גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המושחתים הצליחו לחמוק עם הכסף

פרשת סימנס באה אל סופה כשהיא מותירה אחריה חורים שחורים עצומים

דן כהן / צילום: תמר מצפי
דן כהן / צילום: תמר מצפי

1. אחת מפרשות השחיתות הכבדות שידעה הארץ - נקברת היום (ב') קבורת חמור. חלק מהמושחתים תאוותני השוחד העלומים שחמקו מהרשת, או יורשיהם, צוחקים בהנאה: הם שוב הצליחו לחמוק, הפעם זה סופי. הכסף המלוכלך, לפחות 6.5 מיליון אירו, או משהו בסביבות 10 מיליון דולר (התחשיבים של הפרקליטות מתחלפים מדולר לאירו ובחזרה, ומכאן אי הוודאות) יישאר בחשבונותיהם, אי-שם בארץ או בעולם.

2. פרשת השוחד של סימנס הגרמנית החלה לפני כ-15 שנים בחקירה אמריקאית מקיפה של התובע הכללי ורשות ניירות ערך. סימנס הואשמה כמי שניהלה משך שנים רשת עולמית מאורגנת מסודרת ורשומה של תשלומי שוחד לקידום עסקיה. ב-2008, במסגרת החתימה על הסדר טיעון בארה"ב, הודתה סימנס בחלוקת שוחד בהיקף של 1.4 מיליארד דולר, ובעקבות זאת הוטל עליה קנס של 1.6 מיליארד דולר. החברה נתנה סדרת תצהירים ארוכה על פעילותה הפלילית בכל אחת מהארצות שבהן פילסה דרכה בשוחד. במסגרת זו, הצהירה כי בישראל מימנה שוחד בסך 20 מיליון דולר. יצוין: סימנס דיברה על ישראל - ולא ציינה אילו חברות ואילו אישים בישראל.

היום, 9 שנים אחרי הסדר הטיעון האמריקאי, נחתם הסדר טיעון גם בישראל, שבמסגרתו רושמים הפרקליטים יהודית תירוש שמלווה את התיק הזה כמעט עשור, ואבי ארוניס כי סימנס מודה במתן שוחד בגובה 9.5 מיליון דולר. מה שאומר שהפרקליטות מודה שסכום שוחד של 10.5 מיליון דולר - קבור אי-שם, שחיפשו ולא מצאו, או לא חיפשו בכל מקרה ומהיום גם לא מתכוונים לחפש. אגב, הפרקליטות נכנסה לחישובים של שערי דולר-אירו, וטענה כי באותה עת היה יתרון מובהק לאירו על פני הדולר, מה שאכן השתנה עם השנים. בתחשיב כזה גם בפרקליטות מודים שחסרים ברשימת השוחד 6.5 מיליון אירו.

3. בכיסים של כמה מבכירי חברת החשמל התגלו 4-3 מיליון דולר. כמה מנהלים בכירים קיבלו בזמנו, בגין אישורים לגנרטורים של סימנס ועסקאות אחרות בין החברה הישראלית לגרמנית, מנות כבדות של מאות אלפי דולרים, או אירו, כל אחד. הם הועברו לחשבונות בנק בארץ או בעולם, או במזומן בכספות. אליהם מתווסף דן כהן, לוקח השוחד הגדול, שהיה דירקטור בחברת החשמל, פעם שופט ועורך דין, שברח מהארץ, הוסגר ושוחרר מהכלא אחרי פחות ממחצית זמנו, בטענה של מחלה. באופן רשמי, על-פי כתב האישום שהוגש נגדו קיבל כהן שוחד בסך מיליון דולר, אבל ההנחה אומרת שמדובר בהרבה יותר, אפשר 3-4 מיליון דולר ויותר, שלא נחקרו (יש טענה שיתרת הסכומים התקבלה אחרי שכבר לא היה דירקטור בחברת החשמל).

מי אלה ש"זכו" ביתרת האתנן? לא ברור.

4. החקירה בישראל, שהתנהלה על-ידי מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, התחילה במקרה. ב-1993 נפתח משא ומתן בין חברת החשמל לתעשית רוגוזין ישראל לעניין רכישה של קרקע רוגוזין באשדוד בסכום של 18 מיליון דולר. זמן מה אחרי רכש איש העסקים עזרא הראל ז"ל את השליטה ברוגוזין. בשלב כלשהו סוכמה עסקת שוחד בין הראל לדן כהן, אז דירקטור בחברת החשמל. כהן דחף את ההנהלה והדירקטוריון לרכוש הקרקע, שאיכשהו קיבלה מחיר חדש: 62.5 מיליון דולר. בסוף 1995 הודיע מנכ"ל חברת החשמל דאז על סיכום: החברה תרכוש את הקרקע במחיר שנקבע כדי להוות רזרבה קרקעית הכרחית. (אגב, הקרקע הייתה אז ונותרה גם היום - ריקה).

בשלהי 2002 כשהחלו הליכי הפירוק של רוגוזין, ובעיקר אחרי פטירתו של בעל השליטה הראל, נחקרה גם עסקת המקרקעין - התגלה השוחד לכהן ועלו חשדות שהאיש היה מקבל שוחד סדרתי לא רק מרוגוזין אלא גם ממקורות אחרים. במשך שנים לא הצליחו, אפשר שלא ניסו, חוקרי הרשות להיכנס באמת לרישומי חברת החשמל. הם התרכזו בכהן שברח מהארץ (בהיעדר צו עיכוב יציאה מהארץ) אחרי חקירתו השנייה. הוא התגורר בפרו שאין לה הסכמי הסגרה כלכליים עם ישראל ושהה שם כשמונה שנים, עד שהוסגר לישראל בהסדר עם עורכי דינו.

במקביל, עוד מגבלה משמעותית לחקירה אמיתית היה הסכם עד מדינה תמוה שנחתם עם אורן אהרונסון שהיה נציג סימנס באותה עת. מסתבר שההסכם, בגינו קיבל אהרונסון חיסיון, התייחס רק לדן כהן. לא נדרשו ממנו הודאות מלאות על המידע הכולל שיש בידיו בעניינם של מקבלי שוחד אחרים. גורמים משפטיים שונים טענו לאורך שנים שהסכם החסינות היה מאוד בעייתי מלכתחילה, ותמהו על כך שהפרקליטות הגבילה את עצמה במו ידיה. לימים אמרו בפרקליטות שהייתה טעות בניסוח והלקח נלמד. בכל מקרה, במשך שנים שמר אהרונסון את סודות השוחד לעצמו והחקירה נתקעה בהמתנה לשובו של דן כהן. עם זאת, בהסכם שנחתם איתו בעת בקשת ההסגרה לא נכתב תנאי לפיו הוא נדרש לדווח על מלוא המידע שיש בידיו בעניין מקבלי שוחד אחרים. וכל אותו הזמן, בין ההמתנה לכהן והחיסיון לאהרונסון, לא חיפשו את יתרת הסכומים שהוצהרו בתצהיר האמריקאי. אפשר, וזה נאמר בשקט לא פעם, שבגלל מאבקי אגו נמנעה הרשות מלהכניס את גופי החקירה של המשטרה לעניין, במטרה שזו תבצע חקירה גם בחברת החשמל וגם בגופים ממשלתיים שאינם ציבוריים.

5. במשך שנים הייתה ממשלת ישראל לקוחה טובה ונאמנה של סימנס. החברה הגרמנית עבדה כאן, במכרזים או דמויי-מכרזים, גם מול חברות ממשלתיות גדולות שהשקיעו כסף ציבורי ענק ברכישות: חברת החשמל, רשות שדות התעופה ורכבת ישראל (כתבה מפורטת ב"גלובס", 3.5.16). אף על-פי שההערכה הייתה שיש לבדוק אירועים שבהם זכתה סימנס במכרזים גדולים בחברות הממשלתיות האחרות - זה לא קרה. ההנחה הייתה שבגלל שרשות שדות התעופה ורכבת ישראל אינן חברות ציבוריות - לא יכלה הרשות להיכנס ולבדוק, אבל חוקרי המשטרה כן יכלו להיכנס. רק שכאמור לא היה כל שיתוף פעולה בין הרשות לבין המשטרה. בשלב מסוים נטען כי לא היה צורך בשיתוף הפעולה, שכן רשות ניירות ערך קיבלה מפרקליט המדינה הסמכה, במסגרת חקירת חברת החשמל, להרחיב את החקירה בענייני השוחד. הסמכה נוספת קיבלה הרשות ב-2009 להיכנס לחברות לא ציבוריות, כשהחלה לחפש את יתרת הכספים בהתבסס על התצהיר בארצות הברית. בפועל, החקירה מעולם לא יצאה מגבולות חברת החשמל. למה? "סיבות מודיעיניות שונות", אמרו.

6. כך קורה שהפרשה מסתיימת היום כשהיא משאירה אחריה חורים שחורים עצומים. איך קרה שהסכם החיסיון עם נציג סימנס נחתם כפי שנחתם? איך קורה שעד מדינה לא מוסר את מלוא המידע שהתחייב אליו - וממשיך לקבל הגנה על-ידי הפרקליטות? מדוע לא התקיימה חקירה משולבת של המשטרה והרשות? איפה יתרת הכסף? מי עוד קיבל שוחד ואפשר שממשיך לעבוד עד היום ולקבל החלטות כבדות על חשבון הציבור?

