עיתונאים לבג"ץ: "פגיעה קשה בתנאי פרישתנו מרשות השידור"

העיתונאים - בהם קרן נויבך, צ'יקו מנשה, אמיר בר-שלום ועוד - טוענים כי ספגו "פגיעה קשה ובלתי מידתית", בשל החלטת האוצר לפגוע בתנאי הפרישה של בעלי שכר גבוה ברשות השידור שעברו לתאגיד ■ לפי העתירה, כל אחד מהעותרים נפגע בסכומים בין 130-30 אלף שקל

קרן נויבך / צלם: איל יצהר
קרן נויבך / צלם: איל יצהר

שורה של עיתונאים בכירים ברשות השידור, שעברו לאחר סגירתה לתאגיד השידור "כאן", הגישו לאחרונה עתירה לבג"ץ נגד הממונה על השכר במשרד האוצר, בשל מה שהם מכנים "פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיהם", שנובעת מהחלטת האוצר לקצץ בפיצויים שהועברו להם לאחר סגירתה של רשות השידור.

העתירה כוללת 8  עיתונאים ועובדים לשעבר ברשות השידור, ובין המוכרים שבהם נמנים קרן נויבך, צ'יקו מנשה, אסתי פרז ואמיר בר-שלום.

כפי שכבר פורסם בעבר ב"גלובס", באוצר החליטו בשלב מסוים כי עובדים בכירים ברשות השידור, שנהנו משכר בה משכר גבוה (20 אלף שקל ומעלה) ונקלטו גם בתאגיד החדש, יקבלו פיצויים מופחתים לעומת מה שסכום במקור. זאת, בטענה כי אין היגיון בכך שעובדים שנהנו משכר גבוה ברשות השידור, וימשיכו להיות מועסקים על-ידי המדינה גם בתאגיד, יזכו בנוסף גם לפיצויים גבוהים מהמדינה. בעקבות חילופי מכתבים בין אגודת העיתונאים בירושלים לבין האוצר שונו חלק מהחלטות הממונה על השכר, אך בסופו של דבר אותה קבוצה בת 8 חברים החליטה לעתור לבג"ץ בעניין.

בעתירה נטעו כי החלטתו של הממונה על השכר נעשתה ללא שימוע לעותרים, "ובחלק הארי של המקרים ללא ידיעתם וללא הודעה פורמלית מסודרת". גם כעת, כך נכתב, "הם נאלצים להיות ניזונים משמועות וחלקי ידיעות".

עוד מוזכר כי עמיתיהם של העיתונאים שפרשו מבלי שנקלטו בתאגיד, זכו לפרוש בתנאי הפרישה המקוריים, ובכך "נפגעה זכותם של העותרים לשוויון".

"ההחלטה שלה נוגע ההליך היא החלטה בעלת מאפיינים רטרואקטיביים אסורים, שאינה מנומקת, המשנה את כללי המשחק ברגע האחרון ממש", נכתב בעתירה. "ההבחנה בין עובדים אחרים של הרשות שפרשו במרוצת השנתיים האחרונות, ולא קשרו את גורלם המקצועי בשידור הציבורי אלא עברו לכל תקשורת אחר (או למקום עבודה אחר) - לבין העותרים, אינה מוצדקת, ויש בה כדי לפגוע גם בשידור הציבורי... היא עלולה לסמן לעובדים טובים, מוכשרים ומיומנים כי עדיף להם למצוא את ביתם המקצועי מחוץ לשידור הציבורי דווקא".

העתירה מפרטת לגבי כל אחד מהעובדים את תפקידו ברשות, את תפקידו בתאגיד ואת גובה הפגיעה הכספית המוערכת שספג בשל ההחלטה שקיבלו במשרד האוצר. כך, למשל, מי שנפגע בסכום הגבוה ביותר הוא העיתונאי גיא קוטב, כיום עורך יומן הערב של רשת ב', שלפי העתירה סכום הפיצויים שהוחסר ממנו עומד על כ-138 אלף שקל. קרן נויבך, מגישת התוכנית "סדר יום" ברשת ב', נפגעה בכ-120 אלף שקל; מגישת יומן הצהריים, אסתי פרז, נפגעה על-פי ההערכה בכ-70 אלף שקל; צ'יקו מנשה, המשנה למנהל חטיבת החדשות, בכ-50 אלף שקל; ואמיר בר-שלום, מגיש "שבע אקטואלי", בכ-30 אלף שקל.

בעתירה מוזכר עוד כי לא רק שהעובדים איבדו חלק מכספי הפיצויים שהיו אמורים לקבל, עם המעבר לתאגיד חלקם נפגעו משמעותית בשכרם. אמיר בר-שלום, כך נטען, ספג פגיעה של עשרות אחוזים בשכרו, ושכרו של גיא קוטב נפגע בכמעט 60% עם המעבר לתאגיד. עובדים אחרים דנו על שכרם בתאגיד, כשעל הפרק עומדים גם סכומי הפיצויים שהם אמורים לקבל עם פרישתם, ונאמר להם כי בשל גובהם הצפוי של הפיצויים לא ניתן להעניק להם את רמות השכר שהם מבקשים.

העתירה הוגשה לבג"ץ לפני כחודשיים. העותרים מיוצגים באמצעות ארגון העיתונאים של ההסתדרות ובידי עורכי הדין מורן סבוראי, אמיר בשה וגלעד זבידה. בראשית החודש הגיש הממונה על השכר את תגובתו לעתירה, ובימים הקרובים אמורים העותרים להגיש את תגובתם המעודכנת.