נאסד"ק / צילום: רויטרס
ארבע חברות ביומד דואליות הודיעו בזמן האחרון על מחיקתן מהמסחר בבורסה בת"א דווקא בתקופה שבה נראה כי זו התאוששה מעט לעומת היובש של השנים האחרונות. האם מדובר בתחילתה של מגמה, אשר תסחוף בקרוב חברות ביומד נוספות, למגינת ליבם של קברניטי הבורסה המקומית?
בדיקה מדגמית שערכנו העלתה תשובה שלילית, לפיה אין כל כוונה כזו. בחברות שנותרו להיסחר בישראל ובארה"ב מצהירים על נאמנות לבורסה ולמשקיעים הישראלים, אם כי ראוי לקחת את התזמורת האחידה הזו עם גרגיר של מלח.
כך למשל, ד"ר ניסים דרוויש, שותף מנהל בקרן אורבימד הישראלית, שהשקיעה בשתי חברות הנסחרות בת"א ובארה"ב במקביל, אומר את מה שלחשו גם אחרים: "אני חושב שחברות ביומד הנסחרות בת"א ובנאסד"ק צריכות לשקול לוותר על הבורסה המקומית, אם הן יכולות להרשות זאת לעצמן. המשקיעים של הבורסה המקומית, בהכללה, מכירים פחות את התחום, והבורסה מאופיינת בשיעור גדול יותר של סוחרי יום מבין משקיעי הביומד. ההשפעה שלהם היא תנודתיות גבוהה ושוויים שהם נמוכים יותר, בעיקר בתקופות קשות.
"הייתי רוצה לראות חברה כמו מדיגוס (בה השקיעה אורבימד בעבר וממנה יצאה וכעת אין בה כמעט בעלי עניין), חוזרת להיות פרטית, וחברה כמו ביוליין (אשר גם אליה אורבימד נכנסה ויצאה) יכולה להסתפק במסחר בארה"ב. היום אנחנו, בהכללה, מתמחרים דיסקאונט לחברה שבה אנחנו מעוניינים להשקיע אם היא נסחרת בת"א".
מה ישאיר את הביומד בת"א?
אמירות כאלה נשמעות בשוק המקומי כבר שנים, אולם בשבוע שעבר בפעם הראשונה הן גם הובילו להחלטה. שתי חברות ביומד הודיעו על מחיקתן הצפויה מהמסחר - סלקט (שכבר נגרעה ממנו) וביונדווקס, שעדיין לא עדכנה מתי בכוונתה לבצע את המהלך. היום הודיעה חברה נוספת, קולפלנט, על מחיקתה הצפויה (ראו עמ' 4). זאת, מספר שבועות לאחר מחיקתן מהמסחר בת"א של שתי חברות נוספות הפועלות בתחום הביומד, בנסיבות שונות לגמרי.
סלקט וביונדווקס הן חברות ביומד ישראליות שנמחקו מהמסחר משום שחשו, כפי שתיאר דרוויש, כי המסחר בתל-אביב מקפח את שוויין, וכי הדרישות של הרגולציה בישראל גבוהות מידי. הן מצטרפות בכך לחברות דואליות נוספות שנמחקו בשנים האחרונות מהמסחר בת"א, ביניהן מלאנוקס, סיליקום ואיתוראן, אולם הללו הן חברות טכנולוגיה הנסחרות בשוויים גבוהים משמעותית, שצברו קילומטרז' (או יותר נכון, מיילג') יותר ארוך ממנה בבורסה האמריקאית.
מנכ"ל סלקט, ד"ר שי ירקוני, אמר בזמנו ל"גלובס" כי "מאז הרישום הכפול בנאסד"ק אנחנו רואים שכל דבר חיובי שקורה שם למניה, מדוכא על-ידי המסחר בת"א. כל פעם שהמניה עלתה בנאסד"ק, השוק הישראלי הוריד אותה בחזרה. בדקנו את הנושא במשך כמה חודשים והגענו למסקנה שהפכנו כר פורה לפעילות של שורטיסטים ושחקני יום, אשר מנצלים את הארביטראז'. אנחנו מעריכים כי הפסקת המסחר בתל-אביב תשחרר אותנו מהם. בנוסף לכך, אנחנו חושבים שנאסד"ק יודעת היום לתת שווי יותר נכון לחברות ביומד צעירות מאשר תל-אביב".
שתי חברות ביומד נוספות שנמחקו לאחרונה מהמסחר, הן סיפור שונה לגמרי: מנקייד וסלזיון נרשמו למסחר בת"א בסוף 2015 תוך ניצול פירצה בתקנות שאיפשרה להן להיכנס למדדים המקומיים ולנצל את המהלך לשם הזרמת ביקושים למניותיהן (מנקיינד אף ביצעה כאן הנפקה).
