"עד עכשיו לא היו בצפון משרדים ברמה של הרצליה פיתוח"

ועדות התכנון מאשרות אלפי יחידות דיור במחוז הצפון, אך הקושי האמיתי הוא ביצירת מקומות תעסוקה איכותיים, שיביאו אוכלוסייה שמחפשת איכות חיים מעבר לבית צמוד קרקע. בימים אלה אוכלס הבניין הראשון בפארק ההיי-טק בר-לב, הממוקם בתוך פארק התעשייה בר-לב, כקילומטר מזרחית לצומת אחיהוד ורבע שעה מכרמיאל. את הפארק, שכולל זכויות בנייה לשמונה בניינים בשטח 87 אלף מ"ר, ועד כה נבנה מתוכם בניין אחד, הקים איש העסקים היהודי מרטין מושל, המתגורר בלונדון, שעשה את הונו מהשקעות בתחום הנדל"ן, האינטרנט ובחברות סטארט-אפ כמו אובר וסנאפצ'ט.

"הביורוקרטיה הייתה ארוכה, מספרת יעל לביא, יו"ר פארק ההיי-טק בר-לב. "בשנת 2006 התחלנו להתעניין בקרקע שכוללת 67 דונם, וההליך של הקצאת קרקע לזרים ללא מכרז היה ארוך ונמשך שש שנים. רק בשנת 2012 ניתן האישור להקצאת הקרקע ונחתמו הסכמי הפיתוח, ובשנת 2014 ניתן היתר הבנייה לבניין הראשון. סך ההשקעה בקרקע ובעיקר בפיתוח, ובהקמת הבניין הראשון הסתכם ב-100 מיליון שקל שהועמדו על ידי מרטין מושל ללא מימון בנקאי".

- למה לחברות היי-טק לעזוב את חיפה ויקנעם כדי לבוא לגליל המערבי?

"העלויות נמוכות. זה אזור עדיפות לאומית א', דמי השכירות בפארק הם 45 שקל למ"ר, ודמי הניהול הם בממוצע 13 שקל למ"ר, והארנונה היא זניחה - 4 שקל למ"ר שמשולמת לשלוש רשויות מקומיות שונות - כרמיאל, משגב ומטה אשר. בבניין הראשון, שכולל 12 אלף מ"ר, יש שני שוכרים ששוכרים למעשה 60% מהשטחים, חברת ספירל סולושנס ששוכרת 2,200 מ"ר וחברת העדשות הגרמנית צ'ייס שוכרת שטח דומה.

"עד עכשיו לא הייתה בכלל אופציה בצפון לשכור משרדים שהם ברמה ופסיליטיז כמו בהרצליה פיתוח. זה פשוט לא קיים פה. אם נכנסים לתוך המשרדים, חוץ מהנוף והאוויר הנקי, אפשר לטעות ולחשוב שנמצאים במשרדים במגדל חדש בתל-אביב. הסיבה שהצלחנו להביא את זה לצפון היא שהפארק הזה הוקם לא רק משיקולים כלכליים, אלא מציונות. בדרך כלל מקימים בצפון בניינים מתוך הנחה שיוכלו לשלם עליהם. אנחנו עשינו את ההפך. הבאנו משהו שעוד לא היה פה".

- ועדיין, עם כל הכבוד לציונות, יש קושי להביא שוכרים.

"הבעיה נמצאת בתמריץ שנותנת הממשלה. אם בבאר שבע למשל, הממשלה נותנת לחברות שבאות לעיר השתתפות של 40% בשכר מהנדסים, מתוך הנחה צודקת שהתמריץ יביא בעתיד עובדים בכירים נוספים ואיתם גם דרישה למגורים וחינוך ברמה גבוהה, בצפון היא משתתפת ב-27% בלבד משכר מהנדסים.

"בצפון ההטבות מצומצמות יותר. השתתפות בשכר עובדי היי-טק לא בכירים, שגם הוא חשוב כדי לעודד תעסוקה איכותית, אין בכלל. זה חשוב כי ידוע שההוצאה העיקרית של חברות היי-טק היא לא הנדל"ן אלא שכר עובדים, על אחת כמה וכמה בפריפריה. המון אנשים בצפון נוסעים יום-יום דרומה כי אין תעסוקה בצפון, חלקם נשברים ועוברים דרומה. את זה אנחנו רוצים לשנות. לייצב את המצב ולייצר הגירה חיובית לצפון".

- כמה זה מציאותי?

"כשרק הגענו, והיינו בהידברות עם משרדי הממשלה, הסתכלו עלינו כאילו אנחנו הוזים. והנה היום משרדי ממשלה כמו משרד הכלכלה מגיעים אלינו לראות את המקום ומשפשפים את העיניים, רוצים לראות שזה ימשיך ויתפתח".

- יש עוד יתרונות לפארק היי-טק בגליל?

"בספטמבר נחנך קו הרכבת מהקריות לכרמיאל שעובר בפתח הכניסה לפארק. למעשה, ברדיוס של חצי שעה נסיעה מהפארק מתגוררים 1.4 מיליון תושבים, הכבישים השתפרו מאוד ובשנת 2018 יורחב כביש 6 צפונה עד לצומת סומך. בעתיד נתחיל לשתף פעולה עם מוסדות אקדמאיים ואוניברסיטאות כמו הטכניון, שמרטין מושל קיבל ממנו לאחרונה תואר ד"ר של כבוד בשל מימון מילגות לסטודנטים. המטרה שלנו היא שהסטודנטים יוכלו לעשות חלקים מהתואר בהתנסות מעשית בחברות שיושבות בפארק".