עו"ד אורלי דורון / צילום: גיא אסיאג.
בשבוע שעבר הודיעה מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד אורלי דורון, על החלטתה לפרוש מתפקידה בסוף שנה זו, לאחר שירות של 24 שנים ברשות ניירות ערך, שלה כפופה המחלקה. הבוקר (א') התייצבה דורון בכנס אכיפה שערכה רשות ניירות ערך וסיכמה את משנתה לאורך תקופת כהונתה בתפקיד.
"עבריין ניירות ערך הוא לעתים קרובות אדם שמצבו הכלכלי תקין, שפועל מתוך תכנון, שמתעלם מהאיסור ומהקורבן, ולעתים קרובות גם מחטיא אחרים וגורם נזק רחב, תוך שהעבירות קשות לחשיפה. זהו השילוב שהוביל לפסיקה לפיה הענישה כוללת מאסרים בפועל וקנסות משמעותיים", אמרה.
העובדה ש"עברייני ניירות ערך" הם אנשים נורמטיביים בדרך-כלל, אמרה דורון, עלולה לבלבל את הציבור. "יש האומרים שניתן לראות את העבריינות בניירות ערך כקלה יותר, משום שהיא מתבצעת במישור הכלכלי, אך גישה זו לא התקבלה בידי בתי המשפט". לדבריה, "העובדה שהמניע היחיד הוא בצע-כסף צריכה לייצר החמרה ולא הקלה".
דורון דיברה במסגרת כנס של רשות ניירות ערך בנוגע להליך האכיפה המינהלי בחלוף 6 שנים מאז כניסתה לתוקף של המהפכה המינהלית ברשות ניירות ערך. "המהפכה המינהלית" התרחשה בישראל בראשית שנת 2011, עם כניסתו לתוקף של "חוק ייעול הליכי אכיפה" ברשות ניירות ערך, המאפשר לרשות להטיל עיצום כספי על תאגידים ועל מנהלים בתאגידים החשודים בהפרת הוראות החוק. זאת, כמסלול אלטרנטיבי למסלול של העמדה לדין פלילי. נכון לסוף 2016 הטילה "ועדת האכיפה המינהלית" ברשות ניירות ערך קנסות בסך של כ-42.5 מיליון שקל על חברות ונושאי משרה שנמצאו מפרים בהליך המינהלי.
לדברי דורון, הקנסות בעבירות המינהליות צריכים להיות גבוהים יותר מאלה המוטלים כיום, כדי ליצור התרעה. לדבריה, "אין להעניק משקל יתר לתרומה של המפר לחברה, שכן הדבר מפלה לטובה בעלי הון שיכולים להעניק תרומות כאלה".
דורון לא אמרה זאת, אך ניתן להניח שהיא התייחסה בדבריה, בין היתר, לדבריו של שופט בית המשפט המחוזי חאלד כבוב בגזירת עונשו של איש העסקים לשעבר נוחי דנקנר, שנידון לשנתיים מאסר בגין הרשעתו בפרשת הרצת מניות אי.די.בי - כאשר התייחס לתרומות לחברה ולנזקקים כשיקול להקל בעונש.
בהמשך הכנס התייחסה גם יהודית תירוש, סגנית מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, לצורך בהרתעה משמעותית נגד מפרים בשוק ההון. לדבריה, העמדה לדין של תאגידים (ולא רק נושאי משרה בהם) נובעת מהצורך לתת להם תמריצים להימנע מביצוע עבירות. "בלא זאת - הם ייהנו מפירות העבירות מבלי לשלם עליהן", אמרה.
עוד לדבריה, "אם אני רוצה לתאר את החזון - היינו רוצים לראות את התאגיד כשותף שמייצר תוכניות ציות ופיקוח אפקטיביות, וכשהוא מגלה פעילויות עבריינית בתוכו, הוא מדווח עליהן לרשויות - גם כי זה נכון לו, וגם כי זה הדבר הנכון והראוי לעשות".
עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', שהשתתף אף הוא בכנס ומייצג לא מעט תאגידים גדולים, התייחס לכך ואמר כי "העמדה לדין פלילי של תאגיד אינה מובנת מאליה". לדבריו, לעתים התאגיד משתנה לחלוטין מאז ביצוע העבירה ועד להעמדתו לדין - מבחינת בעליו, מנהליו ואפילו תחום פעילותו.
עו"ד רובין הוסיף וציין בזהירות רבה את המקרים בהם הענישה נופלת על הציבור, המחזיק בחלק ניכר ממניות אותו תאגיד, ובמיוחד לנוכח העובדה שלאחר הענישה הפלילית - מגיעה התביעה הנגזרת.