שאלות אחריות הפלטפורמות לתכנים המפורסמים באמצעותן ולפי איזה דין נשפטות פעילויות של חברות גלובליות באינטרנט ממשיכות להעסיק את בית המשפט בישראל. לאחרונה קבעה השופטת אושרי פרוסט-פרנקל בבית משפט השלום בתל-אביב כי ניתן יהיה לתבוע בישראל את חברת אוטומטיק, המפתחת והמפעילה של פלטפורמת ניהול התוכן wordpress, בגין אחריות לפרסומים מכפישים.
פסק הדין ניתן כחלק מתביעה שהגישה עיריית תל-אביב ועובדים סוציאליים שלה, באמצעות עורכי הדין גיא אופיר ורועי בן-דוד, בשל תוכן פוגעני שפורסם כנגד אותם עובדים, לרבות דברי נאצה קשים, קללות, צילומים מבזים ובלוגים שהופעלו על כמה פלטפורמות - בין היתר של wordpress.
יוצרי התוכן עצמם נעצרו לזמן רב, ובימים אלה מוגש נגדם כתב אישום, אך עיריית תל-אביב והעובדים הסוציאליים תובעים גם את מפעילי הפלטפורמות, בהם גוגל ופייסבוק, על כך שלא הסירו תכנים פוגעניים כשהתבקשו לעשות זאת.
בתביעה שהוגשה נטען בין היתר נגד wordpress כי האתר קיבל דיווחים על התכנים הפוגעניים, אך תשובתם הייתה כי אינם עוסקים בבירור אמיתות התכנים גם כשמדובר בתכנים פוגעניים, וכי כדי להסיר את התכנים על עיריית תל-אביב לספק צו מבית משפט בארה"ב.
כשמנהלים תביעה נגד תאגיד זר שנמצא מחוץ לישראל כדי לחייב אותו להגיע למשפט חייבים לקבל היתר המצאה מחוץ לתחום - ויש לעמוד בתנאים מסוימים שמוכיחים את הנחיצות ההליך בישראל.
עיריית תל-אביב והעובדים טענו כי לישראל הזיקה המשמעותית ביותר לאירועים נשואי התביעה: מדובר בתוכן בעברית שנצפה בישראל, מופעל בישראל ומיועד לפגוע בישראלים. עוד נטען כי הבלוגים נמצאים בשליטת wordpress, והיא יכולה להסירם בלחיצת כפתור. מאחר שנעשתה אליהם פנייה, והם סירבו, יש לראותם אחראים לפרסומים.
עוד נטען כי בשל הסירוב העיקש להסיר את הבלוגים, האחריות בגינם מוטלת על האתר, וכי ל-worspress יש אינטרס כלכלי שלא להסיר את הבלוגים, מאחר שהיא מרוויחה מפרסומות המופיעות בבלוגים.
באי-הכוח של האתר טענו מנגד כי ישראל אינה המקום שבו יש לדון בתביעה, שכן לשיטתם העבירה, אם נעשתה, היא של אי-הסרת התוכן ולא האחריות לתוכן. לטענתם, אין מחלוקת, כי wordpress פרסמה את התכנים הפוגעניים, והתביעה עוסקת בנושא אי-ההסרה של הבלוגים - פעולה שאיננה נעשית בישראל, כי כל התכנים המועלים בבלוגים שקשורים לפלטפורמה מאוחסנים על גבי שרתי התוכן שנמצאים בקליפורניה, כך שלמעשה המחדל איננו מתרחש בישראל.
עוד נטען כי האתר אינו מנטר ומנהל מעקב אחר התכנים שגולשים מעלים ועל-פי החוק האמריקאי, וכי על-פי הדין האמריקאי יש לספק שירותי אינטרנט פטור מוחלט מאחריות לתכנים שמפרסמים צדדים שלישיים.
עוד נטען בהקשר זה כי החברה אינה מכוונת את פעילותה למדינה ספציפית, ואין לה שליטה על מהות התכנים, ובהתאם לכך לא הייתה לה ציפייה כי תיאלץ להתדיין בכל מדינה בעולם בהתאם לשפה שבה פורסמו התכנים בבלוגים הקשורים לפלטפורמה.
"בתי המשפט נוטים לנקוט ריסון ומשנה זהירות בהיעתרות לבקשת היתר המצאה בשל חשש מהתנגשות סמכויות ערכאות השיפוט במדינות שונות ופגיעה בכללי הנימוס הבינלאומיים", נכתב בתשובת החברה.
בהחלטתה קבעה השופטת פרוסט-פרנקל כי בשלב זה אין סיבה לקבל החלטה לגבי סוגיית האחריות, אך קיבלה את התפיסה שלפיה מאחר שמדובר במשתמש ישראלי בשפה העברית ובציבוריות הישראלית, יש לקבוע כי הפעולה הופנתה אל ישראל באופן ייחודי.
השופטת לא קיבלה את העמדה שיש להתייחס לפעולת ההסרה או אי-ההסרה לפי המקום בו מאוחסנים שרתי התוכן, וקבעה כי לא יהיה סביר לקבוע כי המעשה מתרחש היכן שהמשיבה החליטה למקם פיזית את שרתי התוכן שלה. כמו כן, נקבע כי אין קושי לקבוע כי לא מדובר בתביעה משוללת יסוד.
