1. עסקת מובילאיי-אינטל היא ללא ספקת עסקת השנה אם לא עסקת העשור. לא רק בגלל היקפה הגדול, כ-15 מיליארד דולר, אלא בגלל שהיא המחישה שוב את הפוטנציאל של תעשיית ההיי-טק הישראלי: חברה שנוסדה בישראל, מעסיקה מאות עובדים בישראל, תמשיך לגייס עובדים לאחר רכישתה, חברה שמשלמת מסים בישראל ועוד. בקיצור, זו יזמות קלאסית שמייצרת תעסוקה, מייצרת מסים ומייצרת ערך למשק הישראלי. לכן מייסדי מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, ראויים לכל שבח. מובילאיי תרמה ותתרום למשק הישראלי מיליארדים. הלוואי עלינו עוד עשרות חברות כמוה.
2. ואחרי כל זה, ולמרות ששעשוע ואבירם הרוויחו ביושר את התשבחות, מרחפת עננה כבדה מעל ראשיהם. התביעות האזרחיות שהוגשו על ידי רשות ני"ע האמריקאית בגין שימוש וניצול מידע פנים על עסקת אינטל-מובילאיי, אינן משאירות כמעט מקום לספק: שעשוע ואבירם פטפטו את עצמם לדעת ושיתפו אנשים במידע על העסקה, בטרם פורסמה ברבים. לפחות אחד מהם, ידידם ד"ר ג'יימס שאול, ניצל זאת לרעה באמצעות אחיו ושותפו המתגוררים בארה"ב, שגרפו רווח של קרוב למיליון דולר בתוך זמן קצר. זו עננה כבדה וכתם כבד מאוד על התנהלות השניים, יהיו זכויותיהם במובילאיי אשר יהיו, ויש להם זכויות רבות כאמור.
3. שימו לב למה שנכתב בכתב התביעה נגד שאול. שמם של שעשוע ואבירם אמנם לא מוזכר באופן מפורש אך מתיאור "דירקטור א'" ו"דירקטור ב'" בכתב התביעה, אין ספק כי מדובר בשניים. לשם הנוחות, בציטוט המובא כאן מכתב התביעה, הוחלף השימוש ב"דירקטור" בשמותיהם האמיתיים. "שעשוע ואבירם העבירו לחברם הקרוב, שותפם העסקי ג'יימס שאול, מידע לא פומבי מהותי על עסקת אינטל-מובילאיי (מידע שטרם פורסם ברבים - א"צ). לשעשוע ולאבירם הייתה חובת נאמנות או התחייבות דומה לאמון כלפי מובילאיי ובעלי מניותיה לשמור על סודיות המידע הלא פומבי. שעשוע ואבירם הפרו חובת נאמנות או התחייבות דומה לאמון לצורך הנאה פרטית בכך שהם העבירו מידע מהותי לא פומבי לג'יימס שאול; שעשוע ואבירם קיבלו טובה פרטית בכך שהעבירו מידע פנים לג'יימס שאול, חברם הקרוב ושותפם העסקי. הם ציפו שהמידע שהם מסרו ישמש למסחר בני"ע".
אלה מילים קשות על השניים. הם הפרו חובת נאמנות, הם מסרו מידע פנים לחברם והיה עליהם לדעת שהוא ינצל זאת למסחר בני"ע. שעשוע ואבירם נחשבים לאנשי פנים, על פי ההגדרות המשפטיות, וברור שהם לא ניצלו את המידע הזה בעצמם. כן ברור שהם העבירו אותו לחברם. מה שעדיין לא ברור הוא מה מתכוונת רשות ני"ע לעשות בנוגע לשעשוע ואבירם. האם היא תגיש גם נגדם תביעה? ימים יגידו, ובהחלט יש אפשרות שהכול ייגמר בלא כלום, אבל מה שנכתב עליהם אינו בבחינת בשורות טובות. בדרך כלל, קו ההגנה במקרים דומים (כדאי לשים לב, מדובר בדין האמריקאי ששונה מהדין הישראלי) הוא שהמידע נמסר בתום לב ולא היה על המוסרים לדעת שישתמשו בו לצורכי מסחר ני"ע.
4. ד"ר ג'יימס שאול הוא פלסטיקאי המתמחה בהצערת עור הפנים ובהסרת שיער בלייזר. הוא עבד 15 שנה בבית החולים הדסה בירושלים עד שפנה לפרקטיקה פרטית. התביעה נגדו פורסת מערכת יחסים הדוקה מאוד עם שעשוע ואבירם. הנה פרטיה המלאים, כפי שהם מופיעים בתביעה:
ג'יימס שאול הוא אחד מ-35 משקיעים בלבד ב-OrCam, חברה פרטית שפיתחה משקפיים ללקויי ראייה, שגם היא הוקמה על ידי שעשוע ואבירם. שעשוע ואשתו קיבלו טיפולים במרפאה של שאול. שעשוע ואשתו, וגם אבירם, מתראים עם ג'יימס שאול ומשפחתו באירועים משפחתיים מעת לעת. באוקטובר 2016 שאול קנה מכונית משומשת מאמנון שעשוע.
בדצמבר 2016 מובילאיי חכרה מטוס פרטי למנהלים לטיסות לגרמניה ולספרד. שעשוע הציע ארבעה מושבים פנויים למכריו ושאול ואשתו קיבלו שניים מהמושבים הזמינים. לפני כשנתיים, אשתו של שאול, אחות רפואית, סיפקה עזרה מזדמנת לאשתו של אבירם שהייתה חולה (אשתו של אבירם נפטרה ממחלה קשה).
לג'יימס שאול ארבעה ילדים בוגרים שמיודדים עם ילדיהם הקרובים לבגרות והבוגרים של שעשוע ואבירם. ילדו הצעיר של אבירם לומד באותו בית ספר ומצוי באותה כיתה עם אחד מילדיו של ג'יימס שאול. שעשוע ואבירם סיפרו לילדיהם הבוגרים, כולל ידידיהם של ילדי ג'יימס שאול, על ההתעניינות של אינטל ברכישת מובילאיי לפני ההכרזה על העסקה.
5. התביעה חושפת כיצד "עובדת" תאוות הבצע, אותה תכונה עתיקת יומין שמסחררת את ראשם של אנשים. תזכורת: בנובמבר 2016 אינטל מביעה התעניינות ברכישת מובילאיי ובסוף ינואר 2017 מתחילות שיחות רשמיות. נציגי שתי החברות נפגשים בניו יורק ב-27 בינואר כדי לדון במחיר הרכישה. ב-30-31 בינואר למדו כל חברי הדירקטוריון של מובילאיי על העסקה המתגבשת וב-1 בפברואר חתמו שעשוע ואבירם על מסמך עקרונות. פגישה ראשונה עם יועצים חיצוניים - משפטיים ופיננסיים - התבצעה ב-9 בפברואר. ב-24-26 באותו לחודש דנו נציגי שתי החברות בהסכם המתגבש וב-13 במארס הודיעו שתיהן לבורסה על עסקת הענק.
כאמור, על פי התביעה, ג'יימס שאול לא סחר בעצמו אלא העביר את המידע לאחיו רוג'ר שאול ושותפו לורנס קלף. על פי הכתוב בתביעה, השניים פתחו חשבון חדש וייעודי למסחר במניות מובילאיי כבר ב-29 בינואר, יומיים בלבד לאחר שהשיחות בין אינטל ומובילאיי החלו להיות רציניות וחודש וחצי (!) לפני שהעסקה פורסמה ברבים.
כעבור יומיים, ב-1 בפברואר, באותו יום שבו החליפו אינטל ומובילאיי הסכמי חשאיות ובלעדיות בנוגע לעסקה המוצעת, התבצעו רכישות של מניות מובילאיי. ב-27 בפברואר גברה תאוות הבצע, עם התקרבות מועד העסקה, ואחיו של שאול התחזה לקלף (לא הייתה לו סמכות ביצוע בחשבון) כדי להעביר ב-2 במארס הוראות לרכישת אופציית "קול" על מובילאיי שנמצאה אז מחוץ לכסף. ב-8 במארס, כאשר אינטל ומובילאיי התקרבו להסכם, רוג'ר שאול מכר חלק ממניות מובילאיי והשקיע מיד את התקבולים באופציות "קול" מסוכנות עוד יותר, כשנותרו עוד שני ימי מסחר עד הכרזת העסקה. מהתיאור הזה עולה בבירור ששאול ידע, שלב אחרי שלב, על המו"מ עם אינטל, והוא ידע על כך משעשוע ואבירם.
6. רוג'ר שאול העיד בחקירתו שהוא "איש של אמצעים צנועים", שחי בצניעות, ממשכורת למשכורת. ותראו מה תאוות הבצע עושה: הוא השקיע כ-95% מנכסיו במובילאיי ובהמשך השקיע 63% מהונו הנזיל כדי להשקיע באופציות מסוכנות כביכול ומחוץ לכסף של מובילאיי. כלומר, הוא ידע בוודאות שהוא הולך להרוויח, הוא ידע בוודאות על העסקה.
וראו זה פלא: רוג'ר שאול לא קנה, מכר או סחר בשום ני"ע לפני שהוא רכש את המניות ואת האופציות של מובילאיי. הוא ממש לא הבין מה זה אופציית "קול" ולא את אסטרטגיית המסחר שהוא הוציא לפועל. אחיו, ג'יימס שאול, ידידם של שעשוע ואבירם, העביר לו הוראות מפורטות לרכישת ניירות הערך. למרות "מחאות" נציגי החברה שהוא מבצע פעולות לא הגיוניות כביכול, הוא הדגיש בפניהם: "תעשו מה שאני אומר לכם, למרות שזה לא נראה הגיוני". כולם הבינו אחרי כמה ימים עד כמה זה הגיוני. מידע הפנים היה יקר מפז: בתוך שישה שבועות גרפו השניים תשואה של 488% על השקעה של 189,500 דולר, כלומר רווח של 925 אלף דולר.
7. התביעה נגד שאול אינה היחידה. תביעות נוספות הוגשו נגד פרופ' אריאל דרבסי, בכיר באוניברסיטה העברית, וד"ר אמיר ולדמן, לשעבר בכיר בחברת סינרון הישראלית ומי שעשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית. דרבסי הגיע להסדר ושילם 850 אלף דולר. התביעה נגד ולדמן עדיין עומדת, ולפיה המקרה שלו חמור עוד יותר: ולדמן סחר באופציות "קול"של מובילאיי לאורך כל זמן התגבשות העסקה, כשהוא מנצל מידע פנים וגורף רווח מדהים של כ-4.5 מיליון דולר, תשואה של 1,883% בתוך שישה שבועות בלבד (!).
כתב התביעה נגד ולדמן לא מציין מי בדיוק מסר לו את מידע הפנים אך מדגיש כי הוא חלק מהקהילה המדעית של האוניברסיטה העברית ואת העובדה שחלק גדול מהדירקטורים והמנהלים במובילאיי (11 במספר) הם בוגרים של האוניברסיטה, כל אותם דירקטורים וגם כנראה מנהלים שידעו על העסקה המתגבשת ומהם יצא ככל הנראה מידע הפנים. אחד הדירקטורים, כמעט מיותר לציין, הוא פרופ' שעשוע. מי בדיוק העביר את הטיפ ששווה מיליוני דולרים? האם ולדמן יסגור את הפרשה בתשלום הרווח שנוצר? שאלות טובות. מה שבטוח הוא ששני המייסדים של מובילאיי ויועציהם המשפטיים יעשו הכול כדי לא לקבל גם הם תביעה מרשות ני"ע האמריקאית.
ממובילאיי נמסר: "החברה איננה מגיבה למהלכים של הרשות לניירות ערך האמריקאית".
eli@globes.co.il