מבצע אשר: כמה שווים המנהלים במשק בלי הטבות המס?

מנהלים שמייצרים ערך ראויים לתגמול הולם, רק שלא תמיד מספרים לנו כמה מתוך הערך הזה נוצר בזכות נדיבותנו

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

שת"פ מסוג חדש. גבייה יצירתית. תראו מה שטיפה יצירתיות וקצת חשיבה מחוץ לקופסה יכולים לעשות במלחמה בהון השחור. אפילו ברשות המסים לא האמינו ביכולות שלהם, ורשמו 1 מיליארד שקל במשבצת "תוספת הכנסה" ליד מבצע המס המופחת על הדיבידנדים (שפקידי המס הצליחו לדחוף במחטף לתוך חוק התקציב בדיוני ועדת הכספים, ממש מתחת לאף של נערי אגף התקציבים באוצר).

אף אחד לא ציפה לגשם של 17.5 מיליארדים (בשנה רגילה נגבים כ-4.5 מיליארד שקל ממיסוי דיבידנדים). "אני פשוט בשוק", אמר בתחילת השבוע מספר 2 לשעבר ברשות המסים, אחרי שביקש שנחזור שוב ושוב על המספרים. "המספרים גדלים ומשתנים לנו מול העיניים מדי יום", אמרו אתמול באגף התקציבים. במשך שנים השתמשו באוצר וברשות המסים בביטוי "העמקת הגבייה" כסוג של פתרון קסם לסגירת בורות בתקציב. הביטוי הזה כבר הפך לקלישאה חבוטה באוזני העיתונאים, לבדיחה. לזכותו של מנהל רשות המסים משה אשר ייאמר שאצלו הגבייה באמת העמיקה - העמיקה יותר מדי, אם תשאלו באגף התקציבים. אשר, שאמור לפרוש במארס הקרוב, עשה את זה בדרך של עבודה קשה, אפורה ויסודית, שעליה לא קיבל את מלוא הקרדיט. אבל המהלך שייזכר מתקופת כהונתו הוא הדיל עם לשכות יועצי המס, עורכי הדין ורואי החשבון על מס הדיבידנד המופחת. הדיל הזה, עם כל הבעייתיות שלו מבחינת ניהול תקין ותכנון תקציבי רב-שנתי, ממחיש את גודל הפוטנציאל של שיתוף פעולה בין רשות ממלכתית מרובעת ואפורה לבין השוק הפרטי והכנסת - יגיד המבקר המדינה מה שיגיד.

מס או ערך מוסף. ואחרי המחמאות לרשות המסים ולעומד בראשה, אי-אפשר לעבור לסדר היום על דוח מבקר המדינה בעניין אייפקס. הדוח מגלה שמנהלי הרשות העניקו לקרנות ההון הזרות פטורים ממס במיליארדים בלי שהייתה להם הסמכה מפורשת בחוק לעשות זאת. קרנות ההון הזרות הגיעו לכאן כדי לעשות סיבוב ולהמשיך הלאה. הן לא תרמו דבר למשק ולא ייצרו משרות. כל הערך הלך לכיסי המשקיעים והמנהלים. לא לחינם תיאר פוליטיקאי גרמני בכיר את הקרנות ב-2005 בתואר "ארבה". אבל כל זה לא השפיע על הסגידה לזהבית כהן, מנהלת פעילות אייפקס ושותפה בקרן העולמית. גם מנהלי טבע נהנו במשך שנים ממעמד של כוכבי על, למרות שטבע לא הייתה טבע ללא הקופקסון וללא הפטור המוחלט ממס שקיבלה מהמדינה, פטור שחסך לה תשלומים בהיקף של עד 12 מיליארד שקל בין השנים 2006-2011. רשות המסים, בשם משלמי המסים, תרמה תרומה גדולה למעמד, ליוקרה ולבונוסים שקיבלו אותם מנהלים, כביכול בזכות גאונותם העסקית. את העובדות האלה צריך לזכור בוויכוח שעדיין מתנהל כאן על הגבלת שכר הבכירים. מנהלים שמייצרים ערך ראויים לתגמול הולם, רק שלא תמיד מספרים לנו כמה מתוך הערך הזה נוצר בזכות נדיבותנו.

המחלה של מערכת הביטחון. בזמן שראש הממשלה והתקשורת דוהרים קדימה אל החוק הצרפתי, כמעט שכחנו את אבריאל בר-יוסף, שהיה אמור לעמוד בראש המל"ל, ושותפו שי ברוש, לשעבר מפקד הקומנדו הימי. שניהם ניסו לפי החשד לגזור קופונים על השקעות המדינה בתחום הגז הטבעי. אסור שהעיסוק בנתניהו ישכיח את הפרשיות המשניות שנחשפות על הדרך. ברוש ובר-יוסף נתפסו בעיני הדרג המקצועי במשרדי התשתיות והאוצר כטיפוסים קצת מוזרים, לא-רציניים. העובדה ששניים כאלה, שגדלו וצמחו בתוך חיקה החם של המערכת, הסתבכו בפרשיות מפוקפקות מעידה שמדובר רק בסימפטום. רק השבוע צצו שמות חדשים ופרשיות חדשות של אישים וגופים הקשורים לחברות ביטחוניות ולממסד הביטחוני. מתגבר החשש שמדובר רק בעוד טפח ובעוד הצצה למחלת שחיתות שפשתה במערכת הביטחונית. החשש שהמחלה הזו תמשיך להתפשט ללא טיפול, רק מתגבר לנוכח האיש שמופקד היום על המערכת, מטעם הממשלה והציבור.

amiram-b@globes.co.il