המדינה תעביר 700 מיליון שקל להבראת האוניברסיטה העברית

ההעברה תתבצע על פני 10 שנים ■ בשנה הראשונה תעביר המדינה 85 מיליון שקל ■ האוניברסיטה תידרש להתייעלות אגרסיבית

קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר
קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר

המדינה תקצה לאוניברסיטה העברית 700 מיליון שקל בעשר השנים הקרובות במסגרת תוכנית הבראה והתחייבויות של הנהלת האוניברסיטה העברית לצעדי התייעלות ומימוש נכסים.

הסדר ההבראה שגובש בתום מו"מ שארך מספר חודשים בין המדינה בהובלת הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) ואגף תקציבים לבין הנהלת האוניברסיטה העברית. ההסדר יצא לפועל אם יאושר בשבועות הקרובים על-ידי חברי ות"ת ומוסדות הנהלת האוניברסיטה.

ההסדר נועד לחלץ את האוניברסיטה מהמשבר הפיננסי שאליו נקלעה. היקף הגירעונות של המוסד שנוי במחלוקת אך המדינה התבססה על נתוני בדיקת רואי החשבון של ות"ת לפיה יש למוסד גירעון שוטף בהיקף 160 מיליון שקל לשנה, גירעון צבור של 1.3 מיליארד שקל וחבות אקטוארית שמתקרבת ל-14 מיליארד שקלים.

המשבר הפיננסי הביא להידרדרות מדאיגה באיכות המוסד: על-פי דירוג שנחאי הבינלאומי יצאה האוניברסיטה השנה לראשונה מדירוג 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, לאחר שרק לפני שנים ספורות דורגה במקום ה-52. שקיעת המוסד באה לידי ביטוי גם בדירוגים פנימיים ובראשם מודל המחקר של ות"ת (המתבסס על היקף הפרסומים האיכותניים, זכיות בקרנות מחקר ומספר התלמידים לתארים מתקדמים) איבדה האוניברסיטה את הבכורה לאוניברסיטת תל-אביב.

במסגרת ההסדר, המתפרס על עשר שנים, סוכם כי האוניברסיטה תכסה את מלוא הגירעון הצבור בעיקר בדרך של מימוש נכסים, על-פי תוכנית שתוצג בקרוב. לגבי הגירעון השוטף סוכם כי הוא יכוסה על-ידי המדינה והנהלת האוניברסיטה כשהשתתפות האוניברסיטה תעמוד על 80 מיליון שקל בשנה בממוצע.

סכום זה יושג באמצעות צעדי התייעלות שיכללו צמצום הסגל המנהלי בכ-80 משרות הגברת הגמישות הניהולית של המוסד באופן שניתן יהיה לנייד עובדים מתפקיד לתפקיד. הפחתה של 1% בשכר חברי הסגל האקדמי; שינוי  נוהלי הרכש באופן שיאפשר התייעלות והגדלת התקורות שהאוניברסיטה תגבה מהחוקרים.

בנוסף לדרישת האוצר התחייבה האוניברסיטה לפעול במשך תקופת ההסדר למימוש "יעדים לאומיים" ובהם הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים הערבים והחרדים ומספר הסטודנטים בתחום ההייטק וחיזוק הקשר לתעשייה.

בתחום הממשל התאגידי דרש האוצר לפצל בין תפקידי יו"ר חבר הנאמנים, יו"ר הוועד הפועל ויו"ר הוועד המנהל - שמאוישים כיום על-ידי אותו אדם. בנוסף שונו הליכי המינוי של חברי המנהל באופן שמעביר סמכויות מהיו"ר לידי וועדה בראשות שופט בדימוס.