רוברט פוגלסונג, מנכ”ל תע”א–צפון אמריקה. נותר חלל מנהיגותי / צילום: Katarina Stoltz, רויטרס
מנכ"ל תע"א-צפון אמריקה, הגנרל (בדימוס) רוברט פוגלסונג, סיים בסוף השבוע את תפקידו ו"ניקה את שולחנו" במטה החברה שברחוב נורת' מור, ארלינגטון, וירג'יניה. לכאורה, אירוע מנהלי רגיל. למעשה, פרישת פוגלסונג הופכת את השלוחה האמריקאית של התעשייה הביטחונית הגדולה בישראל לספינה ללא קברניט.
בעיתוי מקרי לחלוטין, עזב הגנרל את תע"א-צפון אמריקה, חברה בת של תע"א, בדיוק ביום שבו נחשפה הסיבה שבגללה מנוע יוסי וייס, המנכ"ל של החברה האם, מלהגיע לארה"ב. וייס לא ביקר במשרד בווירג'יניה כבר יותר מחמש שנים: החלטה שהתקבלה בממשל ברק אובמה ומיושמת גם בממשל טראמפ, למנוע מתן אשרה לוייס, למנכ"ל לשעבר יצחק ניסן, וכנראה לשני בכירים נוספים בחברה (לא ידוע אם בהווה או בעבר). זאת משום קשרי העבודה שנרקמו בין תע"א למדען אמריקאי שהורשע ב"ניסיון לריגול" ב-2011, יותר משלוש שנים לאחר שסיים לעבוד בחברה, ומרצה עתה עונש מאסר של 13 שנה.
בתע"א-צפון אמריקה לא נמצא מחליף מיידי לפוגלסונג, אף שהפסקת עבודתו הייתה צפויה. בניגוד לשנים קודמות, שבהן הייתה נוכחות ישראלית חזקה במטה של החברה הבת, "כל העסק נשאר ריק אחרי פרישת הגנרל", כדברי מקור המודע למתרחש שם. "איך ממשיכים כשווייס אינו יכול להגיע לאמריקה? האם תע"א משאירה זאת לטיפול המנכ"ל הבא (וייס אמור לצאת לגימלאות ביוני 2018)?"
היום נמסר מתע"א: "אכן לאחר עשר שנות פעילות עם התעשייה האווירית פורש המנכ"ל פוגלסונג מתפקידו והחברה פועלת למינוי מחליף בהקדם. החברה גם פועלת נמרצות להתאמת פעילותה בארה"ב לשינויים במבנה כספי הסיוע האמריקאיים, כולל החלטות שקיבלה על שינויים במבנה הפעילות ועל התאמת כוח-האדם למבנה החדש. כפי שכבר הודגש בעבר, עסקי התעשייה האווירית בארה"ב מתנהלים כסדרם, תוך שמנכ"ל התעשייה האווירית נפגש עם כל מי שצריך ומתי שצריך ללא כל בעיה".
בכל זאת, מדובר בעיתוי בעייתי מבחינת תע"א. כל התעשיות הביטחוניות הישראליות יצטרכו להתמודד עם השינויים בתנאי הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל בשנים הבאות, שיפגעו ברכישות צה"ל בישראל, אבל עמדת הפתיחה של תע"א עשויה להיות נמוכה יותר.
בעוד שסכום הסיוע השנתי מארה"ב יעלה מ-3.1 מיליארד ל-3.8 מיליארד דולר בשנה מ-2018, ההמרות לשקלים של כרבע מהסיוע, כפי שהיה מקובל עד עתה - שקלים שמשרד הביטחון הפנה ליצרנים בישראל - ילכו ויתכווצו בהדרגה עד שייעלמו כליל ב-2028, על פי מזכר ההבנות החדש שמסדיר את הסיוע האמריקאי לישראל לעשר השנים הבאות. לשיתופי פעולה עתידיים עם חברות אמריקאיות תהיה חשיבות קריטית. הכנסות ממיזמים משותפים יצטרכו לכסות על אובדן הכנסות משקלים מומרים של הסיוע.
היו"ר הנכנס של תע"א, הראל לוקר, עדיין אינו בן בית ביקום העסקי של החברה. עקומת הלמידה שלו תהיה תלולה יותר. המנכ"ל הבא של תע"א-צפון אמריקה, גם אם יבוא מהדרג המקצועי של החברה האם, לא יוכל להיות אצן בשנתו הראשונה בווירג'יניה. בכירים לשעבר בתע"א מציינים שהעובדה שהמנכ"ל הנוכחי אינו יכול להגיע לאחד משוקי היעד המרכזיים של החברה פוגעת בעסקיה.
הבעיה הזאת עלתה לכותרות כבר אשתקד, כאשר התעוררו שאלות לגבי הנסיעות התכופות לארה"ב של היו"ר הקודם של תע"א, רפי מאור. על פי כתבה ב"כלכליסט" מינואר 2016, טען אז מאור, כי נסיעותיו היו הכרחיות מפני שהטיפול בשוק האמריקאי "הוטל על כתפיו". נראה שזה היה רמז לא דק לאי-יכולתו של וייס לטוס לארה"ב.
וייס אמר לאחרונה ל"גלובס" כי "בגדול, המכירות השנתיות (של תע"א בארה"ב) הן בממוצע בין 800 מיליון ל-900 מיליון דולר בשנה" בשנים האחרונות. באמצע העשור הקודם הגיעו המכירות השנתיות של תע"א שם לכ-1.5 מיליארד דולר.
לדברי וייס, בעיית האשרה אינה פוגעת בביצועי תע"א באמריקה. "היום לא הכרחי לגלת נוכחות פיזית", הוא אמר. "הטכנולוגיה מאפשרת לך לתפקד גם מלוד".
עם זאת, בכירי תע"א לשעבר שעמם שוחחתי תמימי דעים שהעדרו של המנכ"ל מהשוק האמריקאי הוא אבן-ריחיים על צוואר החברה. אחד מהם הגדיר את מפעל תע"א סטארק בקולומבוס, מיסיסיפי, "פיל לבן". המפעל הזה היה הבייבי של היו"ר לשעבר יאיר שמיר, שהיה אמור להיות מקור רווח גדול כאתר ייצור של תת-מערכות במיזמים משותפים עם חברות אמריקאיות. "כואב הלב לראות מפעל מצוחצח ומתוחכם שנמצא במצב של פעילות חסר", אמר אחד המקורות.
כאשר סטארק, חברה בת נפרדת של תע"א, חנכה את מתקן הייצור בקולומבוס ב-2009, אמר שמיר: "הקמנו את סטארק כדי לקדם את הטכנולוגיות, המוצרים והמערכות של תע"א במטרה לחזק את ביטחונה של ארה"ב. המטרה שהצבנו לסטארק היא להפוך את עצמה לתעשייה ביטחונית אירו-חללית מובילה בדרום ארה"ב, שתביא תועלת ללקוחותיה, לקהילה שבה היא נמצאת, לבעליה ולעובדיה". החזון הזה לא הוגשם במלואו.
מקור אחר ציין כי האשמה אינה מונחת על כתפיו של וייס אלא על אלה שמינו אותו למנכ"ל בזמן שידעו - או היו צריכים לדעת - שלא יוכל להגיע לארה"ב.
"לא שוכחים ולא סולחים"
כפי שנחשף באתר "גלובס" בסוף השבוע, הסתבכות תע"א עם המדען שהורשע ב"ניסיון לריגול", סטוארט דייוויד נוזט, עולה לתע"א ולבכיריה ביוקר. מראיונות שקיים "גלובס" עם מקורות בארה"ב ובישראל עולה שהעסקת המדען כ"יועץ טכני" במשך קצת יותר מ-9 שנים - בין נובמבר 1998 לינואר 2008 - היא שגרמה לכך שוייס וניסן וכנראה שני בכירים נוספים מסורבי אשרה כבר יותר מחמש שנים.
על פי הערכות, וייס וניסן סומנו בגלל קשריהם עם פעילות החלל והטילים של תע"א. המידע שהזרים נוזט לחברה עסק בעיקר בלוויינים ובעניינים חלליים אחרים (אם כי גם במערכות התרעה מוקדמת) ומעצם טבעו הוא נותב לחטיבה הרלוונטית בתע"א - חטיבת טילים וחלל. וייס כיהן כמנהל החטיבה מאפריל 2006 עד יולי 2012, המועד שבו מונה למנכ"ל. ניסן כיהן כמנהל חטיבת טילים וחלל בין 2002 ל-2006. כל אותן שנים זרמו החומרים של נוזט לחטיבה זו, עובדה שאולי הדליקה אור אדום אצל האמריקאים.
"הממסד הביטחוני באמריקה הוא כמו פיל; לא שוכח ולא סולח", אמר לי לוביסט ותיק בוושינגטון, שבקי ביחסי ישראל-ארה"ב, בתגובה על החשיפה. "הממסד הזה עבר טראומה קשה ב-1985 כאשר המרגל היהודי (ג'ונתן פולארד - ר"ד) תקע לו סכין בגב ואחר כך סובב אותו בתוך הפצע. אתם (הישראלים) מוסיפים לשלם את המחיר, ושהחיבוקים של כל נשיא מכהן, מי שלא יהיה, לא יטעו אתכם".
נדגיש, כתב האישום נגד המדען לא טען שממשלת ישראל, תע"א או גורם מטעמן עברו על החוק האמריקאי. למעשה, מכתב האישום נגד המדען ברור שמדובר במבצע עוקץ של אף.בי.איי., שהשתמש בישראל כפיתוי למדען, ולישראל אין כל חלק בפרשה. פעיל בקהילה הפרו-ישראלית בארה"ב טוען כי מניעת האשרות מבכירי תע"א מעלה ניחוח של guilt by association, כלומר הטחת האשמות על סמך קשר אסוציאטיבי, או במקרה של תע"א, הטלת עונש על סמך קשר אסוציאטיבי.
עורך דין ישראלי, המתמחה בענייני הגירה, אמר ל"גלובס" שהמחלקה הקונסולרית בשגרירות בתל אביב (וכנראה גם בשגרירויות אחרות) ערוכה לאתר פונים עם עבר "רגיש". פניות של קצינים בכירים בצה"ל, בשירות פעיל ובמילואים, בכירים בתעשיות הביטחוניות, אנשי המוסד ושב"כ וכו' לקבלת אשרה מופנות למחלקה מיוחדת בסטייט דיפרטמנט בוושינגטון, שמסתייעת בתשומות מ-FBI, CIA וגופים ממשלתיים אחרים, במאמץ למנוע אי-נעימויות דיפלומטיות וכנראה גם ללקט מידע מודיעיני. בדיעבד, אומרים שניים מבכירי תע"א לשעבר, שהכירו את המדען, כי תמיד התרשמו שנוזט הוא אדם "הזוי" והיה "חדשות רעות כבר מהיום הראשון".
יצחק ניסן: "שמעתי רסיסי רכילות"
ל"גלובס" נודע ששגרירות ישראל בוושינגטון החלה לנסות לעזור לוייס כבר לפני כמה שנים, כאשר התברר לו ששערי ארה"ב סגורים בפניו. הבעיה הועלתה באופן בלתי פורמלי לפני כמה מחוקקים או עוזרי מחוקקים, אך דבר לא יצא מזה, נכון לעכשיו. במרוצת השנים נשכרו כמה משרדים של עורכי דין בוושינגטון, בנפרד ממאמצי השגרירות, במאמץ להסיר את רוע הגזירה, אך לפי שעה המצב נותר כשהיה. מאמצים שנעשו מול ממשל טראמפ לא הניבו פרי.
דובר שגרירות ישראל, איתי בר דב, אמר ל"גלובס": "אנחנו לא מתייחסים בתקשורת לקשרינו או למגעינו עם השלטונות האמריקאיים".
דובר במשרד החוץ האמריקאי, נואל קליי, אמר בתשובה לשאלת "גלובס" על קשר אפשרי בין מניעת האשרה מוייס ואחרים לבין פרשת נוזט: "רשומות מידע הנוגע באשרות נחשבות חסויות על פי החוק האמריקאי, ולכן לא נוכל למסור לך את המידע שביקשת".
מנכ"ל תע"א, יוסי וייס, אמר ל"גלובס": "לא אומר שאי-מתן האשרה לא מעצבן, אבל זו רק אנקדוטה. מבחינתי, כל עוד העסקים שלנו עם חברות אמריקאיות מצליחים ומביאים תועלת לשתי המדינות, כל עוד הפעילות של תע"א בארה"ב נתפסת כטובה לישראל ולאמריקה - דייני". לדבריו, הוא בקושי זוכר את נוזט ואינו מאמין שיכול להיות קשר בין הרשעת המדען למניעת האשרה. "אף אחד לא דיבר איתנו על זה אי-פעם", הוא אומר.
וייס חזר על רוח הדברים שאמר לכתב התעשייה של "גלובס", יובל אזולאי, בראיון ב-13 באוקטובר: "איש לא אמר לי מדוע אינני מקבל אשרה. האמריקאים לא מסרו שום סיבה ואין לי שום דרך למצוא את הסיבה... נראה לי משונה שאחרי שביקרתי בארה"ב 1,000 פעמים ואפילו חייתי שם תקופה מסוימת, פתאום אומרים לי לא לבוא".
אחד המקורבים למנכ"ל אמר שווייס פגש את נוזט "בקושי פעם או פעמיים" וכי וייס לא קיבל את נוזט לעבודה וההיכרות שלו איתו הייתה "שטחית ויבשה". מעולם לא נאמר לתע"א או לגורמים רשמיים בישראל שיש בעיה עם נוזט, צייין המקורב.
המנכ"ל לשעבר יצחק ניסן אמר ל"גלובס": "אני לא מודע לכך, אם יש לי או אין לי אשרה לארה"ב". לדבריו, אחרי שפרש מתע"א ב-2012, הוא ניגש לשגרירות ארה"ב בתל אביב לחדש את האשרה, אך הוא היה שקוע ביוזמה חדשה, הקמת מטאור אירוספייס, העוסקת בפיתוח מערכות בלתי מאוישות, ולא טרח לבדוק מה עלה בגורל פנייתו. "לא ידוע לי שמנעו ממני ויזה ולא ניסיתי להגיע לארה"ב, כי אנו עובדים בשווקים אחרים", הוא אמר. "אין לי קשרים עם האמריקאים כרגע. אני שקוע לגמרי בפיתוח מל"ט חדש".
ניסן מציין כי שמע "רסיסי רכילות" והתרשם ש"ליוסי ואולי לעוד כמה אנשים יש בעיות עם ויזה לאמריקה". הוא מציין כי בביקור במשרד תע"א-צפון אמריקה בווירג'יניה, בערך בשנת 2000, הוא פגש באקראי את נוזט והתרשם ש"האיש הזוי לחלוטין". לדבריו, הוא הבין שהצוות המקומי שכר את שירותי המדען והודיע למשרד בווירג'יניה לסיים את העסקתו. לימים התברר לו שמישהו בישראל חידש את העסקתו של המדען.
ואולי ההרחקה היא בגלל תחרות?
בראיונות עם גורמים בוושינגטון ובישראל מצטייר כמעט קונצנזוס: וייס, ניסן וכנראה כמה נוספים משלמים את מחיר העסקת נוזט בתע"א. אך צריך להדגיש את המילה "כמעט". שני בכירים בחברה, אחד בהווה ואחד בעבר, טוענים שהפרשה אינה קשורה בהכרח לשלילת האשרות. לטענתם, ייתכן שתע"א ומנהליה נפלו קורבן לקמפיין של תעשיות ביטחוניות בארה"ב, שלא ראו בעין יפה את פעילותה בתחומים שונים, למשל הסבת ייעוד מטוסים, וביקשו להקשות על תפקודה בארה"ב.
"אין לי אינדיקציה שפרשת נוזט קשורה לוויזות", אמר אחד הבכירים. "אני יכול לומר לך שמתחרים אמריקאיים נלחמו בתע"א באמצעים מכוערים מאוד. האמריקאים יודעים להיות נחמדים מאוד, אבל כשצריך, הם יודעים להיות מאוד לא נחמדים".
רוב המרואיינים מצביעים על הקשר בין נוזט לתע"א כמקור הצרות של מסורבי האשרה. הם מבטלים טענות על התנכלות דווקא לתע"א. מה עם אלביט? רפאל? תעש? שואל אחד מהם. אחר ציין שרק לפני כשבועיים הגיעה לתערוכת הנשק הענקית AUSA בוושינגטון משלחת גדולה של חטיבת היבשה של תע"א, בראשות גדי שמני, לשעבר נספח צה"ל בוושינגטון, כדי לקדם מכירות בארה"ב. "איש לא הציב מכשולים בדרכה", ציין המקור.