גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע האוצר לא דורש את מימוש נכסי האוניברסיטה העברית?

דוח חריגות השכר בגופים הציבוריים מגלה עד כמה ההסדר בין האוצר לאוניברסיטה העברית הוא לעג לרש ■ רשימת הנכסים של האוניברסיטה חושפת את היותה "מיני טייקון נדל"ן" ■ גילוי נאות

קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר
קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר

1. אכיפה בררנית, זה כל הסיפור, בתמצית, של הדוח על חריגות השכר בגופים הציבוריים ופעולות יחידת האכיפה בשנת 2016. בעצם, היא הסיפור גם של הגופים האחרים בישראל שעוסקים בחקירות ובאכיפת חוקים. יש כאלה שאוכפים אצלם בכל מחיר ויש כאלה שלא. לגבי השכר, נראה שיש אכיפה בררנית וגמישה מאוד ביחס לאוניברסיטאות.

2. דוח האכיפה גילה לנו דבר חדש בנוגע לאוניברסיטאות, בסעיף קמצני במיוחד בפרטים: "בעקבות מכתב שימוע בנושא חריגות בפנסיה התקציבית אשר נשלח להנהלת האוניברסיטה העברית ונציגי הסגל האקדמי הבכיר, התקבלה החלטת ממונה אשר מורה על הפסקת תשלום רכיב חורג אחד מתוך הרכיבים שהוזכרו בשימוע".

הסכסוך בין האוניברסיטה לאוצר בנוגע להסדרת החריגות בפנסיה התקציבית ידוע, וגם קיום המו"מ לסיומו, אבל ראו איך הוא הסתיים, לפי הדוח: "אל המו"מ הצטרפו שלוש האוניברסיטאות הנוספות שלהן יש בסגל האקדמי הבכיר (פעילים וגמלאים) בעלי פנסיה תקציבית: אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה והטכניון. בסיומו של המו"מ נחתמו באישור הממונה על השכר ארבעה הסכמים קיבוציים להסדרת חריגות הפנסיה התקציבית. במסגרתם בוטלו תשלומים חורגים בתשלומי הפנסיה התקציבית בעוד שבתשלומים אחרים נעשו שינויים. צעדים אלה יביאו לחיסכון שנתי בסך של כ-35 מיליון שקל ולחיסכון אקטוארי המוערך בחצי מיליארד שקל".

הממונה על השכר אינו מפרט מה יש בדיוק בהסדר או מה היה החיסכון בכל אוניברסיטה. הוא בסך-הכול מתגאה בשני מספרים שנראים גדולים במיוחד. הנה, הוא אומר בעצם, חסכתי לעמישראל 35 מיליון שקל בשנה בארבע אוניברסיטאות וחצי מיליארד שקל בחיסכון אקטוארי. יפה, לא? ממש לא יפה, זה לעג לרש.

3. בעבר חשפתי פה את שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית, שהביאה אותה אל עברי פי פחת ולמעשה לפשיטת רגל. אבל תמיד יהיו לה אבא ואמא טובים - מדינת ישראל ומשרד האוצר - שיושיטו יד ויתמכו בה בעת צרה.

העלות השוטפת של תשלומי הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית עומדת על כשליש מתקציבה השוטף. לכן חלקה בתקציב ההשכלה הגבוהה הוא הגבוה ביותר, גם יחסית לגודלה: כ-1.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-331 מיליון שקל (תשע"ז) וכ-347 מיליון שקל (תשע"ח) מיועדים לתוכניות הבראה והתייעלות, הרבה מעבר לשאר האוניברסיטאות עם פנסיה תקציבית. הסעיף הזה הוא למעשה סתימת הבור שיצרה הפנסיה התקציבית בתחפושת של תוכנית הבראה. כמובן, שום גוף אינו יכול לשרוד לאורך זמן עם משקולת כזו כבדה בשוק שיש בו תחרות על מקורות תקציביים. אבל האוניברסיטה תשרוד בעזרת האבא והאמא העשירים שלה וכספי המסים שלנו.

הנה תזכורת לתנאים החריגים של הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית: משנת השירות הראשונה ועד העשירית העובד יקבל 3.5% ממשכורתו בעת פרישתו לכל שנה, לעומת 2% כנהוג. כלומר, לאחר עשר שנות עבודה יקבל העובד פנסיה בשיעור 35% ממשכורתו. משנת השירות ה-11 ועד ה-15 הוא יקבל 1% מהמשכורת ומהשנה ה-16 עד ה-30 - 2% מהשכר. בנוסף, העובד מקבל מענק שנים עודפות בפרישה לגמלאות בגין כל שנת שירות עודפת על 30 שנה, לעומת 35 שנה כנהוג בשירות המדינה. מי שפוטר לפני גיל 60 זכאי למענק השווה לחלק ה-24 ממשכורתו השנתית כפול מספר שנות עבודתו - מענק שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים. כמו כן, נהוג לשלם לעובדים בשלושת החודשים הראשונים לפרישה פנסיה בגובה משכורת מלאה ורק אחר כך שיעור הפנסיה המתאים (שאמור להגיע רק ל-70%).

בסך-הכול מדובר בתשלומי פנסיה תקציבית בהיקף של כ-700 מיליון שקל מדי שנה, המהווים משקולת רצינית על תקציב האוניברסיטה, שתוסיף להכביד עוד שנים רבות.

הממונה על האוצר מתגאה בכך שהוא חסך 35 מיליון שקל בשנה בארבע אוניברסיטאות. נשמע מפוצץ, אבל זו בדיחה. ראשית, בזמנו דיברו על חיסכון של 50 מיליון שקל באוניברסיטה העברית לבדה ועל חיסכון של מיליארד שקל בחישוב אקטוארי. כיצד הסכומים התכווצו כל כך ועוד לארבע אוניברסיטאות יחד? שנית, גם אם משקל האוניברסיטה העברית בחיסכון הוא הגבוה ביותר, מדובר באחוזים בודדים, 2%-3%-4% במקסימום בתקציב השוטף השנתי. זה לא הסכם הבראה, זה הסכם מריחה שבו החתולים שומרים על השמנת. כספי הציבור ימשיכו לממן את חגיגות הפנסיה התקציבית, לא רק בצבא, אלא גם באוניברסיטאות. באוצר, אגב, אישרו שההסדר הוא סוף פסוק של הסדרי הפנסיה התקציבית באוניברסיטאות, למעט הסגל המינהלי.

גם לגבי החיסכון האקטוארי, המסקנה היא אותה מסקנה. הממונה על השכר מדבר על חיסכון אקטוארי של חצי מיליארד שקל - סכום שנשמע יפה לכל הדעות. אלא שאם מביאים בחשבון שהיקף ההתחייבות האקטוארית עומד על כ-13 מיליארד שקל באוניברסיטה העברית לבדה, שוב מדובר באחוזי חיסכון נמוכים מאוד. כלום, פשוט כלום. וכל זה נעשה בחוסר שקיפות, בלי להציג מספרים מפורטים, ממש בהיחבא ובחשכת הליל. כמובן, היה מו"מ, אבל בסופו אפשר לומר בפה מלא: המגשרים מטעם האוניברסיטה הצליחו למרוח את האוצר והשיגו לה הסכם יוצא מן הכלל - נתנו קצת וימשיכו לקבל הרבה.

4. המוסד הוותיק הזה, שעומדת לזכותו רשימת הישגים לא קטנה, התנהל לאורך השנים בצורה כלכלית מחפירה. המוסד שהיה לפס הייצור של בכירים באגף התקציבים באוצר, שמשם עברו לתפקידים בכירים במשק הישראלי, לא השכיל לנהל עסק כמו אוניברסיטה.האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה הם דוגמאות לארגונים עם רקורד מרשים אבל עם בעיות ניהוליות קשות. לאורך שנים הם ידעו שהספינה שלהם משייטת היישר לתוך קרחון והם התעקשו שלא להסיטה ממסלול ההתנגשות. למה? אולי בגלל ההיסטוריה המשותפת עם אנשי האוצר, אולי בגלל הקרבה לרגולטורים (לדוגמה המועצה להשכלה גבוהה שמתוווה מדיניות באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב), שיצאו מהאוניברסיטאות ולא יכלו או רצו להתמודד איתן ועם מי שהכשיר אותם. התוצאה היא ששני מוסדות ותיקים ומפוארים הגיעו לפשיטת רגל, אלא שזו פשיטת רגל תיאורטית. שום מדינה איננה יכולה לשבת בחיבוק ידיים כשאוניברסיטה מרכזית או בית חולים מרכזי בה נקלעים לקשיים. אבל לעזרה צריך להיות מחיר. מחיר ההתייעלות - וזה ממש לא קרה בהסכם האחרון.

5. ראשי האוניברסיטה העברית הדגישו בעבר כי ללא עול הפנסיה התקציבית, הניהול הפיננסי השוטף שלה הוא מאוזן ומאפשר לה להתמודד היטב עם כל האתגרים שמזמנת הסביבה התחרותית המקומית והגלובלית. זה משפט מגוחך, כמו שמשק בית יאמר שללא המשכנתה, הוא יוכל להתמודד עם האתגרים של גידול הילדים, חינוך וכדומה.

הדרך להבראה עוברת בהרחבת מקורות ההכנסה העצמאיים או בחיסכון בהוצאות או במכירת נכסים. לפי הדוחות שדרשתי בזמנו מהאוניברסיטה העברית, יש לה לא מעט נכסים ששווים מיליארדי שקלים. מתברר שהאוניברסיטה היא מיני-טייקון נדל"ן עם שפע של נכסים, נוסף על אלה המשמשים לפעילותה. מדובר בסכומי ענק, אז מדוע האוצר לא דרש לממש את חלקם כדי לממן את תוכנית ההבראה, במקום שהמימון יגיע מכיסינו? שאלה טובה. התשובה היא שוב שהחתול (הרגולטור) שומר על השמנת. יוצאי האוניברסיטה מגינים על המוסד שממנו הם יצאו ועל אנשים שהם מכירים היטב.

6. בסוף 2013 העריכה האוניברסיטה את נכסיה שאינם בשימוש שלה בקרוב ל-260 מיליון שקל, וזה עוד בשיטת העלות, כלומר בערכים היסטוריים. יש לה מגרשים בכל רחבי הארץ (ראו רשימה מצורפת), מפרדסים ועד מבנים, מדירות ועד מגרשים. זה פשוט מדהים. ואת כל זה היא שומרת לעצמה ומושיטה את ידה לתקציב המדינה. אין פלא שההסכם על הפנסיה התקציבית נעשה בחשכת הליל, באיזה סעיף קטנטן במצגת עמוסת שקפים של הממונה על השכר. אין כמו שקפים עם גרפים מעוצבים ומספרים מפוצצים כדי להכשיר את השרץ.

האוניברסיטה העברית

eli@globes.co.il

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דיקלה כהן שיינפלד, ראשת הסגל של נשיא המדינה / צילום: קובי גדעון, לע''מ

מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן

אחרי אחד הנאומים של יצחק הרצוג, אי שם ב־2010, ניגשה אליו דיקלה כהן שיינפלד  וביקשה להתנדב אצלו ● גם היא לא האמינה ששנים אחר כך היא תקבל שיחת טלפון שתהפוך אותה לראשת הסגל של נשיא המדינה:"ברגעים היסטוריים, אני שואלת את עצמי איך הצלחתי להגיע לזה. בפעם הראשונה שלי בבית הלבן, הייתי צריכה לסגור פה פעור"

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס / צילום: Reuters

דיווח בארה״ב: הנהגת חמאס שוקלת לעזוב את קטאר לטובת המדינה הזו

על פי הוול סטריט ג׳ורנל ברקע המו״מ השברירי לעסקת חטופים והלחץ שמופעל עליהם, בכירים בהנהגה המדינית של חמאס פנו לשתי מדינות באזור ובהן עומאן

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

חברת TRULLION / צילום: TRULLION

"כמו מערב פרוע": חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 הקימו חברה מבטיחה

מאחורי חברת טרוליון עומדים חרדי אמריקאי וחילוני יוצא 8200 שחולקים חזון משותף: ייעול עבודה חשבונאית בארגונים באמצעות בינה מלאכותית • נגד מה הם מתחרים? "הלקוחות שדבקים באקסל" ● הסטארט-אפים המבטיחים

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד