הסנאט הוסיף מאות מיליונים לסיוע לטילים - בפעם האחרונה

הסנאט הגדיל בשבוע שעבר במאות מיליוני דולר את הסיוע האמריקאי לישראל לפיתוח וייצור מערכות הגנה מפני טילים לשנת הכספים 2018, כחלק מתקציב משרד ההגנה, כמקובל מזה שנים רבות. ביולי, אישר בית-הנבחרים סכום זהה לתכניות הטילים הישראליות. בכל אופן, יותר זה לא יקרה, לפחות לא ב-10 השנים הבאות. ההצבעות בשבוע שעבר וביולי היו ההזדמנות האחרונה שניתנה לקונגרס לרפד את תקציב רכישות הנשק של ישראל בארה"ב עד 2029.

החל בשנת הכספים 2019, לא תוכל ישראל לבקש מהמחוקקים בשני הבתים להגדיל את סכום הסיוע הצבאי מעבר למה שמכתיב מזכר ההבנות בין שתי המדינות להסדרת הסיוע הצבאי בעשור הבא. בקשות כאלה היו הוגשו באופן שגרתי עד עתה.

לשנת הכספים 2018, הציע ממשל טראמפ להעניק לישראל 147 מיליון דולר למימון תכניות הטילים. בעקבות בקשת ישראל, העלה הסנאט את הסכום ב-558 מיליון דולר, לרמה של 705 מיליון דולר - כ-100מיליון דולר יותר מסכום הסיוע שקיבלה ישראל אשתקד למטרה זו.

ובפירוט: בהצעת התקציב האחרונה שלו, לשנת הכספים 2017, הציע ממשל אובמה לתת לתכניות הטילים הישראליות 145.8 מיליון דולר, אך שני בתי הקונגרס, בתהליך ותיק שמכונה plus-up, הוסיפו להצעה הבסיסית 454.9 מיליון דולר - ובסך הכל 600.7 מיליון דולר. סכום זה גדול ב-113.1 מיליון דולר מהסיוע לתכניות הטילים שנה קודם לכן. פילוח הסכום ל-2017 מראה, כי תכנית "קלע דויד" ("שרביט קסמים") תקבל 266.5 מיליון דולר, גרסת ה"חץ" ליירוט טילי אויב מעל לאטמוספירה תקבל 204.9 מיליון דולר, תכנית החץ המקורית - 67.3 מיליון דולר, ו"כיפת ברזל" - 62 מיליון דולר. הסכום ל-2018 יחולק בין התכניות השונות ביחס דומה, פחות או יותר.

הסיוע האמריקאי לתכניות הטילים אינו קשור לסיוע הצבאי השנתי. הראשון הוא חלק מתקציב הפנטגון, והאחרון הוא חלק מסיוע החוץ במסגרת תקציב משרד-החוץ. וכך, לשנת הכספים 2018, תקבל ישראל, במקביל ל-705 מיליון דולר שמיועדים לתכניות הטילים, גם 3.1 מיליארד דולר כחלק מהסיוע הצבאי השוטף, שגודלו נקבע במזכרי הבנות ל-10 שנים בין ישראל לארה"ב.

החל ב-2019 משתנים כללי המשחק עם היכנס מזכר ההבנות החדש לתוקף. על פי המזכר, הסיוע הצבאי השנתי יהיה 3.8 מיליארדר דולר - 3.3 מיליארד כסיוע צבאי שוטף, ו-500 מיליון בשנה כסיוע לתכניות הטילים. וכאמור, ישראל תוכל עוד לא לבקש תוספות מהקונגרס. זו הייתה דרישה מפורשת של הממשל הקודם, שלא אהב את הפגנות האהבה של הקונגרס לישראל בגלל עלותן הגבוהה למשלמי המסים. וכך, הממשל תבע שישראל לא תיזום הליכי plus up בקונגרס לאורך תחולת המזכר ותסתפק בסכומי הסיוע שנקובים במסמך. בלתי ברירה, התחייבה ישראל לחדול מהגשת הבקשות.

יתר על כן, הממשל התעקש להחיל את הדרישה הזו גם על השנתיים שיקדמו למזכר ההבנות החדש, כלומר שנות הכספים 2017 ו-2018. וכך, ישראל אולצה להוסיף נספח למזכר ההבנות, שבו היא מתנערת מכל תהליך plus-up פוטנציאלי בעתיד. תא"ל יעקב נגל, שהיה ראש הצוות הישראלי במו"מ על הסיוע, אמר לכתבים ישראליים בספטמבר אשתקד: "הבטחנו, שאם נקבל יותר (בעקבות חקיקה של הקונגרס) נחזיר לאמריקאים את הכסף העודף".

התוספות שקבעו המחוקקים לתכניות הטילים הישראליות ב-2017 וב-2018 יצרו מצב מעניין. לאזכור: רבים בוושינגטון הניחו, כי האיסור הזה חל גם הסיוע לתכניות טילים, והשאלה הייתה: האם ישראל תצטרך להחזיר את הכספים העודפים שהוסיף הקונגרס להצעות התקציב של הממשל בשתי השנים האלה, יותר ממיליארד דולר?

ובכן לא. בירושלים מדגישים שההתחייבות בנספח חלה רק על הסיוע הצבאי השנתי השוטף, לא על הסיוע לתכניות הטילים. לכן, ישראל דרשה - וקיבלה - את מלוא הסיוע לתכניות הטילים בשנת הכספים 2017, כלומר 600.7 מיליון דולר, והיא מצפה לקבל את מלוא הסיוע לתכניות הטילים שאישר הקונגרס לשנת הכספים 2018, כלומר 705 מיליון דולר.

לא ברור אם זה יהיה הדין שיחול על תוספת אחרת שאישר הקונגרס, הפעם לסיוע הצבאי השוטף ל-2018, בסך 75 מיליון דולר.

על פי דיווח באתר הימני "וושינגטון פרי ביקון", מ-11 בספטמבר, בחן משרד-החוץ בוושינגטון אפשרות לתבוע מישראל להחזיר לקופת האוצר האמריקאי 75 מיליון דולר, חלק מחבילת הסיוע הצבאי ל-2017. הנימוק: ישראל קיבלה את חבילת הסיוע הזו לאחר שחתמה על מזכר ההבנות עם ממשל אובמה, שלפיו, כאמור, היא התחייבה להחזיר כל סכום שהקונגרס יוסיף לחבילת סיוע מעבר לסכום שנקוב במזכר ההבנות. הטיעון הזה עולה בקנה אחד עם מה שאמרו נציגים ישראליים בעת חתימת ההסכם.

שגרירות ישראל בוושינגטון הודיעה, בעקבות פרסום הדיווח, שהיא אינה מעוניינת להגיב עליו. אך דובר בסטייט דיפרטמנט, אר סי היימונדס, אמר שלממשל טראמפ אין התנגדות שישראל תשמור את 75 מיליון הדולר. "הממשל מחויב להבטיח, שישראל תקבל את הסיוע שתקצב לה הקונגרס", אמר הדובר.

אבל מומחים משפטיים בוושינגטון אמרו, כי דובר של משרד ממשלתי כלשהו אינו יכול לבטל בהבל פיו הסכם פורמלי בין שתי מדינות, וכי בשלב זה אין שום ודאות שישראל תוכל להוסיף ולהחזיק את 75 מיליון הדולר השנויים במחלוקת.