גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גל קיצוצים נוסף? טבע לא התכוננה ליום שאחרי הקופקסון

לזכותה של טבע ומנהליה בעשור אחרון אפשר לומר דבר אחד: הם הצליחו לסחוט כל טיפה מהקופקסון ■ וגם: האם התזרים השלילי בטבע יחייב עוד פיטורים? פרשנות

1. לזכותה של טבע   ולזכות מנהליה בעשור אחרון אפשר לומר דבר אחד: הם הצליחו לסחוט כל טיפה מהקופקסון, התרופה המקורית של טבע לטרשת נפוצה וההצלחה הגדולה ביותר שלה (למעשה ההצלחה הגדולה ביותר של מוצר יחיד כלשהו במשק הישראלי). עד כדי כך הצליחה טבע עם הקופקסון, עד שהיא התמכרה להצלחה והפכה לקורבן שלה. ההתבססות של טבע על הקופקסון גם הפכה אותה לחברה שאננה, שמנה, לא יעילה ובטוחה בעצמה יתר על המידה.

המספרים הפנומנליים של הקופקסון פרוסים לפניכם בטבלה המצורפת כאן. הרווחיות התפעולית של התרופה (רווח בניכוי עלות מכר, הוצאות שיווק ומכירה והוצאות מו"פ, אך לא בניכוי הוצאות הנהלה וכלליות, פחת והפחתות חד-פעמיות) עמדה בשנים האחרונות על כ-3 מיליארד דולר לפחות, מדי שנה. זה בערך 80% (!) מהכנסות טבע מהקופקסון וקרוב לשני שלישים מהרווחיות התפעולית של טבע כולה. מ-2011 רשמה הקופקסון רווחיות תפעולית מצרפית של כ-20 מיליארד דולר (!), כ-70 מיליארד שקל. אין זה סוד שרווחיות כזאת אופיינית מאוד לתרופות מקור בתקופה שבה הן עדיין נהנות מהגנת הפטנט. כשההגנה פוקעת ונכנסות לתמונה תרופות גנריות, וזה מה שקרה במהלך השבוע שעבר בעניין הקופקסון, שיעורי הרווחיות צפויים לרדת באופן דרמטי. טבע עשתה עבודה מצוינת בכך שהשיגה הגנה ארוכה ככל האפשר על הפטנט של התרופה. היא העבירה את רוב החולים למינון אחר של תרופה, אף היא מוגנת בפטנט, אך החברות המתחרות, בין היתר מיילן, לא ישבו בחיבוק ידיים ותקפו גם אותו. בסופו של דבר, קרה מה שהיה צריך לקרות, הרי אף פטנט על תרופה אתית אינו נמשך לנצח נצחים. דרכם של סיכונים היא להתממש, וטבע לא התכוננה כראוי לסיכון הזה.

טבע גם עשתה עבודה מצוינת בסחיטת הטבות מס מהמדינה על ייצור הקופקסון בישראל ונהנתה מפטור חריג ממס (0%!) במשך עשור שלם. מדובר בהטבת מס מצטברת בהיקף של כ-20 מיליארד שקל על פני עשור - הטבת מס חסרת תקדים לחברה יחידה. אמנם טבע לא הייתה משלמת מס מלא בכל מקרה כחברה יצואנית, והטבת מס מחשבת הרי את ההפרש בין תשלום מס מלא לתשלום מס בפועל, אבל גם בהנחה של תשלום מס חד-ספרתי על רווחי הקופקסון מדובר בחיסכון שנתי לטבע בהיקף של מאות מיליוני דולרים בחוץ.

השורה התחתונה: 21 שנה חלפו מאז חלפו מאז אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשווק את הקופקסון וכעת עידן הבלעדיות של התרופה המקורית הולך ונגמר. אין ספק, התרופה עשתה את שלה: בהכנסות, ברווחיות ובהטבות מס. אין ספק, היא הקפיצה את טבע מדרגה. למרבה הצער, היא גם תרמה את שלה, שלא בטובתה, למצבה העגום הנוכחי של טבע.

2. 20 מיליון דולר, זה סכום מענק החתימה שניתן למנכ"ל החדש קאר שולץ - סכום שהתקבל משום מה בשלוות נפש. הנימוק למענק הזה: קאר הוא "תותח" וכדי שיסכים לבוא לנהל את טבע מישראל, במצבה הקשה, זה המחיר שרצוי וחייבים לשלם. זה המחיר על הבאת שם "גדול" לטבע. אין חולק על כך שלשולץ יש רקורד מכובד כנשיא וכמנכ"ל חברת לונדבק הדנית, ואין ספק שטבע צריכה מנכ"ל עם רקורד בתעשיית התרופות הבינלאומית, אבל איך זה קשור למענק חתימה בסכום של 20 מיליון דולר, כ-70 מיליון שקל?

בעבר, נהגו להצדיק את חבילות האופציות הנדיבות ואת הבונוסים הנדיבים למנהלים בהסבר מאוד פשוט והגיוני: אם המנהל מביא להשבחת החברה ולהשבחת החזקותיהם של בעלי המניות, אין מניעה שגם הוא ירוויח מכך, באמצעות חלוקת אופציות ומניות ובבונוסים תלויי רווחים. בבחינת "הצלחתנו היא גם הצלחתו" ולהיפך. לכן צריך "לתמרץ" אותו להצליח. אם הוא יצליח, אנחנו נרוויח וגם הוא ירוויח. אבל איך אפשר בדיוק להסביר מענק חתימה שמן? המנהל למעשה נחשב מצליח עוד לפני שהצליח, עוד לפני שהגיע לחברה וכינס לישיבה ראשונה את צוות ההנהלה שלה, עוד לפני שקיבל החלטה אחת לטובת טבע והשבחתה. לפני כל אלה כבר שוכבים בחשבון הבנק שלו 20 מיליון דולר ברוטו.

איש לא מבקש ששולץ ירוויח פרוטות, אבל חבילת השכר שלו כוללת, נוסף על מענק החתימה, גם שכר בסיס יפה, בונוסים נאים ומניות חסומות. טבע ללא ספק "המריצה" אותו לבוא. מדוע צריך לתת גם מענק עוד לפני שכף רגלו דרכה במשרדי ההנהלה?

חבילת השכר הזאת מצביעה יותר מכול על אובדן הזהות של טבע (בתקופות הטובות ביותר שלה היא לא העניקה שכר כזה מפוצץ למנהליה), על הלחץ והבלבול שבו היא נתונה ועל כישלונה.

3. מנהליה וחסידיה של טבע מרבים להזכיר את תזרים המזומנים ה"חזק" של החברה כעדות ליכולתה לשרת את חובותיה, העומדים כיום על כ-40 מיליארד דולר. כזכור, טבע צריכה להחזיר בתוך שנה עד שלוש (מינואר 2017) חובות בהיקף של כ-10.5 מיליארד דולר, וזה לא דבר של מה בכך.

ובכן, כדאי גם להפריך את המיתוס הזה של תזרים מזומנים חזק, במיוחד לאור האירועים סביב הקופקסון שאמורים לפגוע בו. כדאי גם לשים לב למה שקורה בטבע מבחינת התזרים בדוחות המחצית הראשונה של 2017, עוד לפני השפעת הפגיעה בקופוקסון.

אז ככה: כשמדברים על התזרים ה"חזק" של טבע, מתכוונים לתזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת, כלומר, לתזרים שהחברה מפיקה מעסקי התרופות שלה. במשך שנים רבות זה היה אכן תזרים מרשים ונקודת חוזק של החברה. עם זאת, אסור להתבלבל: אלה לא המזומנים שנוחתים מדי רבעון או שנה בקופות החברה, אלא התזרים מהפעילות השוטפת, כלומר, לפני תנועות מזומנים אחרות - השקעות ומימון. התזרים הזה במחצית השנה הראשונה של השנה בטבע היה, שימו לב, שלילי - כ-390 מיליון דולר. בסך הכול קופת המזומנים של החברה היא כ-600 מיליון דולר, סכום די פעוט בהתחשב באתגרים שלה.

צריך להבין: לאורך השנים הייתה קופת המזומנים של טבע לא גדולה כל כך, מה שממחיש איך החברה התגלגלה בעקבות הצלחת הקופקסון: אינפלציה של רכישות, חלקן במניות וחלקן במזומן וגיוסי אג"ח (חוב), ורובן לא ממש מוצלחות, גם לפני הרכישה הגרנדיוזית של אקטביס, שהציבה את טבע בפני שאלות קשות על שירות החובות האדירים שלה.

התזרים השלילי מחייב את המנכ"ל החדש שולץ לבצע כמה פעולות מתבקשות: פחות השקעות ופחות הוצאות, שזה אומר התייעלות ועוד התייעלות ועוד התייעלות. לכן צריך לצפות למכירת נכסים נוספת ולגל פיטורים נוסף בטבע.

4. במהלך אפריל 2015 ניסתה טבע להשתלט בצורה עוינת על מיילן, אותה מיילן שתתחיל לשווק גרסה גנרית לקופקסון. במהלך הניסיון הכושל, כשמניית טבע עוד הייתה במרומים, שיגר רוברט קורי מכתב נוקב לארז ויגודמן, לשעבר מנכ"ל טבע. קורי, איש בוטה ויהיר, שטח במכתב ארוך את טענותיו נגד המיזוג בכלל ונגד טבע וויגודמן בפרט. הנה תמצית דבריו: "כפי שאתם יודעים היטב, טבע עומדת בפני הפסד הכנסות משמעותי עם תום תקופת הבלעדיות על הקופקסון, וזה שנים שהיא רושמת ירידה משמעותית וקבועה בביצועים, כאשר היא נהנית מיתרונות הקופקסון. כמו כן, טבע ניהלה אסטרטגיה מזגזגת וידעה שינויים בהנהגתה וחוסר שביעות-רצון מצד בעלי המניות, כמו כן אופק הצמיחה שלה שטוח עד שלילי... ביצועי החסר של טבע יוחסו באופן ישיר לתרבות ה'לא מתפקדת' שלה... 10 שנים של רכישות ואסטרטגיה מזגזגת הותירו את טבע עם הכרה שטחית של נכסים כמו תרופות מקוריות, גנריות, ביוטכנולוגיה וצרכנים. אתם טוענים שאתם רוצים 'להגדיר מחדש את תעשיית הגנריקה', אבל איך אנחנו יכולים להאמין שיש לכם איזשהו חזון ברור לגבי התעשייה בכלל?

"בפגישתנו התייחסנו לקשיים הרבים של טבע בשנים האחרונות, ובהם אישור הגרסה הגנרית הראשונה של מוצר הדגל שלכם, הקופקסון. חילופי הגברי והתסיסה הנמשכים בהנהלת טבע ובמועצת המנהלים שלה והבלבול האסטרטגי שנבע מכך; ביצועיה הגרועים של טבע ביחס לשוק ולתעשייה שלנו; והצורך הגובר שלך למצוא מקורות חדשים לצמיחה עתידית... ארז, אמרת לי בפגישתנו שטבע שונה כעת ושהאתגרים וסוגיות התרבות התאגידית שעמם התמודדתם בעבר הם כעת נחלת העבר. הבטחת לי שמועצת המנהלים וצוות ההנהלה החדשים של טבע הביאו עמם גישה חדשה לאופן שבו טבע עושה עסקים. אך שינוי זה לא השתקף בבירור בגישה שלך לעניין שאתה מגלה במיילן. בהתחשב במעמדך בחברה הייתה לך הזדמנות לקבוע את הטון הנוכחי ולהוכיח לעולם שיש טבע חדשה. במקום זאת בחרת לנקוט ביחס מיילן גישה המוכיחה שטבע הישנה עדיין חיה וקיימת, וזה מעורר תהיות לגבי אמינותה של טבע"

קורי פחות או יותר צדק. גם מניות טבע וגם מניות מיילן   חטפו מכות קשות, אבל אלה של טבע חטפו הרבה יותר. היום טבע שווה כ-15 מיליארד דולר ומיילן קצת יותר מ-20 מיליארד דולר. טבע הציעה בזמנו לרכוש את מיילן לפי שווי של כ-40 מיליארד דולר. היום שתי החברות לא שוות את הסכום הזה, אבל נראה שמיילן מבולבלת (כדברי קורי) הרבה פחות מטבע. 

הסתיימה הבלעדיות של הקופקסון

עוד כתבות

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה