גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע האוצר לא דורש את מימוש נכסי האוניברסיטה העברית?

דוח חריגות השכר בגופים הציבוריים מגלה עד כמה ההסדר בין האוצר לאוניברסיטה העברית הוא לעג לרש ■ רשימת הנכסים של האוניברסיטה חושפת את היותה "מיני טייקון נדל"ן" ■ גילוי נאות

קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר
קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר

1. אכיפה בררנית, זה כל הסיפור, בתמצית, של הדוח על חריגות השכר בגופים הציבוריים ופעולות יחידת האכיפה בשנת 2016. בעצם, היא הסיפור גם של הגופים האחרים בישראל שעוסקים בחקירות ובאכיפת חוקים. יש כאלה שאוכפים אצלם בכל מחיר ויש כאלה שלא. לגבי השכר, נראה שיש אכיפה בררנית וגמישה מאוד ביחס לאוניברסיטאות.

2. דוח האכיפה גילה לנו דבר חדש בנוגע לאוניברסיטאות, בסעיף קמצני במיוחד בפרטים: "בעקבות מכתב שימוע בנושא חריגות בפנסיה התקציבית אשר נשלח להנהלת האוניברסיטה העברית ונציגי הסגל האקדמי הבכיר, התקבלה החלטת ממונה אשר מורה על הפסקת תשלום רכיב חורג אחד מתוך הרכיבים שהוזכרו בשימוע".

הסכסוך בין האוניברסיטה לאוצר בנוגע להסדרת החריגות בפנסיה התקציבית ידוע, וגם קיום המו"מ לסיומו, אבל ראו איך הוא הסתיים, לפי הדוח: "אל המו"מ הצטרפו שלוש האוניברסיטאות הנוספות שלהן יש בסגל האקדמי הבכיר (פעילים וגמלאים) בעלי פנסיה תקציבית: אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה והטכניון. בסיומו של המו"מ נחתמו באישור הממונה על השכר ארבעה הסכמים קיבוציים להסדרת חריגות הפנסיה התקציבית. במסגרתם בוטלו תשלומים חורגים בתשלומי הפנסיה התקציבית בעוד שבתשלומים אחרים נעשו שינויים. צעדים אלה יביאו לחיסכון שנתי בסך של כ-35 מיליון שקל ולחיסכון אקטוארי המוערך בחצי מיליארד שקל".

הממונה על השכר אינו מפרט מה יש בדיוק בהסדר או מה היה החיסכון בכל אוניברסיטה. הוא בסך-הכול מתגאה בשני מספרים שנראים גדולים במיוחד. הנה, הוא אומר בעצם, חסכתי לעמישראל 35 מיליון שקל בשנה בארבע אוניברסיטאות וחצי מיליארד שקל בחיסכון אקטוארי. יפה, לא? ממש לא יפה, זה לעג לרש.

3. בעבר חשפתי פה את שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית, שהביאה אותה אל עברי פי פחת ולמעשה לפשיטת רגל. אבל תמיד יהיו לה אבא ואמא טובים - מדינת ישראל ומשרד האוצר - שיושיטו יד ויתמכו בה בעת צרה.

העלות השוטפת של תשלומי הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית עומדת על כשליש מתקציבה השוטף. לכן חלקה בתקציב ההשכלה הגבוהה הוא הגבוה ביותר, גם יחסית לגודלה: כ-1.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-331 מיליון שקל (תשע"ז) וכ-347 מיליון שקל (תשע"ח) מיועדים לתוכניות הבראה והתייעלות, הרבה מעבר לשאר האוניברסיטאות עם פנסיה תקציבית. הסעיף הזה הוא למעשה סתימת הבור שיצרה הפנסיה התקציבית בתחפושת של תוכנית הבראה. כמובן, שום גוף אינו יכול לשרוד לאורך זמן עם משקולת כזו כבדה בשוק שיש בו תחרות על מקורות תקציביים. אבל האוניברסיטה תשרוד בעזרת האבא והאמא העשירים שלה וכספי המסים שלנו.

הנה תזכורת לתנאים החריגים של הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית: משנת השירות הראשונה ועד העשירית העובד יקבל 3.5% ממשכורתו בעת פרישתו לכל שנה, לעומת 2% כנהוג. כלומר, לאחר עשר שנות עבודה יקבל העובד פנסיה בשיעור 35% ממשכורתו. משנת השירות ה-11 ועד ה-15 הוא יקבל 1% מהמשכורת ומהשנה ה-16 עד ה-30 - 2% מהשכר. בנוסף, העובד מקבל מענק שנים עודפות בפרישה לגמלאות בגין כל שנת שירות עודפת על 30 שנה, לעומת 35 שנה כנהוג בשירות המדינה. מי שפוטר לפני גיל 60 זכאי למענק השווה לחלק ה-24 ממשכורתו השנתית כפול מספר שנות עבודתו - מענק שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים. כמו כן, נהוג לשלם לעובדים בשלושת החודשים הראשונים לפרישה פנסיה בגובה משכורת מלאה ורק אחר כך שיעור הפנסיה המתאים (שאמור להגיע רק ל-70%).

בסך-הכול מדובר בתשלומי פנסיה תקציבית בהיקף של כ-700 מיליון שקל מדי שנה, המהווים משקולת רצינית על תקציב האוניברסיטה, שתוסיף להכביד עוד שנים רבות.

