים דומים אפשר לומר על כמעט כל עד מדינה שהיה חשוד בעבירות צווארון לבן. בין היתר, בזכות עורכי הדין המנוסים של אותם חשודים ששמים דגש רב על ההיבט הכלכלי של הסכם עד המדינה. המסקנה: להיות עד מדינה זה אולי לא ממש משתלם נפשית, אבל בהחלט משתלם כלכלית.

בין שני נחקרים: דרעי מאופק, נתניהו תוקפן

1. מדהים לראות את הפער הגדול באופן שבו שני הפוליטיקאים הבכירים ביותר שמתנהלות נגדם חקירות פליליות, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הפנים ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, מתמודדים ציבורית עם הסיטואציה הלא-נעימה.

בעוד השר דרעי בחר בדרך מאופקת של השלמה, מתן כבוד לרשויות החוק, והתמודדות עם הטענות הקשות נגדו רק בחדרי החקירות של המשטרה, רה"מ נתניהו טוען שהחקירה נגדו אינה עניינית, אלא נועדה להפיל שלטון מכהן ונובעת ממניעים פוליטיים; או במלים אחרות, שהרשויות מושפעות ממניעים זרים בעצם קיום החקירה.

המסר הקבוע שדרעי מעביר אחרי כל חקירה לחסידיו ולציבור הרחב הוא: "הם עושים את עבודתם, ואנחנו משתפים פעולה עם עם החוקרים ומכבדים את החקירה".

ואילו רה"מ נתניהו בחר בדרך הפוכה. הוא אמנם נזהר שלא לתקוף באופן ישיר את היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או מפכ"ל המשטרה, אבל תוקף את כל מי שעוסק בחקירות (התקשורת) או נוגע אליהן (מני נפתלי).

יתר על כן, בניגוד לדרעי, שמקפיד לא לומר שום דבר על החקירות עצמן, נתניהו מטפטף את קו ההגנה שלו בפומבי. בתיק 2000, למשל, שעוסק בדיל המושחת שסגר נתניהו לכאורה עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, נתניהו חוזר וטוען כי לא ייתכן שהוא נחקר באזהרה בעוד ש-5 חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק נגד "ישראל היום" ו-43 חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק, מטופלים אחרת. ב"משפטית" קוראים לזה טענה לזיכוי מחמת הגנה מן הצדק מן הטעם של לאכיפה בררנית.

אין ספק שהדרך בה בחר דרעי היא יותר מכובדת ושמצופה היה מראש ממשלה בישראל שינהג באופן דומה ומכבד לרשויות החוק. אבל של מי היא הדרך היותר יעילה? האם דרכו השקטה של דרעי תסייע לו לצאת הפעם בשלום מהחשד לשחיתות? שמא דרכו הבוטה של נתניהו תביא לסגירת התיק נגדו? עדיין מוקדם לדעת. ואולי בשני המקרים זה כלל לא ישנה. מה שידוע בביטחון הוא שדרעי פועל על סמך ניסיון. ההתייחסות של דרעי ואוהדיו לרשויות החקירה במקרה הנוכחי, שונה תכלית השינוי לא רק מזו של נתניהו, אלא גם מהאופן שבו התמודד דרעי עם חקירתו הקודמת. את הסוף של החקירה ההיא כולנו זוכרים. אין חכם כבעל ניסיון.

החנופה של נוה; הצניעות של נאור, הקלישאות של מנדלבליט

2. פעמיים בשנה נפגשים ראשי מערכת המשפט בכנסים שעורכת לשכת עורכי הדין. הפעם הראשונה - באביב, בעיר אילת; והשנייה - בשלהי הקיץ, עם סיום פגרת בתי המשפט. כנס כזה נערך ביום רביעי האחרון במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב.

מאז שנבחר עו"ד אפי נוה לראש לשכת עורכי הדין, ומאז מונתה לפני יותר משנתיים איילת שקד לשרת המשפטים, כללי הטקסים כמעט ידועים מראש: הם נפתחים בדברי ברכה של נוה, שמקדיש את עיקרי נאומו לדברי שבח לעצמו וללשכת עורכי הדין, תוך שהוא מונה הן את הישגיה הממשיים של הלשכה בראשותו והן את המדומים; אחרי דברים אלו מברך נוה אחד-אחד, את אורחיו הבכירים ומפזר עליהם שבחים. כשמגיע תורה של שרת המשפטים שקד - שעמה כרת נוה ברית בכל הנוגע למינויי שופטים ובנושאים נוספים - השבחים של ראש הלשכה הופכים למליצות והמליצות לספק חנופה.

בכנס הלשכה שנערך השבוע, ולא בפעם הראשונה או השנייה, הצהיר נוה ש"איילת שקד היא שרת המשפטים הטובה ביותר שהייתה כאן בעשור האחרון".

אחרי שנוה מפנה את מקומו על הבמה, עולים ובאים הקודקודים כדי לשאת דברים. נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, נוהגת לקרוא מהדף את דבריה החשובים תמיד, בשקט ובמונוטוניות. גם כשהיא מדברת על נושאים שבלב המחלוקת הציבורית - פסק הדין שניתן בעניין גירוש המסתננים למשל - נראה כאילו נאור עושה זאת באותו אופן שבו היא מספרת סיפור ערש לנכדתה הקטנה לפני השינה. זה בסדר. שופטים גדולים לא חייבים להיות נואמים גדולים. אבל יש משהו אירוני בכך שדווקא פסל מוזהב של נאור הוצב הלילה על-ידי אלמונים בגבעת רם. הנשיאה נאור היא השופטת הכי צנועה שיש.

אחרי נאור מגיע לפי המסורת תורו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. על רקע החקירות הנוגעות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובאין לו אפשרות לחשוף בפומבי את הפרטים מאותן חקירות, עשה לו לאחרונה היועץ מנדלבליט מנהג להזכיר בנאומיו את מה שאמור להיות המובן מאליו.

וכך מנדלבליט שיחרר ביום רביעי סיסמאות, כגון "אם יהיו ראיות, יוגש כתב אישום", "אם לא יהיו ראיות, תיק החקירה ייגנז", "ההחלטה תתקבל על סמך השיקול המקצועי והאינטרס הציבורי", "המטרה היחידה היא הגעה לחקר האמת", "אני מפקח על החקירות מקרוב", ועוד כהנה וכהנה אמיתות שלומד כל סטודנט שנה א' למשפטים. אבל מנדלבליט צודק - לאחרונה נראה שהם נשכחו מלבו של חלק מהציבור.

מנאום לנאום, מתקפות שקד על העליון מחריפות. 

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

שר הביטחון יואב גלנט ורה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

רה"מ אישר: ראש השב"כ ייצא לשיחות בקהיר, ראש המוסד לקטאר

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח