יפן מאותתת לצעירים: בואו להשקיע בשוק המניות

הן קובעי המדיניות והן המגזר הפרטי מנסים כל מה שאפשר כדי לשכנע את הצעירים לחסוך פחות ולהסתכן יותר • ניהול תיקים – יתרונות וחסרונות

בורסות אסיה סין יפן / צילום: רויטרס
בורסות אסיה סין יפן / צילום: רויטרס

במשרד בטוקיו, עם ערסלים ושולחן פינג-פונג, מהנדסים מתמודדים עם אתגר שטובי המוחות ביפן לא הצליחו להתגבר עליו בדור האחרון: איך לגרום לצעירים היפנים שחוסכים על פרוטה להשקיע במניות. ל-Money Design יש יישום סמארטפון, תיאו, שמיועד לקרוץ לבני הדור הזהיר של המשקיעים שרגיל לחיות בתנאי דפלציה. אם הוא יוכל להגדיל את התיאבון של החוסכים היפנים למניות בהקלקה או העברת אצבע, הוא יוכל להצליח במה שרבים בטוקיו מעריכים כמשימה בלתי אפשרית.

אפילו הגאות האחרונה במדד המניות ניקיי 225, שעומד בשיא של 21 שנים אחרי 16 ימי עליות רצופים, לא עוררה התלהבות גדולה. מבחינת רוב היפנים, הטראומה של תחילת שנות ה-90 שבהן בועת המניות והנדל"ן פקעה, ומדד ניקיי קרס ביותר מ-60% בשלוש שנים, הייתה מספיקה כדי להרחיק אותם ממניות.

מצבה של יפן הוא תזכורת לכמה קשה, אפילו בשוק עולה, לבנות את תרבות ההשקעות שהאמריקאים רגילים אליה. רק 10% ממשקי הבית ביפן מחזיקים מניות, מול 36% בארה"ב, לפי הבנק המרכזי היפני.

אפילו סין מתלהבת מהשקעות פרטיות קטנות, קמעונאיות בעגת המקצוע, מהר יותר מאשר יפן, על אף שהיא ענייה ממנה בהרבה על בסיס הכנסה לנפש. מספר המשקיעים הקטנים בסין עם חשבונות למסחר במניות מהווה קצת פחות מ-10% מהאוכלוסייה, והוא עלה ב-17 מיליון איש בשנה האחרונה, לפי חברת הפיקדון והסליקה של ניירות ערך בסין.

לקובעי המדיניות ביפן, השקעה במניות איננה רק בחירה אישית. הבאת יבול חדש של משקיעים נוטלי סיכונים לשוק, הם אומרים, יכולה לעודד עוד יזמים שנוטלים סיכונים ליצור את סוג החברות שמניע את הכלכלה האמריקאית.

כסף שיזרום למניות עשוי "לתרום בסופו של דבר לצמיחה כלכלית", אמר דובר של סוכנות השירותים הפיננסיים. "אנחנו מקווים שבאמצעות השקעות מגוונות לטווח ארוך, אנשים יוכלו להתחלק בהצלחת שוק ניירות הערך".

יותר ממחצית ההון של משקי הבית ביפן יושבת בפיקדונות בנקאיים או במזומן מתחת למזרנים, לפי הבנק המרכזי, בהשוואה ל-14% בלבד בארה"ב.

בסקר של 10,000 שכירים בגילאי 20-60 שערך בשנה שעברה מכון פידליטי, יותר מ-60% מהיפנים השתמשו במילים כמו "סיכון", "פחד" ו"הימור" כשהם התייחסו להשקעות. מבין בני ה-30 ומשהו, פחות מאחד משמונה אמרו שהם משקיעים בצורה פעילה לגיל הפרישה שלהם.

המאמצים למשוך דם חדש נכשלו בעבר. הממשלה יצרה לפני כמה שנים פטור ממס לחשבונות של ברוקרים קטנים, בתקווה לעודד אנשים לטבול את קצות האצבעות בשוק המניות. לא רבים עשו את זה, ונתוני הממשלה מראים שמחצית החשבונות שנפתחו אינם פעילים.

החודש החלה הממשלה לקבל בקשות לתוכנית חדשה שתתחיל בשנה הבאה בבתי ברוקרים גדולים. דוברים רשמיים אומרים שהם ייעלו את התהליך והנמיכו את סף ההשקעה השנתי ל-400,000 ין בשנה (3,500 דולר) מ-1.2 מיליון ין. במקביל, הוארכו הטבות המס.

היישום תיאו של Money Design מציג השקעה תחילית קטנה של כ-100 דולר בחודש, עם יועץ רובוטי שבוחר תיקי מודל בהתבסס על ציפיות האינפלציה של המשקיע והתיאבון שלו לסיכונים. העמלות הנגבות מהנכסים בשנה מגיעות ל-1%.

העסק קטן וצנוע: מההתחלה בפברואר 2016, תיאו משך 18,386 חשבונות מסחר ונכסים בסך 106 מיליון דולר בניהול, נכון לסוף ספטמבר 2017. כמחצית מהלקוחות הם בשנות ה-20 וה-30 לחייהם.

בתי ברוקרים גדולים יותר כמו נומורה סקיוריטיז השיקו גם את יועצי רובו ושירותים ידידותיים בסמארטפונים, כמו Goal Base של נומורה.