גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע האוצר לא דורש את מימוש נכסי האוניברסיטה העברית?

דוח חריגות השכר בגופים הציבוריים מגלה עד כמה ההסדר בין האוצר לאוניברסיטה העברית הוא לעג לרש ■ רשימת הנכסים של האוניברסיטה חושפת את היותה "מיני טייקון נדל"ן" ■ גילוי נאות

קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר
קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר

1. אכיפה בררנית, זה כל הסיפור, בתמצית, של הדוח על חריגות השכר בגופים הציבוריים ופעולות יחידת האכיפה בשנת 2016. בעצם, היא הסיפור גם של הגופים האחרים בישראל שעוסקים בחקירות ובאכיפת חוקים. יש כאלה שאוכפים אצלם בכל מחיר ויש כאלה שלא. לגבי השכר, נראה שיש אכיפה בררנית וגמישה מאוד ביחס לאוניברסיטאות.

2. דוח האכיפה גילה לנו דבר חדש בנוגע לאוניברסיטאות, בסעיף קמצני במיוחד בפרטים: "בעקבות מכתב שימוע בנושא חריגות בפנסיה התקציבית אשר נשלח להנהלת האוניברסיטה העברית ונציגי הסגל האקדמי הבכיר, התקבלה החלטת ממונה אשר מורה על הפסקת תשלום רכיב חורג אחד מתוך הרכיבים שהוזכרו בשימוע".

הסכסוך בין האוניברסיטה לאוצר בנוגע להסדרת החריגות בפנסיה התקציבית ידוע, וגם קיום המו"מ לסיומו, אבל ראו איך הוא הסתיים, לפי הדוח: "אל המו"מ הצטרפו שלוש האוניברסיטאות הנוספות שלהן יש בסגל האקדמי הבכיר (פעילים וגמלאים) בעלי פנסיה תקציבית: אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה והטכניון. בסיומו של המו"מ נחתמו באישור הממונה על השכר ארבעה הסכמים קיבוציים להסדרת חריגות הפנסיה התקציבית. במסגרתם בוטלו תשלומים חורגים בתשלומי הפנסיה התקציבית בעוד שבתשלומים אחרים נעשו שינויים. צעדים אלה יביאו לחיסכון שנתי בסך של כ-35 מיליון שקל ולחיסכון אקטוארי המוערך בחצי מיליארד שקל".

הממונה על השכר אינו מפרט מה יש בדיוק בהסדר או מה היה החיסכון בכל אוניברסיטה. הוא בסך-הכול מתגאה בשני מספרים שנראים גדולים במיוחד. הנה, הוא אומר בעצם, חסכתי לעמישראל 35 מיליון שקל בשנה בארבע אוניברסיטאות וחצי מיליארד שקל בחיסכון אקטוארי. יפה, לא? ממש לא יפה, זה לעג לרש.

3. בעבר חשפתי פה את שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית, שהביאה אותה אל עברי פי פחת ולמעשה לפשיטת רגל. אבל תמיד יהיו לה אבא ואמא טובים - מדינת ישראל ומשרד האוצר - שיושיטו יד ויתמכו בה בעת צרה.

העלות השוטפת של תשלומי הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית עומדת על כשליש מתקציבה השוטף. לכן חלקה בתקציב ההשכלה הגבוהה הוא הגבוה ביותר, גם יחסית לגודלה: כ-1.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-331 מיליון שקל (תשע"ז) וכ-347 מיליון שקל (תשע"ח) מיועדים לתוכניות הבראה והתייעלות, הרבה מעבר לשאר האוניברסיטאות עם פנסיה תקציבית. הסעיף הזה הוא למעשה סתימת הבור שיצרה הפנסיה התקציבית בתחפושת של תוכנית הבראה. כמובן, שום גוף אינו יכול לשרוד לאורך זמן עם משקולת כזו כבדה בשוק שיש בו תחרות על מקורות תקציביים. אבל האוניברסיטה תשרוד בעזרת האבא והאמא העשירים שלה וכספי המסים שלנו.

הנה תזכורת לתנאים החריגים של הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית: משנת השירות הראשונה ועד העשירית העובד יקבל 3.5% ממשכורתו בעת פרישתו לכל שנה, לעומת 2% כנהוג. כלומר, לאחר עשר שנות עבודה יקבל העובד פנסיה בשיעור 35% ממשכורתו. משנת השירות ה-11 ועד ה-15 הוא יקבל 1% מהמשכורת ומהשנה ה-16 עד ה-30 - 2% מהשכר. בנוסף, העובד מקבל מענק שנים עודפות בפרישה לגמלאות בגין כל שנת שירות עודפת על 30 שנה, לעומת 35 שנה כנהוג בשירות המדינה. מי שפוטר לפני גיל 60 זכאי למענק השווה לחלק ה-24 ממשכורתו השנתית כפול מספר שנות עבודתו - מענק שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים. כמו כן, נהוג לשלם לעובדים בשלושת החודשים הראשונים לפרישה פנסיה בגובה משכורת מלאה ורק אחר כך שיעור הפנסיה המתאים (שאמור להגיע רק ל-70%).

בסך-הכול מדובר בתשלומי פנסיה תקציבית בהיקף של כ-700 מיליון שקל מדי שנה, המהווים משקולת רצינית על תקציב האוניברסיטה, שתוסיף להכביד עוד שנים רבות.

הממונה על האוצר מתגאה בכך שהוא חסך 35 מיליון שקל בשנה בארבע אוניברסיטאות. נשמע מפוצץ, אבל זו בדיחה. ראשית, בזמנו דיברו על חיסכון של 50 מיליון שקל באוניברסיטה העברית לבדה ועל חיסכון של מיליארד שקל בחישוב אקטוארי. כיצד הסכומים התכווצו כל כך ועוד לארבע אוניברסיטאות יחד? שנית, גם אם משקל האוניברסיטה העברית בחיסכון הוא הגבוה ביותר, מדובר באחוזים בודדים, 2%-3%-4% במקסימום בתקציב השוטף השנתי. זה לא הסכם הבראה, זה הסכם מריחה שבו החתולים שומרים על השמנת. כספי הציבור ימשיכו לממן את חגיגות הפנסיה התקציבית, לא רק בצבא, אלא גם באוניברסיטאות. באוצר, אגב, אישרו שההסדר הוא סוף פסוק של הסדרי הפנסיה התקציבית באוניברסיטאות, למעט הסגל המינהלי.

גם לגבי החיסכון האקטוארי, המסקנה היא אותה מסקנה. הממונה על השכר מדבר על חיסכון אקטוארי של חצי מיליארד שקל - סכום שנשמע יפה לכל הדעות. אלא שאם מביאים בחשבון שהיקף ההתחייבות האקטוארית עומד על כ-13 מיליארד שקל באוניברסיטה העברית לבדה, שוב מדובר באחוזי חיסכון נמוכים מאוד. כלום, פשוט כלום. וכל זה נעשה בחוסר שקיפות, בלי להציג מספרים מפורטים, ממש בהיחבא ובחשכת הליל. כמובן, היה מו"מ, אבל בסופו אפשר לומר בפה מלא: המגשרים מטעם האוניברסיטה הצליחו למרוח את האוצר והשיגו לה הסכם יוצא מן הכלל - נתנו קצת וימשיכו לקבל הרבה.

4. המוסד הוותיק הזה, שעומדת לזכותו רשימת הישגים לא קטנה, התנהל לאורך השנים בצורה כלכלית מחפירה. המוסד שהיה לפס הייצור של בכירים באגף התקציבים באוצר, שמשם עברו לתפקידים בכירים במשק הישראלי, לא השכיל לנהל עסק כמו אוניברסיטה.האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה הם דוגמאות לארגונים עם רקורד מרשים אבל עם בעיות ניהוליות קשות. לאורך שנים הם ידעו שהספינה שלהם משייטת היישר לתוך קרחון והם התעקשו שלא להסיטה ממסלול ההתנגשות. למה? אולי בגלל ההיסטוריה המשותפת עם אנשי האוצר, אולי בגלל הקרבה לרגולטורים (לדוגמה המועצה להשכלה גבוהה שמתוווה מדיניות באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב), שיצאו מהאוניברסיטאות ולא יכלו או רצו להתמודד איתן ועם מי שהכשיר אותם. התוצאה היא ששני מוסדות ותיקים ומפוארים הגיעו לפשיטת רגל, אלא שזו פשיטת רגל תיאורטית. שום מדינה איננה יכולה לשבת בחיבוק ידיים כשאוניברסיטה מרכזית או בית חולים מרכזי בה נקלעים לקשיים. אבל לעזרה צריך להיות מחיר. מחיר ההתייעלות - וזה ממש לא קרה בהסכם האחרון.

5. ראשי האוניברסיטה העברית הדגישו בעבר כי ללא עול הפנסיה התקציבית, הניהול הפיננסי השוטף שלה הוא מאוזן ומאפשר לה להתמודד היטב עם כל האתגרים שמזמנת הסביבה התחרותית המקומית והגלובלית. זה משפט מגוחך, כמו שמשק בית יאמר שללא המשכנתה, הוא יוכל להתמודד עם האתגרים של גידול הילדים, חינוך וכדומה.

הדרך להבראה עוברת בהרחבת מקורות ההכנסה העצמאיים או בחיסכון בהוצאות או במכירת נכסים. לפי הדוחות שדרשתי בזמנו מהאוניברסיטה העברית, יש לה לא מעט נכסים ששווים מיליארדי שקלים. מתברר שהאוניברסיטה היא מיני-טייקון נדל"ן עם שפע של נכסים, נוסף על אלה המשמשים לפעילותה. מדובר בסכומי ענק, אז מדוע האוצר לא דרש לממש את חלקם כדי לממן את תוכנית ההבראה, במקום שהמימון יגיע מכיסינו? שאלה טובה. התשובה היא שוב שהחתול (הרגולטור) שומר על השמנת. יוצאי האוניברסיטה מגינים על המוסד שממנו הם יצאו ועל אנשים שהם מכירים היטב.

6. בסוף 2013 העריכה האוניברסיטה את נכסיה שאינם בשימוש שלה בקרוב ל-260 מיליון שקל, וזה עוד בשיטת העלות, כלומר בערכים היסטוריים. יש לה מגרשים בכל רחבי הארץ (ראו רשימה מצורפת), מפרדסים ועד מבנים, מדירות ועד מגרשים. זה פשוט מדהים. ואת כל זה היא שומרת לעצמה ומושיטה את ידה לתקציב המדינה. אין פלא שההסכם על הפנסיה התקציבית נעשה בחשכת הליל, באיזה סעיף קטנטן במצגת עמוסת שקפים של הממונה על השכר. אין כמו שקפים עם גרפים מעוצבים ומספרים מפוצצים כדי להכשיר את השרץ.

האוניברסיטה העברית

eli@globes.co.il

עוד כתבות

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבןן מירן, המינוי של טראמפ לפד, הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי.מורגן

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה