נתניהו וכחלון / צילום: אמיל סלמן-"הארץ"
1. בתחילת השבוע הציג לממשלה יואל נווה, הכלכלן הראשי באוצר, כמה נתונים מאקרו-כלכליים במסגרת עדכון תוכנית התקציב הרב-שנתית ל-2019 עד 2021. אחד הנתונים, ששר האוצר משה כחלון הבליט אחר כך בתקשורת, הוא הצמיחה שחלחלה לחלשים. נווה הציג את הנתונים הבאים על שינויים ממוצעים בשנים 2007-2015: גידול של 2.3% בממוצע בהכנסות נטו למשק בית, בעיקר לאור ההשתלבות ההולכת וגוברת בשוק העבודה. כמו כן, הגידול בהכנסה נטו באוכלוסיות החלשות (עשירונים 1-5) צמח בממוצע ב-3.3%, בשל הצמיחה, ההשתלבות בשוק העבודה, העלאת חלק מהקצבאות ושכר המינימום. במקביל, חל גידול בצריכה בעשירונים 1-5 של 2.8% בממוצע, כמובן לאור הגידול בהכנסה הפנויה. המגמה הזאת מתחזקת מאוד בשנים האחרונות ואחוזי הצמיחה בהכנסה הפנויה ובצריכה גבוהים מהממוצע הכללי (ראו טבלה). אלו ללא ספק נתונים יפים, שמסתדרים היטב עם הניתוח שעשיתי כאן בחודש האחרון לנתוני הביטוח הלאומי, שמצביע בבירור על תזוזה יפה בשכר החציוני והממוצע במשק. תזכורת: השכר הממוצע במשק עלה בין 2011 ל-2015 בכ-10% נומינלית, והשכר החציוני, הרלוונטי יותר, עלה באותה תקופה בכ-15%. האם המסקנה של כחלון שהצמיחה מחלחלת לחלשים נכונה? או, אם נחזור לאמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, האם התקשורת מייצרת פה "תעשייה של דכדוך" (לפחות מהבחינה הכלכלית), ולא משקפת את מצבה הכלכלי הטוב יחסית של ישראל ושל אזרחיה?
2. המסקנה של נווה פורסמה כבר בפברואר השנה, במסגרת הסקירות השבועיות של האוצר, אבל היא לא זכתה לביטוי, אולי משום שהנטייה של התקשורת (כולל כותב הטור שאתם קוראים כרגע) היא להתרכז בדברים השליליים. המסקנה של האוצר הייתה אז שקצב הגידול בהכנסה נטו של משקי הבית בחמשת העשירונים התחתונים היה מהיר פי 1.5 מקצב הגידול בהכנסה של חמשת העשירונים העליונים.
זאת ועוד: הצמיחה המהירה יחסית באה לידי ביטוי בהתרחבות משמעותית של התעסוקה במשק, שבתורה אפשרה שילוב גובר של אוכלוסיות חלשות בשוק העבודה (הבעיה היא המשרות הלא-איכותיות בשכר נמוך).
הכלכלן הראשי הדגיש בסקירתו שהשיפור במצבם של העשירונים התחתונים בישראל בולט במיוחד בהשוואה בינלאומית. ברוב מדינות OECD חלה דווקא הרעה ברמת הכנסתם.
3. מי שמפקפק בנתונים הללו יגיד שזה אינטרס של האוצר להציג אותם, וכשהוא רוצה להעביר מסר שנוח לו הוא גם יודע לשחק עם המספרים. זה נכון, אבל במקרה הזה, הצדק איתו, ויש לכך כמה סיבות, שרובן נובעות מהמדיניות הממשלתית.
מדובר בעיקר בהעלאת שכר המינימום, העלאת חלק מהקצבאות, הנהגת מס הכנסה שלילי (הוחל ביישומו כבר בשנת 2009), זיכוי ממס להורים לפעוטות (שנת 2012), סבסוד למעונות יום וכמובן תוכנית "נטו משפחה", שעדיין לא באה לידי ביטוי בנתונים שהוצגו.
כל הצעדים הללו תמכו במיוחד בשכבות החלשות שהגדילו את ההכנסה הפנויה וממשיכים להגדיל אותה עם הצעדים האחרונים של כחלון. התוצאה של הצעדים הללו לאורך השנים היא שהעשירונים הנמוכים (למעשה זה מגיע עד לעשירון השביעי) לא משלמים כלל מסי הכנסה וחלקם כאמור מקבל גם מענקי עבודה (מס הכנסה שלילי).
4. אולי לא פופולרי לומר זאת (אמירות שגרתיות כמו "לא דואגים לחלשים", "מחלישים את החלשים" ו"משאירים מאחור את החלשים" הן פופולריות יותר כי הן משרתות אינטרסים פוליטיים אחרים), אבל צריך להיות הוגנים, בלי כל קשר להשקפה פוליטית כזו או אחרת: ממשלות הליכוד שיפרו בשנים האחרונות את מצבם של החלשים. המספרים מדברים בעד עצמם - תוספת משמעותית מאוד להכנסה הפנויה, בעיקר בגלל שימוש מגוון בכלי המיסוי - מהורדת המס הישיר ועד הוספת נקודות זיכוי.
5. שתי הערות על השיפור במצב החלשים: הראשונה היא שרמת ההכנסות הפנויה של השכבות החלשות הייתה נמוכה מאוד, ודאי ביחס להשוואות בינלאומיות, ולכן יש עוד כברת דרך לעשות. המשק הישראלי עדיין מייצר משרות באיכות נמוכה מאוד, בעיקר בתעשיית השירותים. ההערה השנייה היא שהדאגה הטבעית לחלשים השאירה מאחור את העשירונים העליונים, אלה שקרויים בטעות עשירונים עליונים והם בעיקר מעמד ביניים. המיסוי עליהם גבוה מדי ורמת ההכנסה הפנויה שלהם לא צמחה בשיעורים גבוהים.
6. הכסף השחור: הנתונים הרשמיים על שיפור בהכנסות ובצריכה, הנתונים על חלחול הצמיחה לשכבות החלשות - כל אלה אינם מביאים בחשבון את כלכלת הצללים של ישראל, הלוא היא הכלכלה השחורה. צריך להבין: חלק מהאנשים שרשומים בסטטיסטיקות הרשמיות כ"עניים" או כבעלי הכנסות נמוכות מאוד שמציבות אותם בעשירונים הנמוכים, הם למעשה שייכים לעשירונים הגבוהים "בזכות" הכנסות שאינן מדווחות ומעולם לא שולמו עליהן מסים. אפשר להגיד זאת כך: לא רק הצמיחה מחלחלת לחלשים, גם הכסף השחור "מחלחל" לחלשים, או לאלה שמוגדרים כך באופן רשמי.
eli@globes.co.il