דוח המבקר: "הביטוח הלאומי כשל בטיפול בקשישים סיעודיים"

"איכות הטיפול הביתי שניתן לקשישים סיעודיים רבים לקויה, עד כדי הזנחתם" ■ בין הליקויים: תופעה של "גניבת מיליוני שעות" - תשלום לחברות סיעוד שבפועל לא סיפקו שירות

קשיש ומטפל. הפיקוח הרשלני הוא כר פורה להזנחה / צילום אילוסטרציה: שלומי יוסף
קשיש ומטפל. הפיקוח הרשלני הוא כר פורה להזנחה / צילום אילוסטרציה: שלומי יוסף

"הביטוח הלאומי כשל במימוש האחריות שהוטלה עליו לטפל בקשישים סיעודיים השוהים בביתם" - כך קובע דוח מבקר המדינה המפורסם היום (א'). הדוח עוסק בטיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, ונערך - בניגוד לביקורות הרגילות, גם בהליך של שיתוף ציבור ובני משפחה.

הסיוע הסיעודי של ביטוח לאומי ניתן בשנת 2016 לכ-165 אלף קשישים באמצעות גמלת סיעוד. המבקר מדגיש את הצורך להיערך לתהליך הזדקנות האוכלוסייה וקובע: "לאור זאת שבט"ל כשל במימוש האחריות שהוטלה עליו בהסדר הקיים לטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם, על שר הרווחה, בשיתוף השרים הרלוונטיים, לפעול לטיפול בסוגיה זו. במסגרת זו עליו לבחון מהיסוד את ההסדר הקיים לטיפול הסיעודי, שנקבע בעיקרו בחוק הסיעוד, וכן לבחון את הצורך ברפורמה בתחום מתן הטיפול הסיעודי בקהילה - קביעת תכנית שתגדיר את השינוי הנדרש ויישומה בהתאם".

המבקר מציין כי "על ההסדר להעמיד במרכז את הקשיש ואת צרכיו הייחודיים כך שהשירותים שהוא יקבל יותאמו למאפייניו ועליו לכלול תהליכי בקרה ומדידה של איכות השירותים הניתנים. יש להבטיח גם שההשקעות הכספיות הניכרות של המדינה במתן שירותי הסיעוד ימוצו באפקטיביות המרבית. הבחינה האמורה יכולה להיעשות באמצעות 'ועדה לאומית' בהתאם לעמדת משרד הרווחה ושר הרווחה. אין להסתפק ביוזמות הנקודתיות של ביטוח לאוטמי לשיפור השירות לזכאים".

בשנת 2016 מימן ביטוח לאומי בכ-5.8 מיליארד שקל את תחום הסיעוד. כמעט כל מקבלי גמלת הסיעוד מקבלים שירותי סיעוד של טיפול ביתי. את שירותי הטיפול הביתי מספקים 116 חברות סיעוד ומוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) שזכו במכרזים שפרסם ביטוח לאומי. בדצמבר 2015 העסיקו חברות הסיעוד כ-80,000 מטפלות ישראליות ונוסף כ-37,000 מקבלי גמלת סיעוד העסיקו מטפלות זרות. בשנת 2035 מספר מקבלי גמלת הסיעוד צפוי להגיע לכ-361,000, והם יהוו כ-13.7% מכלל האוכלוסייה.

16 מיליון שעות "נעלמו"

הליקויים העיקריים המופנים כלפי הביטוח הלאומי:

1. מערכת בקרת האיכות שהביטוח הלאומי מפעיל כשלה: בקרת האיכות שעושים העובדים הסוציאליים אינה מתבצעת בהיקף הנדרש. לפי נתוני שנת 2015, העובדים הסוציאליים דיווחו כי ביצעו פחות ממחצית ממספר ביקורי הבית שהיה עליהם לקיים בבתי הקשישים הזכאים; גם הבקרה העצמית של חברות הסיעוד אינה מתבצעת בהיקף שקבע הביטוח הלאומי; אין לביטוח הלאומי מידע מלא על ממצאי הבקרה שמבצעים גורמי הבקרה - עובדים סיעודיים, אחיות וחברות הסיעוד - ועל כן הוא אינו יכול להעריך את איכות הטיפול הביתי שניתן לזכאים ולאתר מקרים שבהם ניתן להם טיפול לקוי.

"תמונת המצב שעלתה בביקורת היא עגומה. איכות הטיפול הביתי שניתן לקשישים סיעודיים רבים לקויה, לעתים עד כדי הזנחת הקשישים", מדגיש המבקר. לא זו בלבד שיש בכך פגיעה בזכות הקשיש להזדקן בכבוד בביתו, אלא שהדבר אף עלול להחמיר את מצבו הבריאותי - הפיזי והנפשי. 20% מהמשיבים לסקר בני המשפחה ציינו, כי להערכתם קרוביהם הקשישים הסיעודיים נפגעו במידה כזאת או אחרת מטיפול ביתי לקוי. היו בני משפחה שציינו כי קשישים הוזנחו אף שמטפלת הגיעה לביתם לצורך טיפול ביתי. לפחות מחצית מבני המשפחה שהשיבו לסקר דיווחו, כי הטיפול של מטפלות ישראליות אינו עונה על צורכי הקשיש הסיעודי, או שהוא עונה להם באופן חלקי בלבד".

2. היעדר פיקוח ובקרה על הכשרת המטפלות: הביטוח הלאומי הסתפק בכך שקבע כי חברות הסיעוד יכשירו מקצועית רק 30% מהמטפלות המועסקות אצלן (ישראליות וזרות גם יחד), ולגבי יתר המטפלות - לא הגדיר את ההיקף והתוכן של ההכשרה הנדרשת. בחודשים ינואר-ספטמבר 2016 מעל 50% משעות הטיפול הביתי שקיבלו הקשישים הסיעודיים ברמות התלות הגבוהות, ניתנו על ידי מטפלות שלא קיבלו הכשרה מקצועית. לפי המבקר, הביטוח הלאומי לא פעל לאכיפת חובת ההכשרה בהתאם לחוזה הסיעוד. בכך הפכה למעשה דרישת ההכשרה המינימלית ל"אות מתה".

3. תשלומי יתר וניצול לא יעיל של תקציבי הסיעוד: קיימת תופעה רחבת היקף לפיה הזכאים לא קיבלו את השעות שהם זכאים להן ובפועל הביטוח הלאומי שילם לחברת הסיעוד תמורת שעות אלה, כך שלמעשה מדובר בקבלת תשלום ללא מתן שירות (המכונה "גניבת שעות"). מנתונים שמסר הביטוח הלאומי למשרד המבקר עלה, כי בשנים 2015-2011 היה היקף שעות הטיפול החסרות כ-16 מיליון שעות, ששוויין הכספי הוא כ-680 מיליון שקל - כ-3% מסך שעות הטיפול הביתי שהקשישים הסיעודיים היו זכאים להן באותן שנים.

המבקר אומר: "נמצא כי תופעת 'גניבת שעות' היא תופעה שכיחה. בתהליך שיתוף הציבור ציינו חלק מהמשיבים כמה סיבות עיקריות לכך שבני המשפחה או הקשישים חותמים על יומני עבודה של מטפלות גם במקרים בהם הם כוללים שעות שבהן לא קיבלו טיפול מהמטפלת: מנהג קלוקל של אי-דיוק בשעות; היעדר פיקוח נאות שיכול לצמצם את התופעה או דיווח לא אמין; התחשבות הקשיש הסיעודי במטפלת".

סך דמי הביטוח הסיעודי
 סך דמי הביטוח הסיעודי

המבקר: "בני משפחותינו המה"

בדוח מפורטים ליקויים נוספים: אי היערכות להתמודדות עם הקשיים המשפחתיים הכרוכים בטיפול בקשיש סיעוד, ובעיקר בעיית ימי החופשה של המטפלת הזרה; חסמים ביכולת להשתמש בפעילות במרכזי היום לקשישים, בעיקר משום שאינם פועלים בשעות אחר הצהריים; לא בוצעה בחינה מחודשת של הסדרי חוק הסיעוד לצורך הגמשת ההסדרים "על מנת לשפר את איכות חייהם של הקשיש הסיעודי ובני משפחתו", למרות שעברו 30 שנים אחרי חקיקת חוק הסיעוד; אי היערכות לגידול הצפוי בעתיד במספר מקבלי גמלת הסיעוד בשנים הבאות.

"חוסנה של מדינה אינו מתבטא רק בעוצמתה הביטחונית והכלכלית, אלא גם בדאגה לאזרחיה הוותיקים", מסכם המבקר, "בני משפחותינו המה, יקירינו הזקוקים לנו. אחריות כבדה מוטלת על החברה המחויבת בכבודם של הקשישים, אנו נדרשים להבטיח שבערוב ימיו יחיה כל אדם את שארית חייו בכבוד. ראוי כי הממשלה כולה תגבש מדיניות לאומית שתבטיח את זכותם של הקשישים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי. ובפרט על שר הרווחה, הנושא באחריות המיניסטריאלית למימוש חוק הסיעוד, לגבש רפורמה מקיפה בתחום זה שתאפשר לטפל בכשלים שהועלו בין השאר בדוח זה וכן תאפשר להיערך למילוי צורכי העתיד, ובכלל זה: להציע פתרונות להקלת ההתמודדות של בני המשפחה עם הטיפול בקשישים סיעודיים ולהפחתת שחיקתם; לבחון מה הם הצרכים של זכאי גמלת הסיעוד הנוגעים למצבם הסיעודי ובהתאם לכך להציע שירותים והסדרים נוספים שיאפשרו למלא צרכים אלה תוך הרחבת חופש הבחירה של מקבלי הגמלה באופן שהשירותים וההסדרים יתאימו במידה רבה יותר לצרכים האישיים של הקשיש; כן עליו לבחון מהיסוד בשיתוף השרים הרלוונטיים את ההסדר הקיים לטיפול בקשישים הסיעודיים, בפרט לאור הצורך בגיבוש תכנית אופרטיבית לגידול במספר מקבלי גמלת הסיעוד בקהילה".

שר העבודה והרווחה: "האוצר מתמהמה בהוצאת מכרז כוח אדם"

שר העבודה והרווחה חיים כץ בתגובה לדוח המבקר: "בתחילת שנת 2016 נודע לי שקיימות תקלות בטיפול בקשישים סיעודיים בביתם על ידי חברות הסיעוד ולכן החלטתי להוציא לדרך מכרז חדש לבחירת ספקי כוח אדם, ולצערי על אף שחלפו חודשים רבים מאז העלאת דרישתי בפני האוצר - המכרז טרם יצא לדרך. האוצר היה שותף לדעתי שאפשר לשפר את איכות השירות הניתן על ידי חברות הסיעוד ואף לחסוך למעלה מ-200 מיליון שקל למדינה, סכום שהובטח לי שיוחזר לרווחת האזרחים הוותיקים אשר באמצעותו בכוונתי לממן תוכנית להפגת בדידותם תוך יצירת מערך ביקורים יומיים בביתם של אזרחים ותיקים מגילאי 86. למרות הסכמתו, האוצר התעקש שהמכרז יעשה על ידו ובשל התנהלותו האיטית, המכרז שאמור לפתור חלק נכבד מהליקויים שנתגלו בדוח מתעכב. אני קורא לאוצר לא להתמהמה עוד ולהוציא את המכרז לדרך כבר השבוע.

"החלטתי להקים ועדה שתגבש המלצות קונקרטיות על ארגון מחדש של כל המערך המטפל במשרד באזרחים ותיקים בכלל ובקשישים סיעודיים בפרט, והכלים והמשאבים שיש להעמיד כדי שהקשישים הסיעודיים השוהים בביתם יקבלו טיפול מכובד ואיכותי על ידי כל הגורמים המעורבים בנושא, במשרד ומחוצה לו".

מאיגוד נותני שירותי הסיעוד נמסר: "הדוח עושה עוול גדול לעובדים מעולים שרואים בעבודתם שליחות, ולחברות ועמותות הסיעוד, שמקיימות את כל המוטל עליהן, מפוקחות באופן הדוק על ידי הביטוח הלאומי ופועלות לפי הנחיותיו. עם זאת, דוח המבקר בהחלט חשוב ומצביע על נקודות לשיפור וייעול. העובדים הסוציאליים של חברות הסיעוד מבצעים כמיליון ביקורי בקרה בשנה, שמטרתם בין היתר לבדוק כי ניתנות מלוא שעות הטיפול להם זכאים הקשישים. במידה ומתגלה מקרה חריג - הוא מטופל בחומרה.

"בזכות חוק הסיעוד מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם בשירות לקשישים סיעודיים, ועל כך יש להתגאות. על רקע העלייה המתמדת בתוחלת החיים ומגמת התבגרות האוכלוסייה, אנו קוראים למקבלי ההחלטות להשקיע מחשבה כיצד גורמים לכניסת מטפלים ומטפלות ישראלים נוספים לתחום חשוב זה".

יו"ר שדולת הגמלאים וחבר ועדת הרווחה, ח"כ איציק שמולי, התייחס לדוח בדיון בוועדה לביקורת המדינה ואמר: "הדוח הזה מתאר מסכת של התעללות וייסורים שעוברים הקשישים הסיעודיים כל יום. המערכת מתישה אותם, המחדלים שלה הורגים אותם, והממשלות לא נוקפות אצבע. מול גנבת השעות חייבת להיפתח חקירה פלילית, את מבחני התלות המשפילים והמיותרים חייבים היו לבטל מזמן ,והכי חשוב להעביר כבר במושב הקרוב את הצעת החוק שלי לביטוח סיעוד ממלכתי, שיקל את הנטל הכלכלי שפשוט מפרק משפחות".