הממונה על האוצר מתגאה בכך שהוא חסך 35 מיליון שקל בשנה בארבע אוניברסיטאות. נשמע מפוצץ, אבל זו בדיחה. ראשית, בזמנו דיברו על חיסכון של 50 מיליון שקל באוניברסיטה העברית לבדה ועל חיסכון של מיליארד שקל בחישוב אקטוארי. כיצד הסכומים התכווצו כל כך ועוד לארבע אוניברסיטאות יחד? שנית, גם אם משקל האוניברסיטה העברית בחיסכון הוא הגבוה ביותר, מדובר באחוזים בודדים, 2%-3%-4% במקסימום בתקציב השוטף השנתי. זה לא הסכם הבראה, זה הסכם מריחה שבו החתולים שומרים על השמנת. כספי הציבור ימשיכו לממן את חגיגות הפנסיה התקציבית, לא רק בצבא, אלא גם באוניברסיטאות. באוצר, אגב, אישרו שההסדר הוא סוף פסוק של הסדרי הפנסיה התקציבית באוניברסיטאות, למעט הסגל המינהלי.

גם לגבי החיסכון האקטוארי, המסקנה היא אותה מסקנה. הממונה על השכר מדבר על חיסכון אקטוארי של חצי מיליארד שקל - סכום שנשמע יפה לכל הדעות. אלא שאם מביאים בחשבון שהיקף ההתחייבות האקטוארית עומד על כ-13 מיליארד שקל באוניברסיטה העברית לבדה, שוב מדובר באחוזי חיסכון נמוכים מאוד. כלום, פשוט כלום. וכל זה נעשה בחוסר שקיפות, בלי להציג מספרים מפורטים, ממש בהיחבא ובחשכת הליל. כמובן, היה מו"מ, אבל בסופו אפשר לומר בפה מלא: המגשרים מטעם האוניברסיטה הצליחו למרוח את האוצר והשיגו לה הסכם יוצא מן הכלל - נתנו קצת וימשיכו לקבל הרבה.

4. המוסד הוותיק הזה, שעומדת לזכותו רשימת הישגים לא קטנה, התנהל לאורך השנים בצורה כלכלית מחפירה. המוסד שהיה לפס הייצור של בכירים באגף התקציבים באוצר, שמשם עברו לתפקידים בכירים במשק הישראלי, לא השכיל לנהל עסק כמו אוניברסיטה.האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה הם דוגמאות לארגונים עם רקורד מרשים אבל עם בעיות ניהוליות קשות. לאורך שנים הם ידעו שהספינה שלהם משייטת היישר לתוך קרחון והם התעקשו שלא להסיטה ממסלול ההתנגשות. למה? אולי בגלל ההיסטוריה המשותפת עם אנשי האוצר, אולי בגלל הקרבה לרגולטורים (לדוגמה המועצה להשכלה גבוהה שמתוווה מדיניות באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב), שיצאו מהאוניברסיטאות ולא יכלו או רצו להתמודד איתן ועם מי שהכשיר אותם. התוצאה היא ששני מוסדות ותיקים ומפוארים הגיעו לפשיטת רגל, אלא שזו פשיטת רגל תיאורטית. שום מדינה איננה יכולה לשבת בחיבוק ידיים כשאוניברסיטה מרכזית או בית חולים מרכזי בה נקלעים לקשיים. אבל לעזרה צריך להיות מחיר. מחיר ההתייעלות - וזה ממש לא קרה בהסכם האחרון.

5. ראשי האוניברסיטה העברית הדגישו בעבר כי ללא עול הפנסיה התקציבית, הניהול הפיננסי השוטף שלה הוא מאוזן ומאפשר לה להתמודד היטב עם כל האתגרים שמזמנת הסביבה התחרותית המקומית והגלובלית. זה משפט מגוחך, כמו שמשק בית יאמר שללא המשכנתה, הוא יוכל להתמודד עם האתגרים של גידול הילדים, חינוך וכדומה.

הדרך להבראה עוברת בהרחבת מקורות ההכנסה העצמאיים או בחיסכון בהוצאות או במכירת נכסים. לפי הדוחות שדרשתי בזמנו מהאוניברסיטה העברית, יש לה לא מעט נכסים ששווים מיליארדי שקלים. מתברר שהאוניברסיטה היא מיני-טייקון נדל"ן עם שפע של נכסים, נוסף על אלה המשמשים לפעילותה. מדובר בסכומי ענק, אז מדוע האוצר לא דרש לממש את חלקם כדי לממן את תוכנית ההבראה, במקום שהמימון יגיע מכיסינו? שאלה טובה. התשובה היא שוב שהחתול (הרגולטור) שומר על השמנת. יוצאי האוניברסיטה מגינים על המוסד שממנו הם יצאו ועל אנשים שהם מכירים היטב.

6. בסוף 2013 העריכה האוניברסיטה את נכסיה שאינם בשימוש שלה בקרוב ל-260 מיליון שקל, וזה עוד בשיטת העלות, כלומר בערכים היסטוריים. יש לה מגרשים בכל רחבי הארץ (ראו רשימה מצורפת), מפרדסים ועד מבנים, מדירות ועד מגרשים. זה פשוט מדהים. ואת כל זה היא שומרת לעצמה ומושיטה את ידה לתקציב המדינה. אין פלא שההסכם על הפנסיה התקציבית נעשה בחשכת הליל, באיזה סעיף קטנטן במצגת עמוסת שקפים של הממונה על השכר. אין כמו שקפים עם גרפים מעוצבים ומספרים מפוצצים כדי להכשיר את השרץ.

האוניברסיטה העברית

eli@globes.co.il

עוד כתבות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

עסקה ייחודית בכרמיאל: בית נמכר ב־5 מיליון שקל

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה