ירון גינדי/תמר מצפי
"אירוע של ברבור שחור", כך הגדיר שלשום (ב') בכיר לשעבר ברשות המסים את הכנסות השיא של המדינה ממבצע המס המופחת על דיבידנדים שהסתיים בחודש שעבר. במסגרת המבצע, הציעה רשות המסים מס מופחת של 25% (לעומת המס המלא של 33%) לבעלי חברות ארנק ובעלי עניין בחברות אחרות על כספים שמשכו מהחברה במהלך השנים האחרונות. ברשות המסים העריכו כי המבצע יניב לקופת המדינה מיליארד שקל לכל היותר. "כולנו הופתענו", אמרה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כשהתברר שההכנסות מהמבצע לקופת המדינה מתקרבות ל-12 מיליארד שקל. אבל מי שהיה לו מושג על ההיקף האדיר של תכנוני המס בחברות הארנק וביתר החברות לא התרגש מהנתונים.
"המספרים לא הפתיעו אותנו", אומר נשיא לשכת יועצי המס בישראל, ירון גינדי, "ידענו את ממדי התופעה של משיכות והלוואות של בעלי השליטה שלא הוטל עליהם מס עד לתיקון החקיקה האחרון. הבנו שהחגיגה נגמרה".
- ברשות המסים ביססו את תחזית השגויה על מבצע גבייה קודם שהניב רק 2 מיליארד שקל.
זה נכון שב-2012 רשות המסים הציעה הפחתת מס הרבה יותר גדולה של 12%, אבל גבתה רק 2 מיליארד שקל. למה? כי כל עוד לא סגרו את הפרצה של ההלוואות ולאנשים לא הייתה סיבה לשלם. הם אמרו לנו 'למה שנשלם 12% אם אני יכול לא לשלם כלום?'".
את התופעה שעליה מדבר גינדי אפשר לתאר בדוגמה הבאה. אדם שיש לו הכנסה גבוהה והמס השולי המוטל עליו גבוה מ-50%, מקים חברה לצורך הפחתת חבות המס ומקבל את הכנסתו באמצעותה. החברה משלמת מס חברות (בגובה 24%) על רווחיה. אם בעל החברה ירצה להשתמש בכסף לצרכיו האישיים, הוא ימשוך את הרווחים מהחברה כדיבידנד וישלם עליהם מס נוסף של 30%. אבל עד לאחרונה הייתה לבעל החברה אפשרות נוספת: להוציא כסף מהחברה מבלי לשלם עליו מס כלל על-ידי סיווג המשיכה כהלוואה או כמשיכת בעלים.
"לאורך השנים, מעטים מבעלי השליטה משכו כסף ביתר מהחברות שלהם וסיווגו אותו כמשיכות בעלים והלוואות מעבר לשכר שלהם", מספר גינדי ומוסיף כי "הפרקטיקה הייתה שבעלי שליטה בחברות התגלגלו עם ההלוואות האלה. ברגע שהשינוי הזה נכנס לתוקף, לא נותרה ברירה בידי בעלי השליטה אלא לחלק דיבידנד בכדי לסגור משיכות והלוואות בעלים שהם משכו שנים אחורה מבלי ששילמו עליהם מס בעבר. אנשים שמשכו כל חודש כמה אלפי שקלים, צברו עם השנים חובות במיליונים לחברה ונדרשו פתאום לשלם רבע מהסכום הזה כמס".
- למה תמכתם במהלך הזה? מה היה האינטרס שלכם?
ללקוחות שלי היה מאוד כיף להמשיך ולמשוך כספים בלי לשלם על זה מס, אבל זה לא נכון לכלכלת ישראל ואין כאן צדק מיסויי. מבחינתנו, יועצי המס, תמיד היינו בדיסוננס בגלל שהלקוחות שלנו חייבים כסף כי הם לא משלמים מס דיבידנד. החקיקה החדשה מיישרת קו. לי זה לא הוסיף לי שקל לפרנסה, אבל זה עשה לי סדר אצל הלקוחות. רשות המסים אולי בודקת רק 2% מהתיקים, אבל פתאום היא יכולה להגיע גם ללקוח שלך ולדרוש ממנו תשלום מס שהוא לא יכול לעמוד בו. זו חקיקה שעושה פעם ראשונה סדר, זו חקיקה צודקת ומאוזנת - בניגוד למהלכי חקיקה בעבר שהיו דרקוניים מדי".
- אם החוק טוב ואין לכם אינטרס, אז למה התעקשתם על ההנחה?
"כי ברגע שאתה בא וקובע מחדש את כללי המשחק ומותח קו, צריך לתת לבעלי החברות גם סולם לרדת ממנו - וזה לא שהם קיבלו הטבה חריגה. הם שילמו 25% מס, שזה מה שמשלם בעל מניות רגיל שמממש נניח את תיק המניות שלו בבורסה".
באוצר טוענים שכל המהלך הזה לא יכניס בסופו של דבר עוד כסף לקופת המדינה, אלא רק מקדים תשלומי מס עתידיים שבעלי החברות היו אמורים לשלם. רק שבזכות המבצע הזה הם קיבלו מהמדינה מתנה בצורת הנחה של 8%.
"לא כל השכל נמצא אצל הפקידים. החוק הזה יצליח להגדיל את גביית המסים גם אחורה וגם קדימה. מה שאנשים, כולל באוצר, לא מבינים זה שאם החקיקה הנוכחית לא הייתה יוצאת אל הפועל לא היינו רואים לעולם את אותם עשרה מיליארד שקל נוספים, כי זה כסף שבעלי השליטה כבר ניצלו אותו לצרכים שוטפים, לרכישת דירות, לנסיעות לחו"ל, או דברים אחרים. זאת הסיבה שרבים כל-כך נזקקו לקחת הלוואות כדי לשלם את המס.
"אבל הטעות לא נעצרת כאן כי גם בעתיד ההכנסות ממיסוי דיבידנדים לא ירדו, אלא דווקא יעלו. כי בעתיד כל שקל שבעלי השליטה בחברות יימשכו מהחברה, הם ישלמו עליו מס בזמן אמת. אם ניקח, למשל, אדם שמוציא בחודש 25 אלף שקל. אז עד לתיקון החקיקה נניח שאותו אדם נהג למשוך בכל חודש מהחברה שלו משכורת של 15 אלף שקל ועוד עשרת אלפים שקל שאותם הוא סיווג כהלוואה או כמשיכת בעלים. מעכשיו אותו אדם ישלם מס מלא על כל ה-25 אלף שקל שהוא מושך מהחברה. החוק החדש לא מאפשר לקחת הלוואות ליותר משנה (שלאחר שנת לקיחת ההלוואה), ואי-אפשר יותר למחזר את ההלוואה. לכן נראה בשנים הקרובות גידול בגבייה".
אחת מטענות הביקורת באוצר נגד רשות המסים נוגעת להישענות הרבה שלה על הלשכות המקצועיות - לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס. השפעתן של הלשכות על הרשות גדלה מאוד לאחר שאלה הצליחו לסכל את הניסיון של הרשות להעביר חקיקה בנושא חברות הארנק.
"ההצעה המקורית של רשות המסים הייתה דרקונית והתנגדנו לה", אומר גינדי, "רשות המסים רצתה, בין היתר, שתהיה לה סמכות להורות על חלוקת דיבידנד ולקבוע בעצם כמה מס ישולם - כאילו אנחנו חיים כאן באיזו מדינה קומוניסטית. הוכחתי ללפיד (יאיר לפיד, שר האוצר לשעבר, ע.ב) שהחקיקה שהוצעה הייתה דרקונית, ולשמחתי הוא ירד מזה. הפעם ניהלנו מו"מ של חצי שנה עם הרשות. החקיקה הייתה מאוזנת, והנה אנחנו קוצרים את הפירות".
- באוצר טוענים שיש לכם יותר מדי השפעה על חברי הכנסת.
"אין כאן שום עניין של כוח פוליטי. נבחרי הציבור פשוט רוצים להיות קשובים לציבור ונעזרים בידע המקצועי שלנו. ועדת הכספים יודעת שהעמדה שלנו מאוזנת ורואה גם את האינטרס הממלכתי וגם את האינטרס של הציבור".