יריב לוין / צילום: איל יצהר
טון הדיבור של שר התיירות יריב לוין, לשעבר יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת חוץ וביטחון, נע כמטוטלת במהלך השיחה עמו. טון מדוד וענייני מלווה את השיחה על ענף התיירות, שלטענתו נהנה מהתקופה הטובה ביותר בתולדות המדינה (ועל כך בהמשך). טון נלהב וברק בעיניים ניצתים כשהוא מדבר על הפועל תל-אביב, שלוין הוא אוהד מושבע שלה (אהדה לא מאוד "ליכודניקית", אבל כזאת שמושרשת בו מאביו, פרופ' אריה לוין, חתן פרס ישראל לבלשנות ואיש מפא"י). אבל את הלהט האמיתי ואת טון הדיבור המשתלח והמתנצח שומר לוין כשעל השולחן עולים ענייני השעה.
החלטת בג"ץ בעניין המסתננים, שהתקבלה בשבוע שעבר, ולפיה המדינה תוכל לגרש מסתננים למדינה שלישית, אך לא בכפייה, מרתיחה אותו. "הקביעה שאומרת שאדם יכול לגנוב את הגבול ולהיכנס למדינה בצורה בלתי חוקית, אבל אז אסור להוציא אותו בכפייה, זה דבר מטורף", אומר לוין בראיון ל-G. "מה שבג"ץ בעצם אומר הוא שזכות אדם תיאורטית כזאת, של מי שנכנס לכאן בדרך בלתי חוקית, יותר חשובה מהצורך לקיים מדינה יהודית ומהזכות של אזרחי ישראל לחיים נורמליים. זאת תפיסה פוסט ציונית מובהקת, והמסר הוא לא רק שאנחנו מתקשים להוציא את מי שנמצא כאן, אלא שהוא יביא לגל חדש של הסתננות. מי שמסתכל על זה מבחוץ ומבין שאם הוא רק צולח את האתגר הפיזי, עתידו מובטח. ברור לגמרי שהשיטפון יתחיל מחדש. החומה לא תבלום הכול".
ראש הממשלה נתניהו סייר בימים האחרונים בדרום תל-אביב והביע הזדהות עם מצוקת התושבים. הכאוס הזה התהווה במהלך כהונתו המאוד ארוכה, אבל בסיור הוא דיבר כמו מושיע. אתה לא תופס את הביקור שלו כציני?
"ממש לא. כשנתניהו עלה לשלטון, הגבולות היו פרוצים והייתה נהירה של מסתננים בקצב שאיים להפוך לעשרות אלפים בשנה, עם מערכת שמהרגע שהמסתנן מגיע, לוקחת אותו מיד למרכזי ערים. ללא שום מניעה שלהם להשתלב בעבודה וללא שום ניסיון אמיתי להוציא אותם החוצה. הממשלה מאז עשתה הרבה צעדים משמעותיים, שאת כולם נתניהו הוביל באופן אישי - הקמת הגדר, העברת חוקים שהקשו על העסקה של מסתננים, תגבור מערך הפיקוח; וראש הממשלה ניהל מגעים אינטנסיביים עם מדינות שלישיות כדי להביא להסכמים שאפשרו את ההוצאה שלהם, וההסכמים שנחתמו אכן נותנים פתרון.
"כבר לפני שלוש שנים היינו במצב של תהליך הוצאה מואץ של מסתננים עד שבא בג"ץ, חיבל בתהליך והביא לקריסה של כל המערך, על-ידי כך שביטל את החוק. לאחר שהוא נחקק מחדש, חיכינו לפסק דין במשך כמעט שנתיים. בג"ץ לא אכזב את אלה שדואגים למי שגנב את הגבול ויצר מבנה שבעצם אומר לאנשים - תישארו פה, לא כדאי לכם ללכת.
המהלך הזה הרג את כל התהליך. על רקע החלטת בג"ץ, נתניהו אמר לתושבים שאנחנו כממשלה עשינו את כל הפעולות ונעשה כל דרך כדי לפתור את הבעיה, כי בניגוד לשופטי בג"ץ, אנחנו לא מנותקים מהמציאות ומבינים עד כמה עמוקה הפגיעה בכם. אנחנו נמצאים במציאות הזויה שבה כל פעולה שאנחנו עושים - בא בג"ץ, שם מקל ותוקע את העגלה".
- מה בפועל הממשלה מתכננת לעשות בעניין המסתננים?
"שר הפנים (אריה דרעי) הודיע על שתי פעולות: הראשונה, לנסות ולהגיע להסכמה עם המדינות השלישיות, כך שיסכימו לקבל גם אנשים שמגורשים בכפייה, ושנית, לנסות לתקן את החוק כדי לאפשר הוצאה בכפייה. אני חושב שהפתרון הוא שינוי יסודי במערכת המשפט, כדי להגיע למצב שכל השיטה משתנה, אחרת אנחנו כל הזמן רודפים אחר הזנב של עצמנו עם המסתננים. מערכת המשפט הולכת בכיוון מאוד רדיקלי, פוסט ציוני בהרבה מובנים, גורם נזק עצום למדינת ישראל, וכל זה נשען על שיטת בחירה אנטי דמוקרטית".
תעודת הביטוח של שקד
הטון הלוחמני, יש שיאמרו משוחרר הרסן, של לוין כלפי מערכת המשפט אינו דבר חדש. אולם היום הוא בשיאו, בשלהי הקדנציה של מרים נאור כנשיאת בית המשפט העליון ומינויה השבוע של אסתר חיות במקומה, למורת רוחו של לוין, שמתנגד נחרצות לשיטת הסניוריטי (שלפיה, השופט הוותיק ביותר ממונה לנשיא). "מדובר באחיזת עיניים וברמייה", הוא מתייחס להליך הבחירה. "מגיעים למצב שלתפקיד נשיא העליון יש באורח פלא רק מועמד אחד כל פעם כי המערכת מכתיבה את זהות האדם שמתמנה. בעליון לא יושבים אלים, יושבים בני אדם. התפיסה שהם מורמים מעם ושהם יודעים מה שאנחנו לא יודעים ואין להם אג'נדות היא כמובן דבר מגוחך. יש להם אג'נדות והם פועלים לקדם את החברים שלהם, וכך נעשה לאורך כל השנים. יש שם הפעלת לחץ פנימית שמונעת מאנשים להציג את מועמדותם ומונעת מהוועדה באמת לבחור".
לוין אינו מסתיר את שאיפתו להיות שר המשפטים הבא. "לא עכשיו", לדבריו. הוא "ישמח להשלים קדנציה, ואת המהפכה שאני עושה בתיירות, אבל בהמשך. הרבה פעמים אני אומר לאיילת שקד שאני תעודת הביטוח שלה, כי במערכת המשפט כל-כך לא רוצים אותי, שכבר מאושרים שהיא נמצאת שם".
- בהתבטאויות שלך, אתה מצייר את נשיאת בית המשפט העליון כביריונית עד כדי אויבת המדינה. אתה לא חושב שזו ביקורת שגובלת בהסתה?
"הניסיונות של מערכת המשפט להשתיק את הביקורת ולהציג את כל מי שמבקר אותה כאנטי דמוקרט ולהוקיע אותו, הם דבר פסול. הביקורת לגיטימית לגמרי, נאמרת בשפה מכובדת והיא נוקבת כי אני חושב שהנזק שהם גורמים הוא נורא. אם בעבר הביקורות הושתקו, היום הן נשמעות יותר ויותר והתמיכה וההבנה שהגיע הזמן לשינוי יסודי הולכות ומתרחבות. מי שמערער את מערכת המשפט אלה אותם אנשים שמובילים אותה, תוך שהם רומסים את הכנסת, את הממשלה, את עקרונות היסוד שעליהם המדינה קמה, ובראש ובראשונה רומסים את הדמוקרטיה".
- אתה מתכוון לשופטי העליון, שאותם כינית "קבוצת מיעוט שמאלנית רדיקלית".
"כן, קבוצת מיעוט שמאלנית רדיקלית שמשתלטת על המערכת. כשבית המשפט מחליט בוקר אחד שהוא פוסל חקיקה של הכנסת, אפילו מסיבות פרוצדורליות, כאשר אין שום חוק שקובע קביעה כזאת ונותן לו סמכות מהסוג הזה - זה דבר שלא קיים באף מקום בעולם. הייתה לאחרונה אמירה מדהימה של הנשיאה בדימוס דורית ביניש, שאמרה ששיטת הסניוריטי היא 'מוסכמה חוקתית'. אז הם כבר הכריזו על עקרונות חוקתיים בלי שיש חוקה.
"עכשיו כבר לא צריך אפילו מחוקק חוקים; כבר יש מנהגים שהם ממציאים והם כבר כתבו אותם בתוך החוקה שלא קיימת. זה דבר שאסור להשלים איתו. אני מקווה שנשכיל לבצע שינויים יסודיים בשיטת בחירת השופטים ובשיטת מינוי נשיאים לעליון".
שופטי העליון, טוען לוין, גרמו בהחלטותיהם - כולל בעניין המסתננים - לצורך בחוק הלאום, שהוא נמנה עם יוזמיו. "חוק הלאום הוא חוק רטרו שמחזיר את המצב לקדמותו ואומר את המובן מאליו", הוא מסביר. "לא היה חוק לאום בימי הקמת המדינה, לא משום שהעקרונות של חוק הלאום לא היו קיימים אז, אלא משום שלא היה צורך לומר אותם. הם היו ברורים לחלוטין ואף אחד לא העלה על דעתו שמישהו יסטה מהקו הזה. אלא שהדבר הזה לצערי נוצל בצורה צינית על-ידי חלק משופטי העליון בפסיקות שלהם. לבוא ולומר שיש חקיקה שמדברת על זכויות אדם ואזרח, והזכויות עומדות מעל עקרונות היסוד של המדינה כיהודית וציונית, זו תפיסה שמעוותת את הבסיס המשפטי שעליו המדינה אמורה להישען".
"טסנו לסלובניה ולאיטליה"
אל הפוליטיקה נחזור בהמשך, אבל קודם אל תחום התיירות שלשמו התכנסנו - וכאן, כאמור, לוין נינוח בהרבה. המשרד בראשותו, ובניהולו של המנכ"ל אמיר הלוי, מנופף בנתונים: 1.7 מיליון תיירים ביקרו בישראל במחצית הראשונה של 2017 (עלייה של 26%), כאשר עד סוף השנה ההערכה היא שהמספר יאמיר ל-3.3 מיליון. אפריל 2017 נרשם כחודש שיא של כל הזמנים עם 350 אלף מבקרים, יוני לא פיגר הרבה מאחור עם 300 אלף תיירים, ובמילותיו של לוין: מהפכה, שעיקרה שיווקית.
כמעט מחצית מתקציב המשרד, שעומד ב-2017 על 1.1 מיליארד שקל, הוקדשה לשיווק - כפול מתקציב השיווק ב-2015. "לקחנו את תל-אביב וירושלים כשני המותגים המוכרים ביותר של ישראל, חיברנו אותן לקמפיין שקיבל חשיפה יוצאת מן הכלל, אבל הניתוח הצליח והחולה מת", משחזר לוין. "הקמפיין היה מצוין, אבל התיירים לא באו. התברר שיש ביקוש, אבל אין מי שמוכר את המוצר. כל השנים עבדנו עם הסוכן הקטן שמכר חבילות לצליינים ולקהילה שבה הוא עובד. את הנופש, הפנאי והטיולים אנשים קונים כיום דרך האתרים הגדולים כמו טריפאדווייזר, ואיתם מעולם לא עבדנו, כי את המוצרים האלה מעולם לא מכרנו. אז נכנסנו למשאים ומתנים, חתמנו על הסכמים עם האתרים המובילים בעולם, ויצרנו תחרות ישירה על קהלים שמעולם לא התמודדנו עליהם".
במקביל לזרימת התיירים, מעברו השני של הטרמינל, זה של הטיסות היוצאות, פקוק פי כמה, כאשר העלייה במספר הישראלים שבוחרים לנפוש בחו"ל מתעצמת והולכת. כ-2.5 מיליון איש טסו באוגוסט לחו"ל (עלייה של 18% לעומת אוגוסט אשתקד) ובספטמבר הקרוב צפויים לעבור בנתב"ג יותר משני מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות.
- נסעת הקיץ לחופשה עם המשפחה?
"בוודאי, עשינו טיולים בארץ וטסנו לכמה ימים לסלובניה ולאיטליה".
- נהנית מהמחירים המשתלמים יחסית של חופשה משפחתית בחו"ל בהשוואה לישראל?
"ראשית, בניגוד לתיאורים שישנם, לא היה כל-כך זול בחו"ל, בטח לא באוגוסט. שנית, נכון שיש לנו בעיה גדולה של מחירים, בעיקר של בתי מלון".
- לא רק של בתי מלון. במחירים של חופשה של שבוע באילת או בצפון, המשפחה הישראלית נופשת בחו"ל ועוד חוזרת עם עודף.
"ישראל היא מדינה יקרה ואני חושב שהמחירים של המלונות והנופש כאן הם יקרים מדי. אנחנו עושים שורה של צעדים כדי להוריד אותם".
- צורמת לך הנהירה של הישראלים החוצה?
"ממש לא. בראייה כוללת, זה מעיד על כך שמדינת ישראל נמצא במצב כלכלי הולך ומשתפר. לאנשים יש יותר אפשרויות לטוס לחו"ל והתופעה הבולטת היא של גם וגם - אנשים גם טסים וגם מבלים בארץ. אני לא תופס את תפקידי ככזה שמטרתו להקשות על אנשים לטוס לחו"ל. המטרה היא שמי שרוצה לבלות בארץ ייהנה, יהיו לו תשתיות תיירות טובות, המחירים יהיו יותר זולים, ולהביא מקסימום תיירות נכנסת. אנחנו עושים צעדים חסרי תקדים שיביאו להפחתה של עלויות בבתי מלון".
- המלונאים טוענים לתפוסה של כ-65% בלבד.
"התפוסה גדולה יותר, היא מגיעה ל-100% בתקופות הביקוש והתפוסות הולכות ועולות גם בחורף. המאמץ שהמלונאים צריכים לעשות הוא בתקופות הריקות יותר - להוריד מחירים, ולעשות הרבה מאוד מאמץ שיווקי בחו"ל".
- למה הם לא מציעים חבילות מוזלות בתקופות שאינן השיא?
"אני לא יודע ואני לא מבין. אני חושב שיש למלונאים בחירה מודעת לשמר מחיר גבוה, מתוך אמירה שאמשיך להפעיל את המלון בחצי מהעלויות והמאמץ, אבל אמשיך לגבות את המחיר שאני גובה. במצב כזה, בוודאי שאי-אפשר להתלונן על תפוסות. הצעתי למלונאים לעשות מאמץ משותף של קמפיין בתקופות הריקות כדי למשוך יותר ישראלים למלונות, אבל התנאי הוא שיהיו מחירים יותר נמוכים ומבצעים אטרקטיביים, אחרת הדבר ללא תכלית".
- לא נראה שהצלחת לשכנע אותם.
"עד עכשיו לא הצלחתי להביא אותם למקום הזה. הם טוענים שאי-אפשר ושהם לא יכולים, אבל אני לא מקבל את זה, בוודאי לא בתקופות של ביקושים נמוכים. יש מקום לייצר דבר כזה ואני חושב שזה הוגן. אני מבין את הצורך להרוויח, אבל המלונות יכולים להרשות לעצמם לפחות שבוע אחד בשנה לעשות מאמץ כללי ולהציע נופש לציבור במחירים הרבה יותר נמוכים.
"התאכזבתי מאוד שהיוזמה שלי נתקלה בכתף קרה. יש לי הערכה רבה למלונאים, שפועלים בישראל עם האירועים הביטחוניים שמשפיעים דרמטית על הענף, והם עושים עבודה טובה. אבל אני בהחלט חושב שהם רואים המון ברכה. הם מרוויחים כסף, וטוב שהם מרוויחים כסף".
"שכר המינימום בארץ גבוה"
בעיית המחירים הגבוהים בבתי המלון, גורס לוין, נובעת מכמה מרכיבים ובראשם עודף גדול של רגולציה ("היו כאן הוראות הזויות"), ושכר העבודה בישראל - "אולי הפקטור הכי משמעותי בפערי המחירים שיש בינינו לבין חו"ל", הוא מסביר. "שכר המינימום בארץ גבוה יותר ממדינות שאליהן אנחנו משווים את עצמנו כמו יוון וגבוה פי חמישה מירדן. הענף סובל ממחסור עצום בעובדים. התוצאה היא ששכר העבודה הוא הרבה פעמים מעל המינימום, וגם פריון העבודה לעובד נמוך משמעותית מאירופה, בין היתר כי יש כאן תנאי עבודה יותר טובים. אז טוב מאוד שזה כך, אבל יש לזה ביטוי במחיר".
המרכיב השלישי, לשיטתו של השר לוין, הוא היצע וביקוש. "הביקוש כל הזמן עולה וההיצע קבוע. 12 שנה לא בנו מלון באילת, כמעט לא נבנו מלונות ולא רק שחסרים חדרים, אלא שיש בעיה קשה של גיוון. בישראל אין כמעט מלונות שלושה כוכבים במרכזי ערים, אין מוטלים.
"עשינו מהפכה כדי להביא למצב של בנייה מאסיבית של חדרים בדגש על בתי מלון עממיים, כולל העברת חוק המלונות שמאפשר לקצר הליכים ביורוקרטיים, קבלת מענקים בדגש על מלונות שלושה כוכבים ומטה ואישור אחוזים מסוימים לבנייה למגורים כדי להקל מבחינה כלכלית. בכל הארץ נבנים אלפי חדרי מלון, עם לא מעט מלונות עממיים והקמה מאסיבית של אתרי קמפינג. זה יביא הרבה יותר היצע ובוודאי יוריד מחירים בתקופות הביקוש. יהיו הרבה יותר אפשרויות לינה זולות שהיום כמעט ולא קיימות".
- מה אומרים לך על זה המלונאים הוותיקים?
"הם חלוקים. חלקם חושב שזה דבר טוב כי תחרות תגדיל את העוגה, ויש שחוששים מהתחרות. נכון להיום, החוסר הוא עצום והמלונות רווחיים מאוד. זה אחד הענפים שבהם שיעור הסגירה של עסקים שואף לאפס. ברגע שפתחת מלון - הסיכוי שתקרוס או שתפסיד כסף כמעט ולא קיים. אנחנו שמים דגש על מלונאות עממית, זה לא בהכרח מתחרה וזה לא בא אחד על חשבון השני".
- מתי הציבור ירגיש ירידה במחירים בבתי המלון?
"אני מעריך שתוך שנה וחצי-שנתיים, אחרי שבתי המלון החדשים ייפתחו. יהיה שיפור, נהיה במקום יותר טוב, אבל עדיין יהיה פער מחירים בגלל הפער בשכר העבודה. לא נוכל להגיע למחירים שרואים במדינות כמו יוון וירדן".
- אם במלונות דיברנו קודם על תפוסות של 65%, בענף הצימרים טוענים לתפוסה של 20%. אתה מנסה לסייע להם?
"בענף הצימרים נעשתה שגיאה גדולה. הגישה אמרה: אל תתעסקו בחקלאות, שכל אחד יקים שני צימרים ומזה יתפרנס. אבל תיירות זה מקצוע וניהול של מקום אירוח זה דבר שצריך ללמוד, וזה לא מתאים לכל אחד. שנית, נבנו צימרים בלי תכנון של כדאיות; כל אחד שרצה - בנה. שלישית, לצימר יש חיסרון מובנה. אי-אפשר להביא לשם קבוצות. האמצעים השיווקיים של אדם שיש לו שני צימרים כמעט ולא קיימים".
- אבל אפשר לעשות מאמצים להביא לשם קבוצות קטנות או תיירים בודדים.
"הבעיה הכי גדולה בתחום הזה היא שלרוב המוחלט של הצימרים אין רישיון. כשנכנסתי למשרד רציתי לעשות קמפיין לעודד הגעה לצימרים, ואני לא יכול, כי משרד ממשלתי לא יפרסם מקומות ללא רישיון עסק ושחלקם נבנו למעשה בניגוד לחוק".
- מה לגבי צימרים שיש להם רישיון עסק?
"לצערי, מדובר במאות בודדות מתוך כ-9,000 יחידות בארץ ובנינו מאגר כדי לפרסם אותם. גם הצימריסטים לצערי לא מורידים מחירים. אם הם רוצים להיות יותר מלאים, יש דרך מאוד פשוטה לעשות את זה".
"ניסיון בוטה להחליף את נתניהו"
לפני סיום, נחזור כמובטח אל לוין הפוליטי, ואל ההפגנות השבועיות אל מול היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, על מנת שלא ימרח את הטיפול בחקירות ראש הממשלה וסביבתו.
השר לוין, שאלת לאחרונה אם הציבור רוצה לחיות במדינה שבה היועץ המשפטי מקבל החלטות להעמיד לדין לפי הפגנות. זאת שאלה דמגוגית. יש ציבור שנמצא בתחושה שהיועמ"ש לא עושה עבודתו כראוי בכל הקשור לחקירות ראש הממשלה, אז מה לשיטתך הוא צריך לעשות? שום דבר?
"תחושה חזקה שהדברים לא מתנהלים כמו שצריך יש בכל הציבורים. גם אנחנו רוצים שהדבר הזה כבר יסתיים וחושבים שאי-אפשר לקיים חקירות ללא קץ וללא גבול, ושיש כאן ניסיון בוטה להחליף את ראש הממשלה. רשויות האכיפה צריכות לקבל החלטות על-פי העובדות והראיות, הן בהחלט צריכות לעשות את זה בזמן סביר והן צריכות להיות אמיצות מספיק כדי לומר - בדקנו שנה, לא מצאנו ונסיים עם העניין.
"הניסיון לייצר משוואה שאומרת, אם תעמיד לדין את ראש הממשלה, אתה יועץ נחוש ולוחם ואם לא, אתה בובה על חוט ואדם שלא ביצע את תפקידו - הוא ניסיון פסול להביא אדם לקבל החלטות לא על-פי ראיות ועובדות אלא על-פי שיקולים של איך הציבור מתייחס אליו ומה יהיה מעמדו האישי".
- בינתיים, ההפגנות ממשיכות ובלהט רב, כבר 41 שבועות.
"לא רק שזה לא הופסק, אלא הקש ששבר את גב הגמל הוא ההתייצבות של אבי גבאי בהפגנה, דבר חמור מאין כמוהו. יו"ר מפלגת האופוזיציה הגדולה, כמעט בפעולה הראשונה שלו בתפקידו, מעיד שהוא פשוט לא מבין מוסכמות יסוד של חיים דמוקרטיים".
- למתוח ביקורת חריפה בלי חשבון על בית המשפט העליון ועל שופטיו באופן פרסונלי, זה לא ערעור של מוסכמות יסוד של חיים דמוקרטיים?
"במדינה דמוקרטית אין מצב שבו שופטים בוחרים את עצמם. השופטים בוחרים את עצמם בשיטת חבר מביא חבר, ואם זה לא מספיק אז בחדרי חדרים, ואם כל זה לא מספיק - אנחנו רואים בחירה של נשיא העליון שהיא באמצעות ועדה מסורסת, חותמת גומי. זה דבר חמור".
- אז בוא נדבר על דבר חמור אחר, והוא מספר השיחות העצום שנחשף שניהל נתניהו, כראש הממשלה, עם מו"ל "ישראל היום" שלדון אדלסון, ועם העורך הראשי דאז עמוס רגב. 230 עם רגב בין 2012 ל-2015, 120 עם אדלסון. מתברר שראש הממשלה שיקר לכאורה לציבור כשהצהיר שאין לו קשר לנעשה ב"ישראל היום".
"לא התברר דבר כזה, מה פתאום?".
- יש תצהיר שהוגש על-ידי יו"ר מטה הליכוד לשעבר וכיום המנכ"ל המושעה של משרד התקשורת שלמה פילבר, לוועדת הבחירות המרכזית, ולפיו לנתניהו אין קשר עם ישראל היום.
"ומי אמר שיש לו קשר לנעשה? כל ראשי המפלגות משוחחים באופן שיטתי וקבוע עם עורכי עיתונים, בטח ובטח מועמדים לראשות ממשלה ובטח ובטח בתקופת בחירות. העובדה שלצערי הרב למחנה הלאומי באותה תקופה היו שני כלי תקשורת, אולי שלושה, שקרובים להשקפותינו - אל מול ים גדול של כלי תקשורת שקרובים להשקפה של הצד השני ושקידמו באופן שיטתי את יאיר לפיד ב-2013 ואת הרצוג ולבני ב-2015. אז לבוא ולהגיד שבגלל שהיו איזשהן שיחות טלפון...".
- אתה ער למספרים? 15 שיחות ב-19 ימים ערב בחירות 2013 בין נתניהו לרגב, חלקן בשעות ערב קריטיות לפני הורדת גיליונות לדפוס.
"נו אז מה? וכמה פעמים דיברו ראשי מפלגות אחרים על אוזניהם של עורכים ועיתונאים בכלי תקשורת אחרים? מה לעשות שכלי התקשורת האחרים עבדו נגדנו בתקופת הבחירות באופן גלוי ומוצהר. זה ממש מגוחך של'הארץ' מותר במשך עשרות שנים לתמוך בשמאל וזה כן בסדר, ולעיתונים במגזר הערבי מותר לתמוך ברשימה המשותפת, לידיעות אחרונות לתמוך בהרצוג ולבני, למודיע וליתד נאמן מותר לתמוך ביהדות התורה, אבל בגלל שראש הממשלה דיבר בטלפון עם עורך ישראל היום, אז עכשיו כבר ראש הממשלה שיקר, וישראל היום הוא שופר של הליכוד. זאת בדיחה".
- כמי שהחוק הוא נר לרגליו, וששואף להיות השר האמון על מערכת המשפט, שאלה לסיום: אם יוגש נגד נתניהו כתב אישום, הוא יוכל להמשיך לכהן כראש הממשלה?
"אני משוכנע ומאמין שלא יהיה מצב כזה. הציפייה היא שיהיה תהליך משפטי מהיר ורק על פיו הדברים יתנהלו".
"המדינה זקוקה לזה"
לוין בעד המשכירים ב-Airbnb: "מתנגד להטלת מס דרמטי"
"בנק" חדרי אירוח נפתח בשנים האחרונות הודות לאתרי שיתוף דוגמת Airbnb. במפתיע או שלא, לוין מצדד לחלוטין במגמה: "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להילחם בתופעה של Airbnb, שאני חד משמעית בעדה", הוא אומר. "המדינה זקוקה לזה, כי אין לנו כמעט מלונות שלושה כוכבים ומטה במרכזי ערים".
- ברשות המסים פחות נלהבים.
"אני בעד לייצר מנגנון של תשלום אגרה פשוטה וזולה, אבל מתנגד בכל תוקף להטלת מס דרמטי שהופך את כל מערכת הדיווח לעניין מסובך לאנשים שזה לא העיסוק המרכזי שלהם, ואני מקווה שברשות המסים הדברים ייפלו על אוזן קשבת. יש לי לא מעט התדיינויות איתם בעניין וכבר מנעתי לא פעם מהלכים של הטלת מיסוי בהיקפים גדולים. הרוב המוחלט של השוק מבוסס על אנשים שמשכירים לתקופות קצרות ולא באופן קבוע, וזה עוזר להם לממן משכנתה או את החופשה שלהם ותהיה טעות לפגוע בזה".
- דירות הנופש הללו יביאו להוזלת מחירים בבתי מלון?
"הן נותנות אלטרנטיבות לינה זולות יותר ובוודאי מייצרות מצב שבהיעדרו, הלחץ והביקוש על המלונות עלול להיות יותר גדול, ולכן יביא לעליית מחירים, בעיקר במלונות העממיים המעטים שישנם".
- כמה דירות כאלה יש בישראל?
"אלפי דירות. הרבה אנשים מחפשים דווקא את החוויה הזו, והרוב המוחלט שמגיעים ל-Airbnb פשוט לא יגיעו אם זה לא יהיה, כי האלטרנטיבה יקרה מדי או כי הם מחפשים את החוויה של שהות בתוך שכונת מגורים ולא במקום יותר סטרילי כמו מלון, וגם על זה יש לי חילוקי דעות עם המלונאים".
למי-למי יש יותר כבוד?
מלחמת הקרדיט בין השרים לוין לישראל כ"ץ ממריאה לשחקים
בימים אלו שוהה השר לוין בביקור בסין, יחד עם משלחת של 20 חברי הלשכה למארגני תיירות נכנסת לישראל, במטרה לקדם את התיירות מסין. התוכנית המקורית הייתה שלוין ישוב בטיסת הבכורה של חברת התעופה היינאן משנחאי, אלא שלוח הזמנים לא אפשר זאת. בחצי חיוך מסכים לוין בשיחתנו שהתוכנית, בין שאכן עמדה על הפרק ובין שלאו, כללה גם קריצה צינית לשר התחבורה ישראל כ"ץ, שעשוי לבוא לנתב"ג כדי לקבל את פני המטוס בטיסה זו; וכך יופתע כ"ץ למצוא את עמיתו יורד מחויך מהמטוס. "לכ"ץ יש את זכויותיו, אבל מה לעשות, את חברת התעופה הסינית אנחנו הבאנו", אומר לוין.
המאבק על הקרדיט בשגשוג ענף התעופה והתיירות בישראל נמשך זמן מה והוא אינו מוצנע מעיני הקהל (ובעיקר לא מעיני התקשורת). כך למשל, לשם ההכרזה (המבורכת) על כניסת חברת התעופה ריינאייר לישראל, כינס משרד התיירות מסיבת עיתונאים יחד עם נציגי ריינאייר, חברת הלואו-קוסט האירית. אולם עשר דקות בלבד לפני תחילת מסיבת העיתונאים, שיגר דובר משרד התחבורה הודעה בזו הלשון: "השר כ"ץ צפוי לאשר את בקשת ריינאייר לטוס מישראל ליעדים שונים באירופה". ובהמשך מזכיר כ"ץ כי המהלך מתאפשר במסגרת "רפורמת השמיים הפתוחים שאותה קידמתי"; עוד מזכיר כ"ץ לחברו למפלגה לוין, כי תפקידו לדאוג לתיירות הנכנסת, וטוב כנראה יעשה אם יניח לכ"ץ לחגוג את כניסת ריינאייר לישראל: "אני מצפה משר התיירות לנקוט צעדים להקמת תשתית שתאפשר לנצל את רפורמת השמיים הפתוחים להבאת עשרה מיליון תיירים לישראל". הודעת השר לוין, שהגיעה לאותו תא עיתונאים זמן קצר אחרי כן, בחרה לראות את הדברים קצת אחרת. "אני שמח ששיתוף הפעולה בין משרד התיירות לריינאייר עולה מדרגה", נכתב.
גם סביב הכרזת אייר אינדיה על פתיחת קו תל-אביב-דלהי געשו הרוחות, כששני השרים משכו בקצוות חבל הקרדיט ובעיקר בתמונה לתקשורת עת ביקרו בישראל נציגי החברה ההודית בישראל. כשנחת לראשונה המטוס של חברת התעופה קתאי פסיפיק בישראל במארס האחרון, התייצבו שני השרים בנמל התעופה לחגיגה רבת משתתפים.
התקשורת הוזמנה לשעות הבוקר, אולם כ"ץ הקדים בכמה שעות להצטלם ולשגר את המסר דרך התקשורת. בל ניתמם: כדי להבין את מאזן הכוחות, נבהיר כי משרד התחבורה הוא שאמון על יצירת תשתיות לתיירות עבור הישראלי המטייל בעולם, כלומר הקמת ותחזוקת נמלי תעופה ועידוד התחרות בין חברות התעופה בשעה שמשרד התיירות אמון על הבאת תיירים לישראל - וכמה שיותר. שני הקצוות הללו סוגרים מעגל שמקיים זה את זה במובן מסוים.
אלא שבינתיים, מהפכת "השמיים הפתוחים" שיצאה לדרך לפני חמש שנים מוציאה יותר תיירים ישראלים לעולם מאשר היא מכניסה תיירים לארץ, ומכאן שהבלבול שעשוי להיווצר בקרב הציבור הטס לחו"ל, סביב השאלה למי צריך לזקוף את הקרדיט לכך שהוא משלם פחות - כנראה מדיר שינה מעיני השרים. לוין, אגב, מציין כי חל שיפור ביחסים בין השרים, ואם כך, אפשר רק לברך.