עוד כתבות

ניר וברית בן עמרם, בעלי בלונדי גריל צ'יז / צילום: משה ניסים

"רעדתי מפחד": בית הקפה שממציא את עצמו מחדש אחרי שנים סוערות

ברית וניר בן עמרם נאלצו לסגור את העסקים שלהם בקורונה, ותכננו לפתוח בית קפה בצפון ב-8 באוקטובר 2023 ● מאוחר יותר, כשפתחו בירושלים, החלה המלחמה עם איראן: "חיילים צוחקים איתי שפעם הבאה אשלח להם צו 8 מראש" ● ולמרות הכול, הם מצליחים להגשים את החלום שלהם: "אפשר לקנות אלף מאפים טעימים, אבל אנחנו רוצים לעורר באנשים זיכרונות"

גיא נתן / צילום: תומר שלום

בגיל 27 הוא מנהל קרן גידור ויש לו 100 אלף עוקבים: "אנחנו נוביל את התעשייה. הבמה כבר לא שמורה רק למוסדיים"

חמוש בטריקו ושרשרת עם שור מזהב, הפך גיא נתן לגורו של משקיעי ריטייל, עם למעלה מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם, פודקאסט מצליח וקרן גידור ● בראיון לגלובס הוא מספר איך פציעה בצבא שינתה לו את המסלול, מה מנהלי השקעות מסורתיים מפספסים: "כבר אין מנטליות של קח את הכסף וזהו", וממה הוא חושש: "אנשים יאבדו הרבה מאוד כסף וילמדו את השיעור הכי קשה של החיים"

פינוי פצועים משדה הקרב / צילום: דובר צה''ל

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט

מיזם ייחודי של משרד הביטחון מכשיר בשנה האחרונה פצועי צה"ל בתחום הסייבר, במטרה להעניק להם נתיב תעסוקתי חדש ● גם המדינה מרוויחה מכך - כוח אדם איכותי בתחום שזקוק לו ● מאור, משתתף בתוכנית: "הרגשנו שקופים, וראו אותנו"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

הדוח הסופי של האוצר: מס מדורג על רווחי הבנקים שמעל ל-50% ביחס לשנים קודמות

לפי הדו"ח הסופי של הצוות הבין משרדי: העלייה החריגה בשיעורי הרווחיות של הבנקים נובע מהריבית הגבוהה ומסביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית ■ אגף התקציבים ונציג בנק ישראל התנגדו: "הכיוון שהתגבש בדוח הסופי, לא שיקף את הלך הרוח במהלך דיוני הצוות"

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

זנדסק מגיעה לישראל: רוכשת את אנליש בכ-40-50 מיליון דולר

הרכישה תאפשר לחברת התוכנה האמריקאית לפתוח לראשונה מרכז פיתוח בישראל ● בין המשקיעים המוקדמים בחברת ה-AI הקטנה: קרן TLV Partners, אביגדור וילנץ, בני שניידר ואריק קליינשטיין מקרן גלילות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, מניות האנרגיה זינקו

ת"א 35 עלה בכ-0.7% לשיא ה-59 שלו השנה ● השקל תנודתי לאחר פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב ● מניות התקשורת יורדות ומעיבות על השוק, מנגד אישור עסקת הגז תומכת בשוק ● אפקון גייסה 74 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, מור תהפוך לבעלת עניין ● ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, בבריטניה הריבית ירדה ברבע אחוז כצפוי

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

תבשילים בלחם בית / צילום: דוד ששון

העסק שהתחיל על תלת־אופן לפני 40 שנה הוא היום ממלכה קולינרית נדירה

סמבוסק חומוס ממולא בסביח, בוריקה בתוך לחם, קבב עיראקי בלאפה וסופגניות שהן אגדה ● שבע תחנות אוכל באור יהודה, שגרמו לנו להכתיר אותה כמלכה קולינרית בלתי מעורערת

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מי ירוויח ומה זה יעשה למחירי החשמל בישראל: כל מה שכדאי לדעת על עסקת הגז הענקית עם מצרים

עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל צפויה לצאת דרך, לאחר שמשרד האנרגיה אישר את היתר היצוא הסופי למאגר לוויתן ● מי ירוויח מהעסקה, מה זה יעשה למחירי החשמל, ואיך זה ישפיע על מצרים? ● גלובס עושה סדר

הפגנת בעלי העסקים הקטנים / צילום: פרטי

"הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ

בעלי העסקים שיצאו להפגין מבקשים לבטל את הרפורמה של שר האוצר בטענה כי זו תפגע דרמטית בעסקים שלהם ● הרפורמה, שצפויה להיכנס לתוקף בשבוע הבא, תעלה את תקרת הפטור ממע"מ על יבוא משלוחים מחו"ל עד לגובה של 150 דולר

iRobot. חשש ביחס לתפעול האפליקציה / צילום: Reuters, St Petersburg Times

המתחרות, המכסים וחבל ההצלה שנלקח: קריסת שואב האבק שחולל מהפכה בשוק

זה היה סיפור הצלחה קלאסי: שוק חדש, חברה שייסדו חוקרים מ-MIT, הצלחה בנאסד"ק ומכירות של עשרות מיליוני מכשירים בעולם ● אבל iRobot לא הצליחה לעמוד מול השטף מסין ולא התאוששה מביטול הרכישה של אמזון. המכסים המוגדלים שהטילה ארה"ב היו הקש האחרון

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

פרויקט הענק עובר לשלב הביצוע: הונחה אבן הפינה להקמת המטרו בגוש דן

בטקס רשמי שנערך הבוקר, הפרויקט שאמור לשנות את מפת התחבורה במרכז הארץ עובר משלב התכנון לשלב ביצועי ראשון ● רשת המטרו צפויה לכלול 3 קווים שיחברו בין 24 רשויות לאורך 300 ק"מ של מנהרות ● עם זאת, המטרו עדיין ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים - תכנוניים, ניהוליים ותפעוליים

שכונת הדר יוסף / צילום: ויקיפדיה

השכונה הוותיקה בצפון ת"א משתנה: מגדלים עם הרבה פחות חניה

התחדשות עירונית רחבת־היקף מתקדמת בתל אביב וברמת גן עם מאות דירות חדשות, בהן דיור בהישג יד להשכרה וללא חניה בחלק מהמתחמים ● קטה גרופ נכנסת לשוק ההון עם גיוס אג"ח ראשון ● ורובי קפיטל והפניקס סגרו עסקת מימון בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל לפרויקט מגורים בירושלים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

ההטבה הכי גדולה של השכירים מתכווצת ● ומכסת הגיוס היא רק המלצה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

KGM טורס הייבריד / צילום: יח''צ

עם מנוע מסין והחל מ-180 אלף שקל: הקוריאנית החדשה שתתחרה ביונדאי וטויוטה

היצרנית הקוריאנית חדורת המוטיבציה נכנסת לפלח ההיברידי באמצעות "קיצור דרך": KGM טורס הייבריד כולל מערכת הנעה מוכחת מתוצרת BYD ● העיצוב קשוח, צריכת הדלק נמוכה יחסית ורמת האבזור מכובדת ביחס למחיר, אבל השכנים מקוריאה מציבים תחרות קשה

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

זה ייגמר רע: "ביג שורט" מצביע על הנתון המדאיג בוול סטריט

משקי הבית בארה"ב נוהרים לשוק המניות, ומייקל ברי מזהיר שבפעמים האחרונות שכך היה, זה נגמר רע מאוד ● הוא גם טוען כי שוק ה-AI הוא בועה, והימר על ירידות במניות אנבידיה ופלנטיר ● לעומת זאת, הוא מאמין גדול בענקית טכנולוגיה אחרת

דימונה. המספרים לא פוגשים את הביקוש / צילום: Shutterstock

למה נתניהו הבטיח השבוע הגירה שלילית של 20 אלף תושבים לדימונה?

בפעם השנייה בתוך שבע שנים הבטיח בנימין נתניהו לדימונה הבטחות להקמת עשרות אלפי יחידות דיור ● אחרי שני הסכמים ויותר מ־10 מיליארד שקל על הנייר, ברור שהמבחן הוא מי באמת מגיע לגור שם

משקיע מודאג בבורסת ניו־יורק, האם הבועה בדרך? / צילום: Shutterstock

ההשוואות המטרידות בין טירוף הבינה המלאכותית לבין בועת הדוט־קום

אנליסטים שוריים מתכחשים לאפשרות שמתפתחת כיום בועת AI בדומה לבועת הדוט־קום בשנות ה־90 ● הדמיון אכן קיים, ובדיוק כמו אז - משקיעים מקווים כי הטכנולוגיה החדשה תספק צמיחה ורווחים גבוהים מהרגיל ● ובכל זאת, יש גם כמה הבדלים מהותיים

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

נמנעים מבדיקות? אולי יש לכם FOFO

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"