אלא ששתי החברות, במקרה או שלא במקרה, התרסקו זמן קצת לאחר מהלך הרישום בבורסה המקומית, וכעת הן "בורחות" מת"א לאחר שהוצאו מהמדדים. אין לחברות הללו זיקה לישראל ובתקופה שהן נסחרו כאן, הן מיעטו להתייחס למשקיע הישראלי. כל מה שיש להן לקבל כרגע מהבורסה המקומית הן עלויות נוספות, תקשורת שלילית ומצבור של משקיעים כעוסים, גם אלה שלא השקיעו בחברה ישירות, אך ספגו את השפעתן על המדדים.
לאור כל זאת, השאלה המרכזית שעל סדר היום היא לא מדוע חברות נמחקות מן המסחר בת"א, אלא מה ישאיר אותן כאן. ארי קרשין, סמנכ"ל הכספים של חברת התרופות לסרטן קומפיוג'ן, שנסחרת בנאסד"ק משנת 2000 ונרשמה לת"א כמה שנים מאוחר יותר, אומר כי: "אנחנו לא שוקלים מחיקה מת"א. המסחר כאן אמנם דורש השקעה וזמן, אבל לא ברמה המכבידה עלינו, כי זה חלק מן השגרה שלנו, ואנחנו לא חשים שההשקעה מגיעה על חשבון המשקיע האמריקאי שלנו. אנחנו לא כאן רק מטעמי ציונות, אלא משום שאנחנו מקבלים תועלת מן המסחר הנוסף. ביום גשום בשווקים בחו"ל, טוב שיש את הבית, והמחיר הוא באמת לא עד כדי כך כבד.
"בארה"ב משקיעים לרוב מתמחים היטב בתחום ההשקעה שלהם ואין ספק כי משקיע ישראלי בתחום הביומד מבין פחות בממוצע מן העמית האמריקאי שלו, המשקיע באותה החברה. נכון שקשה להתמודד עם הרגולציה הכפולה ואמנם המסחר כאן דליל ולפעמים נראה שלא מצדיק את המאמץ, אולם אני מעריך כי הדברים ישתנו, המשקיעים יתמקצעו ויכירו את התחום טוב יותר".
עופר חביב, מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה לחקלאות אבוג'ן, אשר הונפקה בתל-אביב ב-2007 ובנאסד"ק ב-2013, אומר כי החברה רואה ערך רב במסחר בתל-אביב במקביל לארה"ב. "יש לנו קשר הדוק וחיובי עם המשקיעים הישראלים, שחלק גדול מהם מלווה את החברה שנים רבות.
"אנחנו מעדיפים בסיס משקיעים רחב ומגוון, ושווה לזכור שלמדינת ישראל יש היסטוריה, מסורת וחדשנות רבה בתעשיית החקלאות העולמית (כיל, אדמה, נטפים, הזרע ג'נטיקס ועוד), וזו סיבה נוספת שבגללה חשוב לנו להישאר בבורסה המקומית".
המשקיעים נודדים בעקבות החברות
חברת התרופות לסוכרת אורמד, היא דוגמה הפוכה לחברה שנסחרה בארה"ב למעלה מעשור, ולפני כחודש השלימה רישום גם בת"א. לדברי ג'וש הקסטר, סמנכ"ל תפעול וסגן נשיא לפיתוח עסקי בחברה, "אנחנו באמת לא רואים שום דבר שלילי ברישום לת"א. אנחנו ממילא נמצאים בארץ, כך שקל לנו לשמור על קשר עם הקהילה כאן. הדיווח לבורסה הוא אחד, ואנחנו לא מעריכים שהמחיר מושפע באופן שלילי".
העובדה כי סלקט וביונדווקס עברו להיסחר בארה"ב בלבד ונטשו את השוק הישראלי, היא עניין מתעתע, כי בעת המעבר לארה"ב, לקחו איתן החברות חלק מהמשקיעים איתן. זאת ועוד, החברות נחשבות בנאסד"ק לחברות "מיקרו-קאפ" ואף בין הקטנות בקטגוריה זו. יידרש זמן עד שתעניינה את משקיעי הביומד המקצוענים, שעבורם רוב החברות נוהגות לבצע רישום כפול.
כך שלמרות שאי אפשר לדעת כמה מן המשקיעים בחברות הללו ישראלים, סביר כי מדובר בנתח משמעותי, והחברות לא תוכלנה לוותר על הממשק לא עם המוסדיים ולא עם בסוחרי היום הישראלים.
