מאפיית אנג'ל / צילום: איל יצהר
המרכז להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, בתיאום עם משרד האוצר, מפרסם היום (ב') מסלול חדש לסיוע ממשלתי בהיקף של 30 מיליון שקל על-מנת להגביר את התחרות בענף הקמח המלא. מטרת המהלך היא להביא להגדלת היקפי הייצור ומספר המאפיות בעלות כושר ייצור תעשייתי.
במרכז להשקעות מקווים כי תחרות בענף תביא לייצור מוצרים מקמח מלא באיכות גבוהה יותר, להגדלת מגוון מוצרים ולהוזלת הלחם מקמח מלא לכלל האוכלוסייה. התמריץ הממשלתי נועד לעודד יזמים להקים מאפיות תעשייתיות ולסייע למאפיות קטנות ובינוניות לשדרג עצמן למאפיות תעשייתיות.
הערכות בשוק הן כי תעשיית הלחם מגלגלת כ-2-3 מיליארד שקל בשנה. כיום מקטעי ייצור הלחם ושיווקו לשוק הקמעונאי הם בעלי מאפיינים אוליגופוליים, והוא נשלט בידי 3 קבוצות גדולות. לפי נתוני נילסן ל-2016, אנג'ל מחזיקה בנתח שוק של 40%, ברמן בכ-28%, ודווידוביץ'-מרחבית כ-20%. אלה מחזיקות במאפיות בשותפויות או בעלויות צולבות, והמאפיות הקטנות אינן מהוות תחרות משמעותית.
נחום איצקוביץ', מנהל המרכז להשקעות, אמר היום ל"גלובס": "מזה 3 שנים המרכז עוסק באיתור ענפים עם ריכוזיות גבוהה שפוגעת בתחרות. לפני שנתיים פרסמנו מקצה תחרותי למוצרי חלב ניגר ויוגורטים, ומי שזכתה בו הייתה מחלבות רמת הגולן. היא חברה לשופרסל, וידוע איך זה השפיע על תנובה, טרה ושטראוס בחלב הניגר. הייתה כאן מכה קשה מאוד, לתנובה במיוחד".
איצקוביץ' מוסיף כי לפני שנה יצא המרכז במקצה לטפל בריכוזיות של דבאח ותנובה בבשר בקר טרי כשר, ששולטות ב-75%-85% מהשוק. 4 משחטות זכו במכרז, ולדבריו, כיום הן בתהליכי בנייה וצפויות להגדיל את נתח השוק שלהן באופן משמעותי. "כששחקנים חדשים נכנסים, התוצאה היא שיש ירידת מחירים", אמר.
במשרד הכלכלה בדקו למעלה משנה את השוק הריכוזי של הלחם מקמח מלא. איצקוביץ' מסביר כי "חיפשנו את נקודות הכשל. האם הן בתחנות הקמח, בקמעונאים, ביצרנים, ואיפה אפשר להשפיע. בסופו של דבר הגענו למסקנה שהמאפיות הגדולות שולטות בשוק ויוצרות רווחים עודפים.
"מאחר שכושר הייצור בתחום של הקמח המלא קטן, הן יכולות להרוויח פי שניים מהעלויות שלהן או מרווח סביר. מהניסיון שלנו במסלולי התחרות הקודמים, אנחנו מצפים שזה יוריד את המחירים ב-30%-40%".
תנאי הסף במכרז כמובן לא יאפשרו למאפיות הגדולות להשתתף במכרז. בכדי להשתתף במכרז, מאפייה תצטרך להוכיח שיש לה יכולת כלכלית להגדיל משמעותית את כושר הייצור שלה בתוך כ-18 חודשים במחירים נמוכים יותר, ובמשרד אומרים כי שיתופי-פעולה עם רשתות השיווק, כפי שהציגה בזמנו מחלבות הגולן עם שופרסל, יקבלו תוספת ניקוד.
גורמים בענף מעריכים כי הקמה של מאפייה גדולה מצריכה השקעה של 150 מיליון שקל, וכי אין מאפייה בינונית משמעותית שניתן לחזק. היום גם מותגי הלחם הפרטיים של שופרסל ורמי לוי מיוצרים על-ידי המאפיות הגדולות. כלומר, 30 מיליון שקל עשויים להפוך לטיפה בים בתעשייה שמגלגלת קרוב ל-3 מיליארד שקל.
- זה נובע מכך שלא הצליחו להכניס את מחיר הלחם המלא לפיקוח?
"בשביל לעשות מהלך מסוג כזה צריך לעשות מהלך מבטל על הפיקוח הרגיל, וזה יוצר אין-סוף בעיות, כולל בעיות פוליטיות. אני מעריך שהיה קשה מאוד לשכנע ללכת על מהלך של הכנסת הלחם המלא לפיקוח, והפתרון הזה לא צלח, ואני גם לא חושב שהוא הפתרון הנכון. הפתרון הנכון הוא להשפיע על המחיר התחרותי ולאו דווקא חקיקה ופיקוח. ימים יגידו אם הצלחנו".
מסתפקים בפירורים: ניסיון לעקוף את הכישלון להכניס את הלחם המלא לפיקוח
לא לחינם מנסים לקדם במשרד הכלכלה את התחרות בתחום הקמח המלא, הנחשב ליקר יותר. מחירו של הלחם המלא יהיה זהה ללחם אחיד פרוס (750 גרם) שנמצא בפיקוח: 6.40 שקלים בלבד, לעומת 11-15 שקל ללחם מלא כפי שהוא נמכר היום ברשתות השיווק.
זו אינה הפעם הראשונה בה משרדי הממשלה מנסים להגדיל את התחרות ולהוריד את מחירי הקמח המלא. כבר לפני שנה ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, פנה אל ועדת המחירים של משרדי האוצר והכלכלה ודרש לכנס אותה לצורך הטלת פיקוח על מחירי הלחם מקמח מלא, אך גורמים במשרד האוצר דרשו כי החלת פיקוח מחירים על לחם מלא תהיה בתנאי שהלחם הלבן ייצא מהפיקוח, והמהלך נכשל.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת ה-18, על-ידי ח"כ רונית תירוש (קדימה) וחברי כנסת נוספים, ולאחר מכן הוסרה מסדר היום בינואר 2012.
היוזמה הזאת - שנכשלה פעם אחר פעם בכנסת, מפני כוחן של הקבוצות הגדלות - כנראה גרמה למשרדים להרים ידיים מהמאבק הישיר, כלומר הכנסת הלחם המלא לפיקוח, ואילצה אותם להיאבק בהן בדלת האחורית, כלומר באמצעות תמיכה בשחקניות קטנות יותר. התמיכה אמנם תסייע להן, אולם ברור שאין להן מספיק כוח להתחרות ב-3 הקבוצות השולטות בענף.
היוזמה הזו אינה נופלת על קרקע בתולה. בינואר אשתקד הטיל בית המשפט המחוזי בירושלים את העונש החמור ביותר שהוטל עד כה בתחום ההגבלים העסקיים בשל פגיעה בתחרות על ראשי המאפיות הגדולות בישראל - שנת מאסר בפועל על יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, ותקופת מאסר זהה על ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ' - בגין הרשעתם בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות בפרשת "קרטל הלחם". במארס האחרון הוקל העונש וצומצם ל-3 חודשי מאסר בפועל.
תחום רווי מאבקים
בנוסף, במאי האחרון הגיעה המדינה לפשרה עם המאפיות הגדולות והסכימה לשלם 7.8 מיליון שקל על פגיעה שנגרמה לאורך השנים על אי-יישום מנגנון הפיקוח שקיים בחוק. בספטמבר 2012 המאפיות הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה כנגד המדינה בגין נזקים שלטענתן גרמה להן המדינה בשנים 2005-2007, כתוצאה מעיכובים בעדכון מחיריהם של מוצרי הלחם שבפיקוח. סכום התביעה הכולל היה 47 מיליון שקל, מתוכו רק חלקה של מאפיית אנג'ל נאמד ב-19.6 מיליון שקל.
בנוסף למאפיות הגדולות שמוכרות לחם מפוקח, פועלות בשוק כ-200 מאפיות קטנות שמוכרות בעיקר לחמים מיוחדים. לא בטוח שתמיכה של 30 מיליון שקל הם מה שיצליח לשנות את חוקי המשחק בענף, אבל בינתיים, אם אין לחם מלא תאכלו עוגות.
