גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שטייניץ - הלוביסט שלא ידע שהוא כזה

פרשת הצוללות: איך יכול להיות ששטייניץ לא ראה ולא שמע?

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

"ברצוני להודות למפקד חיל הים, האלוף ידידיה יערי, לראש מספן ציוד, תא"ל אבריאל בר-יוסף, לאלופים (במיל') זאב אלמוג ועמי איילון ולמר ברוך פרידריך על תרומתם לידיעותיי ולמחשבותיי בנושא הזה" - כך פתח את מאמרו במאי 2002 מי שהיה אז יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון וחבר כנסת טרי יחסית, ד"ר יובל שטייניץ. הכותרת: "הים כעומק האסטרטגי של ישראל". הבמה: גיליון 383 של כתב העת הביטחוני "מערכות".

שטייניץ, בכל זאת פילוסוף, הזכיר כבר בפסקה הראשונה את מסמך תפיסת הביטחון שגיבש ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון בשנת 1953, במרכזו העברת הלחימה אל שטח האויב ופיתוח חיל האוויר כזרוע האסטרטגית של המדינה, כאשר בסופו הערת שוליים קטנה שהתייחסה אל לובשי המדים הלבנים: "יש לצמצם את חיל הים ושירותיו". הערת השוליים ההיא, טען שטייניץ, הייתה אולי יפה לשעתה, אבל יצרה במרוצת השנים קיבעון מחשבתי הרה גורל. "במשך חמשת העשורים שחלפו מאז, התייחסה מערכת הביטחון הישראלית לעמדתו של בן גוריון כאל תורה מסיני והעניקה עדיפות מוחלטת בהקצאת המשאבים לחיל האוויר ולחילות היבשה תוך הזנחת הממד הימי", הוא כתב. "כיום, 50 שנה לאחר מאמרו של בן גוריון, הגיע הזמן לנפץ את הדוגמות הישנות ולהוביל למהפכה בתפיסת הביטחון - מהפכה שאחת מאבני היסוד שלה תהיה הסטה מסוימת של מרכז הכובד מהאוויר אל הים", הוא הוסיף.

חיל האוויר, בטח כבר הבנתם, סומן כמטרה ברורה לאורך כל 6 העמודים במאמר ההוא של שטייניץ. "חיל האוויר הישראלי הוא חיל יבשתי מובהק, והוא רגיש לממדים הקרקעיים הבלתי אפשריים של ישראל בדיוק כמו כל כוח יבשתי אחר", הוא כתב. "קרבתם של שדות התעופה הצבאיים לגבולות החיצוניים של המדינה והיותם נייחים מאפשרת לאתרם, לטווחם ולנהל נגדם מתקפת שיבוש תוך שימוש באמצעים פרימיטיביים יחסית כמו כוחות גרילה, ארטילריה ארוכת טווח או טילים בליסטיים פשוטים... עלינו לדון בשאלה האם עלינו לרכוש עוד ועוד פלטפורמות אוויריות יקרות לביצוען של משימות תקיפה בעורף האויב, בה בשעה שניתן לבצע את המשימות האלה באמצעות ספינות קטנות ובינוניות".

עליונות ימית מוחלטת, הוא טען, תושג בין היתר באמצעות "הוספת פלטפורמות שנמצאות כבר היום בחיל הים כגון "צוללות הדולפין" - אותן צוללות שעומדות במרכז תיק 3000 שחוקרת המשטרה, תיק בו אחד הנחקרים הראשיים לצד יועציו השונים של שטייניץ הוא אותו אבריאל בר-יוסף, שתרם "לידיעותיו ולמחשבותיו" של הפילוסוף המצביא.

שטייניץ לא הסתפק בכתיבת מאמרים והמשיך לאתגר ולחשק את חיל האוויר גם בדיוני ועדת החוץ והביטחון, בין היתר כשהצהיר מספר פעמים כי צריך להקים חיל טילים ולהתמקד בו יותר מאשר במטוסים. אבל הדיבורים הפכו למעשים של ממש רק בשנת 2014, אז שימש שטייניץ כשר לענייני מודיעין ונושאים אסטרטגיים. שטייניץ דרש וגם הצליח להגביל את העסקה לרכישת מטוסי F35 מידי הענקית האמריקאית לוקהיד מרטין, כך שבניגוד להמלצה של משרד הביטחון לרכישת 31 מטוסים נוספים מעבר ל-19 שהוזמנו בשנת 2010, הוחלט בממשלה לרכוש בשלב ההוא רק 14 מטוסים נוספים. ארבעה דיונים סוערים היו בעניין, בסופם הפך שטייניץ לאויב חיל האוויר ולחביבם של מי שראו עצמם מקופחים במערכת הביטחון - בראשם אנשי חיל הים בעבר ובהווה.

כל הפתיח הארוך הזה עשוי לשרת לכאורה את הנרטיב עליו מצביעים בימים האחרונים מקורביו של שטייניץ: הנרטיב של הפילוסוף שהפך מהרגע שנכנס לחיים הפוליטיים בשנת 1999 לאסטרטג שהבהיר מעל כל במה אפשרית עד כמה הוא תומך בהתעצמות של חיל הים. במילים אחרות, אולי בסביבתו של שטייניץ היה מי שלקח שוחד, אבל הוא עצמו פעל מתוך אמונה ואידיאולוגיה סדורה ועקבית. גם שרת המשפטים איילת שקד, שנחשבת לחברה קרובה של שטייניץ, אמרה לנו השבוע: "עם כניסתו למערכת הפוליטית ובמשך שנים רבות פעל השר שטייניץ להעצמת חיל הים והפיכתו לזרוע אסטרטגית משמעותית לביטחון ישראל. מהיכרותי איתו אני יכולה להעיד שמדובר באדם משכמו ומעלה, ישר כמו סרגל, שאך ורק טובת המדינה מובילה אותו בפעילותו והחלטותיו".

ובכל זאת, אולי המקורבים והמסנגרים רואים הכול הפוך. אולי מבלי שהוא עצמו יודע, שימש שטייניץ כל השנים האלה כלוביסט הלכה למעשה של חיל הים, של המספנות שבוודאי עשויות להרוויח מתפיסת העולם שהוא מוביל ושל המתווכים שמסביב. אולי יותר משהייתה זו עקביות של שטייניץ, הייתה זו עקביות של בעלי האינטרס. אולי התשוקה לאסטרטגיה שהפגין הפילוסוף שהשתחרר מגולני בדרגת סמל ראשון, זוהתה ונוצלה בידי גורמים כמו מיקי גנור ואבריאל בר-יוסף, שידעו לא רק להתפלסף עם שטייניץ על חשיבות הזרוע הימית של ישראל, אלא גם לשרת אותו בפריימריז של הליכוד. אחרי הכול, עם כל הכבוד למים העמוקים של הים התיכון, הביצה המפלגתית והפוליטית בין מצודת זאב לגני התערוכה עמוקה עוד יותר.

"איך יכול להיות ששטייניץ לא ראה ולא שמע", שואלים כולם כבר שבוע, ומספקים תשובה שנעה איפשהו על הציר שבין היתממות לנאיביות. העניין הוא שאם מישהו היה רוצה ששטייניץ יידע, הוא היה משלם לו ישירות - לא לעוזרים וליועצים. כלל ידוע במערכת הבריאות, למשל, שהפרוטקציה הטובה ביותר לא מגיעה ממנהל בית החולים אלא מהאחות במחלקה. כשהמנהל מגיע עם שם של מקורב יש מי שמעקם את הפרצוף, יש מי שעשוי לעשות לו דווקא ולעכב אותו כמו כל אחד אחר שנמצא בהמתנה ויש גם מי שימהר לפנות לנציבות שירות המדינה. דברים כאלה כבר קרו, ולא מעט. האחות, לעומת זאת, היא אחת מהחבר'ה. פעם זו היא, פעם מישהו אחר. עם היועצים זה דומה: הם נמצאים בצמתים הרגישים ביותר, קולם נשמע ומקבל משקל מאוד לא מבוטל, ובאופן נוח למדי הם יחסית רחוקים מאור הזרקורים והביקורת. לא במקרה, רבים מהעוזרים של חברי הכנסת והשרים מתחככים בלוביסטים החזקים ביותר במשק, ופעמים רבות מתמנים זמן קצר אחר כך לתפקידים בכירים אצל הלקוחות שלהם. התפקיד הנפוץ: מנהל רגולציה.

מיכל אוגולניק, למשל, ששימשה כעוזרת של שר המדע לשעבר מודי זנדברג (נחקר נוסף בפרשת הצוללות) ובהמשך מנהלת לשכתו של רה"מ נתניהו כששימש כשר האוצר, מונתה לסמנכ"לית רגולציה בענקית האנרגיה פז, שמיוצגת בכנסת על ידי חברת הלובינג "פוליסי" של בוריס קרסני. מי שהחליפה אותה בפז היא מירי שאול, ששימשה כיועצת התקשורת של השר גלעד ארדן. גם הגר קאופמן, רעייתו של נחקר נוסף בפרשה, ראש המטה לשעבר של שטייניץ דוד שרן, משמשת כמנהלת רגולציה - בחברה הממשלתית עמידר. בצורה הזאת מייצרים לוביסטים משני סוגים: אלה שעונדים סרט כתום בוועדות הכנסת כפי שמחייב החוק, ואלה שעובדים אצלם בלי שנדע, לעתים גם בלי שהם ממש יודעים.

המפתחות כבר בפנים

"יש לחץ ציבורי מבעבע", הסביר בשבוע שעבר יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני, את הסיבה לכינוס דיון מיוחד ושני במספר שעסק בניסיון להפחית את שווי השימוש ברכב צמוד ממקום העבודה. גפני רק חצי צודק: ציבור הנהגים שמשתמשים ברכב צמוד ממקום העבודה אכן זועם על גובה שווי המס שהוא נאלץ לשלם מדי חודש (במיוחד טכנאים ועובדי צווארון כחול שהנהיגה היא חלק אינהרטי מעבודתם), אלא שהלחץ המבעבע במיוחד הגיע גם במקרה הזה מהצד של הלוביסטים.

בחודשים האחרונים דיווחה חברת הלובינג "פוליסי" (מהסעיף הקודם) על לקוחה חדשה: "העמותה לשווי מס רכב הוגן". מאותו רגע, העיתונות הוצפה במאמרים הקוראים להפחתת שווי המס וגם הכנסת מיהרה כאמור להירתם למשימה והציבה לרשות המסים חודש וחצי להציג תכנית למדיניות מס חדשה. כמובן שאין שום קשר לעובדה שפוליסי מייצגת עשרות חברות עם ציי רכב ענקיים, ארגוני מעסיקים, חברת המוניות גט טקסי ומפעילת כביש 6 דרך ארץ.

עוד כתבות

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

גם זה קרה פה / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה, מוטי מילרוד

הפאניקה המיותרת שהצית נתניהו הזכירה לשוק את הסיכונים

ראש הממשלה דיבר בלי לחשוב ● מה יעשו הח"כים עם הגדלות הרמטכ"ל ● ואיך קופץ אחד לגובה עושה בית ספר להישגים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

שליט קטאר, שייח' תמים בין חאמד אל ת'אני, מעניק לליאו מסי את הגלימה וגביע הניצחון במונדיאל. ''עובדת באופן שיטתי'' / צילום: ap, Martin Meissner

כסף קטארי וגינויים באירופה: האם ישראל תודח מהכדורגל העולמי?

שיטות הפעולה של קטאר כבר הנחיתו שם את המונדיאל ב־2022, והיחסים המסתבכים מול ישראל מעלים תהיות: האם ההשתתפות שלנו במפעלים ספורטיביים בסכנה ● יש מי שרואים בהרחקה של רוסיה איתות מדאיג, ומזהירים: "זו תהיה כמעט מכת מוות לכדורגל הישראלי"

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מומחים מזהירים מהיעדר רגולציה על עדכוני תוכנה מרחוק בכלי רכב: פגיעה בבטיחות וסיכוני סייבר

כל כלי הרכב "החכמים" שירדו לכביש בשנתיים-שלוש האחרונות, לא רק חשמליים, מקבלים כיום עדכוני תוכנה מהיצרן ישירות דרך הרשת או בעת טיפולים במוסכי היבואנים - מה שחושף אותם לתקלות ולהתקפות סייבר ● וגם: מה יקרה ליבוא מאירופה ואיזה טנדר חשמלי הגיע לארץ ● השבוע בענף הרכב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

בחזית המדע. מלחמה או שלום? / צילום: Shutterstock

מלחמה או שלום? חוקר המוח שמנסה להיכנס לראש של מנהיגים ומייעץ לממשלות

ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, משתמש בידע שנצבר על המוח האנושי כדי לפתח אסטרטגיות לדיפלומטיה ולמלחמה ● בראיון לגלובס, הוא אומר שאנחנו מחווטים לקונפליקטים, אבל אופטימי לגבי האפשרות לסיים אותם, או לפחות לשפר עמדות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

קרוקטים ב''מלגו ומלבר'' / צילום: זהר פלגי

13 שנה אחרי שפתחה דלתות, "מלגו ומלבר" מדויקת מתמיד

השף מוטי טיטמן החליט בשנה האחרונה להנגיש את המסעדה שלו, כך שתהלום את המצב הרגשי והכלכלי במדינה. זה רק מחמיא לה

GAC AION V / צילום: יח''צ

הרכב הזה נכנס לאחד הפלחים התחרותיים בשוק. האם הוא משתלם?

לשחקן החדש ביותר (בינתיים) בפלח רכבי הקרוס-אובר החשמליים המשפחתיים, GAC AION V, יש עיצוב ייחודי, תא נוסעים מרווח ואיכותי והיחס הטוב ביותר בפלח בין טווח למחיר ● באגף הדינמי יש מקום לשיפור ● השבוע בענף הרכב

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל