מנכ"ל משרד הפנים: "הסכמי-הגג יהיו בכייה לדורות"

לדברי מרדכי כהן, ללא השקעה כספית של המדינה, הרשויות שחתמו על הסכם-גג צפויות להיכנס תוך שנים בודדות להליך הבראה

"באים אליי ראשי רשויות שמחים שחתמו על הסכמי-גג, כי פתאום יקימו להם אולמות ספורט, טיילת, פארקים, אבל מהר מאוד הם תופסים את הראש ומבינים שהם חייבים תקציב דחוף ממשרד הפנים אחרת הם יפשטו רגל" - כך אמר היום (ה') מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, בכנס בנושא הסכמי-הגג שערכו משרד פז כלכלה והנדסה ומשרד שרקון בו עמי אשר ושות' & נאמן קינן ושות' במכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל-אביב. "הרעיון של הסכמי-הגג הוא מצוין, אבל במשרד האוצר מחמיצים דבר חשוב" הסביר כהן.

"לפני עשור היה משבר דרמטי ברשויות המקומיות, 155 רשויות מקומיות מתוך 257 רשויות מקומיות, היו תחת תוכניות הבראה. נוצר פער גדול בין ההכנסות להוצאות של הרשויות והן פשטו רגל. אי אפשר היה לקנות נייר טואלט לעירייה בלי אישור של חשב מלווה. במשך למעלה מעשור נעשו ונעשים במשרד הפנים מאמצים אדירים לשפר את מצבן של הרשויות המקומיות. התוצאה היא שב-2017 פחות מ-40 רשויות, אמורות להסתייע בהבראה, ורובן של הרשויות מאוזנות. הסכמי-הגג עלולים להחזיר את הרשויות אחורה למצב של פשיטת רגל".

כהן הסביר כי המשמעות של הסכם-גג, הוא שהממשלה מסייעת לרשות מקומית בהקמת תשתיות על ומבני ציבור, ששנים לא הוקמו בה שזה חשוב. אבל לדבריו, ברגע שהסכמי-הגג יכנסו לפעולה יגיעו התושבים והרשות לא תוכל לספק להם את השירותים השוטפים.

"לא צריך להיות כלכלן כדי לדעת שארנונה ממגורים היא גירעונית, ומעסקים היא רווחית" אמר כהן. "הסכמי-הגג מייצרים מצב שהם פותרים את בעיית הפיתוח לרשות המקומית, אבל לא נותנים פתרון לשירותים השוטפים. כמו הומלס שנתנו לו בית מחסה אבל לא נתנו לו אוכל. משרד הפנים לקח את 20 הרשויות המקומיות המקומיות שחתמו על הסכם-גג, ועוד 10 רשויות שאמורות לחתום על הסכם-גג בהמשך, בעיקר לרשויות המוחלשות בפריפריה כמו מגדל-העמק, נהריה, אופקים, שהן רשויות שאחרי מאמץ רב הצליחו לעמוד על הרגליים, ומצא שהן עלולות לחזור אחורה.

"קשה להבין את זה כי המספרים לא גדולים, אבל רשות מקומית בינונית שמתחילה לצבור גירעון של עשרות מיליוני שקלים בתחילת השנה, זה תמרור אדום שהוא התחלה של הידרדרות. לרשות אין ברירה אלא לחתום על הסכם-גג ואז היא מתחילה בהידרדרות שתכניס אותה לסטטוס של הבראה וסופה להיות משותקת. כך יחזירו אותנו הסכמי-הגג למציאות הקשה של לפני עשור. לרשויות שישלשו את גודלן לא יהיו משאבים להתמודד עם הגידול וזאת תהייה בכייה לדורות".

לדברי כהן, משרד הפנים הציף את הבעיה בחלונות הגבוהים של משרד האוצר, אך הפתרונות לא היו מספקים. "הממשלה עשתה שני מהלכים, הראשון הוא תמריץ דיור, מתן מענק לכל רשות שנותנת היתר בנייה בהיקף מסוים, ודבר שני תכנון מראש של שנת 2040 כך שבעיות מהסוג הזה יקבלו מענה. הבעיה שזה מהלך התחיל רק עכשיו, והסכמי-הגג כבר יצאו לדרך. אנחנו דרשנו שבמסגרת הסכמי-הגג הממשלה תכניס פרק מוניציפלי שיבחן את מצבה הכלכלי של כל רשות ויתקצב אותה בהתאם לתקופת ביניים כדי שהיא תוכל לתת רמת שירותים נאותה.

"המשמעות היא מאות מיליוני שקלים ולא מיליארדים, אבל האוצר דחה את הבקשה שלנו. אם בדיוני תקציב 2019 לא יאשרו מסגרת תקציב לזה, תוך שנתיים שלוש 60-70 רשויות מקומיות ייכנסו להליך של הבראה".