גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל בוחן את טכנולוגיית המטבעות הדיגיטליים

עד 2019 אחד מכל 5 בנקים מרכזיים בעולם יעבוד עם טכנולוגיית מאגרי המידע שעליה מבוסס הביטקוין ■ בנקים גדולים באירופה וביפן ישיקו מטבעות דיגיטליים כבר בשנתיים הקרובות ■ ביטקוין - איך משקיעים במטבע הוירטואלי

מתקן לכריית  ביטקוין בסין / צילום: בלומברג
מתקן לכריית ביטקוין בסין / צילום: בלומברג

"יושבים לידי שני הולנדים, כך שאני יכול לומר שביטקוין הוא סוג של צבעוני (טוליפ)" - כך אמר לפני כשבוע סגן נשיא הבנק המרכזי האירופי (ECB), ויטור קונסטנסיו, במסיבת עיתונאים שנערכה במטה ה-ECB בפרנקפורט.

לאחר שהשווה את המטבע הדיגיטלי הנפוץ בעולם לפקעות הצבעוני, שהמסחר בהן הצמיח את הבועה הכלכלית הראשונה בהיסטוריה, בהולנד של תחילת המאה ה-17, הוסיף קונסטנסיו: "הביטקוין הוא אמצעי ספקולטיבי עבור מי שרוצים להמר על משהו שיכול לעלות ולרדת 40% או 50% בתוך ימים ספורים, אבל בהחלט אינו כסף, ואנחנו בוודאי לא רואים בו איום על הבנקים המרכזיים, או על המדיניות המוניטרית".

מחירו של הביטקוין, המטבע הדיגיטלי הראשון מבין יותר מ-1,000 מטבעות דיגיטליים הנסחרים כיום בעולם, ירד בחודש האחרון בכ-9%. הבוקר הוא נסחר בסביבות 4,343 דולר (כ-15,345 שקל) לביטקוין, אחרי שבתחילת ספטמבר הוא כבר הגיע לרמת שיא של 4,950 דולר. מחיר הביטקוין, שהמשיך להיות תנודתי ברבעון השלישי של 2017, השלים בשלושת החודשים האחרונים עלייה של כ-77%, לפי נתוני אתר coindesk.com. ב-12 החודשים שחלפו מתחילת אוקטובר 2016 זינק מחיר הביטקוין ביותר מ-600%.

 ביטקוין

בין אם הביטקוין הוא בועה פיננסית ובין אם לאו, מתברר שרוב הבנקים המרכזיים בעולם כבר בוחנים כיום שימושים שונים במטבעות דיגיטליים. כפי שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר, מדוח של מחקר בינלאומי מקיף, שפרסמה באחרונה אוניברסיטת קיימברידג' הבריטית, עולה כי 82% מהבנקים המרכזיים בעולם בוחנים הנפקת מטבע דיגיטלי. נוסף על כך, אחד מכל חמישה בנקים מרכזיים מעריך, כי כבר בשנה-שנתיים הקרובות הוא יתחיל להשתמש בטכנולוגיות של מאגרי נתונים מבוזרים (DLT - Distributed Ledger Technologies). הנפוצה מבין הטכנולוגיות האלה היא בלוקצ'יין (ראו בהרחבה במסגרת), שעליה מתבססים, בין השאר, מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין.

"תהליכי הבחינה בשלב מקדמי"

במחקר נבדקו, בין השאר, 25 בנקים מרכזיים בעולם. בתשובה לפניית "גלובס", נמסר מבנק ישראל בסוף השבוע האחרון, כי הוא אינו נמנה עם הבנקים שהשתתפו במחקר של קיימברידג'.

עוד נמסר מבנק ישראל במענה לפנייתנו, כי "במסגרת תפקידיו השונים (הפיקוח על הבנקים, הממונה על מערכות התשלומים ועוד) בנק ישראל בוחן בשנה האחרונה את טכנולוגיות הבלוקצ'יין ומאגרי המידע המבוזרים בהקשר של תהליכים שונים, שיוכלו לשמש את המערכת הפיננסית.

תהליכי הבחינה השונים נמצאים בשלב מקדמי, ולא ניתן להעריך מתי ובאיזה אופן יבשילו לכדי שימוש מעשי.

"בנוסף, הפיקוח על הבנקים מעודד חדשנות טכנולוגית במערכת הבנקאית, ובמסגרת זו מאפשר לתאגידים הבנקאיים לבצע בדיקת היתכנות (POC) ליוזמות שונות המבוססות על מאגרי מידע מבוזרים, ובכללן בלוקצ'יין, וזאת ליישומים שאינם מטבע וירטואלי או דיגיטלי. כמו כן, הפיקוח על הבנקים עוקב אחר התפתחות הרגולציה הבינלאומית בתחום, ובהתאם להתפתחויות יבחן לאורך זמן את הצורך לגבש מסגרת עקרונות לניהול סיכונים בשימוש בטכנולוגיה זו".

על השאלה האם בנק ישראל בוחן אפשרות להנפיק בעתיד מטבע דיגיטלי, נמסרה התשובה: "בנק ישראל עוקב בעניין אחר התקדמות המחקר ואחר ההתלבטויות של כמה בנקים מרכזיים בסוגיית המטבעות הווירטואליים בכלל, ובסוגיית הנפקת מטבע וירטואלי על-ידי הבנק המרכזי, בפרט. כידוע, למעט פיילוטים בכמה מדינות באמריקה הלטינית, אף בנק מרכזי עדיין לא הודיע על תוכנית סדורה להנפקת מטבע כזה, ובשלב זה, הנושא אינו על סדר היום של בנק ישראל מבחינה מעשית".

הבנק המרכזי של יפן תומך בג'יי קוין

בשל האיום על מעמדם הבכיר בזירה הפיננסית, הבנקים היו בין הראשונים בעולם שהתחילו לבחון את השימוש ב-DLT, לצורך ביצוע פעולות בנקאיות באופן מהיר ומאובטח יותר. בבנקים רבים בעולם מדברים כיום, בין השאר, על אפשרות לפתח בלוקצ'יין פרטי וסגור, המותנה בהרשאות, להבדיל מהבלוקצ'יין הציבורי והפתוח, שעליו מבוסס, למשל, הביטקוין.

לפני כחודש דיווחו סוכנויות הידיעות כי שישה בנקים גדולים, בהם קרדיט סוויס, ברקליס ו-HSBC, חברו יחד כדי להנפיק מטבע וירטואלי ב-2018. המטבע, המכונה USC (Utility Settlement Coin), פותח בבנק UBS השווייצרי כאמצעי להגברת היעילות בשווקים הפיננסיים.

בשבוע שעבר דיווח "הפייננשל טיימס" הבריטי כי קבוצת בנקים יפניים, ובראשם מיזוהו פייננשל גרופ וג'פן פוסטבנק, קיבלה את תמיכתו של הבנק המרכזי של יפן בהשקת הג'יי קוין (J Coin) - מטבע דיגיטלי המאפשר תשלום עבור מוצרים והעברת כספים באמצעות הסמארטפון. ההשקה, שאמורה להתבצע לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020, עשויה, לדברי הבנקים, לסייע בגמילת היפנים מתלותם בכסף מזומן, שבו מתבצעות כיום כ-70% מכלל העסקאות במדינה.

ואולם, לא רק במגזר הפיננסי מתעניינים ב-DLT ובבלוקצ'יין, אלא גם במגוון רחב של תעשיות - החל בתעשיות המזון, האנרגיה והתרופות ועד לתעשיות האלקטרוניקה, הרכב והתעופה. האפשרות לחתום על כל מוצר בעולם בחותמת ייחודית, שתירשם על רשת מידע מבוזרת ומוצפנת, עשויה לסייע לחברות לפתור בעיות שונות, כמו למשל זיופים או פגמים באיכות בשרשרת האספקה של מוצרים.

הבנקים מעדיפים בלוקצ'יין "פרטי"

במחקר שערכו ד"ר גאריק היילמן ומישל רוש מבית הספר לעסקים בקיימברידג', נבדקו 44 חברות הפעילות בתחום ה-DLT ב-13 מדינות בעולם, לצד 57 מוסדות ציבוריים, ובהם 25 בנקים מרכזיים, ב-19 מדינות, שהשיבו על שאלוני החוקרים.

בסך הכול אספו החוקרים נתונים רלוונטיים על יותר מ-200 ארגונים פרטיים וציבוריים ב-49 מדינות, המעורבים כיום במחקר ופיתוח או בפעילות עסקית הקשורים ב-DLT.

בתשובה לפניית "גלובס", מסרו החוקרים כי הם אינם רשאים לחשוף רשימה מלאה של הגופים או המדינות שנסקרו במחקר, מפאת שמירה על חסיון המשתתפים. עם זאת, הם ציינו כי אחת מהחברות היזמיות שאישרו לחשוף את העובדה שהשתתפו במחקר היא Coin Sciences - חברה שמנוהלת על-ידי יזמים ישראלים, ובהם ד"ר גדעון גרינספן, המפתחת את פלטפורמת מולטיצ'יין (MultiChain).

כמה מהממצאים המעניינים במחקר מתגלים בחלקו הנוגע למגזר הציבורי. ב-77% מהמדינות שנסקרו במחקר מדווח על פעילות משמעותית של DLT במוסדות ציבוריים, ובהם בנקים מרכזיים, סוכנויות ממשלתיות, גופי רגולציה וכדומה.

על פי המחקר, 63% מהבנקים המרכזיים במדינות שנבדקו כבר מעורבים כיום בשלבים של הוכחת היתכנות או הרצות ניסוי של יישומים ב-DLT בכלל, ובטכנולוגיית הבלוקצ'יין בפרט. לעומתם, המוסדות הציבוריים שאינם בנקים, שנבדקו במחקר, נמצאו מעורבים בטכנולוגיות אלה בשלבים מתקדמים יותר מאשר הבנקים.

החוקרים מציינים, כי ייתכן שהגישה השמרנית יחסית של הבנקים המרכזיים בנוגע למעורבות בטכנולוגיות אלה נובעת מההבנה שלהם את מגבלות הטכנולוגיה, ומספקנותם באשר למידת ההתאמה שלה לצורכיהם, למרות ההתעניינות העולמית הגוברת והולכת בבלוקצ'יין.

עוד עולה מהמחקר, כי 57% מהבנקים המרכזיים עורכים כיום ניסויים ברשת האת'ריום (Ethereum) - פלטפורמה מבוססת בלוקצ'יין, המאפשרת יצירה ושימוש ב"חוזים חכמים". בפלטפורמה זו הונפק האת'ר, שהוא כיום המטבע המבוזר השני בשימושו בעולם אחרי הביטקוין.

בנוגע למעורבותם של הבנקים המרכזיים בתחום הבלוקצ'יין, המחקר בדק כמה שאלות נוספות. מהתשובות שנאספו על-ידי החוקרים, עולה כי 21% מהבנקים המרכזיים סבורים כי יתחילו להשתמש בטכנולוגיה זו כבר בשנה-שנתיים הקרובות; 5% השיבו כי השימוש יתחיל בתוך שנתיים עד חמש שנים; 11% בתוך חמש עד עשר שנים; ו-47% השיבו כי הם עדיין אינם יכולים לצפות את מועד תחילת השימוש.

על השאלה איזה שימוש מייעדים הבנקים המרכזיים לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, 82% השיבו כי הייעוד יהיה הנפקת מטבע דיגיטלי; 55% מייעדים לטכנולוגיה שימוש בתשלומים; 36% ציינו שהטכנולוגיה תשמש למילוי דרישות רגולטוריות; ו-18% מהבנקים המרכזיים השיבו שישתמשו בבלוקצ'יין לצורך ניהול זהויות.

החוקרים גם שאלו את הבנקים המרכזיים עם איזה סוג של טכנלוגיית בלוקצ'יין הם עובדים כיום. 63% מהבנקים המרכזיים השיבו כי הם עובדים עם בלוקצ'יין פרטי וסגור, הדורש הרשאות לצורך קריאת הנתונים הרשומים בו (permissioned ledgers).

לעומת זאת, 38% השיבו כי הם עובדים עם טכנולוגיית האת'ריום, המאפשרת שימוש ב"חוזים חכמים", בגרסה "הסגורה" שלה, המותנית בהרשאות, ועוד 38% עובדים עם הגרסה הציבורית "החופשית" של את'ריום. רק 13% מהבנקים המרכזיים השיבו כי הם עובדים כיום עם ביטקוין.

איך מיוצר הביטקוין? מדריך מקוצר

בלוקצ'יין (Blockchain) הוא סוג של ספר חשבונות מבוזר (Distributed Ledger), הבנוי משרשרת של "בלוקים" של נתונים, המקושרים זה לזה באופן מוצפן ומכילים בתוכם נתונים של טרנזקציות (העברות כספים). הבלוקצ'יין נמצא על מספר רב של מחשבים שמסתנכרנים זה עם זה, ללא גורם מרכזי שמפקח עליו או מנהל את פעילותו. את הגורם המנהל מחליפים אותם בלוקים מוצפנים של מידע, הנוצרים באמצעות שיתוף מבוסס רשת תקשורת מסוג "עמית לעמית" (P2P).

היישום הראשון והמוכר ביותר בבלוקצ'יין הוא הביטקוין, שנחשף לעולם בינואר 2009. ביטקוין, ועוד יותר מ-1,000 סוגי מטבעות דיגיטליים מבוזרים שקיימים כיום (המונח המקובל בעולם הוא Cryptocurrency - "מטבע מוצפן"), הם התוצר של יחסי הגומלין שבין רישומי העברות הכספים לבין הפקת המטבע בתהליך שמכונה "כרייה".

האמצעי לשמירת הביטקוין נקרא "ארנק". כדי להעביר ביטקוין מארנק דיגיטלי אחד לאחר, שולח בעל הארנק הוראה מוצפנת, חתומה דיגיטלית. ההוראה משודרת לכל בעלי המטבע ברשת, ומתנהל רישום שנגיש לכל אחד מהם. ברישום מתועדות כל ההעברות של המטבע מיום כינונו ועד לאותו רגע.

הרישום מחולק ל"בלוקים". בכל בלוק מופיע מספר מסוים של רישומי העברות כספים החל מסיום חישוב הבלוק הקודם. אם מחברים את כל הבלוקים, מקבלים רישום רציף של כל העברות הכספים שאי פעם נעשו במטבע. התיעוד מונע את האפשרות "לזייף" מטבעות, משום שכל העברה של כסף שאין לו תיעוד קודם במערכת העולמית, נפסלת.

במקרה של ביטקוין, תהליך יצירתו של בלוק נמשך כ-10 דקות, בשל הגדרה שרירותית של קוד התוכנה. זוהי גם הסיבה לכך שנדרשות כ-10 דקות לאשר העברת כספים בביטקוין - כל הארנקים ברשת ממתינים לבניית הבלוק, שיוודא שאכן העברת הכספים מתאימה לבלוק הקודם. הבלוק מוצפן ברמה גבוהה ביותר, כך שקשה מאוד לזייף אותו.

יצרני הבלוקים, המכונים "כורים", למעשה בונים בכל רגע תיעוד של העברות הכספים האחרונות ברשת המטבע. מקור המוטיבציה להמשיך "לכרות" מסביב לשעון - פעולת עיבוד מורכבת, שמצריכה זמן, חשמל וחומרה ייעודית - הוא השכר שמקבלים הכורים על עבודתם באמצעות הקצאה חדשה של המטבע הדיגיטלי, נוסף על עמלות הטרנזקציות.

כשהתחילה כריית הביטקוין, ב-2009, התשלום לכורה עבור עיבוד מוצלח של כל בלוק היה 50 מטבעות. התשלום עבור עיבוד מוצלח של הבלוקים יורד בחצי אחרי כל 210 אלף בלוקים שנוצרים (בערך כל ארבע שנים). ב-2014 הגמול הסתכם ב-25 מטבעות, ב-9 ביולי 2016 הוא ירד ל-12.5 מטבעות, ובעוד כשלוש שנים הוא צפוי לרדת ל-6.25 מטבעות על כל בלוק. זהו תהליך מובנה בקוד הביטקוין, המבטיח הנפקה בקצב קבוע וידוע מראש, ומכיוון שלא יונפקו יותר מ-21 מיליון מטבעות ביטקוין (החלטת מפתח המטבע הבאה לידי ביטוי בקוד ואיננה ניתנת לשינוי), ניתן לדעת מראש שהמטבע האחרון שיונפק יהיה בשנת 2140.

בעוד שביטקוין משתמשת ברשת המבוזרת שלה לצורכי ניהול העברות הכספים, רשת האת'ריום (פלטפורמת בלוקצ'יין נוספת, שבה הונפק האת'ר - המטבע המבוזר השני בשימושו בעולם כיום אחרי הביטקוין) תומכת גם בהפעלה של אפליקציות ושל "חוזים חכמים", שמנוהלים ונאכפים אך ורק על-ידי התוכנה. במערכת זו התשלום המובטח מועבר רק ברגע שהתנאי לביצוע התמלא, בדומה, למשל, למערכות של אתרי מימון המונים, שבהן הכסף מועבר ליזם רק אם הציבור מגיע לסכום היעד שנקבע מראש.

הנתונים העולים מהמחקר

עוד כתבות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

הקנס של אל על הוא רק טריילר: הפחד מהפרטה יעלה לנו הון גם במחיר הטיסות

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock

דיווח: נושאת המטוסים הגדולה ביותר בעולם - בדרך למזה"ת

אחרי האיומים של טראמפ: "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● עדכונים שוטפים 

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי